הבשורה של עיר ההיי-טק בבאר שבע תקועה: "מפסידים כסף בכל יום שבו צה"ל לא עובר לדרום" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבשורה של עיר ההיי-טק בבאר שבע תקועה: "מפסידים כסף בכל יום שבו צה"ל לא עובר לדרום"

על אף תקציבים ממשלתיים והצהרות פומפוזיות, לא הוגשם עדיין החזון להפיכת באר שבע לבירת היי־טק ■ חברות אינן עוברות לבירת הנגב כי הן מתקשות למצוא מפתחים, שאינם עוברים אליה מחשש שלא ימצאו עבודה ■ מעבר צה"ל ופתיחת שלוחה של רפאל אולי יצליחו לעורר את העיר

26תגובות
פארק גב ים נגב בבאר שבע
אליהו הרשקוביץ

במארס 2015 השתררה אווירה אופטימית כלפי הפרויקט השאפתני של הפיכת באר שבע לעיר היי־טק. באותם ימים הודיעה ענקית התשלומים פייפאל על האקזיט הראשון שיצא מבירת הנגב - רכישת הסטארט־אפ סי־אקטיב - ויותר חשוב מכך, על הקמת שלוחה בעיר, בנוסף לפעילות של פייפאל בתל אביב. שני האירועים הללו חיזקו את מעמדה של העיר כמרכז סייבר, שאותו דאג לטפח בקביעות ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

ואולם לפני כחודשיים, פייפאל קיפלה את עובדיה ועזבה את המתחם הדרומי המתהווה. בדוברות המקומית של פייפאל תלו את הסיבה בהחלטה של הנהלת החברה בחו"ל לאחד את הפעילות בישראל במקום אחד. הם אמנם לא נימקו את ההחלטה בחוסר שביעות רצון מהנעשה בבאר שבע, אך העזיבה הצורמת שלהם מעלה שאלות לגבי מצבה של תעשיית ההיי־טק בעיר. סוגיה זאת תידון במרכזו של פאנל שיערוך TheMarker מחר בערב באוניברסיטת בן־גוריון.

לפי נתוני עמותת סטארט־אפ ניישן סנטרל, מספר הסטארט־אפים בבאר שבע גדל מ–23 ב–2013 ליותר מ–60 באוגוסט האחרון. אמנם מדובר על קפיצה של 40% בממוצע בשנה, אך ההיקפים עדיין קטנים. כ–75% מהסטארט־אפים בבאר שבע מעסיקים עשרה עובדים או פחות. 12 סטארט־אפים מגיעים מתחום הסייבר, ואחראים לכ–86% מההון סיכון שהגיע לבאר שבע.

התמונה אופטימית יותר כשבוחנים את החברות הגדולות — בפארק גב ים נגב, שהוקם כדי לרכז חברות היי־טק ויחידות צבאיות בעיר, עובדים לדברי החברה 2,000 איש, המועסקים בחברות כמו דל–EMC, וויקס, אודיוקודס וליידוס, או עובדים בבניין ווי־וורק בפארק. באחרונה הודיעה רפאל כי בעוד כשנה תפתח שלוחה בעיר. בפארק ממוקם בשנתיים האחרונות גם חמ"ל הסייבר הלאומי (CERT).

בסמוך לפארק שוכנת אוניברסיטת בן־גוריון, שלה תפקיד חשוב בהתפתחות העיר: על בסיס הידע שמתפתח בה צומחים סטארט־אפים ונוצרים שיתופי פעולה בין החברות הגדולות לחוקרים. גם כוח האדם של חברות ההיי־טק מבוסס בחלקו הגדול על הבוגרים והסטודנטים של האוניברסיטה ושל מכללת סמי שמעון, שנמצאת גם היא בעיר.

>> להרשמה והשתתפות באירוע בבאר שבע מחר - לחצו כאן

אירוע טקניישן

גוף נוסף הפועל בבאר שבע הוא טק7, שמנסה לקדם את התעשייה בעיר בעיקר באמצעות קיום סדנאות והכשרות ויצירת שיתופי פעולה בין משקיעים וחברות.

אופטימיים, לפחות כלפי חוץ

באופן בולט, הגוף שנוכחותו נפקדת מהפארק הוא צה"ל. העברת בסיסי חילות התקשוב והמודיעין אל הפארק נדחתה בשנים האחרונות פעם אחר פעם. לפי התחזית הנוכחית, צה"ל לא יפעל ממתחם הפארק לפני 2022 — יותר מחמש שנים לאחר התחזית הראשונה.

המעבר של צה"ל לנגב הוא עוגן מרכזי בהתפתחות מרכז ההיי־טק בעיר. העיכוב של המעבר פוגע באופן עמוק בחברות שפתחו סניפים בדרום והסמיכות לבסיס צה"ל היתה שיקול מכריע בהחלטה שלהן. בסיסי צה"ל בנגב אמורים להכיל 5,000 חיילים, מתוכם כ–1,500 אנשי ונשות קבע. התקווה היא שכאשר החיילים ישתחררו הם יישארו להתגורר ולעבוד בדרום, וגם בני הזוג שלהם יתווספו לכוח האדם באזור. כמו כן, חלק מחברות ההיי־טק, במיוחד בתחום הסייבר והמודיעין, שואפות לעבוד מול הצבא ולפתח בעבורו פתרונות.

"בנינו תוכנית אסטרטגית לחמש שנים, אבל מאז צה"ל עיכב את הפרויקט בכמה שנים. אי־אפשר לנהל כך עסקים. כל יום שעובר כשצה"ל לא פה פוגע בנו כלכלית. איזה תמריץ יש לחברות אחרות שבונות על שיתוף פעולה עם צה"ל להגיע היום לדרום?" אמר מקור באחד הגופים שפתח שלוחה בבאר שבע.

כשהן עדיין רחוקות מההבטחה הגדולה, החברות הללו פועלות במצב מאתגר. איתור של כוח אדם מתאים הוא מורכב, ולעתים החברות צריכות לבצע התאמות לדרישותיהן — להעסיק אנשים בעלי יכולות מעט שונות, או לוותר על גיוס עובדים.

חברות בולטות בפארק ההיי טק בבאר שבע

"מההתחלה, הגישה שלנו היתה שאתגרים קיימים, ושאתגר של כוח אדם הוא בעיה עולמית", אומרת מאיה הופמן־לוי מחברת דל–EMC, ששומרת על גישה חיובית. "מה שמנחה אותנו הוא שלכל אתגר צריך להביא פתרון יצירתי, כמו הכשרה, תמהיל גמיש, או גיוס של אנשים מעולמות תוכן אחרים והתאמה שלהם, אבל בלי להתפשר על האיכות".

הגישה של הופמן־לוי אינה מקרית. דל–EMC הקימה כבר ב–2010 מרכז פיתוח בעיר, שבו עובדים כ–250 עובדים. היא היתה החברה הבינלאומית הראשונה שעשתה זאת בבאר שבע, שמאז הלכה והתפתחה. בכלל, הנטייה של החברות הפועלות בעיר היא לשמור על אופטימיות לפחות כלפי חוץ, כדי לא לרפות את ידיהם של שותפיהן ליצירת הסביבה העסקית בבאר שבע, או של חברות הבוחנות אפשרות לפתוח משרדים בעיר.

זאת גם הסיבה לכך שחלק מהאנשים שדיברנו עמם לא הסכימו שנזכיר את שמם, וגם הסיבה שהובילה לאווירה השיתופית שנוצרה בעיר, סביב המטרה של קידום התעשייה המקומית. "אחד היתרונות הוא שיתוף הפעולה שקיים פה בין החברות שעוזרות אחת לשנייה להצליח", מוסיפה הופמן־לוי. "זה קורה למרות התחרות בינינו על כוח האדם, מתוך תפישה שככל שהפרויקט הזה יצליח ויגדל, יהיה טוב יותר לכולם".

"תחושה מנומנמת"

אחד החששות של חברות ההיי־טק הפועלות בעיר הוא מפני צמיחה מתונה ואטית עד לביצוע המעבר של צה"ל. "אם לפני שנתיים היה הייפ — היתה תחושה של עשייה, שקורים דברים — באחרונה יש תחושה מנומנמת יותר, שדברים קצת תקועים. זה לא מבוסס על מספרים, אבל יש תחושה, למשל, שפעם יותר נציגים של חברות זרות וישראליות הגיעו לבחון אם לפתוח פה משרדים", מספר מקור נוסף שמכיר מקרוב את העשייה בפארק.

מי שבכל זאת הפיחה קצת תחושה חיובית היא חברת  רפאל, שהודיעה לאחרונה על הקמת מרכז פיתוח בעיר. המרכז יוקם בשנה הבאה, וברפאל מקווים כי בתוך שלוש־ארבע שנים יעבדו בו כ–200 עובדים. "כחלק מהאסטרטגיה שלנו החלטנו על פרישה גיאוגרפית ברחבי המדינה כדי ליצור לנו דרגות חופש, להעמיק את הקשר עם חוקרים באוניברסיטת בן־גוריון ולגייס כוח אדם איכותי נוסף שלא גר בצפון הארץ", אומר ד"ר רן גוזלי, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מחקר פיתוח והנדסה ברפאל.

"אנחנו עם רגליים על הקרקע, וברור לנו לגמרי שיש פער בין החזון למציאות הנוכחית. דיברנו עם חברות שפועלות בעיר ואנחנו מבינים את החששות מהעיכוב במעבר של צה"ל, אבל אנחנו חושבים לטווח הארוך ורוצים לשתף פעולה עם גופים שכבר פועלים שם ועם האוניברסיטה. אם כולם יישבו על הגדר ויחכו, המומנטום של באר שבע ייעצר, ויש פה הזדמנות גדולה עם ערך עבורנו ועבור העיר".

הסטארט־אפים בורחים לתל אביב

הקושי הגדול ביותר הוא בקרב הסטארט־אפים. אם חברה גדולה יכולה לגייס אדם ולהכשיר אותו לתפקיד, החברות הקטנות מגייסות עובדים מעטים, ולכן כישוריהם צריכים להתאים באופן מדויק יותר לצורכי החברה. בבאר שבע קיימת חממה שמפעילה קרן ההון סיכון JVP מ–2013, שהחברות הפועלות בה חייבות לעשות זאת מהעיר. עד כה פעלו בחממה כעשר חברות, שמחצית מהן בחרו לאחר מכן להעתיק את פעילותן לתל אביב. בין החברות האלו ניתן למנות את קורונט; סקאדהפנס (SCADAfence), שהוקמה ב–2015 וכיום מעסיקה 20 עובדים — רק שניים־שלושה מהם בבאר שבע; וסי־אקטיב, שכאמור נמכרה לפייפאל וכבר אינה פועלת מהדרום.

"לא התייחסנו לפעילות שלנו בבאר שבע כזמנית. היה נראה שנוצר שם אקו־סיסטם מעניין של חברות בתחום הסייבר, ובמקביל רצינו לעבוד עם JVP", מספר יוני שוחט, מייסד סקאדהפנס. "עם זאת, כחברה שהולכת וגדלה אנחנו מחפשים עובדים מאוד מנוסים, וההיצע בדרום הוא בעיקר של אנשים עם ניסיון התחלתי, אם זה מכיוון שאלו בוגרי אוניברסיטאות או מאחר שלעובדים לא היו חברות היי־טק רבות לצבור בהן ניסיון רלוונטי. בגלל העיכוב בהבאת כוח אדם מנוסה לבאר שבע, עיקר כוח האדם שהצלחנו לגייס אלו אנשים שגרו בבאר שבע ועבדו בתל אביב, או סטודנטים מאוד מוכשרים ושאנחנו כבר לא היינו העבודה הראשונה שלהם.

"חברות צעירות לא יכולות להיות אלה שמפתחות את השוק. הבנייה של כוח האדם וההיצע הנכון צריכה להתבצע באמצעות מאמצים של הממשלה או גוף שיש לו הרבה כוח, או באמצעות החברות הגדולות שמצליחות לעשות שינוי. להביא חברות הם הצליחו, אבל החלק של כוח האדם היה חסר", מסכם שוחט.

"הממשלה צריכה ליצור תוכנית לאומית"

הודות ליחסי ציבור מצוינים מותגה באר שבע כעיר אטרקטיבית ויוצאת דופן עוד לפני שהפוטנציאל הגדול מומש. הדבר הוביל לכך שבכירים בחברות היי־טק או פוליטיקאים מחו"ל כוללים בביקורם בישראל גם סיור בעיר ופוגשים את הגופים שפועלים במתחם. יחסי הציבור, לצד המיעוט היחסי של סטארט־אפים בעיר, הובילו לכך שהסטארט־אפים שם זוכים לחשיפה גבוהה במיוחד, שממנה כנראה לא היו נהנים במקום אחר בישראל.

החשיפה הזאת אולי עוזרת מעט לשמור על הגחלת עד שצה"ל יעבור לדרום, אך המעבר עוד רחוק ולא בטוח שהיתרונות הנוכחיים יספיקו. רבים מהאנשים שעמם דיברנו סבורים כי על הממשלה לסייע בתיקון הפער שנוצר מהעיכוב בהעברת הבסיסים. "לדעתי צריך לחשוב על פתרונות לטווח הקצר והבינוני, ושהממשלה תראה בכך תוכנית לאומית. צריך להפוך את ההחלטה לפעול מבאר שבע ליותר אטרקטיבית, למשל באמצעות עידוד אוכלוסיות לעבור לדרום, מתן תמריצים נוספים לחברות ופישוט התהליכים כך שיהיו פחות מורכבים וביורוקרטיים. למשל, לא לכל סטארט־אפ יש את המידע לגבי אילו מענקים הוא יכול לקבל, ולכן אפשר להגדיל את החשיפה לזה ולסייע להם", אומרת הופמן־לוי.

אחת ההטבות למעסיקים בדרום היא הוראה 4.18 של רשות ההשקעות במשרד הכלכלה, שמטרתה לעודד תעסוקה באזורי עדיפות לאומיים ובירושלים. ההטבה מיועדת לעסקים שפועלים בתחום התעשייה או הסייבר ומבקשים להקים באזורים אלו סניף נוסף, שבו מועסקים 15 עובדים או יותר. בארבע השנים הראשונות להקמת הסניף משתתפת המדינה בעלות שכר העובדים בשיעור של 10%–20%, תלוי בגובה השכר. התוכנית מיועדת לחברות עם פעילות יציבה ולא לסטארט־אפים, מאחר שהיקף המכירות הנדרש צריך להיות גדול מ–25 מיליון שקל.

בעקבות החלטת ממשלה מ–2015, קיימת אפשרות לחברות המעסיקות אנשי סייבר לקבל מענק בהיקף של 20% משכר עובדים אלה במשך שלוש שנים, ובשיעורים נמוכים יותר במשך ארבע שנים נוספות — הטבה שלא ניתן לנצלה במקביל להוראה 4.18. הטבה נוספת, המיועדת לסטארט־אפים, היא הגדלת מענקים מהרשות לחדשנות ב–10%, בכפוף לתנאי הזכאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#