שלושים שנה למהפך הכלכלי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שלושים שנה למהפך הכלכלי

המהפך ב-77' לא היה פוליטי בלבד, אלא גם כלכלי. מנחם בגין והליכוד הציבו חלופה לבחירת הציבור: המשך המדיניות הסוציאליסטית מבית המערך או מעבר לכלכלת שוק

תגובות

אתמול מלאו שלושים שנה לניסיון לחולל מהפך כלכלי בישראל. ב-28 באוקטובר 77' כינס מנחם בגין מסיבת עיתונאים דרמטית יחד עם שר האוצר הטרי, שמחה ארליך, ממנהיגי הסיעה הליברלית בליכוד, והכריז על הסרת הפיקוח על המטבע - הצעד הראשון בדרך להפיכת ישראל לכלכלה מערבית חופשית.

למסיבת עיתונאים זו קדם תהליך שהחל חמישה חודשים קודם לכן - המהפך הפוליטי בישראל. ואולם, מהפך היסטורי זה לא היה פוליטי בלבד, אלא גם כלכלי. בגין וחבריו בליכוד הציבו אלטרנטיווה שאותה הציגו לבחירת הציבור: המשך המדיניות הסוציאליסטית מבית מפלגת המערך או מעבר לכלכלת שוק.

"שתי השקפות ניצבות כיום בישראל - סוציאליזם וליברליזם. הסוציאליזם שלהם פירושו נישול המעמד הבינוני והחרבתו, שעבוד הפועל ועוניו. הליברליזם שבו אנחנו מאמינים פירושו חירות לאדם ודאגה לאדם. במלים אחרות - חירות וצדק המשולבים יחדיו", אמר בגין.

ההתחלה היתה מבטיחה. חתן פרס נובל לכלכלה, מילטון פרידמן, פירסם מאמר מלא התפעמות במגזין האמריקאי "ניוזוויק" שבו קבע כי בחירות 77' בישראל הוכיחו שהמסורת היהודית בת 2,000 השנה - של הסתמכות עצמית ושיתוף פעולה וולונטרי, של התחמקות מהשליטה הממשלתית, של השימוש בגיניוס היהודי לצורך ניצול כל הזדמנות שחמקה מבין אצבעות פקידי הממשל והפיכתה ליתרון - ניצחה בקרב על דעת הקהל בישראל את המסורת בת 100 שנה של אמונה בממשל פטרנליסטי סוציאליסטי ודחיית השוק החופשי והקפיטליזם.

השינוי הורגש כבר בימים הראשונים, בנאום שנשא בגין כמה ימים לאחר הרכבתו את ממשלתו הראשונה. הוא הכריז אל מול מזכיר ההסתדרות על השינוי בתפישת העולם של הממשלה החדשה: "הנני מודיע כי ממשלה זו אינה רואה בתעשיינים נצלנים כי אם בוני הארץ".

ביטול הפיקוח על המטבע נבחר כנקודת הפתיחה לליברליזציה של המשק. מתן האפשרות לכל אזרח ישראלי לקנות, למכור ולהחזיק דולרים כאוות נפשו היווה צעד שגילם בתוכו הן את הרחבת חירות הפרט, הן את הקטנת מעורבות הממשלה והיווה עידוד למשקיעים זרים לבוא ולהשקיע.

בעיני מפלגות הפועלים, שלראשונה מצאו עצמן באופוזיציה, נתפש הדבר כסכנה קיומית לממסד הכלכלי הריכוזי, שאותו החלו לבנות עוד לפני קום המדינה. המשנה הכלכלית של בגין ומפלגתו ניצבה בפני האשמות שנעו בין עידוד הפרזיטיות וקידום הספקולציה לבזבוז ההון המדינתי.

מנחם בגין. תצלום: יפפא

גד יעקבי כינה את המהפך הכלכלי "תפישה ליברלית ארכאית והגשמה פופוליסטית". שלמה בן עמי הביע את מחאתו נגד "ברנשים שמספרים לכתבי טלוויזיה כמה הרוויחו בבורסה". הושמעו גם מחאות על כך שהופסקו הניסיונות "להילחם בהתעשרות הקלה".

אמונתו של בגין כי אכן הליברליזציה במטבע תניע את התהליך לכיוון הפיכת המשק הישראלי למודרני ובר תחרות מול משקי המערב, נכזבה. המשק הריכוזי הגיב בהאצת קצב האינפלציה באופן מסחרר. כישלון זה הרפה את ידי הממשלה.

החילופים התכופים של שרי האוצר בממשלות בגין - ארליך, יגאל הורביץ ויורם ארידור, כמו גם איומי ההסתדרות להביא לעצירת המשק בשל צעדים כלכליים שלא היו לרוחה - מנעו כל שינוי משמעותי.

לעומת זאת, השינוי בדעת הקהל ובאווירה הציבורית היה ניכר. שוק חופשי, השקעות הון, קיצוץ בביורוקרטיה והפרטה הפסיקו להיות מוקצים בשיח הציבורי ואת הבעייתיות במשק, הנשלט ברובו על ידי הממשלה וההסתדרות, לא ניתן היה להסתיר.

ביולי 85', כשנתיים לאחר פרישתו, צפה בגין ביריבו שמעון פרס, מנהיג המערך וסגן נשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי, מכנס מסיבת עיתונאים דרמטית לצד שר האוצר יצחק מודעי ומודיע על תוכנית ייצוב כלכלית.

תוכנית זו כללה שינויים ניאו-ליברלים במטרה להקטין את מעורבות הממשלה בשוק הכלכלי והעברת המשק הישראלי מהתנהלות סוציאליסטית לשוק חופשי. פרס שיכנע את בעלי בריתו בהסתדרות כי יש להסכים לשחיקת השכר לצורך הגדלת הרווח של התעשיינים והיצוא, תקציב הממשלה קוצץ משמעותית ורבות מהסובסידיות בוטלו.

בגין, שבמשך עשרות שנים הציב אלטרנטיווה לכלכלה הריכוזית מבית מפא"י, אלטרנטיווה שאופיינה בגוון ליברלי אינדיווידואליסטי ובחזון כולל להתנהלות חיי היומיום, שבמרכזו נמצאים היוזמה החופשית וחרות הקניין, הבין כי אכן סוף סוף הושלם המהפך הכלכלי.

הכותב הוא המזכיר האקדמי של מרכז מורשת מנחם בגין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#