רויטל הנדלר, ממקימי אולג'ובס: "הוכחנו שיש מספיק משרות שמסתתרות ברשת; אם מציפים אותן, יש עליהן גם קופצים" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רויטל הנדלר, ממקימי אולג'ובס: "הוכחנו שיש מספיק משרות שמסתתרות ברשת; אם מציפים אותן, יש עליהן גם קופצים"

לרויטל הנדלר היה רעיון חזק; להרצל עוזר היו הקשרים הנכונים; "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" חשבו אחרת; כך עשתה אולג'ובס אקזיט נגד כל הסיכויים

תגובות

בינואר 2007 הגיעה למשרדי חברת אולג’ובס הצעה שקשה לסרב לה: חברה רוסית ביקשה לרכוש 20% מהחברה הצעירה עם אופציה להרחבה עתידית. שווי החברה שננקב - 50 מיליון שקל - היה הרבה יותר מערכה האמיתי. 10 מיליון שקל אמורים היו לזרום היישר לכיסי היזמים.

בעלי החברה אמרו לא בשלב ראשון. "העובדה שהם הגיעו מרוסיה מעט הרתיעה בהתחלה", מודה היזמית רויטל הנדלר. "אבל מהר מאוד הבנו שמדובר במומחים בתחום. אנחנו נושאים עיניים לחו"ל והם מתכננים רשת בינלאומית של אתרים שאנחנו נהיה חלק ממנה. מבחינתנו היה מדובר בהזדמנות שהיינו חייבים לבדוק". חצי שנה ארך תהליך בדיקות הנאותות, שהסתיים באוגוסט האחרון והאקזיט יצא לפועל. אם היו אומרים להם לפני שלוש שנים שזה מה שיקרה, הם בטח היו צוחקים.

השקעה בבקאי

הנדלר, 33, בסך הכל רצתה לעבוד מהבית. לאחר שעבדה כמנהלת התוכן של אסקייפ (פלאפון), חברת גו-נקסט ומיזם התיירות האינטרנטי נון סטופ וסיימה תואר שני במינהל עסקים בארה"ב, היא יצאה לפוש חצי שנה בדרום אמריקה והבינה ש"האושר לא נמצא בקריירה, אלא בשקט ובשלווה שלי". בזמן שחיפשה אחר הדרך לעשות "עסק קטן וחמוד מהבית", החל הלחץ לתת את אותותיו. "כל אדם שלא מביא משכורת הביתה מכיר את התחושה", היא מספרת. "התחלתי לחפש עבודה".

את התשובה חיפשה באינטרנט. "זה היה סיוט", היא אומרת, "תסכול נוראי. בתחום שלי - ניהול תוכן - לא היה שום דבר ונאלצתי לעבור בעשרות אתרים כדי ללקט אפשרויות אחרות. ערב אחד אמרתי לבן זוגי דאז: 'איך ייתכן שאף אחד לא חשב לאסוף את כל המשרות הפנויות בישראל למקום אחד?"

בן הזוג, גדי שבדרון, חשב שמדובר ברעיון מצוין והנדלר הפנויה התחילה לכתוב תוכנית עסקית.

רצה הגורל ועוד אדם אחד היה פנוי באותה תקופה - הרצל עוזר עמד בסיום תפקידו כמנכ"ל חברת נשר, ותהה לאן ימשיך משם. השניים נפגשו בשמים. "להרצל יש תחביב", מספרת הנדלר, "טיסה בבקאי (טרקטורון מעופף). כל שבת הוא תופס פראייר אחר שיבוא אתו והנה הגיע תורי. לא נעים לשתוק בשמים, אז סיפרתי לו על הרעיון. עד שירדנו חזרה לאדמה הוא נדלק".

"אני? יזם?" שואל עוזר שאלה רטורית כשהוא מתאר את מעורבותו החד-פעמית. "באופי שלי אני שכיר, תמיד ניהלתי חברות של מישהו אחר. יזמות עצמאית זה ממש לא הכיוון שלי. רויטל פשוט הגיעה בחלון הזדמנויות בין התפקיד בנשר לתפקיד הנוכחי (מנכ"ל החטיבה הקולינרית באסם) והחלטתי לקפוץ על העגלה", מסביר עוזר.

התפקיד של עוזר היה ברור לגמרי: המבוגר האחראי. "היה לי רעיון, אבל מישהו צריך היה, ועודנו צריך, לכוון את הדברים, לקשור קשרים הכרחיים, לחשוב מתוך ניסיון וידע ניהולי, ליצור את האסטרטגיה ולהרגיע כשנעשה מלחיץ", אומרת הנדלר. "יזם צעיר בלי קשרים וכסף יכול לרוץ קדימה וליפול בקלות אם אין מי שיעגן את הרעיון לקרקע ויעזור להוציאו לפועל".

"בלעדי היא לא היתה מצליחה, ובלעדיה לא הייתי הולך לשום מקום", מסכם השותף הבוגר את הסוגיה. המיזם החדש, אתר אינטרנט שסורק משרות פנויות מאלפי מקורות שונים קיבל את השם הטבעי AllJobs.

אנחנו הקטנים נגד "ידיעות" ו"מעריב"

התרומה הראשונה הגדולה של עוזר היתה המודל העסקי: "גדי ורויטל באו אלי ורצו 150 אלף שקל", הוא נזכר. "לי היה ברור שהכיוון מצוין, אבל אסור ללכת בקטן אלא לכוון מיד למקום ראשון בשוק". ההשקעה הראשונית היתה 360 אלף שקל שהתחלקו בין עוזר, הנדלר, שבדרון, ושותף רביעי בשם ניב אריאל. שבועיים לאחר שעלו לאוויר הגיע גם המשקיע הפרטי שנתן עוד מיליון שקל שצמחו ל-2.5 מיליון. שוב התגלה עוזר במלוא תרומתו: "לאחר כל כך הרבה שנים בשוק העבודה המון אנשים אמרו לי שאם אני פותח עסק הם רוצים להשקיע", הוא מספר. "לא היה לי קשה למצוא את הקשר הנכון".

כדי להיות מספר אחד בשוק מן ההתחלה, פרץ האתר לאוויר עם מסע יחסי ציבור יקר ומשכנע. השנה היתה 2003, המיתון היה בשיאו, אלפי מחוסרי עבודה חיפשו עבודה בנואשות. זה היה בדיוק הזמן והמקום לעלות עם מיזם שכזה.

התקשורת קיבלה את האתר בזרועות פתוחות ועוזר ניצל קשר מן העבר כשהציע לידידו אבי גבאי, מנכ"ל בזק בינלאומי, לתת ללקוחותיו שבוע גלישה חינם בחג החנוכה. לא ברור אם המזל או הטכנולוגיה עמדו לצדם כשמחוסרת עבודה זה שנה וחצי מצאה משרה מצוינת באותו שבוע ושלחה פרחים לגבאי. מכאן הכל התגלגל. "הוכחנו", אומרת הנדלר, "שיש מספיק משרות שפשוט מסתתרות ברשת ואם מציפים אותן אז יש עליהן גם קופצים".

אבל לא הייתם משוכנעים בכך מראש.

"האמנו במיזם, אבל היו הרבה לילות ללא שינה. הרמנו את כל האופרציה, כולל מוקד שירות לקוחות, ובשבועות הראשונים לא היה לנו אפילו לקוח אחד. הציפייה ללקוחות הראשונים היתה מפחידה".

ימי הציפייה חלפו. ב-2005 גילגלה החברה מיליון שקל, ב-2006 כבר קפצה לשלושה מיליון והצפי ל-2007 מסתכם ב-10 מיליון שקל. האתר רושם 500 אלף כניסות (גולשים ייחודיים) בחודש ונותן שירות ל-25 אלף מנויים. בכל יום נסרקים יותר מ-2,000 מקורות שונים, לוחות דרושים, עיתונים, חברות השמה ומקורות אחרים.

ההצלחה המהירה לא נעלמה מעיני ה"גדולים". זמן קצר לאחר העלייה לאוויר קיבלו היזמים תביעות נזעמות מ"ידיעות אחרונות" ו"מעריב" שטענו להפרת זכויות יוצרים ודרשו צו מניעה מיידי.

לעזרה שוב נחלץ עוזר, שהיה שקוע כולו בהקמת המיזם. "לא ישנתי בלילה", אומרת הנדלר, "אבל הרצל הרגיע. בין היתר, הוא נפגש בעניין עם עופר נמרודי, מו"ל עיתון "מעריב", ובסוף הפגישה קיבל הצעה לרכוש 50% מהאתר".

ולמה לא הלכתם על זה?

עוזר: "הוא לא הציע מספיק כסף".

בקשת בעלי העיתונים להוצאת צווי מניעה נדחתה על הסף והתביעות עדיין נידונות בבית המשפט. אנשי אולג'ובס משוכנעים שאין קייס. "תוך כדי מאבק דיברנו עמם על שיתופי פעולה", מספר עוזר. "אנחנו הרי לא מתחרים בהם אלא נותנים ערך מוסף - זה מתפרסם בעוד מקום ללא תשלום והמפרסמים מרוויחים פעמיים". העיתונים הגדולים לא השתכנעו. חוסר שיתוף הפעולה דחף את היזמים לשנות את המודל העסקי ולעבור מהתמקדות במחוסרי עבודה בלבד, גם למתן שירותים מכווני-מעסיקים.

איך עוד לא קם לכם מתחרה רציני שיחקה את הטכנולוגיה וייתן שירות איסוף משרות לא פחות טוב?

הנדלר: "קודם כל חסם הכניסה הוא לא נמוך - ההשקעה הראשונית שלנו הגיעה בסופו של דבר ל-3 מיליון שקל, וזה לא מעט. דבר שני, יש לנו מתחרים, אבל אף אחד לא סיזיפי כמונו ולא מתעקש לעשות את כל העבודה השחורה. לפני שנה יצאנו בקמפיין שבו הבטחנו אלף שקל למי שימצא בישראל משרה שלא נמצאת אצלנו באתר. שני אנשים קיבלו את הצ'ק. כבר אמרו שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. גם אנחנו חושבים ככה".

מה בהמשך?

הנדלר: "אנחנו עדיין סטארט-אפ שחושב כל הזמן על הפיתוח הבא".

עוזר: "קניית החלק על ידי החברה הרוסית לוותה בתנאי: אנחנו פה עד 2010 לפחות, רויטל כמנכ"לית ואני כיו"ר. מה יהיה אחר כך - רק ימים יגידו".

yazamut@TheMarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#