מי מושך בחוטים של הביטקוין? מאחורי הקלעים של שוק המטבעות הדיגיטליים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי מושך בחוטים של הביטקוין? מאחורי הקלעים של שוק המטבעות הדיגיטליים

רבים מוקסמים ממטבעות דיגיטליים מפני שערכם אמור להיות מוכתב על ידי כוחות השוק בלבד ■ ואולם בפועל זה לא ממש כך: בשוק הביטקוין כבר יש גופים שצברו כוח ריכוזי רב, האתריום נשלט על ידי מייסדו, ואסימוני ICO נמצאים בשליטת החברות המנפיקות

39תגובות
מימין שני אנשים כורים מטבעות ביטקוין
משמאל אנשי ממשלה עם דחפור באים לקחת את מקומם
ליאו אטלמן

זה היה הקיץ של המטבעות הדיגיטליים. למרות התנודות הקיצוניות, עלו שעריהם של המטבעות המובילים ביטקוין ואתר (Ether) במאות אחוזים בחודשים האחרונים, וככל שטיפסו כך עלו וגברו תופעות נלוות. הנפקות האסימונים (ICO — Initial Coin Offering) מסרבות לעצור, חילוקי דעות בקהילת הביטקוין גורמות לפיצולים של המטבע, ממשלות מחרימות את התופעה, רשות ניירות ערך האמריקאית מזהירה מפניה ובכירי המערכות הפיננסיות בעולם תופסים את הראש.

סיסמאות רבות נזרקו לאוויר מאז לידתו של הביטקוין ב–2009, שבישר על מנגנון מוניטרי חדש. חלקן צופות לו עתיד מבטיח, בעוד אחרים כבר מכינים את ההספד. כך או כך, עם הזינוק של הקיץ האחרון אי־אפשר להתווכח. השבוע נסחר הביטקוין — מטבע הדגל בעולם המטבעות הקריפטוגרפיים — בשווי של 6,600 דולר, לעומת כ–1,000 דולר בתחילת אפריל. החגיגה גדולה.

רבים מהמטבעות החדשים נוצרו בהליך המכונה ICO. מדובר בשיטה חדשה יחסית לגיוס הון עבור מיזמים טכנולוגיים, שבה בתמורה למימון מקבל המשקיע "אסימונים". ב–2017 בלבד גויסו יותר מ–3 מיליארד דולר בשיטה זו, מרביתם למיזמים שעדיין אינם פועלים.

יש אמונה אמיתית בעולם זה, ולעיתים אף נדמה שמדובר בדת חדשה. המטבעות הדיגיטליים, בהובלת הביטקוין, לא רק הניבו לאנשים תשואה, אלא יצרו מנגנון רעיוני־טכנולוגי־פיננסי חדשני שהביא הבטחה גדולה — כזה שאינו נשלט על ידי בנק מרכזי או ממשלה. 

קדחת המטבעות הדיגטליים מתאפשרת בין השאר מעצם העובדה שזה סוג הנפקה חדש יחסית מבחינה טכנולוגית. הפרוטוקול הטכני שבאמצעותו מונפקים האסימונים נקרא בלוקצ'יין (שרשרת בלוקים), שנולד כמערכת מבוזרת לניהול כל רשומות המסחר במטבע. הבלוקצ'יין הוא למעשה מאגר נתונים הפועל במספר רב של מחשבים שמסתנכרנים זה עם זה כל הזמן. יתרונות הטכנולוגיה, אגב, לא חמקו מעיניהם של התאגידים הגדולים, שמשתמשים בה כיום בלי קשר למטבעות.

הרעיון הבסיסי של מייסד האיתריום, ויטליק בוטרין, היה לאפשר יישומים שונים בעזרת הקוד — בין היתר כתיבת חוזים חכמים והנפקת אינסוף מטבעות. מעבר לכך, עליית ערכם של הביטקוין והאתריום, עם מטבעות כמו Zcash, הפיחו תקווה בעתידו של שוק המטבעות הדיגיטליים כולו. 

לגל הצטרפו גורמים שזיהו את הפוטנציאל לרווח מהיר והתחילו להשקיע במטרה ברורה להניב תשואה בלי קשר לאמונה בשוק החדש — והשוק נסק. בהקשר זה אמר לפני חודשיים בוטרין ל–TheMarker: "אנחנו נמצאים בבועה. מפני שהשווי של כל המטבעות עולה, לאנשים יש תחושה שהם תמיד ימשיכו לעלות".

מוטי מילרוד

ביטמיין שולטת בחומרה ייעודית לכריית ביטקויין

מול פריחת המטבעות הדיגיטליים והרעיון שקוסם לרבים — להוציא את השליטה על המערכת המוניטרית מידיהם של בנקים מרכזיים — בשנים האחרונות עולות לא פעם תהיות בקשר למודל שעליו מתבססת הכלכלה החדשה והתרבות שעוטפת אותה. האם כל המערכות המשרתות את המטבעות החדשים אכן מבוזרות, כפי שמובטח? התשובה לכך מורכבת.

הביטקוין, שהוקם על ידי דמות הסתרים סאטושי נקאמוטו, אכן שואף להיות מבוזר כמה שיותר, בלי מערכת או גוף מרכזי שיפעיל ויפקח עליו. היעדרות המייסד היא אבן היסוד לכך. אף אחד לא יכול להתערב בשוק, הקוד קובע הכל. כדי לקבל החלטות על עתיד המערכת, נדרש קונצנזוס של המשתמשים והמפתחים. אנשי המפתח בקהילה זכו לכינוי "קריפטו־אנרכיסטים", ולשיטתם אף אחד לא יכול להיות בעל הפרוטוקול ולהטיל כוח על האחרים.

אלא שאף שהטכנולוגיה מאפשרת בניית מערכת נטולת מתווכים, עם השנים התפתחו כמה מאפיינים ריכוזיים למדי לשוק הזה. כך, למשל, רוב המכונות לכריית ביטקוין — שהם מחשבים עם כוח חישוב גבוה במיוחד המיועדים למשימה ייעודית זו — מיוצרות על ידי חברה בשם ביטמיין, והכרייה עצמה נשלטת על ידי עשר חברות מרכזיות שמבצעות את רוב הכרייה.

"אנשי ביטמיין אינם רשעים, אבל הם מושכים את הפיתוח לכיוון שלהם", אומר ד"ר אביב זהר מהפקולטה להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, שמתמחה בפרוטוקולים מבוזרים. "המערכת טובה, קשה להחרים או לשנות דברים וקשה לפרוץ אותה, אבל היינו רוצים שהכרייה תהיה ביותר ידיים ושיהיו גם יותר מפתחים", הוא אומר.

לפי הגדרת קוד הביטקוין, בכל עשר דקות בממוצע מיוצרים כ–12.5 מטבעות ביטקוין בלבד בעולם, ומי שמצליח לבצע את חישוב כל העותקים של המסחר באופן המהיר ביותר — מקבל את המטבעות. עם עליית היקפי המסחר, עלה גם כוח המחשוב הדרוש לעדכון כל הרשומות, ולכן מרבית הכרייה מרוכזת באזורים בעולם שבהם תעריפי החשמל נמוכים.

עובדי ביטמיין בבייג'ין
בלומברג

כך גם באשר לאחזקת מטבעות. מבדיקה שנעשתה עם שגרירות הביטקוין בישראל עולה כי יש משתמשים במערכת שברשותם סכומים גדולים מאוד של מטבעות. אם אחד מהם ימכור מספר רב של מטבעות הוא עלול להשפיע דרמטית על שער המטבע. 

עם זאת, זהר אופטימי. לדבריו, באחרונה חל שיפור בכל הממדים — כרייה, החזקה של המטבעות, פיתוח ומיקום המחשבים. "המצב משתפר כל הזמן", הוא אומר.
ומה באשר למטבע השני מבחינת פופולריות? רשת האתריום שהקים בוטרין מבוזרת מבחינה טכנולוגית, אך בכל הקשור לקבלת ההחלטות מדובר במערכת ריכוזית למדי, שבה בוטרין עצמו מכריע בדברים מהותיים.

אחד המקרים שבוטרין היה מעדיף לשכוח הוא פריצה לרשת אתריום ביוני 2016 וגניבת סכום אדיר של מטבעות מארגון DAO (Decentralized Autonomous Organization — פרויקט אוטונומי מבוזר). באותו מקרה החליט הארגון לכתוב מחדש את הקוד של החשבון, ולשחזרו לרגע שקדם לפריצה לרשת. המהלך, שנשמע חיובי, הרי הכסף שנגנב הוחזר, הציב שאלה מהותית באשר לרעיון הבסיסי שלשמו נוסד אתריום. מאז היו אמנם גניבות נוספות, אבל המערכת לא נעצרה בגללם.

"מדובר בשליטה ריכוזית מאוד"

ומה באשר לתופעה החדשה יותר, ICO? במסגרת הנפקות האסימונים, חברות טכנולוגיות מייצרות מטבע שמצד אחד ייסחר בשוק המטבעות הדיגיטליים, אבל יתן אפשרות לרכוש שירותים מהפלטפורמות הטכנולוגיות שיפותחו. ההבטחה של חברות אלה היא לפיתוח של מערכת מבוזרת לחלוטין מבחינה טכנולוגית, אבל הפרויקטים ריכוזיים במיוחד.

"בחלק מההנפקות האלה יש לחברות שליטה גדולה מאוד באסימונים", אומר מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי. "חברות יכולות ליצור אסימונים חדשים, לבטל אסימונים אחרים, לאסור על מסחר באסימונים מסוימים — ולמעשה לשלוט בכסף שנמצא בארנק של כל משתמש, מה שאומר שמדובר בשליטה ריכוזית מאוד".

"זו באמת בעיה", מוסיף זהר. "מדובר בגירסה חדשה למימון המונים, רק באופן שעוקף רגולציה. אם למשל חברה יושבת בארה"ב ורשות ניירות ערך (SEC) אומרת להם שיש בעיה עם ההנפקה, היא יכולה לעצור אותם, ופה אין מי שיעשה את זה".

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי
גלעד אילוז / שגריר

באופן תיאורטי, פעילות המטבעות יכולה להימשך גם אם החברה המגבה נסגרת, אם כי באופן מעשי, אומר זהר, פרויקטים רבים ניתנים לעצירה עם קריסת החברה. "יש יתרונות וחסרונות להיעדר רגולציה. אפשר להנפיק מהר, אבל זה מאפשר גם לרמאים ולמלביני כספים לחיות. דבר מטריד נוסף סביב ההנפקות הוא היעדר הגנה למשקיעים".

הבעיה ב–ICO, לדברי זהר, היא שורשית יותר. "אחת הבעיות המרכזיות בבלוקצ'יין נקראת בעיית האורקל — כלומר, כיצד המחשבים שמריצים את הבלוקצ'יין יגיבו למאורע מחוץ לעולם הדיגיטלי. מישהו צריך ליידע את המחשבים האלה שמשהו חשוב קרה. למשל, אם כתבנו חוזה חכם שקובע שאני חייב למישהו מטיל זהב, אין דרך לדעת אם שילמתי את החוב ואין לבלוקצ'יין דרך להכריח אותי לשלם. יכול להיות שאין לי מטילי זהב. ההבדל בביטקוין הוא שהנכס הדיגיטלי לא צמוד למשהו בעולם החיצוני. המטבע (טוקן) עצמו הוא בעל הערך, והוא לא מבוסס על הבטחה להמרה למשהו אחר. לעומת זאת, ברוב ה–ICO החברה המנפיקה מציעה שירות שמתקיים מחוץ לבלוקצ'יין בתמורה לטוקן. אין לנו ברירה אלא לסמוך עליהם שיעמדו בהבטחה — אנחנו מסתמכים על נקודת כשל אחת, שהיא החברה המנפיקה".

מקרה קלאסי הממחיש זאת התרחש לפני כחודשיים. הסטארט־אפ טזוס, שהצליח לגייס סכום אדיר של 230 מיליון דולר ב–ICO, נמצא כעת בסכנת קריסה, בשל מאבק שליטה שמתרחש מאחורי הקלעים. ההשקה של רשת טזוס, שאמורה להוביל ליציאתו של המטבע טז לשוק, עוכבה. עד להשקה, שבינתיים לא נקבע לה מועד, מי שתרמו לגיוס לא יקבלו דבר. במסגרת תנאי ההנפקה של טזוס, אין שום ערובה לכך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו אי פעם אפילו טז אחד.

דילמת הביזור יכולה להצביע על סיכונים נוספים, שאינם נובעים מבועה או הייפ מוגזם. כך למשל, הביטקוין, שנחשב לאחד המטבעות הבטוחים ביותר, סובל באופן עקיף מריכוז השרתים תחת מספר מצומצם של ספקיות אינטרנט. לדברי זהר, מתקפה על תשתית התקשורת שעליה נשען הביטקוין יכולה להיות מסוכנת. "זה יחסית קל לביצוע", הוא אומר. "עשינו את זה יחד כמה חוקרים מישראל, בוסטון וציריך בתנאי מעבדה, על מחשבים שמריצים קוד אמיתי של ביטקוין. זה יכול לשבש את הכרייה וגם לפצל את הרשת, והעברות כספים נמחקות".

ההתלהבות של הקיץ האחרון ניפחה את השוק בקצב שיצר אולי אפשרות להתעשרות מהירה, וכמובן להפסדים, אבל בעיקר גרם לבלבול רב. ריבוי המיזמים והמטבעות והעליות בשווי שלהם מסנוורים את המשקיעים, שאינם מבדילים בין מיזמים טובים לגרועים, והדבר מזכיר לרבים את בועת הדוט.קום של תחילת שנות ה–2000. רבים מהמיזמים גם אינם מבוזרים לחלוטין, אצל לא מעט מהם קיים ספק אם הם בכלל נדרשים למודל מבוזר, אך אלה יודעים שלולא היו מבטיחים זאת, ספק אם היו זוכים למימון כלשהו.

ביטקוין
בלומברג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#