איומים, לחץ פוליטי ו-400 אלף שקל לתוכנית: למה תאגיד השידור לא ממריא? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
כאן תקועים

איומים, לחץ פוליטי ו-400 אלף שקל לתוכנית: למה תאגיד השידור לא ממריא?

חצי שנה לאחר שעלה לאוויר, תאגיד השידור הציבורי מתקשה להתרומם: העלויות גבוהות מדי, הפוליטיקאים מחכים בסיבוב והרייטינג נחתך ■ המנכ"ל: ההקמה שלנו היא נס, חכו ל-2018"

140תגובות
בנימין נתניהו וגאולה אבן סער
רויטרס ורשות השידור

חצי שנה חלפה מאז הרגע שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו הוכרע. הניסיון שלו לפגוע בתקשורת החופשית ולסכל את ההקמה של השידור הציבורי החדש נחלו כישלון. אחרי זעם ציבורי נרחב וביקורת על התנהלותו, ניסיונות הריסוק של השידור הציבורי נעצרו הן על ידי שותפיו לקואליציה, הן על ידי לשכת היועץ המשפטי לממשלה — ובעיקר על ידי בג"ץ. התאגיד, על אפו ועל חמתו של נתניהו, התחיל לשדר בדיוק בהתאם לקווי המתאר של הרפורמה שאומצה שלוש שנים קודם לכן על ידי השרים גלעד ארדן ויאיר לפיד: רשות השידור נסגרה, ובמקומה הוקם תאגיד שידור ציבורי חדש שאמור לפעול באופן מיטיב יותר ובמנותק מהשפעות פוליטיות.

מידת ההצלחה של רפורמה משמעותית כזו, בעלויות גבוהות של יותר ממיליארד שקל רק בשנה הראשונה — תקציב ההקמה והתקציב השוטף — תיקבע בעתיד, שכן רק בעוד שלוש־ארבע שנים יהיה ניתן לבחון את ביצועי התאגיד. רק אז יהיה ניתן לקבוע אם השידור הציבורי אכן מייצר ערך ציבורי מספק ועונה על כשלי השוק של הטלוויזיה המסחרית, ובעיקר אם יש הצדקה להשקעה ציבורית של 700 מיליון שקל בשנה.

חצי השנה הראשונה של התאגיד לוותה בניסיונות פגיעה פוליטיים, בתחרות עזה — ולעתים חריפה מדי — מול קולגות, בטעויות ניהוליות ובמאבקים פנימיים. הנה סיכום של הסוגיות המהותיות עד כה מאז הקמתו של תאגיד השידור הציבורי.

הפוליטיקאים: ימשיכו להזיק

מימין לשמאל: דוד ביטן, בנימין נתניהו ואיוב קרא. השופט יצחק עמית: "אין לחוק הפיצול שום תכלית. כולם יודעים זאת"
אוליבייה פיטוסי

רגעים לפני פתיחת הדיון באולם ג' בבית המשפט העליון ביום שלישי השבוע, ישבו יו"ר תאגיד השידור הציבורי גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ על הספסל בשורה הראשונה. הם החליפו חיוכים זה עם זה ועם נוכחים אחרים באולם בית המשפט, אבל המתח ניכר על פניהם. היה זה הדיון המכריע שיקבע אם התאגיד יוכל להמשיך להתקיים כגוף אחד, או שמא התיקון השמיני לחוק התאגיד שמפצל אותו לשני תאגידים ייצא מההקפאה שגזר עליו בג"ץ.

כבר עם תחילת הדיון אפשר היה להירגע. השופטים, בעיקר ראש ההרכב חנן מלצר ומני מזוז, אך גם אחרים, התחילו לחבוט ללא רחם בנציגי המדינה, בניסיון להפיק מהם הסבר כלשהו לשם מה תוקן החוק, מדוע לפצל לשני לתאגידים ועוד. "אין לחוק הזה שום תכלית, כולנו יודעים את זה", אמר השופט יצחק עמית. "זה הפיל שבחדר". שוב ושוב התייחסו השופטים לאירועים מאחורי הקלעים ולניסיונות הפוליטיים הבוטים לפגוע בסיכויי התאגיד לשדר באופן עצמאי. "יפטרו את מי שלא יתנהג יפה", אמר מלצר.

שווים 600 מיליון שקל?
התקציב השנתי* של התאגיד, במיליוני שקלים

הדיון בבג"ץ הסתיים בהצהרה הדרמטית של מלצר, שרמז שיש היתכנות גבוהה שהחוק יבוטל. "אנו מציעים למדינה לשקול את עמדתה, לרבות שינוי החוק, ולעדכן את בית המשפט בתוך שבועיים", אמר מלצר. בהנחה שהכנסת לא תעדכן את עמדתה, ניסיונות הפגיעה בתאגיד באמצעות הפיצול כנראה יורדים מהפרק — בוודאי בשנה הקרובה עד לכתיבת פסק הדין.

אבל סוגיית הפיצול היא לא האיום היחיד כרגע על התאגיד. שר התקשורת איוב קרא מוביל קו שקורא לסגירת התאגיד וטוען כי מדובר בבזבוז כספי ציבור. זה לא מנע מקרא להיות מעורב אישית לפני כחודשיים בקידום דיל להחלפת זכויות שידור במשחקי כדורגל בין התאגיד לבין חברת צ'רלטון. מהרגע שהדיל נכשל, אחרי שבתאגיד דרשו הליך תחרותי תקין ולא סגירת דיל לא תקין, קרא התחיל לתקוף בחריפות את התאגיד.

בישיבת ראשי מפלגות הקואליציה שהתקיימה לפני כחודש העלה גם שר הפנים אריה דרעי הצעה חדשה לסגור את התאגיד, או לפחות את שידורי הטלוויזיה שלו. גם יחסיו של דרעי עם התאגיד רעועים מאוד בעיקר לאחר שבתאגיד גייסו כפרשן בכיר את העיתונאי מוטי גילת, מי שפירסם את התחקירים שהביאו בתחילת שנות ה–2000 להרשעת דרעי.

בזירה הפוליטית מעריכים שגם אם בג"ץ ידחה את חוק הפיצול, יימשכו הניסיונות לפגוע בתאגיד או להצר את צעדיו. הצעות חוק שונות לסגירת התאגיד או הגברת הפיקוח הפוליטי עליו עשויות לעלות כהצעות חוק פרטיות שיאומצו על ידי הקואליציה. הקרבות הפוליטיים של התאגיד צפויים להתחזק משמעותית במושב החורף.

הקולגות: מאיימים ומכפישים

מימין לשמאל: עו"ד דורי קלגסבלד, גיל עומר, אלדד קובלנץ ועו"ד יוסי עבאדי, בדיון בבית המשפט
השבוע
אמיל סלמן

כמה חודשים לאחר הקמת התאגיד, ניסו אנשי חטיבת החדשות לגייס לשורותיהם את הפרשן הבכיר אורן נהרי. מבחינת התאגיד, נהרי הוא החמצה. הוא עבד בעבר כעורך חדשות החוץ ברשות השידור, ולקראת הסגירה ניהל משא ומתן עם התאגיד. מסיבות שונות, הקשורות בעיקר לתאגיד, המשא ומתן לא צלח, ונהרי עבד לעבוד באתר וואלה. בתאגיד סברו כי מדובר בהפסד כבד מדי, והמנכ"ל קובלנץ הציע בכל זאת לנהרי להגיש תוכנית בתאגיד במקביל לעבודתו בוואלה.

מה אירע מאחורי הקלעים בהצעה הזאת? פרוטוקול הדיונים של מועצת תאגיד השידור הציבורי מאוגוסט, שמתפרסם כאן לראשונה, חושף אירוע לא נעים. "קיבלתי איומים ממנכ"ל אחד האתרים הגדולים במדינה, שלא כדאי שנתחרה בהם יותר מדי כי יבולע לנו", סיפר קובלנץ לחברי המועצה.

ל–Markerweek נודע כי המנכ"ל המאיים, לפי קובלנץ, הוא לא אחר מאשר אילן ישועה, מנכ"ל אתר וואלה, שזעם על ניסיון התאגיד להגיש הצעה לנהרי.

האם אכן ישועה איים על קובלנץ? הגרסה של ישועה שונה. "לא הטון ולא התוכן נכונים. אני וקובלנץ נפגשנו ודיברנו על שיתוף פעולה, אך לאחר מכן הוא התחילו לשדל עובדים שלנו. טילפנתי ואמרתי שלא מתאים למי שמדבר על שיתוף פעולה ביד אחת, לעסוק בשידול בכירים ביד השנייה. אמרתי לו שאין בעיה גם לנו להתחרות על בכירים שלהם. מעולם לא אמרתי שיבולע לו. השיחה היתה ידידותית לחלוטין ומקובלת בין מנכ״לים".

המקרה של ישועה אינו היחיד. באותו דיון שטח קובלנץ מקרים נוספים, והעלה האשמות חריפות כלפי בכירים בגופי התקשורת. "ידענו שהקמת התאגיד תעורר התנגדויות. אני חייב לומר שאת רוב הדברים צפיתי. אך נחשפתי למציאות שלא הכרתי — חוסר קולגיאליות וניסיון לנזק מכוון מצד מתחרים שלנו", סיפר קובלנץ. "זה התחיל כחודש לפני ההקמה, מצד בכירים בערוצים 2 ו–10, לרבות טאלנטים ומנהלים בכירים. חלקם יצרו קשר עם פוליטיקאים בכירים וניסו להפעיל עלינו לחץ דרכם. התייחסתי לזה כאירוע אנקדוטלי, אך זה לא היה כך. זה נמשך בתדרוכים אגרסיביים של גופי תקשורת אחרים. במסגרת הציר של תחרות לא לגיטימית זה עבר כל גבול, כולל לחצים על כתבים ועורכי עיתונים". כשנשאל קובלנץ על מה התחרות, השיב: "תשומת לב, אגו ורייטינג".

תאגיד השידור כאן
מוטי מילרוד

למי מתכוון קובלנץ? מלבד האירוע עם ישועה, התאגיד סופג אש מקולגות נוספות. שיחת חריפה מאוד התקיימה גם בין מנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, לבין קובלנץ. ורשבסקי מוביל כיום את הקו התקיף ביותר נגד התאגיד. באירוע הרמת כוסית בתחילת השנה תקף ורשבסקי בחריפות את התאגיד: "הוא מנסה לחקות את חדשות 10 וערוץ 10 חיקוי חיוור, שנסמך על משאבי הציבור ללא פיקוח, שמסתתר תחת הכסות הפחדנית: 'כאן בהרצה'. נראה שההרצה תסתיים אחרי בזבוז של 3 מיליארד שקל. הדבר היחיד שלא בהרצה בכאן הוא ההידבקות המיידית לעטיני השלטון וחנופה שיטתית לפוליטיקאים. בתוך חצי שנה בכאן אומצו כשלים וקלקולים שברשות השידור הגיעו אליהם אחרי מאמץ של 50 שנה. נציגי השלטון מחככים את ידיהם בהנאה. לפודל הזה פיללו".

ורשבסקי אכן שוחח בחודשים האחרונים בנושאי תקשורת עם שר התקשורת איוב קרא ויו"ר הקואליציה דוד ביטן (הליכוד). עם זאת, הוא מכחיש כי הפעיל לחצים כלשהם לקדם את סגירת התאגיד.

חזיתות נוספות ושיחות קשות התקיימו בין התאגיד וגם בין מו"ל עיתון "כלכליסט" יואל אסתרון, בעיקר לאחר הגיוס של ראש הדסק הכלכלי שאול אמסטרדמסקי. גם מפיקים בכירים שלא זכו להפקות מהתאגיד או עיתונאים שהתאכזבו מההצעות נמצאים ברשימת האנשים שציין קובלנץ ככאלה שפעלו נגד התאגיד ממניעים לא ענייניים.

הפרוטוקול נמסר בעקבות בקשת חופש מידע של תנועת הצלחה באמצעות עו"ד אלעד מן.

הרייטינג: נמוך, אבל משתפר

החדשות במקום האחרון
ממוצע רייטינג חדשות*

למרות הטענות על לחצים שהפעילו על קובלנץ בכירים בשוק התקשורת, נראה שהלחץ שלהם היה מיותר, למרות הכסף שהושקע בהקמת התאגיד והזמן שניתן לו להיערך לקראת העלייה לאוויר, לא מדובר עדיין בתחרות אמיתית עבור הערוצים המסחריים. השר קרא ופוליטיקאים אחרים נוהגים לחזור שוב ושוב על הטענה שלפיה הרייטינג של התאגיד נותר נמוך ומגיע ל–1.5%.

עם זאת, התאגיד הוקם בתקופה שבה חלה ירידה כללית בנתוני הצפייה בטלוויזיה — אולי בגלל הרכב הפיפל מטר, אולי מסיבות אחרות. בשורה התחתונה, בעוד הערוצים המסחריים (עד פיצול ערוץ 2 ב–1 בנובמבר) רשמו ירידה, התאגיד שמר על כוחו (גם אם נמוך עדיין) ואף עלה מעט.

כך, ממוצע הפריים טיים של התאגיד עלה בכמעט 30% והגיע ל–2.8% בחצי השנה מאז הוקם לעומת התקופה המקבילה שנה קודם. באותה תקופה ירד שיעור הצפייה בערוצים המסחריים ב–10%. שיעור הצפייה במהדורת החדשות של כאן צמח בשיעור דומה והגיע ל–4.2%, בעוד הערוצים המסחריים ירדו. עם זאת, שיעורי הצפייה במהדורת החדשות של כאן עדיין נמוכים — חצי מזה של ערוץ 10 וכמעט רבע מזה של חדשות 2.

כל הנתונים מחושבים בכלל האוכולוסייה, ולכן נוטים מעט כלפי מטה. הנתון הנפוץ יותר של משקי בית יהודיים משפר את נתוני התאגיד.

עידו רוזנבלום ב"המרדף".
יריב פיין וגיא כו

בתאגיד היו רוצים להתמקד פחות בטלוויזיה המקרטעת ויותר בדיגיטל. הם מנפנפים בעיקר בנתוני הצפיות של קטעי וידיאו בפייסבוק — יותר מ-17 מיליון צפיות בחודש האחרון, בנוסף ל–7 מיליון צפיות ביוטיוב של כל תוכני כאן.

עם זאת, לאחר פיצול ערוץ 2 התאגיד לא הצליח להתחרות בערוצים המסחריים, ורשם ירידה משמעותית בשיעורי הצפייה בפריים טיים ובחדשות. "יש כאוס כרגע בטלוויזיה", מסביר מקור בתאגיד, כשהוא מתכוון לתחרות הגוברת ולעובדה שכולם מפחיתים את הפרסומות. להערכתו, "ייקח חודשיים עד שיסתדר".

לקובלנץ יש הסבר משלו מדוע התאגיד בימיו הראשונים לא הצליח לסחוף את הקהל. "90% מהרפורמות במגזר הציבורי אינן מיושמות כלל. לאלה שמיושמות לוקח 7–20 שנים לקרום עור וגידים", הסביר באחרונה קובלנץ למקור שעמו שוחח. "כנגד כל הסיכויים הקמנו את כאן כשגם הפוליטיקאים, ועדי העובדים, הקולגות מהתקשורת ושאר רשעים ניסו לחסלנו. זה היה הכי מהיר, הכי נקי משחיתות והכי יעיל בהיסטוריה של המגזר הציבורי. יש מיליון דברים לתקן, אבל יש גם את הדיגיטל הטוב במדינה, רדיו משובח וטלוויזיה משתפרת, שאת פירות ההשקעה בהם נראה רק עוד שנתיים. יש גם חברת חדשות מעולה שאת 80% מעובדיה נאלצנו לקלוט מרשות השידור. ביום הפתיחה קלטנו במכה 500 עובדים. זה לא פחות מנס".

קובלנץ מסכים עם התפישה שלפיה במהלך כל המאבק סביב הקמת התאגיד נוצרה ציפייה גבוהה לשידור ציבורי שיצדיק כבר עם הקמתו את ההשקעה הגבוהה. "בכל הכאוס הזה היה יעד אחר: לקום", הסביר קובלנץ. "כעת אנחנו מגבשים יעדים סדורים לשנים הבאות".

החדשות: עדיין לא משפיעות

התאגיד ספג לא מעט ביקורת בכמה מקרים בחצי השנה מאז הוקם, שבהם התרחש אירוע חדשותי משמעותי, כמו פיגוע, ובעוד ערוצים 2 ו–10 פתחו במהירות בשידור חי — בתאגיד הציגו שידורים חוזרים מהעבר או שידור חי מאולפן הרדיו של כאן תרבות. מקורות בתאגיד מספרים כי ראש חטיבת החדשות, ברוך שי, זעם כשלא היתה לו תשתית ותקנים לפתוח אולפן — והחליט לפעול.

עדיין לא מדגדג את 2 ועשר
ממוצע רייטינג בפריים טיים

המדיניות של שי כעת היא בשלב הראשון "ליישר קו" עם הערוצים המתחרים בכל הקשור להיקף השידורים. כלומר, להציג שידורים חיים ותוכניות על סדר היום בשעות הבוקר, אחר הצהריים והערב, מהדורה מרכזית, מהדורת לילה, ובאחרונה נוספה מהדורת שבת מורחבת. כדי ליישם זאת, פירק שי מחלקות נרחבות, כמו מחלקת תחקירים והדסק החברתי, והעביר כתבי מגזין ותחקירנים לפעילות שוטפת או לתפעול תוכניות האקטואליה. מבחינת שי, רק לאחר שיציג שידורים דומים לאלה של המתחרים, הוא ישקיע בפעילויות נוספות שבהן יציג התאגיד ערך מוסף על פני הערוצים המסחריים.

המדיניות הזאת לוותה בלא מעט ויכוחים פנימיים בתוך התאגיד. בניגוד לשי, קובלנץ ואחרים סברו כי אין צורך להשקיע בתוכניות אקטואליה רבות כל כך שהן בעלות גבוהה לעומת שידור סדרת טבע בשעות אחר הצהריים, למשל. ואולם שי, יחד עם היו"ר עומר — גם הוא איש חדשות ותיק — כפו על קובלנץ את עמדתם, והוכרע כי התאגיד יציג שידורים חיים כמו הערוצים המסחריים לפחות.

התאגיד גייס שורה של טאלנטים ועיתונאים ותיקים מכלי תקשורת מתחרים, אבל הוא עדיין סובל מנחיתות משמעותית בהשפעה על סדר היום לעומת הערוצים המסחריים. "תן לי סיפור אחד שהתאגיד הצליח להביא. סיפור אחד שעורר סערה ציבורית", אומר בכיר בשוק התקשורת. "יש להם תשתית עיתונאית, עיתונאים מנוסים, תקציב חדשות ענק של 160 מיליון שקל — והם לא הביאו כלום. אז למה צריך אותם?"

בתאגיד עצמו מודעים לביקורת הזאת ומנסים את כוחם בהשפעה על סדר היום. האסטרטגיה הנוכחית היא לחזק את חטיבת החדשות באמצעות הישענות על הכוח של רשת ב'. "שי היה צריך להקים חטיבת חדשות שרובה על בסיס עובדי רשות השידור", מגיב בכיר בתאגיד לטענות. "חלק מהעיתונאים וראשי התחום באו מהרדיו או מהפרינט, והוא היה צריך ללמד אותם איך עושים טלוויזיה ורדיו במקביל. זה פרויקט לא קל ולוקח זמן לבנות מחדש את האמון עם הצופים".

"מועדון תרבות". שווה הרבה יותר מהרייטינג הנוכחי
יאיר מיוחס

ההפקות: יקרות ולעתים לא מוצדקות

בשבוע האחרון זימנה המשטרה בכירים ברשות השידור ומפיקים. החשד: שליחת יד בכספי ההפקות של רשות השידור. תחקירים שפורסמו ב–TheMarker וב"המקור" בערוץ 10 גילו כי ברשות השידור פעלו כדי לנפח את הוצאות ההפקה של תוכניות שונות לממדים אדירים, ומקורבים לרשות השידור נהנו מהכספים.

תאגיד השידור הציבורי הוקם כדי לבער את נגע השחיתות מהשידור הציבורי. אבל דווקא ניסיון העבר גורם לחשדנות רבה — ומוצדקת, חייבים להודות — כלפי כל הוצאה של התאגיד. בעוד התאגיד מוציא לדרך הפקות שונות, נתונים שפורסמו באחרונה ב–TheMarker לגבי עלויות כמה מהתוכניות בתאגיד גרמו לכמה לסתות בשוק התקשורת להישמט.

כך למשל, כל פרק בן 25 דקות בסדרת הסאטירה "מדינת הגמדים" עלה 400 אלף שקל. פרק בתוכנית התחקירים "שטח הפקר" של המפיק רם לנדס עלה גם הוא סכום דומה. מקורות שנחשפו לעלויות התוכניות האלה הגיבו בתדהמה מהולה בכעס. "מדובר בעלות הפקה גבוהה הרבה יותר מבערוצים המסחריים", מאשר בכיר בשוק הטלוויזיה. "אין הצדקה לעלויות כאלה בעבור תוכן כזה. יש חשש שמישהו שם מרוויח יותר מדי".

התאגיד נפגע מאז הפיצול
ממוצע רייטינג בפריים טיים*

בתאגיד עצמו מודעים לביקורת על "מדינת הגמדים", אך מבהירים כי הרווח למפיק אינו גבוה. "הוא הפסיד עד עכשיו", אומר מקור בתאגיד. לדבריהם, עלות ההפקה גבוהה משום שיש כותבים רבים שאמורים בכל שבוע לספק דיאלוגים ארוכים ואקטואליים. לצד זאת, יש 60 משמרות עריכת וידיאו שעלותן גבוהה מאוד.

"זו תוכנית יקרה מאוד. אם זה לא יהיה טוב, אנחנו נוריד", אומרים בתאגיד. "ידענו להעיף, למשל, את התוכנית 'דינוזארים', אחרי שהחלטנו שהיא לא טובה. הדברים הטובים יישארו, והדברים הלא טובים — לא יישארו. ככה זה בטלוויזיה".

בתאגיד היו רוצים שהמבקרים ימתינו בסבלנות לפחות עד תחילת 2018 — אז יהיו מוכנות לשידור חלק מההפקות שיצאו לדרך בשנה האחרונה. "יש לנו כיום בחוץ 15 דרמות, חלקן בשלבי צילום, ועוד עשרות סרטי דוקו", אומרים בתאגיד. "אמרנו כל הזמן ש–2018 זה היעד שלנו להציג תוכן מקורי בטלוויזיה, וכך נעשה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#