שלמה פילבר: כך הזיע המנכ"ל של נתניהו כדי לדאוג לאלוביץ' - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המרוץ נגד השעון: כך הזיע המנכ"ל שהצניח נתניהו כדי לדאוג לשאול אלוביץ'

מהפגישה עם אלוביץ' ביומו הראשון בתפקיד ועד לשכירת חברת ייעוץ שתכשיר את עסקת בזק–yes בסוף שבוע אחד: כך עשה מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר הכל כדי להספיק לאשר בזמן את העסקה, שבמרכז החקירה של רשות ני"ע (פורסם במקור בנובמבר 2017)

240תגובות
מימין: שלמה פילבר, שאול אלוביץ' ובנימין נתניהו
אמיל סלמן, אייל טואג ואלכס קולומויסקי

עם התפוצצות פרשת בזק מתברר כי הדברים שנכתבו לא פעם בעיתון ובאתר זה, שלפיהם בזק זכתה ליחס מיוחד ולרגולציה חיובית ממשרד התקשורת בקדנציית נתניהו־פילבר — מבוססים.

מקורביו של ראש הממשלה בנימין נתניהו — מנכ"ל משרד התקשורת המושעה שלמה פילבר, ובעלי בזק שאול אלוביץ' — עומדים בלב לבה של הפרשה. פילבר כבר איבד את משרתו, אך מה היה תפקיד נתניהו בפאזל? איך זרמו ההוראות וכיצד פעל המנגנון כולו לטובת בזק? בשורות הבאות נפרוש בפירוט מקרה בוחן אחד שבו התגייס המנגנון כולו לסייע לבזק, בסדר זמנים צפוף ובניגוד לעמדה המקצועית העיקשת במשרד.

תיק 4000 והאובססיה החולנית של נתניהו לתקשורת - האזינו ל"השבוע", הפודקאסט השבועי של הארץ: 

קיזוז מס של כ–5.5 מיליארד שקל

השבוע | פרק 17 | 20.2.2018 - דלג

בנובמבר 2014 מינה עצמו נתניהו לשר תקשורת אחרי קדנציה קצרה של גלעד ארדן, שביכר להיות שר הפנים. בעת מינוי נתניהו לתפקיד, כיהן במשרד מנכ"ל בשם אבי ברגר, איש מקצועי שהגיע מתחום התקשורת, עם תואר שני בהנדסה ותפקיד קודם כסמנכ"ל הנדסה בפרטנר.

השתלשלות האירועים שהובילו לאישור המיזוג

באותם ימים התקיימה מערכת בחירות לכנסת, ובמארס 2015 ניצח נתניהו שוב, והקים ממשלה חדשה. באותה ממשלה הוא שמר את תיק התקשורת לעצמו, ולא מינה שר במשרה מלאה. במאי 2015 מקבל נתניהו את ההחלטה הראשונה שלו, מיד עם הרכבת הממשלה: לפטר את מנכ"ל משרד התקשורת ברגר בשיחת טלפון. נתניהו ממנה במקומו לתפקיד את פילבר, שבעברו שימש מנכ"ל מועצת יש"ע וראש מטה הבחירות של הליכוד. פילבר הוא איש אמונו הוותיק של נתניהו. באופן חריג, לברגר לא ניתנה אפשרות לעשות חפיפה עם פילבר, והוא הורחק מהמשרד מיד.

ההחלטה הראשונה של הצוות נתניהו־פילבר במשרד התקשורת ניתנה כבר ביוני 2015. כך נמסר לעיתונות: "ראש הממשלה ושר התקשורת אישר היום את המיזוג הפיננסי בזק–yes". ההחלטה אינה מאפשרת לבזק למזג את yes ברמה התפעולית ולהציע ללקוחות חבילות המשותפות לשתי החברות, אבל האישור של ראש הממשלה חשוב מאוד לבזק מסיבה אחרת: הוא מאפשר מיזוג פיננסי של שתי החברות באופן שבו בזק תוכל ליהנות מההפסדים הצבורים של yes לאורך השנים כנכס מס. מדובר בהפסדי עתק של כ–5.5 מיליארד שקל — שאותם תוכל החברה הממוזגת לקזז מהוצאות המס שלה.

ההחלטה של הצוות נתניהו־פילבר לאשר את המיזוג היתה הפוכה לעמדתו של ברגר. באותם ימים ברגר ניהל מאבק בבזק על יישום הרפורמה בפס הרחב, שהחברה תקעה מקלות בגלגלים, וממשיכה בכך עד היום. ברגר סבר כי הוא יכול להשתמש באישור המיזוג הפיננסי בין בזק ל–yes כמנוף לחצים על בזק כדי שזו תשתף פעולה ביישום הרפורמה. זו גם היתה העמדה העקבית של הדרג המקצועי במשרד.

בהחלטה לאשר את המיזוג בין בזק ל–yes תמכה גם רשות ההגבלים העסקיים, שטענו בה כי אין מניעה לאשר אותו, שכן ממילא בזק שולטת ב–yes בפועל. גם מועצת הכבלים והלוויין, בראשות יפעת בן חי שגב, תמכה במיזוג.

בעלי בזק, שאול אלוביץ'
אייל טואג

נתניהו חתם על המסמך שמאשר את המיזוג. אלא שבאותה תקופה נתניהו היה נתון בניגוד עניינים חמור בכל הנוגע לבזק. בעת כניסתו לתפקיד הוא לא טרח לדווח על יחסי החברות הקרובים שהוא מנהל עם בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', שנחשפו רק בעקבות תחקיר "הארץ" שפורסם באוקטובר 2015 על ידי העיתונאי גידי וייץ. רק ביוני 2016 אולץ לחתום נתניהו על מסמך ניגוד עניינים חדש, שאסר עליו כשר תקשורת לדון ולקבל החלטות הנוגעות בבזק, בחברות הבנות ובמתחרות שלה — למעשה ברוב מוחלט משוק התקשורת. ואולם גם בנסיבות אלה נתניהו לא ויתר על תיק התקשורת ומינה את השר צחי הנגבי, שר במשרד ראש הממשלה, לדון ולחתום על החלטות הנוגעות בבזק.

מדוע נתניהו בחר להתחיל את הקדנציה בהקלה לבזק?

עד חשיפת קשריו עם אלוביץ', בין נובמבר 2014 ליוני 2016 היה נתניהו אחראי על לא מעט סוגיות שנוגעות בבזק. משרד התקשורת העביר למבקר המדינה רשימת נושאים שהיו על שולחנו של נתניהו, אבל מבקר המדינה מצא לפחות עוד 12 סוגיות שלא היו באותו הדיווח.

מדוע בחר נתניהו להתחיל את הקדנציה בהקלה לבזק? מי לחש על אוזנו ומי קידם את המהלך? אנחנו יודעים שאלוביץ' שכר כלוביסט את היועץ אלי קמיר בשכר חריג של מיליון דולר לשנתיים. שלשום פורסם כי קמיר נחקר באזהרה בחשד למעורבות בפרשת בזק–yes. לינור יוכלמן, מזכירת בזק שקודמה להיות "היועצת המשפטית של מטה בזק", שגם היא חשודה מרכזית בפרשה, התפארה בפני כל מי שהיה מוכן לשמוע בחברה כי שרה נתניהו הבטיחה לאיריס אלוביץ', אשתו של שאול, שעסקת בזק–yes תאושר. לא ידוע אם יש אמת מאחורי דבר הרהב של יוכלמן.

מבנה האחזקות ב-yes לפני המיזוג עם בזק

יש עוד איש מפתח: עו"ד איתן צפריר. עם כניסתו לתפקיד שר התקשורת מינה נתניהו את צפריר להיות ראש מטה משרד התקשורת. לדברי כמה מקורות, צפריר לחץ על הדרג המקצועי במשרד לאשר את עסקת המיזוג בין בזק ל-yes. זה אינו המקרה המדווח היחיד שבו לחץ צפריר על אנשי המקצוע במשרד התקשורת לקדם אג'נדות בהוראת נתניהו. יצוין כי צפריר עזב את משרד התקשורת ב-10 ביוני 2015, עוד לפני ההחלטה על המיזוג. 

אישור ללא תנאים, ללא התייעצויות ובתוך שלושה ימי עסקים

הבהילות להשלמת העסקה ממשיכה במארס 2015, אז מפרסמת בזק לבורסה שתי הודעות הנוגעות למיזוג עם yes, ומציינת שני תנאים חשובים להשלמת העסקה. הראשון הוא שהעסקה תתבצע "ללא תנאים" על בזק. התנאי השני הוא מועד השלמת העסקה: היא צריכה להיות מושלמת בתוך 90 יום מ–23 במארס 2015, כלומר ב–23 ביוני 2015.

נראה כי משרד התקשורת של נתניהו עשה הכל כדי לעמוד בתאריך היעד. ראשית, ברגר שהתנגד לעסקה הורחק מיד מהתפקיד, ונמנעה ממנו תקופת חפיפה. ב–7 ביוני מונה לתפקיד פילבר. אגב, ביומו הראשון לתפקיד פגש פילבר את אלוביץ' במשרדים של משרד התקשורת בירושלים.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו
אוליבייה פיטוסי

כשפילבר נכנס למשרד התקשורת, אנשי המקצוע בו טוענים כי אין לאשר את העסקה ואף יש מחשבה לצאת לשימוע ציבורי ולקבל התייחסויות על כך מהחברות במשק, שכן מיזוג כזה יכול להשפיע על ענף התקשורת כולו. אלא שפילבר מבטל כל כוונה כזו ומחליט להיצמד למינימום המחייב בחוק — היוועצות עם מועצת הכבלים והלוויין בלבד. יתרה מכך, סמנכ"ל הכלכלה במשרד, הרן לבאות, מסרב לנפק חוות דעת כלכלית שמאשרת את העסקה בלי תנאים, ומאחר שהכלכלן של מועצת הכבלים והלוויין התפטר כמה שבועות קודם לכן, לא היה מי שיחתום על העבודה שמאשרת את המיזוג.

מה עושים? הוחלט לקחת חברה כלכלית שתיתן את האור ירוק לעסקה. אך מכיוון שהזמן דוחק, משרד התקשורת לא יוצא למכרז מלא כפי שמתבקש, אלא מתקשר עם החברה בהליך מקוצר המכונה "תקנה 5.ג.–2 התקשרות עם מומחה", הליך שבו נעשית פנייה יזומה לקבלת הצעות מכמה חברות בודדות.

למשימה נבחרת עדליא, חברת ייעוץ כלכלית שלעתים עובדת עם הממשלה, שאין לה ניסיון רב בתחום הטלקום (אך כן בשידורים), ומרבית העבודות שביצעה הם בתחומי התחבורה והשלטון המוניציפלי. עדליא קיבלה על כך 196 אלף שקל (עדכון: הסכום ששולם היה נמוך יותר, ראו פירוט בתחתית הכתבה).

בהתאם לדו"ח ההתקשרויות של משרד התקשורת, ההתקשרות עם חברת עדליא בוצעה ב–18 ביוני, יום חמישי. ב–23 לחודש, רק חמישה ימים מאוחר יותר, מהם שלושה ימי עסקים, כבר התקיימה ישיבה של מועצת הכבלים והלוויין. מפאת קוצר הזמן, ואולי גם מסיבות אחרות, אנשי עדליא לא פגשו את אנשי משרד התקשורת ולא ביקשו לשמוע מדוע הם מתקשים לאשר את העסקה ללא הצבת תנאים. מובן מאליו שקולן של חברות אחרות במשק לא נשמע. עם מי כן נפגשה עדליא? ביום ראשון שלפני ישיבת המועצה, אנשי עדליא הספיקו לפגוש את אנשי yes, כפי שאישר בכיר במועצת הכבלים והלוויין.

ראש מטה משרד התקשורת לשעבר, איתן צפריר
עמוס בן גרשום / לע"

באופן חריג, הפגישה עם המועצה התקיימה ביום שלישי — בדרך כלל פגישות המועצה מתקיימות בימי חמישי — ובפני חברי המועצה הוצגה העבודה הכלכלית. סד הזמנים הזה היה חריג מאוד. בדרך כלל ניסוח של עבודה כלכלית מקיפה, כפי שנדרש במקרה הזה, אורך שבועות ארוכים ואף חודשים.

והנה, הפלא ופלא: מסקנות העבודה הכלכלית החפוזה היו שניתן לאשר את המיזוג "ללא תנאים". חברי מועצת הכבלים והלוויין אינם מבקשים תוספת זמן כדי לבחון את העבודה, עורכים הצבעה — ומתקבלת החלטה פה אחד. ואכן, ב–23 ביוני ממליצה המועצה לאשר את העסקה ללא תנאים על בסיס חוות הדעת של חברת הייעוץ.

עוד באותו יום, 23 ביוני, ראש הממשלה מאשר את העסקה.

לאנשי עדליא היה הביטחון להגיע למסקנה הפוכה מזו של הדרג המקצועי במשרד, מסקנה שלפיה "העסקה משפרת את האפשרויות ליישום רפורמת השוק הסיטוני (הרפורמה בפס הרחב, א"ז)". באופן חריג, העבודה הכלכלית של חברת עדליא, אף שמומנה בכספי הציבור, לא עלתה לאתר משרד התקשורת עד לרגע זה. כל העבודות הכלכליות מהשנים האחרונות, כמו זו של איל וינטר בעניין מיזוג סלקום־גולן, או זו של Nera בעניין קישוריות הסלולר, עלו מיד לאתר משרד התקשורת, עם השחרות היכן שצריך במידה שצוינו בעבודה סודות מסחריים.

יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, יפעת בן חי שגב
אייל טואג

גם TheMarker ביקש ממשרד התקשורת לראות את העבודה הכלכלית המלווה של חברת עדליא, את פרוטוקול הישיבה ואת ההחלטה החתומה של נתניהו (באתר המשרד מופיעה רק ההודעה לעיתונות). ואולם כל אלה לא התקבלו עד רגע זה.

תם ונשלם. האישורים הנדרשים התקבלו בלוח הזמנים המבוקש. אלא שאם אנשי משרד התקשורת היו מעיינים עוד טיפה בחוזה בין בזק ל–yes, הם היו מגלים שהוא איפשר להם הארכה נוספת של 90 יום לקבלת האישורים. נראה שמי שסיפק למשרד התקשורת את המידע דאג להסתיר עובדה זו.

יישום מגומגם של רפורמות

אישור המיזוג הפיננסי הוא רק אבן דרך אחת לקראת המיזוג המיוחל של בזק ו–yes. גם אחרי שנתניהו הפסיק רשמית לעסוק בענייני בזק, פילבר המשיך במרץ לפעול למען ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. פילבר הכניס לכל תוכניות העבודה שלו יעד של ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק, והשיא הגיע כאשר ממש לקראת סוף 2016, בלי היוועצות מוקדמת, שיגר פילבר לבזק מכתב המאשר את ביטול ההפרדה התאגידית בין בזק ל–yes, בדיוק בהתאם לצרכים וללוח הזמנים שנקבע בעסקת בזק–yes. כך, אלוביץ' יכול היה ליהנות מתמורה נוספת בעסקה בסך 170 מיליון שקל.

בדיון שהתקיים בכנסת מיד לאחר אותו מכתב שערורייתי, הסתבר שוב כי פילבר פעל בניגוד לעמדה של אנשי המקצוע במשרד, אנשי אגף תקציבים, מבלי ליידע את משרד המשפטים ותחת הסתייגות של הממונה על ההגבלים העסקיים.

זוהי רק דוגמה אחת שמאפשרת לראות כיצד פעל מנגנון ההוראות והלחץ של נתניהו על משרד התקשורת וגורמי המקצוע לטובת בזק. מלבד הסוגיה המהותית ביותר של אישור המיזוג בין בזק ל–yes, משרד התקשורת בקדנציית נתניהו־פילבר פעל לא מעט למען בזק, בסוגיות שונות, כולל יישום מגומגם של הרפורמה בפס הרחב ובעת מחלוקות של בזק עם ספקיות אחרות. ייתכן שכעת, עם התפוצצות הפרשה והגשת כתבי אישום, יצופו ויעלו עוד פרשות ומקרים שבהם פעל המנגנון הזה.

מעדליא נמסר: "חברת עדליא נבחרה בהליך תחרותי אותו ביצע משרד התקשורת, למתן ייעוץ כלכלי למועצה לשידורי כבלים ולוויין. במסגרת זו ערכה עדליא עבודה ממוקדת שבחנה אך ורק את ההשפעה על שוק הטלוויזיה הרב־ערוצית וההשפעה הצפויה על הציבור בראי ההתניות שקבעה רשות ההגבלים העסקיים. העבודה הוצגה למועצה, למיטב ידיעתנו, לשביעות רצונה. הואיל ותוצרי העבודה הם בבעלות המועצה, יש להפנות אליהם את יתר השאלות".

מעדליא ביקשו למסור עוד כי "בהכנת תוצרי השירותים למשרד התקשורת הושקעה עבודה של ארבעה עובדים במקביל, במשך חמישה ימי עבודה, כולל במהלך סוף השבוע, בהיקף של כ-130 שעות. בניגוד לנאמר בכתבה, ההמלצה היתה לאשר את העסקה בכפוף לתנאים שנקבעו על ידי הממונה להגבלים עסקיים ולבחון את האפקטיביות שלהם על פני זמן. במסגרת העבודה נפגשה החברה עם הגורמים הרלוונטיים לסוגיה אותה התבקשנו לבדוק, והניסיון המקצועי הקודם שלנו מתאים ורלוונטי לבחינת הסוגיה". עוד נמסר מעדליא כי החברה נבחרה לעבודת הייעוץ בהליך מכרזי ובניגוד לפרסום בדו"ח ההתקשורות של משרד התקשורת, עלות העבודה הסתכמה ב-30 אלף שקל בהתאם ל"תעריף יועצים" של החשב הכללי. 

ממשרד התקשורת ומצפריר לא נמסרו תגובות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#