רשות ני"ע ממליצה: כתבי אישום נגד אלוביץ', הנדלר, פילבר ורון אילון - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות ני"ע ממליצה: כתבי אישום נגד אלוביץ', הנדלר, פילבר ורון אילון

דרמה בחקירת בזק: רשות ניירות ערך סיימה את החקירה הפלילית, העבירה את תיק לפרקליטות - וממליצה על כתבי אישום נגד בכירי בזק ומנכ"ל משרד התקשורת

82תגובות
סטלה הנדלר ושאול אלוביץ'
ינאי יחיאל ואייל טואג

יום שלישי, 20 ביוני, היה אמור להיות עוד יום רגיל במשרדי בזק בבניין המשולש במרכז עזריאלי בתל אביב. אבל כבר בשעות הבוקר המוקדמות, כשחוקרי רשות ניירות ערך התייצבו בפתח משרדי ההנהלה, כדור השלג התחיל להתגלגל מהר. חוקרי הרשות ערכו חיפושים אינטנסיביים במשרדי החברה; בעל השליטה, שאול אלוביץ', נלקח לחדרי החקירות של הרשות ברחוב מונטיפיורי בתל אביב ונחקר שם עד השעות המאוחרות של הלילה; והרשות הודיעה כי פתחה בחקירה פלילית של עסקות בעלי עניין בבזק, שקשורות לאלוביץ'.

היום, כמעט חמישה חודשים מאז פתיחת החקירה הגלויה בפרשה, הודיעה רשות ניירות ערך על סיום החקירה והעברת תיק החקירה לפרקליטות מיסוי וכלכלה. "במסגרת חקירה סבוכה, מסועפת ומרובת פרשיות זו, הגיעה מחלקת חקירות של רשות ניירות ערך למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, המבססת את מעורבות החשודים המרכזיים בתיק בעבירות פליליות, ובכלל זה עבירות דיווח, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות שיבוש מהלכי משפט", נכתב.

בחמשת החודשים האחרונים ביצעו חוקרי הרשות חיפושים רבים וגבו עדויות ממאות מעורבים ועדים, ובהם הדירקטורים יהושע ג'וש רוזנצוויג, יצחק אידלמן, אלון רווה (לשעבר סמנכ"ל הכספים בחברה), והשר לשיתוף פעולה אזורי צחי הנגבי (לשעבר שר התקשורת). לדברי יו"ר הרשות, פרופ' שמואל האוזר, מדובר בחקירה מהמורכבות והמסועפות שהתקיימו ברשות, שכללה פעולות חקירה רבות ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת. במהלך החקירה עימתו החוקרים חלק מהנחקרים עם הראיות שיש ברשותם, בין היתר הודעות ווטסאפ ומייל בין אלוביץ', פילבר, יוכלמן והנדלר.

מצעד החשודים בפרשה כולל בכירים רבים בקבוצת בזק, ובהם אלוביץ'; בנו אור אלוביץ' ורעייתו של הבן אורנה אלוביץ'־פלד; מנכ"לית בזק סטלה הנדלר; מזכירת החברה לינור יוכלמן; מנכ"ל החברה הבת yes רון אילון; סמנכ"ל הכספים של yes מיקי ניימן; והדירקטור עמיקם שורר. על כל החשודים הוטלו תנאי שחרור מגבילים, הם נדרשו להפקיד את הדרכונים שלהם בידי הרשות, והוטל עליהם צו איסור יציאה מהארץ.

בסיום החקירה ממליצה הרשות להעמיד לדין את בכירי בזק, ובהם אלוביץ' עצמו. ברשות אומרים כי הממצאים העלו שלוש פרשיות שונות הנוגעות להתנהלות פלילית של גורמים בכירים בבזק, yes וחלל, וכן של כמה עובדי מדינה, ובהם מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, הקשור מתוקף תפקידו בממשקי עבודה מול בזק. פילבר מורחק ממשרד התקשורת מאז מעצרו ביולי, ונאסר עליו גם ליצור קשר עם עובדי המשרד, שעד לאחרונה היו כפופים לו. בנוסף, אסור לו לדבר עם עובדי בזק, yes וחלל תקשורת.

מרמה, הדלפות וקידום אינטרסים עסקיים

1.קבלת כספים במרמה בעסקת בזק–yes

העסקה שהביאה לפתיחת החקירה נחתמה כבר במארס 2015 ובה השלימה בזק, שבאותו זמן החזיקה 50.4% ממניות yes, את רכישת יתרת המניות מידי יורוקום, חברה פרטית בבעלות אלוביץ'. העסקה נחתמה בשווי של מיליארד שקל — 680 מיליון שקל במזומן ועוד 370 מיליון שקל באבני דרך ומותנה בביצועים. שווי העסקה היה גבוה במיוחד מול הערכת השווי שהעניקה מעריכת השווי שנשכרה לעניין על ידי בזק, מריל לינץ', שהיתה 200–300 מיליון שקל. כדי לאשר את העסקה, הוקמה בבזק ועדה בלתי־תלויה בראשות יצחק אידלמן, שגם הוא בין הנחקרים בפרשה. הפרוטוקולים של דיוני הוועדה חושפים מסכת לחצים להעלות את שווי הרכישה, כולל מצד מנכ"לית בזק, הנדלר, שהיה אמור להיות לה אינטרס הפוך.

כך למשל, כשרמי נומקין — הדירקטור היחיד שהתנגד לעסקה — העלה שאלות לגביה, הוא נענה על ידי עו"ד שירי שחם, שותפה במשרד עורכי הדין יגאל ארנון ששימשה יועצת משפטית לדירקטוריון ולוועדה המיוחדת, כי הוועדה אינה מחליטה על חלופות.

נומקין טען: "קיימות ארבע אפשרויות למיזוג בזק־yes, ויש לנתח כל אפשרות — מבחינה טכנולוגית, פיננסית, השפעה על הדו"חות הכספיים וכיו"ב: השארת המצב כפי שהוא; עלייה ל–58% עם האופציה שיש לנו בלי לעשות דבר נוסף; רכישת אחוזים מיורוקום ועלייה לשליטה של 100%; ומכירת החלק של בזק לגורם שלישי כלשהו או יורוקום". שחם השיבה לדבריו: "זו אינה ועדה שמחליטה על החלופה, אלא ועדה שמלווה את ההנהלה בתהליך הבדיקות".

החקירה של רשות ניירות ערך התמקדה ברכיב התגמול הנוסף, אותם 370 מיליון שקל, וספציפית ב–170 מיליון שקל מתוכם. הרשות טוענת כי yes ביצעה מניפולציות מלאכותיות כדי להציג תזרים מזומנים גבוה במיליוני שקלים ולאפשר לאלוביץ' ליהנות מתמורה גדולה יותר על מכירת חלקו ב–yes. במסגרת החקירה גבו חוקרי הרשות עדויות בכירים בענף ההפקות והטלוויזיה וספקים משמעותיים של yes בתחום התוכן.

העדויות העלו כי yes ביצעה לכאורה מניפולציה בתזרים המזומנים שלה באמצעות דחיית תשלומים מ–2016 ל–2017, ושילמה על כך ריבית גבוהה. מהעדויות עלה כי מנכ"ל yes, אילון, פעל לכאורה ב–2016 לדחיית תשלומים מול הספקים כדי לשפר את תזרים המזומנים החופשי של החברה. על בסיס נתון זה נקבע חלק מהתמורה ליורוקום ממכירת הנתח שלה ב–yes לבזק ב–2015. בפועל, yes אכן עמדה ביעדים, ויורוקום קיבלה מבזק 57 מיליון שקל נוספים בעסקה. לפי דו"חות בזק, היא שילמה ליורוקום תשלום בגובה זה ב–2016, ותשלום נוסף בסכום זהה ב–2017.

ממצאי החקירה העלו כי נמצאה תשתית ראייתית, לכאורה, לביצוע עבירות פליליות של נושאי משרה ב–yes ובזק, שהיו אמורים לזכות שלא כדין את אלוביץ' בכ–170 מיליון שקל. ממצאי החקירה העלו גם כי דיווחי החברה בדבר עמידה ביעדים אלה הושגו לאחר שורה ארוכה ושיטתית של פעולות מלאכותיות במערך התשלומים, הרכישות וההשקעות של החברה שכל תכליתן, על פי החשד, היתה להעשיר את קופתו של אלוביץ'.

רפי דלויה / YES

2. קידום האינטרסים של בזק במשרד התקשורת

שבועות ספורים אחרי פתיחתה, הסתעפה החקירה לעסקה נוספת למתן שירותי תקשורת לוויינית בין חברת חלל תקשורת ל–yes (בשמה הרשמי: DBS שירותי לוויין). במסמך שהגישה הרשות לבית המשפט באותם ימים נכתב כי בחקירה גילו החוקרים שתי תת־פרשיות שונות, שבמרכזן עומדים חשדות להפעלת נושאי משרה ששימשו לטענת הרשות כחפרפרות בבזק וגם במשרד התקשורת, כדי לקדם את האינטרסים האישיים של אלוביץ' וקבלת כספים בהיקף של מיליארדי שקלים.

"בלב הפרשיות הנוספות עומד חשד שלפיו החשודים יצרו מנגנונים שיטתיים שאיפשרו להם לקבל מידע רגיש ומסווג שאסור היה שיימצא ברשותם", נכתב. "המידע הוא מידע מהותי, משמעותי, בעל ערך אסטרטגי וטקטי רב, וכן בעל פוטנציאל כלכלי משמעותי".

הפעילות שהתגלתה לחוקרים היתה, לפי הרשות, "שיטתית, נמשכת ונפרסה על פני אירועים רבים ותקופות ארוכות", והמידע שימש את החשודים כדי להשפיע בזמן אמת על תהליכים עסקיים ורגולטוריים חסויים. מי שהדליף את המידע על התהליכים הרגולטוריים במשרד התקשורת הוא פילבר.

פילבר גם פעל במרץ לאשר את ביטול ההפרדה התאגידית בין בזק ל–yes (כך שיוכלו לפעול חשבונאית כחברה אחת, ותהיה הכרה בהפסדיה של yes), למרות התנגדות גורמי המקצוע במשרד התקשורת עצמו, התנגדות מצד אגף התקציבים במשרד האוצר, ואף הסתייגות של רשות ההגבלים העסקיים. גם מהלך זה, כביכול, נועד לסייע לאלוביץ' לקבל תמורה נוספת בעסקת המכירה של yes.

בפרשה נחקרה גם עדי קאהן גונן, שהייתה יועצת מקצועית בכירה למנכ"ל פילבר וליוותה אותו כמעט לכל פגישה. קאהן גונן סיפקה את החותמת המקצועית להחלטות פילבר, והוא מצדו ניסה לקדם אותה לתפקיד סמנכ"לית הכלכלה במשרד.

בסיומה של החקירה הודיעה היום רשות ניירות ערך כי נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע פעילות מרמה מתמשכת ומכוונת מצד פילבר וכן נושאי משרה ועובדים נוספים בחברת בזק, שפעלו בצורה שיטתית לקידום האינטרסים של בזק. הפעילות, לפי הרשות, נעשתה לא פעם תוך הסתרתה מהגורמים המקצועיים, ובכלל זה הגורמים המשפטיים במשרד התקשורת וגורמים רלוונטיים במשרדי ממשלה אחרים.

פילבר נהג להעביר לאנשי בזק מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובות ומסמכים מדיונים בין־משרדיים, גם כאלה שעדיין לא נדונו בפורומים המוסמכים. גורמים בבזק נהגו לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם ולנסח אותם מחדש — כל זה בהתאם לצרכים האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים שלהם.

שלמה פילבר
אמיל סלמן

3. הדלפות מהוועדות הבלתי־תלויות לאלוביץ' ומקורביו

ההדלפות ממנכ"ל משרד התקשורת לבזק לא היו ההדלפות היחידות שנחקרו על ידי הרשות. החוקרים גילו כי בוצעו גם הדלפות מתוך הוועדות הבלתי־תלויות שהקימה בזק לבחינת עסקות בזק־yes ובזק־חלל — היישר לבעל השליטה, אלוביץ', שהיה אמור להיות ממודר מהן. שתי העסקות האלה הן עסקות שערכה בזק כשמהצד השני לעסקה ניצב אלוביץ', ובמסגרתן התחייבה בזק לשלם לו סכום מצטבר של כ-2 מיליארד שקל.

במסגרת הפרשה הזאת נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע עבירות פליליות של נושאי משרה בבזק, ובהם המנכ"לית הנדלר ומזכירת החברה יוכלמן.

עסקת חלל אושרה על ידי האסיפה הכללית של בזק באפריל 2017. מהות העסקה היתה רכישת מקטעי לוויין מחלל תקשורת, גם היא בשליטת יורוקום, בתמורה מצטברת של כ–920 מיליון שקל. בשל עניינו האישי של אלוביץ' בעסקה, מינה דירקטוריון בזק ועדה בלתי־תלויה שעליה הוטלו המשימות לבדוק את כדאיותה של העסקה ולנהל את המשא ומתן. בוועדה המיוחדת השתתפו ד"ר יהושע רוזנצוויג ששימש יו"ר, הדירקטורים החיצוניים טלי סימון וחגי הרמן, שאף שכרו את שירותיה של חברת הייעוץ הבינלאומית Comsys. בני משפחת אלוביץ' היו אמורים להדיר את רגליהם מכל מעורבות בפעילות הוועדה.

בחקירת הרשות התברר כי יוכלמן והנדלר ניצלו את מעמדן בוועדה ואת הנגישות שלהן לפרטי המשא ומתן, ולכל אורך הדרך העבירו לשאול אלוביץ', לבנו אור ולדירקטור עמיקם שורר פרטים ומסמכים חסויים שנדונו בוועדה. אם לא די בכך, הרשות טוענת כי יוכלמן והנדלר גם פעלו בהתאם להנחיות שקיבלו מאנשי יורוקום כדי ליזום ולסכל מהלכים בקרב חברי הוועדה וגם מול גורמי מקצוע חיצוניים שהיו מעורבים בעבודתה. הודות לפעילותן של יוכלמן והנדלר, טוענת רשות ניירות ערך, קיבלו בני משפחת אלוביץ' יתרון משמעותי ובלתי־הוגן על פני ציבור המשקיעים בבזק.

אף שממצאי החקירה העלו, לפי הרשות, תשתית ראייתית להעברת מידע מהותי וחסוי מתוך דיוני הוועדה לאלוביץ' — תהליכי עסקת חלל, שבה yes התחייבה לרכוש מקטעי חלל מחלל תקשורת בחוזה עד 2028 בסכום כספי של 263 מיליון דולר, אינם חלק מההמלצות שנמסרו לפרקליטות.

מבאי כוחו של שאול אלוביץ', ז'ק חן ומיכל רוזן, נמסר: "עכשיו משהועבר התיק לפרקליטות נכון יהיה להתאזר בסבלנות ולהמתין שהאמת תצא לאור. אין לנו ספק שלא בוצעה כל עבירה".

עורכי הדין דרור ארד אילון ויובל נחמני מסרו בשמו של מנכ״ל משרד התקשורת שלמה פילבר: "הודעת הרשות לניירות ערך מנקה את פילבר מכל חשד לעניין אישי. לא נמצאה ולו החלטה אחת שקיבל במהלך כהונתו שהיתה מנוגדת לדין או לאינטרס שבקידום שוק התקשורת. לחשד שנחקר אין כל קשר לפן הכלכלי שבחקירת בזק. נושא 'העברת המסמכים' שנותר בודד בסוף החקירה נסמך על פרשנות מוטעית של רשות ניירות ערך. אין לנו ספק שההחלטה המחייבת והסופית תהיה לגנוז את התיק".

בא כוחה של עו"ד לינור יוכלמן, עו"ד בעז בן צור, מסר: "המלצות רשות ניירות ערך על העמדה לדין כשמן כן הן — המלצות, שאין להן תוקף נורמטיבי. בלי להתייחס לטענות העובדתיות, החוק הפלילי אינו מכיר מונח של 'הדלפות' מוועדה כזו, ובוודאי שאינו מפליל התנהגות זו. הואיל ועו"ד יוכלמן פעלה במסגרת תפקידה ותוך ציות לדרישות הדין הקיימות, אין יסוד להניח כי טענה זו תוכל להיוותר לאחר בירור משפטי".

בין החשודים: היועץ האסטרטגי אלי קמיר

שם נוסף הצטרף אתמול לרשימת החשודים הארוכה בפרשת בזק — שמו של היועץ האסטרטגי אלי קמיר, המעניק שירותי ייעוץ ולובינג לבזק מאז 2014. קמיר נחקר באזהרה בחשד למעורבות בפרשה.

לפי פרסום בתאגיד כאן, קמיר קיבל מבזק כמיליון דולר, לא כולל מע"מ, למשך כשנתיים בעבור שירותיו. זהו סכום גבוה מאוד יחסית למקובל בשוק. קמיר מייצג גם את חברת נובל אנרג'י.

קמיר היה בשנות ה–90 עיתונאי ב"מעריב", בין השאר בתחומי הספורט והמשפט. כשעבד ככתב משפט הכיר את עו"ד יהודה וינשטיין, לימים היועץ המשפטי לממשלה. בין השניים נוצר חיבור קרוב, וכשכיהן כיועץ המשפטי לממשלה, העביר וינשטיין את אחזקותיו לידי קמיר בנאמנות.

בעבר קמיר כיהן גם כראש מטהו ויועצו של שאול מופז, ולאחר מכן במסגרת משרד הייעוץ שלו העניק שירותי ייעוץ לשורה של חברות ממשלתיות — ובהן חברת הדואר, מעצ, נ.ת.ע (הרכבה הקלה) ועוד. לקמיר קשרים רבים במערכת הפוליטית, בגופי התקשורת ובזירה הפוליטית.

קמיר קשור בעקיפין גם לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בחברת הייעוץ שלו שותף היועץ ישראל בכר, שהיה מקורב מאוד לנתניהו. בכר עבד עם נתניהו במשך כחמש שנים כיועץ הסקרים ועזב את תפקידו ב–2011. בהמשך העניק בכר שירותי ייעוץ גם ליו"ר ש"ס אריה דרעי וליו"ר כולנו משה כחלון.

קמיר מסר עדות — אך לא נחקר כחשוד — גם בתיק 3000 (תיק כלי השיט). בשלב זה לא ברורה מעורבתו של קמיר בתיק. עם זאת, בפרשות קודמות, למשל פרשת ישראל ביתנו, עלו חשדות שלפיהן יועצי תקשורת שימשו מנגנון להעברת כספים שנחשדו ככספי שוחד בין גורמים שונים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#