נגב קרמיקה: לאן נעלמו 50 מיליון שקל מקופתה של אחת החברות הוותיקות במשק? - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מתחת לקרמיקה: לאן נעלמו 50 מיליון שקל של אחת החברות הוותיקות במשק?

בשעה שעובדי המפעל בירוחם נלחמים על מקום עבודתם, הנהלת נגב קרמיקה החדשה תובעת את המנכ"ל לשעבר בטענה כי הוא ובכירים אחרים בחברה הוציאו ממנה במרמה עשרות מיליוני שקלים ורוקנו את קופתה

38תגובות
נגב קרמיקה, המפעל, העובדים והמנכ"ל
אליהו הרשקוביץ ואלירן אביטל

ביום הבחירות לכנסת האחרונה, ה-17 במארס 2015 - יומיים בלבד לאחר ש אפריקה תעשיות, החברה האם של נגב קרמיקה, פירסמה את דו"חותיה הכספיים ל-2014 שהצביעו על הפסדים כבדים - קיבל המנכ"ל, אבי מוטולה, שיחת טלפון בהולה מהבוס אברהם נובוגרוצקי, מנכ"ל קבוצת אפריקה ישראל (שבשליטת לב לבייב) ויו"ר אפריקה תעשיות.

"אתה יכול להגיע עכשיו לבית הקפה קפנטו בפתח תקוה?", שאל נובוגרוצקי.

"אני מארח חברים בביתי", השיב מוטולה.

"אני חייב לפגוש אותך דחוף עכשיו", הבהיר נובוגרוצקי, בלי לפרט את סיבת הפגישה ומדוע היא כה דחופה.

כעבור כמה דקות כבר חנו מכוניות השניים בחניית קפנטו ברחוב הסיבים בעיר. בעודם עומדים על המדרכה, הודיע נובוגרוצקי למוטולה כי הוא מפטר אותו באופן מיידי מהחברה, על רקע הביצועים הכספיים של החברה ב-2014.

לפי עורכי דינו של מוטולה, "בבוקר שלאחר מכן, הגיע מר מוטולה להיפרד מעובדי החברה, אסף את חפציו האישיים ועזב את החברה. באופן זה בחרה אפריקה תעשיות לסיים את העסקתו של מר מוטולה לאלתר, ללא הזמנה לשימוע, בלי שפורטו בפניו טענות אפריקה תעשיות נגד תפקודו, ובלי שאפריקה תעשיות איפשרה לו לשטוח את טענותיו בפניה".

לימים התברר כי השיחה, שחלקים ממנה דווחו בכתב הגנה שאותו הגיש מוטולה לבית המשפט המחוזי בתל אביב - שניתן במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה ביוני 2015 על ידי בעלי המניות באפריקה ישראל נגד מוטולה, נגב קרמיקה ויותר מ-20 נתבעים נוספים שקשורים לאפריקה תעשיות - היוותה את יריית הפתיחה לסאגה ארוכה שבה מככבים מוטולה ובכירים אחרים באפריקה תעשיות ונגב קרמיקה, ואשר במסגרתה נטען נגדם כי גזלו מהחברות עשרות מיליוני שקלים בדרכי מרמה.

****
אילן בשור

בחינה של כתבי ההגנה של המנכ"ל המודח וההנהלה, לצד דו"ח של משרד רואה חשבון שחקר את התנהלות החברה בתקופתו של מוטולה וממצאי חקירה של רשות ניירות ערך, חושפים את הקלות שבה ניתן היה, לכאורה ועל פי החשדות, להעלים עשרות מיליוני שקלים מקופתה של אחת החברות הוותיקות במשק במשך שנים - מתחת לאפם של בעלי המניות ומבקרי הפנים שלה. מוטולה, מצדו, טען בעבר שלא נעלמו כספים, לא היו עבירות פליליות, אלא במקרה הטוב רישום חשבוניות לקוי שנעשה בתום לב.

השבוע הגישה הנהלת נגב החדשה - מטעם קרן ההשקעות ויולה שרכשה את נגב באפריל 2017 - תביעה נגד מוטולה ובכירים אחרים בחברה להשבת 46 מיליון שקל, שלטענתה גזלו מהחברה בדרכי מרמה. התביעה מוגשת בזמן שעובדי החברה בדרום צובאים על שערי המפעל ומפגינים נגד ההחלטה לסגור אותו ולפטרם. העיתוי אינו מקרי: הנהלת נגב החדשה מנסה להתמודד בכל דרך עם החור הגדול שנוצר בקופת החברה לפני שרכשה אותה, וזאת, כך לטענתה, בגלל ניהול לקוי במקרה הטוב, ופעילות הגובלות בפלילים של בכיריה הקודמים במקרה הרע.

נתונים על נגב קרמיקה

המצב הקשה של נגב מעלה את השאלה כיצד חברה שהיתה המותג המוביל בישראל בתחום הקרמיקה, שמכרה בימיה היפים ריצוף בהיקף של יותר מ-7 מיליון מטר בשנה - מתוך כ-40 מיליון מטר בשנה הנמכרים בכלל השוק הישראלי - הגיעה למצב שבו מפעל החברה סגור ועובדי החברה משתקים את פעילותו.

מקורות המכירים את פעילות החברה מקרוב העריכו השבוע שהבעלים הנוכחיים של החברה, קרן ויולה, רצינית בכוונותיה לסגור את הייצור במפעל בירוחם ולהפוך את נגב קרמיקה לחברה העוסקת ביבוא בלבד, תוך הישענות על רשת החנויות ואולמות התצוגה של החברה. אם הדבר אכן יקרה, ונגב תיהפך לעוד יבואנית ישראלית ללא יצור בישראל, יהיה הדבר סיום עגום של כמעט 50 שנות ייצור.

הנהלת נגב החדשה תובעת את הישנה

מפעל נגב קרמיקה
אליהו הרשקוביץ

נגב קרמיקה הוקמה ב–1969 במטרה לתת פתרונות עיצוביים כוללים לבנייה ושיפוץ הבית, תוך שהיא מתמחה בייצור קרמיקה. בסוף שנות ה–90 נקלעה החברה להפסדים ועמדה בפני סגירה. היא לא הצליחה להתמודד עם הסחורה הזולה מטורקיה ועם היצרנים האיטלקים שהחלו למכור אריחי רצפה במחירים נמוכים. לקראת המילניום העביר את החברה המנכ"ל באותה תקופה, אמיר רפפורט, לייצור גרניט פורצלן - מהלך שהוביל למהפכה בשוק האריחים הישראלי.

במקביל, ביצעה החברה תוכנית התייעלות שכללה פיטורי עובדים וקיצוצי שכר. המפעל נסגר לכמה שבועות ויצא לדרך חדשה תוך הישענות על השתתפות המדינה בפיצויים לעובדים. המהלך הצליח, נגב הקימה מרכז הפצה חדש ורשת חנויות - ונהפכה לחברה עם מחזור מכירות של כ–300 מיליון שקל בשנה ורווח של 25 מיליון שקל בשנה.

ב-2007, בגיל 42 ואחרי שלוש שנים כמנכ"ל בסט ביי ישראל, מונה אבי מוטולה למנכ"ל נגב. את הקריירה הניהולית שלו החל מוטולה בענף הרכב, כמנהל מכירות בצ'מפיון מוטורס. בהמשך התקדם לתפקיד סמנכ"ל מכירות בסמל"ת - יבואנית פיאט, לאנצ'יה ואלפא רומיאו. "מוטולה הוא ההפך לגמרי מכל החשדות שמדברים עליהם כיום", אמר עליו בעבר קולגה שלו מאותה תקופה. "הוא היה איש מכירות טוב, שעשה הכל לטובת הביזנס. הקטע של לקחת לביתו לא עלה מעולם. ענף הרכב הוא תחום שנהוג לעגל בו פינות, וגם שם היה לו כרטיס אשראי של החברה והיו לו לא מעט הזדמנויות לגנוב סוסים - אבל הוא אף פעם לא היה בכיוון של מעילה באמון. גם כשדובר על תרגילים של יצרנים שנהוגים בענף, מעילה באמון של בעלים מעולם לא היתה על הפרק. אני עצוב בשבילו, ומקווה שהוא יוכיח שזו טעות. בינתיים כבר שמו אותו על חבל התלייה ומתעללים בגופה. אם יבקשו ממני לתת עבורו עדות אופי, אעשה זאת זה בשמחה".

עם מינויו למנכ"ל נגב, ביקש מוטולה לעשות בה צעד נוסף קדימה. הוא רכש חברות והקים אולמות תצוגה במחירים גבוהים. נפח המכירות של החברה כמעט שילש עצמו, וב–2012 מונה מוטולה מונה למנכ"ל אפריקה ישראל תעשיות, החברה האם של נגב, ושימש למעשה כמנכ"ל אפריקה תעשיות ויו"ר ומנכ"ל נגב - תפקיד שהקנה לו עצמאות וכוח רב. מוטולה עשה הכל בגדול: החברה החזיקה תא צפייה מפואר באולמה הביתי של מכבי תל אביב בכדורסל, ויצאה בקמפיינים טלוויזיוניים והשקות מפוארות של קווי מוצרים.

עם זאת, מאחורי הצמיחה בהכנסות הסתתרה שחיקה של רווחיות החברה כתוצאה מהזינוק בהוצאות, חובות כבדים לבנקים שנועדו לממן את רכישות החברה והסכמי שכר נדיבים הביאו לזינוק בעלויות שכר העובדים. גם תרבות עישון הסיגרים של מוטולה לא התאים לדנ"א של מפעל הקרמיקה בירוחם. אם לא די בכך, ב-2015 הגיעה שערוריית הדו"חות החשבונאיים בחברה. היקף המחזור החל להתכווץ - וברגע שכמויות הייצור ירדו, גם העלות לייצור כל מטר זינקה.

נכון להיום, נגב קרמיקה עדיין נהנית מדרישה לאספקה לפרויקטים שהוזמנו לפני שנים, אבל לא ברור עד כמה החברה מייצרת לעצמה עבודות חדשות שיבטיחו את עתידה. כמו כן, המצב הבעייתי של החברה בשנים האחרונות הוביל לנטישה של עובדים רבים בדרגי הביניים - בהם אנשי שיווק החיוניים לפעילות החברה, והשם הבינלאומי שלה - הנחוץ כל כך לפיתוח פעילות היצוא שלה - נפגע.

באפריל 2017, שנתיים לאחר פיטוריו של מוטולה, החליטה בעלת השליטה בנגב, אפריקה תעשיות, להיפטר מהחברה בעלת החוב הגדול לבנקים, ולמכור את נגב לקרן ויולה קרדיט ולקבוצת משקיעים בהובלת איש העסקים יריב לרנר (בין השאר, בעל המניות הגדול בחברת בתי המלון והקזינו קווינקו) תמורת 335 מיליון שקל. העסקה כללה גם פריסת חוב לנגב בסך 260 מיליון שקל. במסגרת אישור המכירה, הבנקים הנושים ויתרו על כסף שהגיע להם בסך כ–400 מיליון שקל. בנוסף, ויולה וקבוצת המשקיעים התחייבו להזרים לנגב 75 מיליון שקל.

בהנהלת נגב הנוכחית מאמינים כי ההנהלה הקודמת היא זו שהביאה את נגב למצבה הקשה, ומנסים כיום לנסות ולהחזיר חלק מהכספים שנלקחו לטענת אנשי ויולה - ועל פי החשדות בכתב התביעה - מקופת החברה שלא כדין על ידי מוטולה ושותפיו לעבירות. כמו כן, מחיקת חובות החברה הותירה את קרן ויולה עם מפעל במצב פיננסי מצוין.

"יש מה לעשות עם המפעל הזה. צריך רק להבין את התחום. ההשוואה שההנהלה הנוכחית עושה - של התוצרת הישראלית לתוצרת הטורקית והסינית הזולה, היא זריית חול בעיניים. כדי להציל את נגב צריך לדעת מה לייצר במפעל. מעבר למפעל ייצור מסורתי, יש פה תחום עם אופנות שונות וסוגים שונים של מוצרים. זה שוק שצריך לדעת להתנהל בו. ברגע שתייצר בו מוצרים באיכות שדומה לאיכות האיטלקית, תוכל לגבות עליהם סכומים אחרים", אומר בכיר לשעבר בחברה.

"זה מפעל עם כוח ייצור חזק, אבל זה שוק שצריך לדעת מה עושים בו. אין כיום בנגב מי שיודע מה לעשות עם הציוד ועם המפעל הזה. יש שם עובדים שצריך לשדרג מבחינת המיומנות שלהם ולהתאים את הפעילות שלהם למה שקורה כיום בעולם. מבחינת הבעלים הנוכחיים, המשבר הנוכחי יכול להיראות כמו הזדמנות לסגור את המפעל ולהיפרד מהעובדים. אבל מצד שני זו הזדמנות לקחת את המפעל הזה ולעשות אתו משהו טוב", אומר אותו בכיר לשעבר.

עובדי נגב קרמיקה בירוחם מפגינים נגד סגירת המפעל. אי־סדרים שנמשכו שנים
אליהו הרשקוביץ

החוקר המיוחד פתח תיבת פנדורה

למרות המלים הנרגשות שכתבו עורכי הדין של מוטולה בכתב ההגנה מיוני 2015 נגד פיטורי הבזק שלו, נראה כי מוטולה לא אמור היה להיות מופתע מהמהלך, על רקע מצבה הקשה של החברה, ולנוכח העובדה שבחברה תחת ניהולו אירעו, במקרה הטוב, תקלות חמורות.

כך, כמה שבועות לפני הפיטורים, ב-26 בפברואר 2015, פירסמה אפריקה תעשיות אזהרת רווח לציבור וחשש שלא תעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות.

יתרה מזאת, לפי גרסה שאותה מסר מוטולה בעצמו לבית המשפט במסגרת אותו כתב הגנה, הוא כתב כך: "במהלך הרבעון הרביעי של 2014, במסגרת הבדיקות שנערכו על ידי שאול דבי, מבקר הפנים של אפריקה תעשיית, לצורך עריכת הדו"חות הכספיים השנתיים של החברה ל-2014, הובא לידיעתו כי בנגב קרמיקה קיימת יתרת לקוחות שגויה בהיקף מצטבר של 13 מיליון שקל".

לדברי מוטולה, מבירור שנערך עם כמה מנהלים בקבוצת נגב, לרבות מנהלת שירות הלקוחות של נגב קרמיקה, גלית דורי, האחראית על הפקת החשבוניות בקבוצה, נמסר כי הפער נובע מטעות רישומית שנעשתה בתום לב בשל אי־הפקת חשבוניות זיכוי שהיו אמורות להקטין את יתרת הלקוחות בספרים, וכן מהפקת חשבוניות שגויות לסוחרים בתום לב.

עוד טוען מוטולה, כי הוא הודיע על כך באופן מיידי לנובוגרוצקי, שלו ידע ומומחיות בתחום החשבונאות ושימש בעברו סמנכ"ל הכספים הקבוצה. לדברי מוטולה, במארס 2015 התקיימה ישיבת עבודה בנושא הדו"חות הכספיים בנוכחות רואי החשבון המבקרים של אפריקה תעשיות וסמנכ"ל הכספים, אביהו איבשיץ, שמסקנתה היתה שהטעויות בוצעו בתום לב, ללא כוונת זדון.

מנכ"ל אפריקה נכסים, אברהם נובוגרוצקי
אייל טואג

ואולם עמדת אפריקה תעשיות היתה קצת שונה. החברה צירפה לכתב ההגנה - בבקשה לאישור תביעה ייצוגית של בעלי המניות נגד החברה - את סיכום החקירה בנוגע לדו"חות הכספיים שאותה ערך ב-18 במאי 2015 רו"ח יואב מרום, חוקר חיצוני שמינתה החברה. מהדו"ח עולה חשד כבד לגניבה שאותה ביצעו בכירים בהנהלת אפריקה תעשיות, ובראשם מוטולה. לפי מרום, "פעולות רישום ביתר של הכנסות ומלאי אשר נמשכו מספר שנים, בוצעו לאחר תכנון תוך ניצול הכרת תהליכי הבקרה הממוחשבים ותוך הטמעתן בין עשרות אלפי פעולות לגיטימיות".

הדו"ח חשף כיצד התגלו חשבוניות פיקטיביות ממאי 2011 בסכום כולל של 16.5 מיליון שקל בחברה בת של נגב בשם ויה ארקדיה - העוסקת ביבוא ושיווק מוצרי קרמיקה, כלים סניטריים וחומרי עזר לריצוף קרמיקה. חקירתו של מרום העלתה כי ב-2013–2014 הופקו על ידי דורי והעובדת הכפופה לה, מירי סולומון, 196 חשבוניות פיקטיביות, שנרשמו בספרי ויה ארקדיה והגדילו את הכנסתה ב-11 מיליון שקל, בלי שבפועל סופקה כל סחורה ללקוחות. חקירת מרום העלתה כי סמנכ"ל הכספים לשעבר איבשיץ הנחה את דורי להפיק את אותן חשבוניות פיקטיביות, שמטרתן היתה שהחברה תעמוד ביעדי המכירות שנקבעו לה.

לפי הדו"ח של מרום המטרה הושגה, שכן ויה ארקדיה עברה מהפסד של 4.3 מיליון שקל ב-2013 לרווח של 6.9 מיליון שקל ב-2014. ללא חשבוניות אלה המכירות של החברה היו נמוכות ב-23% מיעדי התקציב, לעומת סטייה של 7% בלבד באמצעות החשבוניות הפיקטיביות.

ואולם זאת לא היתה הדרך היחידה לשפץ את תוצאות החברה. במערכת של ויה ארקדיה הוקמו מחסני סחורה וירטואליים, שבהם בוצעו פעולות רישומיות בלבד של הכנסה ויציאת סחורה. מרום מצא כי סלומון הפיקה 36 חשבוניות נוספות שהגדילו את הכנסות ויה ארקדיה ב-2013 ב–2.8 מיליון שקל, ובכך הגדילה את הרווח לפני מסים בחברה ב-48% - מ–5.8 מיליון שקל ל-8.6 מיליון שקל. בחקירה של מרום מסרה דורי כי מוטולה עצמו לא ראה שסולומון מוציאה את החשבוניות הפיקטיביות, אך ידעה שמוציאים חשבוניות פיקטיביות בשביל להגיע ליעד הרצוי.

מוטולה טוען בכתב הגנה שהגיש ב-30 בנובמבר 2016, כי מאז פיטוריו חל נתק מוחלט בין אנשי אפריקה תעשיות לבינו. לדבריו, הוא גילה לתדהמתו כי בשבועות ובחודשים הראשונים לאחר פיטוריו החלה אפריקה לפרסם דיווחים שבהם היא מעלה טענות - שמוטולה מכחיש - למעשים שונים שביצע בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים בהנהלה הבכירה של נגב, אשר אחראים לאי־סדרים החשבונאיים בנגב.

אחד הדיווחים שאליהם כנראה התייחס מוטולה פורסם ב-29 במארס 2015, 12 יום לאחר פיטוריו, כאשר החברה שינתה את עילת הפיטורים שלו והודיעה כי מצאה אי־סדרים ברישום הכנסות החברה הבת ויה ארקדיה. לטענת נגב קרמיקה, החששות לאי הסדרים התעוררו בעקבות טענתם של כמה עובדים בחברה כי מוטולה ביצע ביודעין את הרישום הכוזב. תוך כמה שבועות אי הסדרים שמצאה נגב זינקו מ-14 מיליון שקל ל-59 מיליון שקל - ולטענת מוטולה דיווח זה מעיד על כך כי קבוצת אפריקה מנסה לתפור לו תיק, במטרה להטיל עליו בלבד את האשמה בפרשה, שכן הוא גם ככה פוטר.

740 אלף יורו הועברו לחברה שכלל לא ידוע מה היא עושה

אבי מוטולה
אלירן אביטל

אם בחודשים הראשונים שלאחר פיטורי מוטולה אפשר היה לחשוב שההתנהלות הבעייתית בנגב נתונה לפרשנות או מחלוקת, ביוני 2015 חלה התפתחות נוספת, כשרשות ניירות ערך פתחה בחקירה נגד מוטולה ואחרים בנגב בחשד לביצוע עבירות לפי חוק העונשין. ממצאי החקירה העלו כי מוטולה ושותפיו ביצעו רישומים כוזבים במסמכי החברה במטרה להגדיל רכיבים שונים בדו"חות הכספיים. פעילות זו יצרה עיוותים מצטברים בסך עשרות מיליוני שקלים, אשר היו מהותיים להון העצמי של אפריקה וגרמו להטעיה של ציבור המשקיעים.

בשל כך עצרה הרשות את מוטולה, והוא שוחרר בערבות בנקאית בסך 400 אלף שקל וערבות צד שלישי בסך 200 אלף שקל, ונאסר עליו לצאת מישראל למשך חצי שנה. בתיק טרם הוגש כתב אישום על ידי הפרקליטות, למרות המלצת רשות ניירות ערך להגשתו לאחר שממצאי החקירה העלו תשתית ראייתית המבססת את החשדות.

ואולם מסכת התביעות וההאשמות לגניבה לכאורה של מוטולה מהקבוצה לא הסתיימו בזאת. השבוע הגישה ההנהלה החדשה של נגב קרמיקה, בהתאם להנחיות הבנקים בעלי החוב, תביעה לבית המשפט המחוזי בסך 46 מיליון שקל נגד מוטולה, אנשי עסקים ובכירים נוספים בחברה, בגין מה שהיא מכנה התנהלות פלילית שבמסגרתה "פעלו מוטולה ואיבשיץ בחברת נגב כבשלהם, וכן במספר מקרים פעלו על מנת לגזול את כספי החברה".

לטענת החברה, המנכ"ל וסמנכ"ל הכספים חברו לאנשים נוספים, בהם משה צוק ואבי יהב - על פי התביעה צוק הוא בעל חברות בתחום יבוא ושיווק שיש; ויהב הוא סגן נשיא אנטיקו האמריקאית העוסקת בהפצת מוצרי שיש - שפעלו בחברות שונות שבהן היה צוק שותף, ותוך הסתרת מידע העבירו לצוק וליהב ולחברות שבשליטתם או למקורבים להם כספים השייכים לנגב, ללא שניתנה כנגדם תמורה.

על פי התביעה של נגב, במקרה אחד למשל, באוגוסט 2013 חתמו מוטולה ואיבשיץ בשם נגב על הסכם לשיתוף פעולה בין נגב לחברת אנטיקו, במטרה לשווק ולהפיץ את מוצרי נגב בארה"ב. בהסכם נקבע כי אנטיקו תרכוש מנגב מוצרים בהיקף שנתי של מיליון דולר (שעתיד לגדול), וכן תקים על חשבונה שני מרכזי הפצה, אחד בניו ג'רזי והשני בפלורידה.

בסעיף להסכם נקבע כי נגב תתרום סכום התחלתי של כ-1.2 מיליון דולר עבור מרכז ההפצה בניו ג'רזי, ו-1.4 מיליון דולר עבור הקמת מרכז ההפצה בפלורידה. באותו יום שבו נחתם ההסכם אף נחתם תיקון להסכם, שקבע כי נגב תעניק לאנטיקו הלוואה בסך 2.6 מיליון דולר.

אליהו הרשקוביץ

ההסכם כלל התניה שאולימפיה, חברה אחרת שלה היתה בלעדיות בהפצת מוצרי נגב בצפון אמריקה, תסכים להסדר החדש. בתביעה של הנהלת נגב החדשה נטען כי אולימפיה מעולם לא נתנה הסכמתה להסכם, ולכן הסכם זה מעולם לא צריך ולא יכול היה להיכנס לתוקף.

כך או כך, על פי התביעה של הנהלת נגב השבוע, הועבר תשלום אחד בלבד מאנטיקו לנגב בגין ההלוואה בסך 260 אלף דולר, ומאז לא הועבר כל תשלום נוסף לנגב בגין ההלוואה. הנתבעים נימקו זאת בכך שההלוואה הומרה למעשה לתרומה שלא צריך להחזיר - טענה שהנהלת נגב החדשה דוחה מכל וכל.

במקרה אחר המתואר בתביעה, במהלך 2011 החלה נגב בתכנון והקמת מפעל לייצור אריחי פורצלן בירוחם, אותו מפעל שנמצא היום על סף סגירה. מי שריכז את רכישת המכונות לייצור וחיתוך פורצלן עבור המפעל מהפן המקצועי היה סמנכ"ל התעשייה בנגב באותה עת, רון שגב. למוטולה, כך על פי התביעה, כמעט לא היתה מעורבות בהקמת המפעל. למרות זאת, בבירורים שעשתה ההנהלה החדשה, התברר כי בשלהי נובמבר 2011 הועברו 740 אלף יורו מנגב לחברת בשם קלרט על חשבון עמלה על תשלום לרכישת מכונה למפעל בירוחם, וכן תשלומים על תיווך, ייעוץ, בקרת איכות והחזר הוצאות.

על פי התביעה, נוכח העובדה כי הגורמים הרלוונטיים בנגב מעולם לא שמעו על חברה בשם קלרט ולא הכירו את אותו שירות שלכאורה הוענק לנגב, נעשה ניסיון לברר מיהי קלרט ומה עיסוקה. הבירור העלה כי זו חברה בשליטת צוק. מעבר לכך, כפי שנכתב בתביעה, מעולם לא ניתן לנגב כל שירות על ידי חברת קלרט.

בתביעה מצוין עוד כי לאחר חשיפת אי הסדרים ופיטוריהם של מוטולה ואיבשיץ, התגלו מספר רב של חשבוניות שהונפקו לכאורה עבור רכישת מכונות וציוד שמעולם לא הגיעו למפעל ואף לא היה בהם כל צורך - בסכום של 9.5 מיליון דולר. כך למשל, נמצאה חשבונית מדצמבר 2014 מחברת קרמיק קולקשיין בסך 225 אלף דולר עבור מכונה לחיתוך שיש. המכונה מעולם לא סופקה, ובכל מקרה מאחר שנגב לא עוסקת בעיבוד שיש, לא היה במכונה כל צורך.

בהנהלת נגב טוענים כיום שהתביעה הנוכחית נועדה להחזיר לקופתה הדלה חלק מהכספים שנלקחו ממנה בגניבה, וכי מאז הרכישה הם מנסים להעלות את החברה על מסלול של צמיחה. על אף שהטבעת על צווארו מתהדקת, מוטולה, שסירב להגיב לכתבה וטרם הגיש כתב הגנה לתביעת ההנהלה, התעקש בעבר שמנסים להפלילו ושבפעולותיו לא היה דופי.

חברת צוק מוצרי שיש בע"מ מסרה בתגובה: "מדובר בתביעת סרק שכוללת מיחזור של טענות שהועלו על ידי נגב בעבר ונדחו כולן". אבי יהב בחר שלא להגיב.

אליהו הרשקוביץ


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#