הילדים מכורים למשחקי מחשב? יש סיכוי שהם יעשו מזה הרבה כסף - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הילדים מכורים למשחקי מחשב? יש סיכוי שהם יעשו מזה הרבה כסף

גיימרים מסביב לעולם מקבלים יחס של מקצוענים, נהנים ממעמד של סלבס ומכניסים מיליוני דולרים מתחרויות ומחסויות. בישראל התחום רק בחיתוליו. "קאפקייק", קפטן נבחרת ישראל, שתצא בשבוע הבא לאליפות העולם בגיימינג בדרום קוריאה: "אני חושב שיש לנו סיכוי להגיע לארבע הראשונות"

4תגובות
4DV

נדב פרנק הוא חייל בן 21, שלצד 700 השקלים שהוא מקבל מדי חודש מצה"ל, הרוויח 20 אלף שקל מהשתתפות בטורנירים של ספורט אלקטרוני (eSports). הסכום הזה יכול היה להיות גדול פי 10 או אפילו 20, אם שני תנאים היו מתקיימים: הראשון הוא שישראל היתה מכירה בספורט אלקטרוני כענף ספורט לכל דבר ומאפשרת לצה"ל להתייחס לצעירים מהתחום כספורטאים מצטיינים שרשאים להתמקצע בו. השני, שעולם הגיימינג לא היה נחשב בישראל לתחום שנמצא בשוליים, שרק ילדים מתעניינים בו ושאין בו אופק כלכלי ורווחי. דווקא יש בו, והרבה.

תחום הגיימינג מגלם פוטנציאל רב, שלא ממומש עד הסוף דווקא באומת הסטארט־אפים. השוק מחולק לשלושה חלקים מרכזיים: PC (מחשב שולחני או נייד), מובייל וקונסולות, שיחדיו יניבו הכנסות של 109 מיליארד דולר מפיתוח ומכירת משחקים ב-2017, לפי חברת Newzoo, העורכת מחקרי שוק בתחום המשחקים והספורט האלקטרוני. מתוך הסכום הזה, 1.5–2 מיליארד דולר זורמים מדי שנה לישראל, בעיקר בזכות פיתוח משחקי מובייל. עוד עולה מהמחקר כי יש כיום בעולם 2.2 מיליארד גיימרים פעילים שמייצרים הכנסות בתחום — החל בשחקני אנגרי בירדס בסמארטפון ועד מקצוענים לכל דבר.

"המסי של הגיימינג". פייקר - דלג
"המסי של הגיימינג". פייקר

שחקנים מקצועיים יכולים להרוויח מיליוני דולרים בשנה מפרסים, חסויות וסקירת משחקים ביוטיוב, ואליהם מצטרפים אנשים שמנהלים את האקוסיסטם שנוצר: מנהלי הליגות והטורנירים ומארגני אירועי הספורט האלקטרוני, כמו פסטיבלים שבהם מוצגים הטכנולוגיות והמשחקים החדשים ביותר. למשוואה נכנסים גם מאמנים ותזונאים, שהם חובה לכל קבוצה שרוצה להשתלב באחת מעשרות הליגות בעולם.

פרנק, המכונה במשחקי המחשב "קאפקייק", הוא קפטן נבחרת ישראל שתצא לדרום קוריאה בשבוע הבא. הנבחרת, שעליה פרשה לנובו את חסותה, תכלול 20 משתתפים ותתחרה לצד 50 מדינות שמרביתן מכירות בענף הגיימינג כענף רשמי. "אני חושב שיש לנו סיכוי להגיע לארבע האחרונות ומקווה שלא ניפול מול קוריאה", הוא אומר.

 ההכנסות בשוק הגיימינג העולמי, במיליארדי דולרים

פרנק היה בילדותו אלוף ישראל בג'ודו. המשחק במחשב היה רק תחביב, אך מאז התחביב התפתח למקצוע. בימי שגרה, מספר פרנק, הוא משחק שעות ספורות ביום, ושבועיים לפני משחק הוא מתחיל להתאמן בקצב אינטנסיבי יותר. "אני קם, אוכל ארוחת בוקר, משחק שעה־שעתיים ומעכל תוך כדי", הוא מספר על שגרת יומו. "אחר כך אני הולך למכון כושר ומתאמן, חוזר הביתה, שוב אוכל, ואז מתיישב על המחשב ומשחק עוד כמה שעות. בתחרויות זה לפעמים מגיע לעשר שעות רצופות מול המסך, וחייבים כושר וריכוז גם כדי להתמודד עם הלחץ והרעש של הקהל. צריך להשקיע זמן כדי להיות גיימר טוב. מבחינה כספית, יש צורך בציוד אבל זה לא מופרך: מחשב טוב יכול לעלות 3,000–5,000 שקל. את המחשב שלי קניתי בעצמי. אמא שלי החדירה בי מוסר עבודה ואני עובד מגיל 16".

פרנק התחיל לשחק לפני שש שנים וכיום משחק בעיקר בטורנירים של המשחק League of Legend (LOL) — אחד המשחקים הפופולריים בענף. ואולם אם שואלים אותו על השאיפות שלו, גיימינג לא נמצא בראש הרשימה. "אני רוצה ללמוד מדעי המחשב", הוא אומר. אני לא סגור מה אני רוצה לעשות מעבר לזה, אני רק בן 21. אם זה ללכת לכיוון הגיימינג, משתלם לשחק בחו"ל יותר מאשר בישראל. כרגע לשחק פה זה חלטורה. זה טוב ויפה שפעם בארבעה חודשים אני מרוויח 5,000 שקל בתחרות, אבל אי אפשר להתפרנס מזה. זה כסף מהצד".

פרנק מכיר היטב את הסטיגמה על המקצוענים בתחום. "כשאני מכיר מישהו חדש, אני לא מספר מיד שאני גיימר. זה כמו זהות כפולה אצלי — באטמן וברוס וויין. בעולם שבו שחמט וברידג' הם ענפי ספורט, אין סיבה שספורט אלקטרוני לא יהיה שם. זה לא ספורט גופני, זה ספורט מחשבתי".

"המסי של התחום", כפי שמתאר פרנק, הוא לי "פייקר" סאנג היוק — דרום־קוריאני בן 21 שנחשב לשחקן ה–LOL הטוב בעולם. כבר בגיל 16 הוא הוביל את נבחרתו לניצחונה הראשון, ומאז הוא עומד בראשה. עד כה הרוויח פייקר יותר מ–2.6 מיליון דולר לשנה מהמשחק, והוא רק בתחילת דרכו.

מיליון גיימרים ישראלים

לפי העמותה לגיימינג תחרותי בישראל, שהקים ניצן דיקשטיין ב–2010, הספורט האלקטרוני מייצג את המשחק התחרותי במשחקי וידאו. סוגות המשחקים הנפוצות ביותר הן אסטרטגיה בזמן אמת, מכות, יריות מגוף ראשון, משחקי המונים, מרוצים וזירות קרב מרובות משתתפים. אלה משחקים שבהם יש תחרויות בליגות וטורנירים ברמות שונות ויש גם שידורים ישירים, פרשנות ופרסים כספיים לזוכים. מדינות רבות, ובהן סין, דרום קוריאה, בולגריה ורוסיה, הכירו בספורט האלקטרוני כענף ספורט לכל דבר, ומשרדי הספורט בהן תומכים בו בתקציבים ממשלתיים. האנשים הבקיאים בתחום אומרים כי זה עניין של זמן עד שיוכר כך גם בישראל.

נבחרת הגיימינג הישראלית
מוטי מילרוד

העמותה לגיימינג תחרותי בישראל מנוהלת על ידי שני יזמים בני 23 — היו"ר עידו ברוש וסגנו יואב סוכן. "אפילו באירן הכירו בזה כענף ספורט", אומר ברוש. "אם ישראל תכיר בגיימינג היום, היא תהיה המדינה ה–31 שתעשה זאת. גיימרים טובים בורחים לשחק בחו"ל כי הם לא יכולים לממן את עצמם. התחלנו לעבוד מול משרד התרבות והספורט, אבל כרגע המדינה לא מתייחסת לתחום".

כדי להבין מדוע גיימינג הוא תחום שכדאי להשקיע בו, הנה כמה מספרים שיגרמו לכם לחשוב פעמיים אם לשלוח את הילד לחוג כדורגל או לקנות לו מחשב שולחני חזק ולתת לו לפתח טכניקות במשחקי מחשב. באוגוסט התקיימה בסיאטל אליפות במשחק דוטה 2 (Dota 2) בטורניר שנקרא "דה אינטרנשונל", שבו חולקו פרסים בסך 24.6 מיליון דולר. המקום הראשון גרף 10.8 מיליון דולר, שחולקו בין חמשת חברי הקבוצה: גיימרים מפינלנד, בולגריה, גרמניה, לבנון וירדן. היתה גם נקודה ישראלית בטורניר: הגיימר נטע שפירא, שהגיע למקום 18 עם קבוצתו, והגיימר טל אייזיק, שהגיע עם קבוצתו למקום השביעי, גרפו יחד יותר מ–135 אלף דולר. וזהו רק אחד מתוך טורנירים רבים שמתקיימים ברחבי העולם.

גם פלטפורמת שיתוף הווידאו הגדולה בעולם, יוטיוב, יכולה להניב לגיימרים רווחים לא רעים. הדוגמה הבולטת והמוכרת ביותר היא זו של PewDiePie (הכינוי של פליקס שלברג), מבקר משחקים שהרוויח ב–2016 לבדה 15 מיליון דולר מסקירות המשחקים שהעלה לערוץ היוטיוב שלו. לשלברג 57 מיליון מנויים, לכל סרטון שלו יש מיליוני צפיות ולפי מגזין "פורבס" הוא היוטיובר המפורסם והרווחי בעולם.

סצינת הגיימינג קיימת בישראל עוד מתחילת שנות ה–2000. טורנירים התקיימו בנוכחות קהל של אלפי אנשים, אבל זה לא במיינסטרים, כפי שמסבירים ברוש וסוכן, מה שיכול לאפשר לשחקנים לעסוק בתחום באופן בלעדי ומקצועי, מטרה שהם מקדמים.

שוק משחקי המובייל והאינטרנט העולמי

במדינות המערב יצאו השחקנים מהמרתפים והמתנ"סים בתחילת העשור הקודם, והתחילו לקיים LAN party (מסיבת רשת שבה אנשים מגיעים לאותו מקום עם המחשב האישי, מתחברים לאותה רשת ומתחילים לשחק יחד). באסיה התופעה קיבלה ממדים עצומים, וצמחה מתוך המשבר הכלכלי הגדול שפרץ בסוף שנות ה–90: צעירים רבים מצאו את עצמם ללא עבודה, אז הם ישבו בבית ושיחקו במחשב.

בשנת 2000 הוקמה ההתאחדות הקוריאנית לספורט אלקטרוני (KESPA), והתחום התפתח בקצב מואץ — תחרויות גדולות, שידורים בטלוויזיה, אצטדיונים שהתמלאו בעשרות אלפי אנשים ששילמו כדי לצפות בכוכבי העל של התחום מתחרים ביניהם. מי שיבקר כיום בדרום קוריאה יראה על שלטי חוצות אלקטרוניים ובפרסומות כוכבי גיימינג מובילים, שם הם נחשבים לסלבס. דרום קוריאה גם תארח בשבוע הבא את אליפות העולם, ושלושת הכותרים שבהם יתחרו נציגות מדינות מהעולם יהיו LOL, טקן וקאונטר סטרייק.

בישראל התמונה השתנתה בזכות ברוש וסוכן, שלא היו הראשונים לזהות, אך הראשונים להרים את הכפפה ולנסות להצעיד את הענף קדימה מעבר לתחביב. המפגש ביניהם התרחש ב–2012 לקראת טורניר LOL. ברוש, שהיה אז בן 17, פתח אתר מעריצים ל–LOL ואירגן את הטורניר. סוכן, שנרשם לטורניר, כתב אז בפורום של האתר כי הוא מברך על היוזמה ואף הציע לשמש שדר של הטורניר. באותה שנה סוכן היה סטרימר — גיימר שמשדר את עצמו משחק ויכול ליהנות ממנויים, חסויות, תרומות לחשבון הפייפאל ועוד. החיבור בין השניים היה מיידי. ברוש הצטרף לעמותה ב–2013 וסוכן ב–2015. "התחלנו כמעריצים, והמשכנו כי זה הגיע לממדים גדולים", הם אומרים.

מאז הצטרפותם לעמותה הם הקימו שני עסקים נוספים שמנותקים בניהולם מהעמותה. הראשון הוא 4DV, חברת הפקת תוכן שמטרתה להפיק כנסים, ארועים ותחרויות, לקדם את התחום ולעורר מודעות. "4DV עומדת מאחורי הפקת אליפות ישראל בגיימינג, שהוא אירוע הספורט האלקטרוני הגדול בישראל כבר כמה שנים", אומר סוכן. "ב–2012 השתתפו בו 30–40 איש, והשנה זה גדל ל–5,000 איש שהגיעו להיכל התרבות בראשון לציון ורכשו כרטיס ב–100–130 שקל כדי לצפות בגיימרים".

מוטי מילרוד

"הקהילה הוותיקה עדיין משתתפת, והתשתית שהם הניחו לפני שנים עזרה לנו לפתח את הקהילה הגדולה שיש כיום", אומר ברוש. "פעם זה היה יותר תחביב לצד העבודה, ואילו כיום אפשר להתעסק בזה ברצינות ויש אנשים שמתפרנסים מזה. יש מעט מאוד אנשים שעוסקים בגיימינג ומכירים את העולם על בוריו גם מבחינת ההיסטוריה והתעשייה בישראל ובעולם. הקמנו את 4DV מתוך הבנה שהחברה צריך לקדם את הגיימינג וללמוד מטעויות העבר — לא להתעלם מדברים שקרו ולא מטרנדים וקהילות".

עסק נוסף שהקימו השניים הוא מתחם הגיימינג Hype בתל אביב, בהשקעה של יותר מ–2 מיליון שקל. המתחם כולל 42 עמדות מחשב מיוחדות, ציוד נלווה מתקדם כמו אוזניות, עכברים, מקלדות וכיסאות המיועדים במיוחד לחובבי התחום. במתחם יש גם כמה עמדות עם קונסולות אקסבוקס לצד מסכי 4k ותשתית אינטרנט שאמורה למזער לאגים (עיכוב בתקשורת בין מחשבים שפוגעת בחוויית המשחק).

השניים מסבירים כי הפוטנציאל בתחום אדיר: הספורט האלקטרוני, שמבוסס על מודל של ענפי ספורט אחרים, יכול למשוך חסויות, קהל וזכויות שידור. "יש הרבה חברות שרוצות לפרסם בתחום לקהל הישראלי, שמבינות שיש שם קהל שמעניין אותם. אנחנו מעריכים שיש קצת יותר ממיליון איש בישראל שאפשר לקרוא להם גיימרים ברמה מסוימת", מוסיף ברוש.

השיא: עד גיל 21

שני אירועים ממחישים את התעוררות התחום בישראל בחודשים האחרונים. הראשון היה אליפות ישראל בספורט אלקטרוני, שהתקיימה כאמור באוגוסט. אירוע נוסף, שבו היו מעורבים השניים, היה הפקת פסטיבל גיים אין, שהופק לאחר שהבינו כי מדובר בשוק חי, עם ביקוש גבוה שמשווע ליחס. האירוע, שכל 20 אלף הכרטיסים אליו נמכרו, התקיים במרכז הירידים בתל אביב ומשך בעיקר ילדים שהגיעו לצפות בחידושים בתחום — ממחשבים וקונסולות ועד משחקים חדשים.

כעת מתרכזים ברוש וסוכן בקידום האג'נדה המרכזית — לסייע לגיימרים להישאר בתחום ולקבל הכרה מהמדינה כספורט לכל דבר. "גיימר מקצועי מתחיל בגיל 15–16, ובגיל 18 כבר יכול להגיע להישגים. בישראל זה נעצר בגלל הצבא", אומרים השניים. בגיל 25 השחקנים כבר נחשבים למבוגרים שלא יכולים לשחק, כי זמן התגובה שלהם יורד. "הפיק נמשך עד גיל 21, אבל צה"ל לא מכיר בגיימינג כספורט מקצועי", הם אומרים. "אנחנו חלילה לא אומרים לא לשרת בצבא — אבל כן לאפשר לגיימרים להמשיך להתמקצע ולהתפתח בתחום. אנחנו מנסים לתת להם מענה בזה ולהוריד מהם את העיסוק בביורוקרטיה. אולי אפילו לעזור להם להשיג דחיית שירות במקרה שהם מקבלים חוזה עבודה בחו"ל. אם הכל ילך טוב, ישראל תיהפך לאומה שמובילה בתחום, כמו שאנחנו בהיי־טק. זה אבסורד שישראל היא מעצמת פיתוח טכנולוגי ובספורט אלקטרוני אנחנו טובים, אבל יכולים להיות מצוינים", אומר ברוש.

יעל כהן, האישה היחידה שתצא עם נבחרת ישראל לקוריאה, היא גיימרית לא מעט שנים, אבל לתחרות היא תגיע כמנהלת האדמניסטרטיבית של המשלחת. לדבריה, העניין במשחקי מחשב נבע אצלה ממשיכה לחידושים ולטכנולוגיה לצד אופי תחרותי. כדי להיות גיימרית טובה, היא אומרת, יש צורך בהתמדה ובאימון וגם הבנה אם התחום הזה בכלל מתאים לך. "אפשר להקביל את זה לכל ענף ספורט אחר — מתאמנים ומשתפרים. לא כל אחד שמשחק שעות מצליח, כי לא לכולם אינסטינקטים ותגובות טובות. זה מצריך מחשבה, תגובה מהירה וקואורדינציה".

"לא כל מי שמשחק שעות מצליח - זה מצריך מחשבה, תגובה מהירה וקואורדינציה". יעל כהן
מוטי מילרוד

"בתי היולדות מלאים בגיימרים"

לפי ניר מירצקי, יו"ר GamesIS, עמותת תעשיית המשחקים הדיגיטליים בישראל, יש עוד דרך לעשות בתחום בישראל ויש עוד צדדים שכדאי להכיר. "ספורט אלקטרוני זה מעולה למי שרוצה להרוויח מתחרויות וחסויות, אבל הדירוגים של השחקנים בישראל לא יציבים, כי יש הרבה קבוצות ושחקנים שמתחלפים כל הזמן. השחקנים פה לא מתעסקים רק בזה, הם עובדים ומשרתים בצבא. התחלופה של הכוכבים מהירה".

משתנה נוסף שמשפיע על המקצועיות הוא מדד הפופולריות וההכרה של שחקן, כפי שמסביר מירצקי. "בתחום הזה לאישיות יש משמעות. אתה לא חייב להיות השחקן הכי טוב — אתה יכול להיות יוטיובר פופולרי ולהשתלב בנבחרת כדי להביא ספונסרים. יש משמעות לסלבס, כמו שליונל מסי מכניס לברצלונה המון כסף לא רק מהמשחק עצמו".

דבר נוסף שכדאי לזכור הוא שגיימינג לא שמור רק למחשבים, ואסור להתעלם מהמובייל. "קלאש רויאל הוא אחת הדוגמאות להתאמה של המובייל", אומר מירצקי. "קלאש רויאל היא מגיפה מדהימה שמכניסה עשרות מיליוני דולרים ביום, ולשיעור גבוה של השחקנים בה יש מאפיינים דומים לשחקני eSport".

יש גם מאבק מסוים בין גיימרים על ההגדרה מיהו גיימר. יש שיגידו כי שחקני פיפ"א לא נחשבים לשחקנים באמת, שכן אין אתגר במשחק שגרסה חדשה שלו יוצאת בכל שנה ואי אפשר להתמקצע בו. מירצקי אומר כי כל מועדון ספורט שמכבד את עצמו מחזיק גם בקבוצת ספורט אלקטרוני שמשחקת רק פיפ"א. מועדון מכבי חיפה בכדורגל הוא היחיד בישראל שהחתים גיימר שמגיע למשחקי כדורגל דיגיטליים במדי הקבוצה. ברצלונה, באיירן מינכן ועוד קבוצות גדולות בעולם מחתימות כיום את השחקנים הכי טובים בתחום, ומחירם עולה.

"המונח גיימר הוא לא אקדמי. לפי מה מוגדר גיימר — זמן משחק? השקעה בכסף? מיומנות? יש גיימרים שמשחקים רק פיפ"א, יש שמשחקים הכל, יש שמשקיעים המון כסף והם לא טובים, ויש כאלה שמשחקים רק קלאש רויאל ולא רואים את עצמם כגיימרים", מוסיף מירצקי. "גיל הגיימרים עולה בכל שנה. הגיימרים לא מפסיקים להיות גיימרים בגיל מבוגר. הגיל הממוצע בארה"ב הוא 27, וזה יעלה. בתי האבות לא מלאים בגיימרים, אבל בתי היולדות בטוח מלאים בהם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#