פתח לקונפליקט חדש עם בית המשפט - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פתח לקונפליקט חדש עם בית המשפט

דווקא דניאל פרידמן, הידוע כמבקר חריף של אקטיוויזם שיפוטי, משאיר פתח לפרשנות בשל אי הכללת התיקון המאפשר ירושה בין ידועים בציבור מאותו מין בקודקס האזרחי

תגובות

ב-2004 פסק בית המשפט המחוזי בנצרת כי סעיף הידועים בציבור שבחוק הירושה חל אף על בני זוג מאותו מין. זאת למרות לשונו המפורשת של סעיף 55 לחוק, המדבר על "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף".

בית המשפט נימק את החלטתו בכך שפרשנות מילולית של חוק הירושה פוגעת בעקרון השוויון וכי הוא נחקק לפני 40 שנה - תקופה שבה משפחות חד-מיניות לא היו מוכרות לציבור או למחוקק. בעקבות פסק הדין המליצה הוועדה לחקיקת פרק הירושה בקודקס האזרחי החדש בראשות השופט יעקב טירקל לאמץ לשון נייטרלית, שתחול על כל הידועים בציבור, בין אם הן בני מין שונה ובין אם הן בני אותו מין. לשון נייטרלית זו אומצה בהצעת החוק שפורסמה ב-2006, שם נקבע, בין היתר, כי סעיף הידועים בציבור חל על מי "שחי עם אותו אדם חיי משפחה במשק בית משותף".

בימים אלה פורסם כי שר המשפטים, דניאל פרידמן, הנחה את מחלקת החקיקה לחזור ולהשתמש בנוסח הישן של חוק הירושה הקובע כי יורש על פי דין הוא "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף". ביקורת קשה נמתחה על תזכיר הצעת החוק מצדם של ארגוני זכויות אדם, בין היתר, בטענה ששמירה על נוסח החוק הישן תפתח פתח לפרשנות חדשה לחוק, לפיו רק ידועים בציבור שהם איש ואשה יירשו זה את זו בלי צוואה.

לשונו המפורשת של חוק חדש, הנחקק על ידי מחוקק שמודע למציאות החברתית והמשפטית החדשה, עלולה באופן טבעי להתפרש באופן שונה מלשונו של חוק בן 40 שנה. יועץ שר המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, ביקש להרגיע את החששות וציין שלדעתו הפרשנות של ביהמ"ש המחוזי לא תשתנה בעקבות חקיקת הסעיף מחדש, ולפיכך אין צורך בחקיקת החוק בהתאם לניסוח הנייטרלי שהוצע על ידי טירקל.

טענה זו מוזרה במיוחד כאשר היא באה מפיו של יועץ שר המשפטים. אם אכן חפץ השר כי החוק יתפרש באופן נייטרלי כחל גם על משפחות חד-מיניות, אין כל טעם להשתמש בלשון המקשה על פרשנות זו. יתר על כן, שר המשפטים ידוע כמבקר חריף של אקטיוויזם שיפוטי. טקסט המכיל את הביטוי "איש ואשה", כמו זה המוצע על ידי יועץ משרד המשפטים יחשוף את בית המשפט שוב להאשמה לה שותף השר עצמו, כי בית המשפט מעוות את רצונו של המחוקק. האם לפיכך תכליתו של הניסוח המוצע הוא לעורר קונפליקט חדש בין בית המשפט למבקריו?

אם אכן חפץ משרד המשפטים כי החוק יתפרש באופן נייטרלי, ראוי להעניק לביהמ"ש את הכלים הראויים להגיע לפרשנות זו במקום להטיל עליו את החובה לתקן את שקילקל המחוקק. אם לעומת זאת תכלית הניסוח הנ"ל היא לשנות את ההסדר החדש באופן שאיננו מכיר בירושה של ידועים בציבור בני מין אחד, ראוי לציין זאת במפורש ולהגן על העמדה השוללת מידועים בציבור בני אותו מין את הזכות לרשת זה את זה. אין זה ראוי כי המשרד יסתיר את כוונותיו לאמץ הסדר השולל מידועים בציבור בני אותו מין את הזכות לרשת תוך שימוש בהצהרות המסוות את הכוונות האלה, במיוחד כשהצהרות אלה מטילות על בית המשפט אתגרים פרשניים חדשים.

הכותב הוא מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#