ביהמ"ש קנס חברות של אמיר ברמלי - המשקיעים ישלמו

קרן קלע ורוביקון ייקנסו ב-250 אלף שקל - הקנסות ייצאו מתוך קופת הפירוק של החברות ■ ברמלי: "אין בהודאת החברות בכדי להשפיע על ההליך בענייני"

יסמין גואטה
יסמין גואטה
אמיר ברמלי
אמיר ברמליצילום: עופר וקנין

שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, גזר היום (ב') קנסות של עשרות אלפי שקלים על החברות קרן קלע לעידוד יזמות ורוביקון ביזנס גרופ של אמיר ברמלי. המפרק שלהן, עו"ד ארז חבר, הודה בשמן בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה ועבירות של איסור הלבנת הון, והחברות הורשעו על סמך הודאה זו.

בגזר הדין נקבע כי קרן קלע יזמות תשלם קנס של 200 אלף שקל, ורוביקון תשלם קנס של 50 אלף שקל, אולם בסופו של דבר הקנסות הללו ייצאו מתוך קופת הפירוק של החברות ולמעשה ייגרעו מהכספים שאמורים לחזור לקורבנות של ברמלי. ברמלי עצמו לא הודה בביצוע העבירות, ומשפטו הפלילי ממשיך להתנהל בפני השופט כבוב.

קרן קלע ורוביקון, שתיהן חברות פרטיות שהיו רשומות על שם רעייתו של ברמלי, דניאלה, אולם בפועל, ברמלי הוא זה שניהל אותן. בין 2012 ועד 2015 עסקה קרן קלע בגיוס כספים באמצעות ניירות ערך, ורוביקון עסקה במתן הלוואות ובהשקעות במגוון תחומים, תוך שימוש בכספי משקיעים, בין היתר, של קרן קלע.

על פי כתב האישום שבו הודה המפרק, קרן קלע גייסה כספים ממשקיעים, תוך שהיא מסתירה מהם שלאורך כל התקופה הזו רוביקון נחלה הפסדים כבדים, לא הניבה תזרים מזומנים חיובי וההון העצמי שלה היה גרעוני. על בסיס מעשי המרמה הללו קיבלה קלע יזמות סכום אדיר של 320 מיליון שקל ומתוכו הועברו לרוביקון מעל ל-200 מיליון שקל.

ברמלי, כך נטען, גייס משקיעים לקרן קלע על סמך הצגתו כמי שאמון על כספם, ותוך שהבטיח רמת סיכון נמוכה ורמת נזילות גבוהה של סכום הקרן. בחוזים שעליהם חתמה קלע עם המשקיעים נכתב שהחברה תשתמש בכספים שהם ישקיעו לצורך פעילות של השלמות הון בלבד. בפרסומים השונים של קלע, וגם במצגים שנמסרו למשקיעים באופן פרונטלי, הוסבר שהשקעות הון הן למעשה הלוואה לטווח קצר שמיועדת לשמש ביטחון לצורך קבלת אשראי מהבנק עבור כל חברה שאין ביכולתה להעמיד הון עצמי או שווי נכסים במלוא ההיקף שהבנק דורש לצורך אישור אשראי. לפי ההסבר שנמסר למשקיעים, ההלוואה לצורך השקעת הון היא עד לפרק זמן של 72 שעות, פרק הזמן הנדרש בדרך כלל לאותה חברה לקבל את מלוא סכום ההלוואה מהבנק.

הפרקליטות טוענת כי בניגוד למצגים הללו, כספי המשקיעים של קרן קלע הועברו לרוביקון, ושם עשו שימוש בכספים לרכישות של חברות פרטיות וכן לצורך הלוואות והשקעות שונות. עם החברות הללו נמנו מסעדות, חברה לכדור פורח בירושלים, חברה לרהיטים ישנים וחברה שמנהלת חוף ליד הכינרת. הפרקליטות טוענת כי ההשקעות שבוצעו על ידי רוביקון לא שימשו לצורך השבת הון או לצורך העמדת הון עצמי לצורך קבלת אשראי, ונפרשו על פני תקופה ממושכת שחרגה הרבה מ-72 שעות והעמידו את כספי המשקיעים בסיכון ממשי.

עו"ד יוני לבני מטעם פרקליטות מיסוי וכלכלה ביקש להטיל על כל אחת מהחברות קנסות של בין 200 ל-500 אלף שקל. הוא גם הוסיף כי אם החברות לא היו בפירוק, הפרקליטות היתה עותרת לסכומים גבוהים הרבה יותר שישקפו את הנזק האדיר שנגרם למשקיעים. "חלק גדול מהכסף לא הוחזר ואנחנו גם לא יודעים לאן הלך. הוא למעשה נעלם, גם לברמלי לא היו תשובות לזה", הדגיש לבני.

לדבריו, מדובר בריבוי עבירות שבוצעו לאורך תקופה ממושכת של למעלה משלוש שנים, שבה התקבלו סכומי כסף אדירים והופר אמונם של הלקוחות. "החברה יצאה למסע הרפתקאות עסקי תוך מסירה של מצגי שווא בדבר שימוש בכספים ופגיעה בלקוחות", אמר. לדבריו, הנזק שנגרם הוא חריג בהיקפו. בהתאם לעמדה שהביע המפרק, עו"ד חבר, עד 15% בלבד מתביעות החוב שהוגשו ניתן יהיה להחזיר, כלומר 85% מהכספים ירדו לטימיון.

כבוב ציין בגזר הדין כי אמנם יש לתת ביטוי למגמת ההחמרה בענישת תאגידים בעבירות כלכליות, אולם עם זאת הדגיש כי שיקולי ההרתעה אינם חזות הכל, וכי יש לבחון את הנסיבות הספציפיות ומצבו הכלכלי של כל תאגיד מורשע כמו גם את היקף הנכסים של חברה ואת היכולת שלה לפרוע את ההתחייבויות שלה. לדבריו, יש לתת את הדעת גם לנסיבות הייחודיות במקרה זה, ולכך שכל סכום שהחברות יידרשו לשלם - יבוא בהכרח על חשבון המשקיעים.

"שתי החברות הנאשמות מצויות בעיצומו של הליך פירוק, בית המשפט של פירוק מינה בעל תפקיד לטפל בהליכי חוב הנשייה בתיק, כאשר 95% מהנשייה המאושרת מקורה בתביעות חוב שהגישו משקיעים בקרן קלע. המשקיעים שהגישו את תביעות החוב הם בעצם קורבנות העבירות שבעטיין הוגש כתב האישום, כך שכל סכום שהחברה תחויב בו במסגרת גזר דין זה ייגרע מחלקם של אותם משקיעים".

אמיר ברמלי מסר בתגובה :"לחברות מונה על ידי בית המשפט מפרק, שהחליט משיקוליו הוא להודות בשם החברות בנטען על ידי הפרקליטות. ההליך בענייני אף טרם החל להתברר בבית המשפט, וברור שאין בהודאה של החברות בכדי להשפיע עליו. אני כופר בכל הטענות כנגדי, ותגובתי המפורטת הוגשה לבית המשפט".

עו"ד ארז חבר מסר בתגובה: "גזר הדין מפורט, מנומק ומדבר בעד עצמו. אני רואה לנגד עיני את אינטרס הנושים, אך בית המשפט סבר שיש לתת משקל לשיקולים נוספים. בכל אופן, וכפי שנקבע בפסק הדין, בית המשפט התחשב בטענותיי ועשה את האיזון הנדרש, לפי שיקול דעתו, והפחית את הקנס שעשוי היה לחול במידה ניכרת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker