קטלוניה הכריזה על עצמאות - האם זה יסתיים בקטסטרופה? - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דרמה בספרד

"הם רוצים לשלוט בכסף": קטלוניה הכריזה על עצמאות - האם זה יסתיים בקטסטרופה?

הפרלמנט של קטלוניה הכריז ביום שישי על עצמאות, אך מהלך כזה צפוי להבריח ממנה חברות בינלאומיות ומשקיעים, לגזור עליה בידוד מדיני ולהוביל את המחוז המשגשג בספרד לקריסה פיננסית. האם הדרישה לחירות תהיה שווה את המחיר?

28תגובות
הפגנה למען עצמאות קטלוניה בברצלונה, החודש
SUSANA VERA/רויטרס

הפרלמנט של קטלוניה הצביע ביום שישי אחר הצהריים בעד עצמאות והתנתקות מספרד, בצעד דרמטי שעלול לגרור השלכות חסרות תקדים על ספרד המאוחדת.

נשיא קטלוניה קרלס פוגד'מון ודאי יודע מה קרה לנשיא הקטלוני האחרון שהעז למרוד בספרד. ב–1940, לאחר שכוחות הלאומנים בהנהגת הרודן הפשיסט פרנסיסקו פרנקו כבשו את ברצלונה, הורשע נשיא קטלוניה דאז ליואיס קומפאניס בגין הנהגת מרד צבאי, והוצא להורג בירייה.

היחס של קטלוניה בכלכלת ספרד

פוג'דמון, שמאז כניסתו לתפקיד ב–2016 מנהיג בקטלוניה מדיניות בדלנית מתריסה, הוא שהעלה השבוע את רוחו של פרנקו, בדברים שאמר נגד הממשלה במדריד. את החלטתו של ראש ממשלת ספרד, מריאנו ראחוי, לפזר את הפרלמנט הקטלוני כעונש על קיום משאל העם בקטלוניה בתחילת החודש הוא הגדיר "המתקפה החמורה ביותר מאז הדיקטטורה של פרנקו".

פוגד'מון כנראה לא יסיים את כהונתו בירייה בראש, אבל נראה שהשבוע הוא ירה לעצמו ברגל. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, הפרלמנט במדריד יאשר היום לראחוי לפטר את פוג'דמון ואת שרי ממשלתו, לפזר את הפרלמנט הקטלוני ולהכריז על בחירות חדשות במחוז. בסמכותו של ראחוי לעשות זאת במסגרת הפעלת סעיף 155 בחוקה הספרדית, המאפשר לממשלת ספרד לשלול את המעמד האוטונומי של מחוז שהפר את החוקה. זאת תהיה הפעם הראשונה שממשלה בספרד מפעילה את הסעיף מאז כינונה של הדמוקרטיה הספרדית אחרי עידן פרנקו. מבחינת ראחוי, הממשלה הקטלונית הפרה ביודעין את החוק הספרדי בכך שקיימה את משאל העם על עצמאות החבל ב–1 באוקטובר.

ההצבעה בפרלמנט בקטלוניה - דלג

המשאל נהפך למהומת ענק ברחובות ברצלונה, לאחר שאלפי שוטרים ספרדים ניסו בכוח למנוע את קיומו. בעימותים שפרצו בין מצביעים לשוטרים נפצעו כ–850 איש, חלקם מנשק חם של שוטרים, ועוד מאות נעצרו. המשטרה הספרדית הצליחה להחרים 319 קלפיות מתוך 2,300, תוך שהיא זוכה לשבחים מראש הממשלה ראחוי, על שפעלה "בתקיפות ובביטחון".

המהומה הזו תפסה את העולם בהפתעה גמורה: איש לא צפה שהמתיחות על רקע שאיפות העצמאות של קטלוניה תתפתח לכדי עימות אלים ברחובותיה של אחת הערים המתוירות בעולם. איש גם לא צפה שהעימות יסלים במהרה למשבר המדיני החמור ביותר בין קטלוניה למדריד מאז תום עידן פרנקו.

נשיא קטלוניה קרלס פודג'מון
Manu Fernandez/אי־פי

תוצאות המשאל קבעו באופן נחרץ כי פניה של קטלוניה לעבר עצמאות: יותר מ–90% מהבוחרים הצביעו בעד. ואולם שיעור ההצבעה הנמוך — 42.3% — מקפל בתוכו את הסיפור האמיתי: האופוזיציה הקטלונית החרימה את משאל העם בטענה שאין לו בסיס חוקתי, משום שחוקי קטלוניה מחייבים רוב של שני־שלישים בפרלמנט המקומי כדי לשנות את המעמד המדיני של החבל. לכן, כמעט כל הקטלונים שמתנגדים לשאיפות העצמאות לא יצאו להצביע. יומיים לאחר משאל העם תקף בחריפות מלך ספרד פליפה השישי את מנהיגי הקטלונים בנאום מיוחד לאומה, והאשים אותם בבגידה. יומיים נוספים לאחר מכן השעה בית המשפט לחוקה במדריד את כינוס הפרלמנט הקטלוני, בעקבות כוונת הפרלמנט להכריז על עצמאות.

פוג'דמון, הנשיא הקטלוני הראשון שסירב להישבע אמונים לחוקת ספרד ולמלכה, לא התקפל. במכתב ששלח לראחוי הוא איים כי אם ממשלת ספרד לא תסכים לפתוח במשא ומתן עם קטלוניה, הוא יכריז על עצמאות החבל. מאז הצדדים מתבצרים בעמדותיהם, כשהתרחישים לשבוע הקרוב כוללים אפשרות לאובדן שליטה, במצב שברירי ונפיץ ממילא.

הבוקר ביקש רחוי מהסנאט במדריד לאשר את פיטוריהם של נשיא המחוז, קרלס פוג'דמון, וחברי הקבינט שלו, בצעד הראשון בתהליך לשלילת האוטונומיה של קטלוניה. רחוי טען כי החלטתו של פוג'דמון לערוך משאל עם חד-צדדי על עצמאות קטלוניה בתחילת החודש הכריחה את ממשלת ספרד "לפעול באופן חסר תקדים".

האנליסט הספרדי מיגל אוטרו איגלסיאס
מתוך חשבון הטוויט

אמש הבהיר פוגידמון כי יסרב להופיע היום בפני הסנאט במדריד, כמחאה על כוונת הפרלמנט להפעיל את סעיף 155. סגנו, אוריול יונקראס, הצהיר שלשום כי מדריד לא הותירה לממשלת קטלוניה ברירה מלבד להכריז על עצמאות, וכי השלטון בקטלוניה כבר החל לעבוד על "הקמת רפובליקה חדשה". אתמול התאספו אלפי מפגינים במרכז ברצלונה עם דגלי קטלוניה ושלטים המוחים על כוונת ממשלת ספרד להפעיל את סעיף 155.

הרבה הכנסות, מעט השקעה

"דברים עלולים להידרדר", אומר ל–Markerweek מיגל אוטרו איגלסיאס, אנליסט בכיר לכלכלה פוליטית במכון המחקר אלקאנו רויאל במדריד. "תאר לעצמך שיהיה מרד אזרחי בקטלוניה, ועשרות אלפי אזרחים יתגודדו סביב קרית הממשלה בברצלונה וימנעו מהרשויות הספרדיות להיכנס. אז תעלה השאלה אם המשטרה הספרדית תשתמש בכוח או לא. אני חושב שהיא תפעל בתבונה אם היא לא תפעיל כוח". מכון המחקר בו מועסק אוטרו הוא פרטי, כש-85% מהמימון מגיע מתאגידים ספרדים גדולים. נשיא המכון הוא מלך ספרד, פליפה השישי.

ראש ממשלת ספרד מריאנו ראחוי
Paul White / אי־פי

אוטרו גדל בגליסיה, שכמו קטלוניה גם הוא חבל עם אוטונומיה תרבותית, שפה משלו והיסטוריה עשירה שאינה תלויה בספרד. כגליסיאני, אוטרו לכוד בין הזדהותו עם קטלוניה כאוטונומיה עצמאית לבין נקודת המבט של מומחה שיושב במדריד ושהבוס שלו הוא מלך ספרד — גוף שמייצג יותר מכל את השמרנים המלוכנים של ספרד, המתנגדים בתוקף לעצמאות של מחוזות, ורואים בקטלוניה חלק בלתי נפרד מספרד המאוחדת. השבוע הבהיר המלך פליפה בהופעה ציבורית ש"קטלוניה היתה ותישאר חלק בלתי נפרד" מספרד.

"דרך אחת לפתור את המשבר היא באמצעות דיאלוג", אומר אוטרו. "אני חושב שמפלגת השמרנים של ראחוי הזניחה את הנושא זמן רב מדי, גם משום שמדיניות נוקשה כלפי קטלוניה מחזקת את התמיכה במפלגה בשאר רחבי ספרד. לאנשים יש פרשנות שונה של הפעלת סעיף 155 — האם מדובר בהשעיה זמנית של האוטונומיה הקטלונית, או ביטולה, ויש קטלונים לאומנים שסבורים כי זה למעשה יאפשר את חידוש האוטונומיה בצורה חדשה, ומנותקת מהחוקה הספרדית. אבל אם האוטונומיה החוקית של קטלוניה מפסיקה את פעילותה, ממשלת קטלוניה תאבד את מנדט המשילות שלה, והממשלה הספרדית תתחיל לשלוט ישירות במינהל הקטלוני — כולל מחלקות חשובות, כמו מיסוי, משטרה מחוזית, רשויות המשפט, משרד האוצר, הטלוויזיה הממלכתית".

אוטרו סבור כי הטריגר המרכזי למשבר הנוכחי הוא כלכלי, וכי הקטלונים חשים שהם מממנים את שאר ספרד, שמתאוששת לאטה. "אני חושב שהמשבר הכלכלי בספרד הוא גורם חשוב בעימות הנוכחי, כי אנשים יותר כועסים ולכן גם קל יותר לתנועות פופוליסטיות לצבור תמיכה. קטלוניה היא מעצמת יצוא, וההתאוששות הכלכלית של ספרד בשנים האחרונות התרחשה בעיקר בזכות היצוא. קטלוניה מפותחת, משגשגת ועשירה, ומייצאת הרבה. אבל מנגד, הקטלונים מעבירים 50% מהמסים שלהם לממשלה במדריד, והיא מחליטה כמה מהכסף קטלוניה צריכה לקבל בהשקעות בתשתיות ושירותים ממשלתיים. זה אחד הנושאים המרכזיים שבמחלוקת. במובן הזה, הקטלונים מרגישים שהם צריכים לקבל את אותה אוטונומיה כמו הבאסקים, שמשאירים אצלם את כל ההכנסות ממסים, ושולטים בכסף".

"מבחינה כלכלית, אין לנו מפתח למס שלנו — אנחנו לא יכולים להחליט כמעט כלום בנוגע לכספי המסים שלנו", אומר גילם ג'נובז, 29, עיתונאי באתר חדשות קטלוני המתגורר בברצלונה, תומך בעצמאות קטלוניה ומגדיר את עמדותיו הפוליטיות כמרכז־שמאל. "הממשלה במדריד מחליטה כמה כסף לתת לנו, ואם למשל אנחנו רוצים להשקיע יותר בכבישים, רכבות ותשתיות, אנחנו לא יכולים להחליט על זה. לפעמים הסכום כל כך קטן, שההשירותים החברתיים שמקבלים כאן נמוכים ולמשפחות העניות קשה מאוד. אמנם יש לנו אוטונומיה, אבל היא כמו משהו שהשלטון במדריד נתן לנו, וכשהם ירצו הם יוכלו לקחת לנו אותה. בפועל, הם הבוסים שלנו ואנחנו לא יכולים להחליט על שום דבר בעצמנו.

גודלה של כלכלת קטלוניה כמדינה עצמאית

"לדוגמה, בחורף שעבר, הפרלמנט הקטלוני החליט להעביר חוק שמגן על משפחות עניות שלא יכולות לשלם על חימום. אבל כמה ימים אחר כך, הממשלה הספרדית ביטלה את החוק. לא יכולנו להגן על המשפחות העניות שלנו".

אחת הטענות המרכזיות של הקטלונים היא שהם מקופחים בתקציבי ההשקעה של ספרד בחבל, בעיקר בתשתיות כמו רכבות, כבישים ושדה התעופה, אף שקטלוניה כמחוז עשיר ומתויר מזרים הרבה מאוד כסף למדינה.

מי שרוצה להבין בקליפת אגוז את שורשי העימות הנפיץ בין קטלוניה לספרד, מוזמן לנמל התעופה אל פראט (El Prat) של ברצלונה. זהו נמל התעופה השני הכי עמוס בספרד, שב–2016 הזרים לבירת קטלוניה 44 מיליון תיירים — יעד התיירות מספר 7 באירופה, שמספק לקטלוניה כוח כלכלי משמעותי והכנסות רבות למדינה. ואולם נמל התעופה המיושן זקוק לשיפוץ, חידוש והרחבה, במיוחד טרמינל 2, המיועד לטיסות לואו־קוסט ו"נראה כמו התחנה המרכזית הישנה בתל אביב", כפי שמעיד גלעד הלרמן, משקיע נדל"ן ישראלי המתגורר בברצלונה.

נמל התעופה נהפך לסלע מחלוקת פוליטי בין קטלוניה לספרד בשאלה מי ינהל אותו, מי ייהנה מההכנסות שהוא מזרים למדינה, ומי ישלוט בתקציבי ההשקעות והתחזוקה שלו. בינתיים, המחלוקת הזאת נעשית על גבם של התיירים: באתר טריפ אדווייזר כמעט 40% מהמבקרים בו דירגו אותו בציון שלילי. "טרמינל 2, של טיסות הלואו־קוסט, הוא שדה תעופה שמזרים מיליוני תיירים בשנה", אומר הלרמן. "אבל אין כיסאות, תורים ארוכים משתרכים, התשתיות במצב לא ראוי. וזה טרמינל שהרבה אנשים משתמשים בו באופן יום־יומי, כמו אנשים שגרים בברצלונה ועובדים בפריז. אין תחושה שאתה במרכז עצבים של עיר אירופית מרכזית. גם הרכבת התחתית של ברצלונה במצב מזעזע. זה נובע מחלוקה של תקציבים על ידי הממשלה המרכזית במדריד, שלא נותנת מספיק כסף כדי לחדש תשתיות.

הפגנה למען עצמאות קטלוניה בברצלונה, החודש
IVAN ALVARADO/רויטרס

"ממשלת ספרד נגסה באוטונומיה הקטלונית בשנים האחרונות, באמצעות חוקים חדשים שהם נוקשים יותר כלפי קטלוניה. למשל, חוק ירושה ספרדי שעבר לפני כמה שנים, שהתברר שכמעט 100% מההכנסות שלו הגיעו מחבל קטלוניה, כי הוא נכתב ויושם באופן שיהיה קשור מאוד לקטלוניה. זה לא הגיוני שמחוז של 7.5 מיליון איש — רק בו אנשים עשירים מתים".

להיות כמו שווייץ ודנמרק

המשבר הכלכלי העמוק שעברה אירופה בעשור האחרון יצר סדרה של גלי הדף פוליטיים שהיכו ביבשת. מיוון הקורסת במזרח, שהיתה על סף יציאה מגוש היורו והעלתה לשלטון ממשלת שמאל רדיקלית, ועד בריטניה הבדלנית במערב, שהחליטה לצאת מהאיחוד האירופי במשאל עם שתוצאותיו הדהימו את העולם. מבחינה זאת, משאל העם הקטלוני הוא הטלטלה הפוליטית של המשבר הכלכלי בספרד.

ספרד, שעם פרוץ המשבר עברה בחדות ממדינה משגשגת לכלכלה במשבר עמוק, סבלה מקריסה של מגזר הנדל"ן והתפוצצות של בועת אשראי. האבטלה הוכפלה ליותר מ–20%, האג"ח הממשלתיות זינקו, הבנקים הגדולים עמדו על סף קריסה, והממשלה השמרנית, שעלתה לשלטון ב–2011 בעיצומו של המשבר, הטילה מדיניות צנע ממושכת כדי לעמוד בתנאי הלוואות חירום שהעניק האיחוד האירופי.

תמ"ג לנפש, ביורו - קטלוניה

הן קטלוניה והן ספרד חוו התכווצות כלכלית ב–2008–2013, אך קטלוניה התאוששה מהר יותר, וב–2016 טיפס התמ"ג הקטלוני אל מעבר לרמתו לפני המשבר — לשיא של 223.6 מיליארד יורו. התמ"ג של ספרד, לעומת זאת, שהסתכם בשנה שעברה ב–1.1 טריליון יורו, עדיין נמוך יותר מאשר רמתו לפני המשבר.

קטלוניה, שאוכלוסייתה מהווה 16% מכלל אוכלוסיית ספרד (7.5 מיליון איש מתוך 46.5 מיליון), היא הקטר הכלכלי של ספרד. היא אחראית ל–20% מהתמ"ג הספרדי, 25% מהיצוא ויותר מרבע ההשקעות הזרות במדינה — בשלוש הקטגוריות יותר מכל מחוז אחר. היא החבל העשיר ביותר יחד עם מחוז מדריד והחבל הבאסקי, והתמ"ג לנפש בה גבוה משמעותית מאשר בספרד — כ–30 אלף יורו בשנה לעומת 24 אלף יורו. המגזר הפיננסי שלה מפותח: עשרה בנקים ספרדיים קבעו בה את המטות שלהם, ובורסת ברצלונה היא השנייה בגודלה במדינה אחרי בורסת מדריד. ברצלונה, בירת קטלוניה, נהפכה מאז האולימפיאדה שנערכה בה ב–1992 לעיר בינלאומית מובילה, שמושכת עשרות מיליוני מבקרים מדי שנה ומזרימה למדינה מיליארדי יורו בשנה מתיירות.

יצר הבדלנות הקטלוני קיים כבר מאות שנים, והרצון לעצמאות מבעבע מתחת לפני השטח מאז הענקת האוטונומיה לקטלוניה ב–1979. היצר פרץ מחדש בעוצמה ב–2010, כשבית המשפט לחוקה במדריד פסל הסכם בין הממשלה הספרדית לבין ממשלת קטלוניה, שהעניק לחבל הקטלוני הרחבה של סמכויות האוטונומיה, בטענה כי ההסכם מפר את החוקה. עבור קטלונים רבים, ההתערבות של בית המשפט היתה חצייה של קו אדום. בשנים שלאחר מכן המחנה הבדלני התחזק משמעותית, גם בשל מדיניות הצנע שכפתה הממשלה במדריד על מחוז קטלוניה, גל של פרשות השחיתות שפשו בשלטון הספרדי, ועוצמתה הכלכלית של קטלוניה בהשוואה לספרד מוכת המשבר. ב–2014 הצביע הפרלמנט הקטלוני בעד קיום משאל עם להיפרדות מספרד, אף שהיה ידוע כי למשאל עם אין תוקף חוקי לפי החוקה הספרדית.

הפגנה למען עצמאות קטלוניה בברצלונה, החודש
SANTI PALACIOS/אי־פי

בבחירות שנערכו בקטלוניה ב–2015 זכו הבדלנים ברוב גדול, ובתחילת 2016 נכנס לתפקיד הנשיא פוג'דמון. בתחילת 2017 היכתה הבדלנות הקטלונית בקרקע המציאות: ממשלת פוג'דמון הכריזה על קיום משאל עם על עצמאות מספרד, אף שידעה כי הממשלה בספרד לא תכיר בו, ואף ספגה אזהרות ממדריד להשלכות שעשויות להיות למהלך כזה. פוג'דמון עמד על שלו והודיע כי המשאל יתקיים ב–1 באוקטובר, כפי שאכן קרה.

"במהלך השנים האוכלוסיה הקטלונית התחלקה לשלושה חלקים — שליש לאומן, שתומך בעצמאות; שליש מתון, שמתנגד לה; ושליש פסיבי, שהרגיש שהזהות שלו היא גם קטלונית וגם ספרדית, אומר אוטרו. "אבל בשנים האחרונות התפתחה עוינות רבה בקטלוניה כלפי מדיניות הצנע של ממשלת ספרד — והמפלגה השלטת בקטלוניה שיחקה על הכרטיס הלאומני, עם סלוגן לקמפיין ש"ספרד שודדת את הקטלונים", ופתאום נוצרה ברית מוזרה בין הכפריים השמרנים של קטלוניה, לבין צעירים בשמאל רדיקלי.

"יש גם תפישה ליברלית של אינטלקטואלים קטלונים במקומות כמו הרווארד, MIT וקולומביה שתומכים בתנועת העצמאות, מפני שהם חושבים שאפשר להקים מדינה חדשה וליברלית יותר מבחינה כלכלית — עם פחות ביורוקרטיה ופחות שחיתות שלטונית, שהיתה כמו מגפה בספרד בשנים האחרונות. הם סבורים שקטלוניה תוכל להיות כמו שווייץ וכמו דנמרק, ותוכל לתפקד הרבה יותר טוב מאשר עכשיו, תחת שלטון החוק של ספרד, שהוא לדעתם מושחת ובירוקרטי וכושל".

1,300 חברות כבר עזבו את קטלוניה מאז משאל העם

לקטלוניה שפה משלה, תרבות משלה, גאווה לאומית משלה, ועכשיו היא רוצה גם כלכלה עצמאית משלה. הלאומנים הקטלונים ודאי מפנטזים על חזרה לימים רחוקים, שבהם היתה קטלוניה מעצמה כלכלית ופוליטית. בשיאה, במהלך ימי הביניים, היתה קטלוניה ממלכה משגשגת שהשתרעה על שטחים נרחבים בדרום צרפת ואיטליה ושלטה באיים בים התיכון.

עם התחזקות הקסטיליאנים (הממלכה שממנה צמחה ספרד) ואיחוד הממלכות בספרד ששיאו ב–1492 — אז גם גורשו מספרד היהודים והמוסלמים — נהפכה קטלוניה לחלק אינטגרלי מספרד, ומעמדה נחלש בהדרגה. הקטלונים סבלו במשך מאות שנים מאיסורים שונים על שימוש בשפה הקטלאנית ומתן ביטוי לתרבות המקומית. כינונה של הדמוקרטיה הספרדית לאחר מות פרנקו העניקה לה אוטונומיה חדשה, ומאז שנות ה–90 נהפך החבל למעצמה כלכלית משגשגת, שתידלקה את השאיפות לעצמאות.

פרנסיסקו פרנקו. לאחר מותו הוענקה לקטלוניה אוטונומיה
Indalecio Ojanguren / GipuzkoaKu

ואולם עצמאות קטלונית עלולה להוביל לקטסטרופה כלכלית — הן לקטלוניה והן לספרד. שר האוצר הספרדי לואיס דה גווינדוס כבר הזהיר כי פרישה של קטלוניה מספרד תכווץ את התמ"ג הקטלוני ב–30%, משום שהיא לא תהיה חברה בגוש היורו ובאיחוד האירופי. ואולם גם ספרד תסבול מזעזוע כלכלי, שעתיד למחוק את כל הישגי ההתאוששות של השנתיים האחרונות ולהותיר את הכלכלה חבולה, חלשה ונטולת אחד מעוגני הצמיחה הגדולים ביותר שלה.

ההשלכות הכלכליות החלו מיד לאחר משאל העם. שני הבנקים הגדולים בקטלוניה — קאישה וסבאדל — הודיעו על העברת המטות שלהם מחוץ לחבל, וחברת הגז הטבעי SDG העבירה את הרישום שלה מברצלונה למדריד. החשש הוא שבמקרה של עצמאות בנקים נוספים יעזבו את קטלוניה, ועמם גם תאגידים גדולים הפועלים במחוז, כמו פרוקטר אנד גמבל, דופונט, נסטלה, פולקסווגן וניסאן. סוכנות הדירוג סטנדרד אנד פורס הזהירה כי בעקבות משאל העם היא עשויה להוריד את דירוג האשראי של קטלוניה, שכבר כעת הוא בדירוג נמוך ברמת BBB+.

אוטרו סבור כי עצמאות קטלונית תוביל להרס הכלכלה. "מאז משאל העם ב-1 באוקטובר 1,300 חברות כבר העבירו את המטות שלהם מחוץ לקטלוניה. זה קצב של ארבע חברות בשעה. אז תאר לך מה יקרה אם תהיה עצמאות לברצלונה. אני רואה איך חברות גדולות כמו פולקסווגן וסימנס מפסיקות להשקיע בקטלוניה. ולמה שהן ישקיעו במקום שבו צריך לשלם היטלים כה גבוהים על יצוא? הממשל של קטלוניה יצטרך להתמודד עם כלכלה שמבריחה את כל החברות הגדולות והבנקים הגדולים. איזו מין כלכלה זאת הולכת להיות? עסקים קטנים ובינוניים, חקלאים, וזהו בערך.

"קטלוניה תהיה מדינה בלימבו, משום שמדינות באיחוד האירופי לא יכירו בה, ובראש בראשונה ספרד. וכדי שמדינה חדשה תיכנס לאיחוד האירופי, חייבת להיות הכרה פה אחד של כל 28 המדינות. אז קטלוניה תהיה מחוץ לגוש היורו ומחוץ לאיחוד האירופי. זאת תהיה טלטלה כלכלית אדירה, עם ירידה חדה בהשקעות ובצריכה הפרטית. אולי בעוד 50 שנה קטלוניה תוכל להיות כלכלה יציבה, אבל בטוח הקרוב מדובר בכלכלה שבורה על הברכיים".

גילם ג'נובז מוכן לקחת את הסיכון הזה. "אני יודע שהייתי רוצה עצמאות בכל מקרה. זה לא עניין של עוני או עושר, אלא של כבוד והגינות. אני רוצה לחיות לצד אנשים שרוצים לחיות אתי, אני רוצה לחיות במדינה שאוהבת את השפה שלי. הקסטיליאנים הם רוב גדול, והם תמיד עושים מה שהם רוצים, ולא מכבדים את קטלוניה. אחרי 40 שנה הבנו שאי אפשר לסמוך על הספרדים כי הם תמיד מפרים את ההסכמים. ההתערבות של בית המשפט לחוקה ב–2010 הרסה את החוקה של קטלוניה. עדיף שנחיה בנפרד, ואז היחסים יהיו שוויוניים. אני מאחל רק טוב לספרד, אבל אני רוצה עתיד טוב יותר לקטלוניה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#