התפריט של ההשכלה הגבוהה - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התפריט של ההשכלה הגבוהה

העולם הצר של מודל ה"ביקושים וההיצעים" לא נוגע בחלק החשוב של הבעיה. המחסור שנוצר במרצים מצטיינים דורש פתרונות נקודתיים ואין להשליך ממנו על כלל המערכת

תגובות

פרופ' עומר מואב ("להציל את ההשכלה הגבוהה", 9 באוגוסט) משווה בין השירות שניתן במוסדות להשכלה גבוהה לבין זה שניתן במסעדות. נמשיך עם הדוגמה הזו. נניח שהקורא הולך לאכול במסעדה של פרופ' מואב, יושב שם שלוש שעות, לא מקבל אוכל, משלם ועם צאתו מוענקת לו תעודה המעידה שסעד את לבו במסעדה. הייתכן?

לא במסעדה, אבל שירות אפסי יכול להינתן באוניברסיטה או במכללה והמוזר הוא שייתכן שאף אחד לא יתלונן. מדוע? כי אפשר ש"הלקוח" (הסטודנט) לא מעוניין במטעמי ההשכלה או המקצוע, אלא רק בתעודה ומוכן לשלם בעבורה; ייתכן שלטבחים (המורים) לא אכפת כל עוד הלקוח משלם; וייתכן גם שלמפקח (המדינה) אין אמצעים של ממש לדעת מה מתרחש בין המורים לתלמידים בכיתות והוא מסתפק בבדיקה של תקפות רישיון.

השכלה גבוהה וחינוך אינם בדיוק "מוצרים" שראוי לבחון אותם בצורה עיוורת לפי מודל השוק הכלכלי. הדגש הוא על המלה "עיוורת", כי איני טוען שאין שוק להשכלה, אלא שמהותה מחייבת אבחנות דקות יותר. השכלה לא "מיוצרת" באופן חד צדדי ולא עומדת לעצמה, אלא מתרחשת באינטראקציה בין מורה לתלמיד.

התלמידים אינם לקוחות אוטונומיים לגמרי, כי יש "לדחוף" אותם ללמוד. התועלת שהתלמידים מפיקים לא מתמצית בתואר ולא גלומה רק בכושר ההשתכרות בעתיד, אלא היא פיקדון של החברה כולה שמשקיעה בהם את עתידה, וגם את עברה.

האיכות היא באמת העיקר ואין נוסחה פשטנית לאבטחתה בהוראה ובמחקר. כדי להטמיע איכות רצוי לבדוק מדוע ההרחבה הברוכה של הנגישות להשכלה גבוהה וההפרטה החלקית לא השיגו את התוצאות המקוות. הרמה הממוצעת באוניברסיטאות ובמכללות בישראל ירדה בתקופה הזו והשכל הישר אומר שייתכן ש"השוק לא עשה את שלו".

אין לפתור עניין זה בתירוץ האולטימטיווי שאם אין איכות ואין הבחנה בין תארים טובים לנחותים, מדובר, בינתיים, ב"כשל שוק". כשל שוק יכול להתקיים רק כאשר קיים שוק, ואם התחרות היא מלאכותית ופוגעת ברמה של ההשכלה הגבוהה, מומלץ אולי לשאול אם ייתכן שהשוק לא יודע לקבוע את המחיר של המטען האינטלקטואלי שעמו יוצאים התלמידים לחיים.

מסיבות אלה כדאי להיזהר מאוד מתרופת האליל החדשה שנקראת שכר דיפרנציאלי למורים. רמת השכר של מורים בישראל היא נמוכה ומעידה על הזלזול במקצוע הקריטי הזה. עם זאת, לא מבנה השכר הוא הבעיה בהשכלה הגבוהה בישראל.

גם כיום קיימים תמריצים ומענקי מחקר לחוקרים מצטיינים, וטוב שכך. אין גם ויכוח על כך שחייבים לתת מענקים מיוחדים למרצים מצטיינים בראשית דרכם, כפי שהמליצה ועדת שוחט. נכון גם שיש אחוז קטן של בעלי קביעות שמקבלים שכר ולא עושים מאומה, אך מספרם קטן יותר מאשר דומיהם במשרדי הממשלה ובארגונים פרטיים, כי המקצוע של חוקרים ומרצים דורש הנעה עצמית.

העולם הצר של מודל ה"ביקושים וההיצעים" לא נוגע בחלק החשוב ביותר של הבעיה. העובדה שנוצר בישראל מחסור חמור במרצים מצטיינים בכמה תחומים כמו מינהל עסקים וכלכלה, דורשת פתרונות נקודתיים ואין להשליך ממנה על כלל המערכת.

לעולם לא נוכל להתחרות בשכר בארה"ב והכוונה לאוניברסיטאות הטובות שם ולא לשכר הממוצע, כי אין עניין להחזיר ארצה את הפרופ' הישראלי שהוא ברמה של הפרופ' האמריקאי הממוצע. ולכן, מי שהמניע היחיד שלו הוא שכר, גם 100 אלף דולר בשנה לא יעזרו לעומת שכר כפול ויותר בארה"ב. במקרים האלה "השוק" אכן עובד שעות נוספות.

פרופ' מואב מציע לחלק את "עוגת השכר" בצורה סבירה יותר. כלומר, לשלם יותר למרצים בתחומים שאליהם נוהרים הרבה תלמידים, נניח מינהל עסקים ומשפטים, ופחות למרצים במדעי הרוח. עלה בדעתי שאם פרופ' גרשם שולם, עליו השלום, היה טבח במסעדה של פרופ' מואב הוא לא היה זכאי לשכר דיפרנציאלי. מי היה מוכן לשלם לו 200 אלף דולר בראשית דרכו? מי בכלל היה יודע להגדיר את "התחום" המדעי שלו? כמה מאמרים שלו צוטטו על ידי אחרים לעומת עמיתיו בתחומים המבוקשים? כמה תלמידים היו לו שכדאי היה להשקיע בו?

בסוף מאמרו, שואל מואב אם טובת ההשכלה הגבוהה עומדת לנגד עיני או "האינטרסים הצרים של הפרופסורים במוסדות ההשכלה הציבוריים". הטיעונים הלגיטימיים בסוגיות אלה לא נעשים מוחצים יותר כאשר גוררים לתוכם דחלילים מסמורטטים מן המחסן.

הכותב הוא סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#