ספין תקציב 2008 - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ספין תקציב 2008

כדי לעשות מפנה חברתי ולא ספין, יש לחזור למדיניות סוציאל דמוקרטית ולנטוש את הקפיטליזם הקיצוני והדרוויניסטי

תגובות

לפני כשבוע עברו בממשלה תקציב וחוק הסדרים אכזריים, שאין בהם שום שינוי מהותי ממדיניותו של שר האוצר לשעבר, בנימין נתניהו; אין בהם חזרה למדינת רווחה חזקה כמו זו הקיימת כיום במדינות אירופה, אלא המשך שיטתי ומודע של הגדלת הפערים, תוך תוספות קוסמטיות בלבד למוחלשים.

דוגמאות בולטות לאכזריות תקציב 2008:

הספין ואחיזת העיניים. לא רק שלא חוזרים לתקציבים ראויים בחינוך ובבריאות ולא רק שלא מחזירים את הקצבאות למצבן הקודם, אלא שממשיכים בהקפאת הקצבאות. כל ה"תוספות" החברתיות מסתכמות בכ-8 מיליארד שקל (מתוך תקציב של יותר מ-300 מיליארד), כלומר, רק 2.5%. הורדת המסים נמשכת, אבל דווקא לעשירונים העליונים. ראש הממשלה, אהוד אולמרט, עוד מכנה את התקציב האכזר כ"תקציב חברתי".

כדי לעשות מפנה חברתי ולא ספין, יש לחזור למדיניות סוציאל דמוקרטית ולא קפיטליזם קיצוני ודרוויניסטי. יש לבלום הורדת המסים לעשירים ולאפשר הגדלת התקציב, כך שהצמיחה תגיע גם לשכבות הביניים ולחלשים.

נמשכת הפגיעה בגמלאים. כל "שיטות" נתניהו "להילחם בגמלאים" ולרמוס את הכנסותיהם וכבודם נמשכות; לא בוטל קיצוץ הגמלה ב-4%; הקפאת הגמלה נמשכת; לא חזרו לשכר הממוצע במשק כבסיס לקצבה; ונשאר קיצור תקופת הזכאות לקצבת הזקנה ולהנחות במס בריאות (בעקבות העלאת גיל הפרישה) . וכך, גמלאי החי מקצבת גמלה בלבד, נאלץ "לחיות" עם כ-2,000 בחודש.

ממשיכים לבזות את ניצולי השואה. הממשלה אישרה תוספת של 100 מיליון שקל בלבד למצוקת הניצולים - רק עשירית מהנדרש, על פי המלצות הוועדה שהממשלה עצמה הקימה. לכן, פני הקוזק הנגזל של אולמרט מקוממים, כי הגם שכל ממשלות ישראל לא נתנו מענה מספיק לניצולי השואה, הרי שרק מ-2001 דורדרו הניצולים ורבים מאזרחי ישראל המוחלשים אל מתחת לקו העוני.

"מפחידים" בשם העתיד ודואגים לבעלי ההון "המקורבים". שר האוצר רוצה "להרגיל" רבים מהגמלאים, הילדים, העולים, הנשים, ערביי ישראל, הפריפריה - להסכין עם העוני. אין צורך להפקיר את העתיד - יש צורך לעשות שינוי במאזן הצדק החלוקתי. פירות הצמיחה מגיעים בעיקר לעשירים והפערים גדלים. בנוסף, גם בתקציב הביטחון יש לקצץ בהדרגה ולהגביר את מאמצי ההידברות והשלום.

המלצות ועדת ברודט הן גורפות מדי, ומאבק שר הביטחון, אהוד ברק, להוסיף אף מעבר להן הוא חוסר אחריות לאומי מוחלט.

דחיית העלאת שכר המינימום. הממשלה מתעלמת ביודעין מהעובדה המקוממת שמקרב אלה החיים מתחת לקו העוני, למעלה ממחצית הם אנשים עובדים. גם עובדים בפרך וגם לא מתפרנסים בכבוד. אי העלאת שכר המינימום הוא מחדל חברתי דמוקרטי, שעליו בלבד יש להביע אי אמון בממשלה וללכת לבחירות.

התקציב וחוק ההסדרים 2008 מבטאים את המשך המדיניות האכזרית. הם גוזרים עוני, פגיעה בכבוד ואומללות על כל אדם רביעי במדינה, ועל כל ילד שלישי במדינה. בחירת הממשלה לאמץ את הרטוריקה והפרקטיקה של הקפיטליזם בארה"ב ולא של הסוציאל דמוקרטיה של אירופה מנוגדת למנדט שעמו היא הלכה לבחירות.

צריך להיאבק באחיזת העיניים של הממשלה על ה"חברתיות" כביכול של התקציב. תקציב 2008 הוא המשך האכזריות של ממשלת נתניהו. רק ביטול מוחלט של הרס מדינת הרווחה וחזרה לתקציב ולקצבאות 2001 כנקודת מוצא, ומשם לשאוף ולהתקדם הלאה - יביאו אור ותקווה למרבית בני ישראל, ולא רק לעשירים.

הכותבת היא ח"כית לשעבר ומרצה למדיניות חברתית במרכז האקדמי רופין ובאוניברסיטה הפתוחה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#