שואה טובה: איך הפיקו היחצ"נים מוטי מורל ורונן צור את ספין השואה הגדול - מדיה ופרסום - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שואה טובה: איך הפיקו היחצ"נים מוטי מורל ורונן צור את ספין השואה הגדול

ברוכים הבאים למשרד יחסי הציבור של מוטי מורל ורונן צור ; כאן תוכלו לצלם ניצולי שואה בוכים בפיג'מות של מחנות ריכוז, להטיח בוץ במתלוננות נגד קצב, לצרוח על עיתונאים, לשמוע מהבוס שאתם פוסטמות ולהטיף לאנשים על עקרונות הסיינטולוגיה; כאן, במקום האלים וחסר הבושה הזה, מתעצבת דעת הקהל הישראלית

תגובות

"ראש הממשלה בהלם", סיפר בתחילת השבוע גורם ממשלתי שליווה את הטיפול במחאת ניצולי השואה. "הוא מאוד משתדל לעשות הפרדה בין הקמפיינרים של הניצולים לבין הניצולים עצמם, ועדיין הוא פשוט לא מאמין שנפל בידיים של הדרעקים האלה, מוטי מורל ורונן צור".

ההחלטה שבמאבק ניצולי השואה יישלפו שיניים תותבות ויוצגו מדי מחנות וטלאים צהובים התקבלה אצל מורל וצור כבר לפני כשנתיים. הקרן לרווחת ניצולי השואה החלה לשכור את שירותיהם כיועצים תקשורתיים ואסטרטגיים (במימון עיקרי של מיליונר ההיי-טק נעם לניר) ומורל וצור מצדם הבטיחו לתקוף ולהביך את כל מי שנמצא בדרך להגדלת קצבת הניצולים. הם הציעו, למשל, להקים מחנה ניצולים מוקף גדרות תיל מול משרדי הממשלה ולקרוא לתורמים גדולים להחרים את ישראל עד לפתרון מצוקת הניצולים.

כפי שתיכננו מראש, יצרו תנודה בדעת הקהל כשהשתתפו במימון והפקת הסרט "מוסר השילומים" של אורלי וילנאי פדרבוש וגיא מרוז, שהוקרן בערוץ 2. בתחילת השבוע, אחרי שיצא לדרך מצעד החיים שיזמו, שיבחו את עצמם מורל וצור שהם חתומים על "שיא שעוד לא נראה כמותו" ותוך כך קוממו רבים, גם מקרב ניצולי השואה.

מי שעוקב אחר התנהלות קמפיינים של מורל וצור לא התפלא שהם בחרו להתעלם מניסיון פרקטי ומיושב להשגת פתרון לדרישות הניצולים ולהתעקש לדבוק בצעד מחאתי רועש. נח פלוג, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, גוף-העל של כלל ארגוני הניצולים, הצליח להגיע בסוף השבוע שעבר להסכמים עם השר רפי איתן שצירף אליו את מנכ"ל משרד ראש הממשלה רענן דינור ונציגי האוצר. בסוף הישיבה הוציאו הודעה משותפת שהפגישה היתה טובה ועניינית ושעומדת להתקיים פגישה נוספת עם אולמרט. לטענת פלוג, אולמרט חזר בו מהקצבת 83 שקלים חודשיים לניצול.

"למחרת, בהנחיית מורל וצור, השתוללו בקרן לרווחת הניצולים שאסור להאמין לממשלה ולא טוב לשבת עם ראש הממשלה לפני שמקיימים הפגנה גדולה", מספר גורם מתוך מרכז הארגונים. בהמשך ניסו במשרדם של מורל וצור לנסח הודעה משותפת של פלוג וזאב פקטור, יו"ר הקרן, ללא הצלחה ולמרות זאת הופצה הודעה לעיתונות שכללה ציטוטים ישירים של פלוג - ללא הסכמתו - ובה הוצב אולטימטום לאולמרט. פלוג פירסם מיד הודעה שמתנערת ממה שיוחס לו וזעם שלא מאפשרים לו להמשיך בנתיב ההידברות שנפתח. "לא ראש הממשלה זרע פילוג בין גופי המאבק, אלא יחצ"נים", מסכם מקורב לפלוג את הפרשה, "מנהלי קמפיין שהוציאו הודעת כזב לתקשורת וגורמים אינטרסנטיים נוספים שמשכו למלחמה".

"אומרים עלינו אגרסיווים וציניים. בסדר, זה המיצוב שלנו בשוק, אנחנו לא מתחבקים כל יום עם המיצוב הזה, אבל זו המציאות", לא מתרגש צור. "כשמקבלי ההחלטות נלחצים הם מתמקדים בעצירת פעולות המחאה במקום בפתרון הבעיה. הם אלה שזורעים פיצול ופילוג בין הכוחות. אנשי הקרן היו מוכנים לבטל את המצעד אם מנכ"ל משרד ראש הממשלה היה נפגש איתם. אבל בחיים יש טיימינג. אחרי שהוא לא ניאות להיפגש איתם מספיק מהר הם דרשו להיפגש רק עם אולמרט. עכשיו, אם היתה פגישה עם אולמרט, המצעד לא היה מתקיים. והיו להם ארבעה ימים לארגן פגישה כזאת. במשך שנתיים יש ניסיונות מחאה יותר ופחות רועשים. אנחנו צריכים לנהל קמפיין. תגידי לי את, יש משהו שאפשר לעשות ועוד לא נעשה כדי למנוע נזק? ואני לא חושב שזה נזק. זו מחאה לגיטימית. זה לא שאנחנו ישר שמים כפפות והולכים להרביץ".

איפה אתם מותחים את הקו האדום במחאה כזאת? צילום ניצולת שואה מתייפחת בתחפושת של מדי מחנות חיוני להגדלת הקצבה?

"יש קו אדום להתעללות בניצולי שואה? שאולמרט יענה על השאלה הזאת ואנחנו נענה על הקו האדום אצלנו. הוא טוען שהפיג'מה זה הדבר החמור ביותר שנעשה בתולדות העם היהודי ואני אומר שהיחס לניצולים הוא החמור ביותר שנעשה בתולדות העם היהודי. ביקשו מאיתנו תמונה של ניצולת שואה ולא ידענו שהיא תצטלם בפיג'מה. לא ידענו. ואם היינו יודעים, גם לא היינו מונעים את זה. הניצולים הם היחידים שיש להם זכות להשתמש בסמלים מהעבר שלהם. הפיג'מות לא היו חלק מהאסטרטגיה שלנו. המצעד מספיק חזק, מעצם קיומו".

מורל: "אנחנו עושים את העבודה שלנו. אנחנו משרד של ספינים. משרד ראש הממשלה אמור לנהל את המדינה ולפתור בעיות ובמקום זה הוא בעצמו עסוק כל יום בלעשות ספינים. מאז המצעד אנחנו מקבלים אס-אם-אסים כל הזמן - ברכות, ברכות, ברכות, תחזקנה ידיכם. מלקוחות, מהציבור, מהמשפחה. את מתארת לעצמך שעל קצב לא קיבלנו קומפלימנטים. מעולם לא היה כזה דבר כמו מה שקרה השבוע. זה נגע בלבבות".

קצבים בשליחות קצב

מורל, בעברו פרסומאי, עוסק מאז 1998 בעיקר ביעוץ ואסטרטגיה תקשורתיים. משרדו הגה את סיסמאות הבחירות "ישראל מחכה לרבין" בבחירות 1992, "נתניהו טוב ליהודים" בבחירות 1996, ו"ש"ס קונטרול - נאש קונטרול" בבחירות 1999. כמו כן, ניהל את קמפיין משה קצב לנשיאות המדינה מול פרס. לפרקים נהגו לכנותו "קוסם" ותמיד ייחסו לו אגרסיוויות, נגטיוויות ובוטות.

צור הצטרף כשותף למשרדו של מורל לפני כחמש שנים לאחר ששימש כיועצם של רענן כהן ובנימין בן אליעזר, כיו"ר צעירי העבודה וכחבר כנסת לכמה דקות. בשנים האחרונות פנו מורל וצור לעבודה בעיקר עם גופים מסחריים, והחליטו לדבריהם להמעיט בקמפיינים פוליטיים. אחד האחרונים שבהם עסק המשרד היה ניהול קמפיין הבחירות של איריס אברהם (עבודה) לראשות עיריית גבעתיים. אברהם ספגה מפלה בעיר שבה הניצחון למפלגת העבודה נחשב מובטח.

מקורבים למתלוננות בפרשת עבירות המין של הנשיא לשעבר משה קצב מגדירים את הקמפיין שניהלו מורל וצור ומקורביו של הנשיא כ"קמפיין ביבים". ההתמקדות היתה בעיקר במתלוננת א' מבית הנשיא שבה "התנקשו ללא רחמים ופירקו אותה לגורמים במובן הברוטלי של המלה", אומרים מי שליוו את הפרשה מקרוב. כיוון מרבית החצים למתלוננת אחת טישטש את העובדה שיש שורה ארוכה של מתלוננות נוספות נגד קצב. א' מבית הנשיא היתה המתלוננת הראשונה, שממנה החלה כל הפרשה בניסיון הסחיטה לכאורה של הנשיא. מורל וצור זיהו שסיפורה היה הזכור ביותר ציבורית והמורכב ביותר מבחינה משפטית (ואכן בסופו של דבר לא נכללה בכתב האישום המתוקן).

ממשרדם של מורל וצור הודלפו לתקשורת פריטי מידע לא רלוונטיים לפרשה כמו סכסוך השכנים של א' על הקמת בית כנסת בחניון ביתה שהציג אותה באור שלילי. המשרד גם העביר

לתקשורת מכתב תודה שכתבה לנשיא טרם עזיבתה, למרות שלטענתה אולצה לכתוב אותו בתמורה לקבלת מכתב המלצה מבית הנשיא.

מרגע שהצטרפו לצוות ההגנה של הנשיא, תמורת תשלום של כמאה אלף דולר, נחתו לידיהם של מורל וצור חומרי ההגנה בפרשה. בהמשך, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט להגיש כתב אישום נגד הנשיא בכפוף לשימוע, נוספו להם כל הררי חומרי החקירה הנוספים - אוצר בלום שהם ניסו לעשות בו כל שימוש אפשרי כדי להסיט את דעת הקהל לטובתו של קצב.

עיתונאים מצביעים על שלושה מאפיינים בעבודה מול מורל וצור בפרשה: העברת חומרים שהוצאו באופן סלקטיווי מתיק הראיות, בניסיון שכל עיתונאי יקבל את ליטרת הבשר שלו וכך יגרפו תמיכה רחבה בקצב; דרישה מעיתונאים להפגין מחוות ורצון טוב בסיקור הפרשה תמורת החומר הבלעדי; ולבסוף, הלחיצו עיתונאים. ציטוטים שמיוחסים לצור: "תפרסמו את החומר בקרוב אם אתם לא רוצים לחטוף מהמתחרים שלכם. אלה חומרים של רעידת אדמה. המתחרים כבר מקדימים אתכם בכמה צעדים, אתם חייבים למהר ולפרסם. עוד מעט יהיה פה בום גדול, בואו תצטרפו לצד הנכון".

לא כולם הצטרפו לחגיגה. בערוץ 10 למשל לא הסתירו הכתבים ברוך קרא ורביב דרוקר שהיו קשובים לנשים המתלוננות וביקרו את אופי הקמפיין של אנשי קצב. כמענה לכך הצהירו מורל וצור כי יעניקו עדיפות לכלי תקשורת אחרים על פניהם. עם זאת, כמענה לבקשת ערוץ 10 לראיין את גילה קצב, הסכימו מורל וצור בתנאי שהשידור יתקיים במקביל לתחקיר התוכנית "עובדה" על קצב.

צור: "יש לנו בעיה עם ערוץ 10, כי הוא תפס אג'נדה והם לא מכחישים את זה. יש שם עיתונאים טובים ואנחנו פועלים איתם בשיתוף פעולה בדברים אחרים. אבל הפעם הם פיקששו. חלק מהאנשים שלהם היו מעורבים בפרשה הזאת מעבר לתפקיד העיתונאי. הם ניהלו שיחות עם גורמי משטרה כדי לכוון אותם בחקירה והביאו להם עדים. ניסיתי לשכנע אותם שהכל יתפוצץ להם בפנים. רצינו להגיע איתם למתכונת עבודה שנראה להם חומרים והם יתחילו להפנים את זה ולהראות את החומרים שלנו. בנוסף, תמיד קיים חשש שהעיתונאי משתף פעולה עם הצד השני והוא יראה לו את החומרים שלנו. אז מה עושים במצב כזה? עובדים בחשדנות, אבל לא מחרימים".

ברוך קרא, כתב חדשות ערוץ 10: "בהחלט יש לנו אג'נדה והיא שאנחנו לא הולכים שולל אחר ספינים של יועצי תקשורת ובעלי עניין שמטפטפים כרצונם ובצורה מוקפדת וסלקטיווית חומרי חקירה בכלי התקשורת. למה בדיוק מתכוונים יועצי התקשורת בכך שהזהירו שהכל יתפוצץ בפנינו? האם להודאתו של קצב בשורה של עבירות מין? אנחנו מצדנו לא ניהלנו קמפיין נגד קצב אלא נגד ההכפשה האלימה של המתלוננות ונגד הניסיונות של בעלי עניין לשלוט במידע שמועבר לציבור. לא ברורה לי הטענה בדבר קשר עם גורמי משטרה. זה נשמע קצת כמו הפרחת קונספירציות לאויר. כמובן שלא הסכמנו לתנאי העבודה של אנשי קצב, כלומר, סיקור אוהד תמורת חומרי חקירה. זה לא עובר אצלנו".

רביב דרוקר: "לא ניהלתי אף שיחה עם גורמי משטרה בפרשה ולא הבאתי להם אף עד. אמרתי לרונן צור שאשמח לעיין בחומריו ואם יימצאו ראויים אשתמש בהם אך הוא בחר לא לעשות כן. לדעתי כשמדובר במאבק בין מי שהוגדר על ידי היועץ המשפטי לממשלה כעבריין מין סדרתי לבין קורבנותיו, עיתונאי רשאי ואף צריך לקחת צד כל עוד הוא מקיים גילוי נאות, דואג לדיוק בעובדות ולאפשרות הגונה לצד השני להגיב. לגבי תפקודם של הצמד מורל וצור התרשמותי היתה שהיו מוכנים להכפיש את המתלוננות ולהפעיל כל מניפולציה אפשרית במטרה לשרת את האינטרסים של לקוחם. במקרה הזה המניפולציות חצו את גבול הטעם הטוב".

גורמים שעבדו מול השניים מספרים: "החבר'ה האלה חייבים להוכיח לקליינט שלהם שהם עושים משהו, גם אם זה לתת בוקסים לרוח. מוטי מורל ניזון מפרנויה. זו האנרגיה שמניעה אותו. בפגישות איתו הוא מתנהג כאאוטסיידר מוחלט ואחרי שתי דקות של שיחה, שאמורה להיות עניינית, הוא יתחיל לתקוף בטונים גבוהים: 'אתם, כלום לא יצא מכם, אתם אשמים בהכל'. אמירות שלא ברור למה הן טובות בתהליך העבודה. יש בו תהומות של בוז ושאט נפש כלפי התקשורת שמולה הוא עובד כל הזמן".

מורל, אתה שונא את התקשורת?

"המקרה הזה הוא המקרה הקיצוני ביותר של תקשורת שתופסת צד. הורסים לבן אדם את החיים ואחר כך מבקשים סליחה? לא, עוברים לקורבן הבא. יש עיתונאים הגונים אבל הם פוחדים ללכת נגד הזרם".

במהלך הפרשה כיכב מורל בכמה הופעות טלוויזיוניות שהוכיחו אמונה יוקדת שלו בלקוחו ומשיכה בלתי נשלטת להכות את מתנגדיו מתחת לחגורה. כך, למשל, התראיין באחת מתוכניות הבוקר מול טלי ליפקין שחק שטענה שהנשיא, כגבר נשוי, ניהל רומנים במסגרת יחסי מרות, ומורל לא היסס לרגע להטיח בה, לפחות ארבע פעמים: "טלי, לך לא היו יחסים עם גבר נשוי?"

מורל: "בתוך ים השקרים של הפרשה הזאת נדיר שמישהו בא וקורע את מסכת האמת. היא יכולה לתקוף אדם נשוי שניהל רומן? רק דמו של קצב מותר ועל העיתונאים אסור לומר כלום? מי שגר בבית זכוכית שלא יזרוק אבנים".

קיים פה היבט משמעותי של יחסי מרות.

"כולם הופכים שופטים. החוק מפריד בין רומנים במקום עבודה שנעשו ברצון ושלא. אני לא יודע אם היה שם רומן ואם הוא היה מרצון. אני רק יודע שלא היה אונס ולא היה ניצול".

ליפקין שחק אמרה בתגובה: "ההתנהלות של מוטי מורל בפרשת קצב, כמו גם בפרשות אחרות היא לא מקצועית ומבחינה אנושית מביישת אותו ולכן אינה ראויה להתייחסות. זהו איש שיש לו המון חמאה על הראש והוא מתעקש לצאת לשמש".

מורל טוען כי "כשהגיעו אנשיו של קצב לשכור אותנו היינו כמו כל הציבור. לא רצינו לקחת משהו שמפסידים בו מראש. עד שרונן ראה חומרים, נפתחו לו העיניים והוא אמר זה לא כצעקתה".

צור: "נתנו לנו שלושה קלסרים עבי כרס שהראו תמונה שונה. הגענו למסקנה שאפילו לא נדרשת פה מניפולציה, צריך רק להציף את החומרים. עצם הקיום שלהם יכול להוות מנוף מצוין לשינוי דעת הקהל".

צור מתעקש שבתחילת עבודתם עם קצב "אף עיתונאי לא רצה לשמוע על החומרים שלנו. לרובם היה קשה לומר סטופ, טעינו אחרי שהם רתמו את עצמם לעגלה הזאת".

ואז הגיעה מסיבת העיתונאים וכתבתם לקצב נאום שבו הוא הפך הקורבן, האנדרדוג מהעדה הלא נכונה, שעומד נקי כפיים וחסר אונים מול תקשורת שטופת מוח ובלתי הוגנת.

"חיברנו את הנאום המפורסם כי זו היתה הדרך היחידה ליצור סדק בחומת הבטון המזוין שניצבה מולנו. לא נתקלנו בכל הקריירה שלנו במצב שאין אף עיתונאי אחד קטן, אפילו ב'פילון', שמוכן לשמוע אותנו. בשלב הזה קיללנו כי לא היה עם מי לדבר. הנאום שכתבנו נולד מתוך מצוקה של כולנו. הערכנו שאת העיתונאים לא נוכל לשכנע. הנאום היה מכוון לציבור והציבור השתכנע".

בדיעבד זה היה מופע משכנע בעיניכם? קצב לא הצטייר נוירוטי ופתטי?

"העיתונאים ראו אותו ככזה, אבל הנאום לא נועד לשרת אותם. ראינו בטוקבקים ובתגובות אלינו שזה עבד".

מורל: "אני רוצה לומר בהזדמנות הזאת שאנחנו לא עושים טוקבקים. אנחנו לא עובדים ככה".

צור: "מרגע זה הביטחון העצמי של עיתונאים רבים בסופיות האשמה של קצב התערער מאוד והגיע לשיאו בעסקת הטיעון".

עם התקדמות הפרשה נטען שמורל וצור הציגו לא אחת בפני כלי תקשורת נוסחה שלפיה הנשיא יעניק ראיון בלעדי ראשון תמורת הכנת תחקיר אוהד על צדו בפרשה. בסופו של דבר לא נדרש דיל מסוג זה. מורל וצור מספרים - ובערוץ 2 מאשרים - שהכתב ארז רותם הוא זה שביקש לעיין בחומרי החקירה ולהבין את הפערים שבין טיוטת כתב האישום של מזוז לבין עסקת הטיעון. רותם היה זה שביקש לראיין את קצב ולכל הצדדים היה ברור שהראיון לא יהיה נטול פניות. בערוץ 2 מציינים כי "זו צביעות מוחלטת לטעון שהסכמה כזו היא לא אתית, כשבהרבה מקרים מגיעים להבנות עם מרואיין לפני שניתן ראיון".

תוך מידור מרבית מאנשי חברת החדשות של ערוץ 2 ומאנשי הנשיא, ניתנה לרותם האפשרות לצלול אל תוך חומרי החקירה מהם נרקמה כתבה שבסופו של דבר מורל וצור שבעו נחת ממנה. אולם, בראיון עם קצב, שהתקיים אף הוא בחשאי לקראת חצות הלילה בחצר ביתו בקרית מלאכי, קצב הפסיק את הראיון באמצע לפני שרותם סיים לשאול את מספר השאלות שנקבע מראש.

תנסו לענות באובייקטיוויות, הראיון היה רציני בעיניכם?

מורל: "מההתחלה רצו את רעתו ורצו להוכיח שהוא פושע ולכן כגודל העוינות כך אנחנו היינו צריכים לשלוט יותר, כדי שלא יזיקו ללקוח שלנו. כמה שהעיתונות חד-צדדית כך אנחנו נהיה יותר חד-צדדיים. מה קרה? כשהעיתונות תהיה אובייקטיווית, אנחנו נהיה אובייקטיווים. קצב לא רצה לעשות ראיון שבו יכנסו איתו לחפירות. הוא רק רצה להעביר את שעל לבו".

וברח באמצע.

צור: "הוא לא ברח. אני קטעתי את הראיון אחרי שעברו את מכסת השאלות. עלי לא חלים כללי האתיקה אלא כללי הנאמנות ללקוח. גם אי אפשר להאשים אותנו בסלקטיוויות, כשכל המצב מההתחלה היה סלקטיווי".

משה קצב התעקש עד לעסקת הטיעון שהוא חף מפשע. אתם שותפים לתחושת חפותו?

צור: "משה קצב הוא לא אנס והוא לא עבריין מין סדרתי.יש פה אדם שמאשימים אותו בדברים קשים והחומר מצביע על משהו אחר. אם היינו מתבקשים לנקות אותו ממעשים כמו שהואשם בהם בהתחלה ובאמת נעשו, לא היינו עובדים איתו".

המניאק של השכונה

כשפורסם שמשרדם של מורל וצור נוטל את הטיפול התקשורתי בפרשת קצב, לא הורמו גבות. "אף אחד לא שש לגלם את תפקיד המניאק של השכונה כמו מוטי מורל", טוען קולגה. "הוא מגיע לראיונות טלוויזיוניים לא מגולח, סתור שיער, פשוט רגליים ומהפה שלו יוצאים דברים נוראים. זו הנישה שלו בתחום היעוץ והאסטרטגיה ואליו הצטרף צור". עובדת לשעבר מוסיפה כי "זה משרד נטול חמלה. אצל מוטי ברור שמה שלא הולך בכוח, ילך ביותר כוח. הוא אדם שיש בו שנאה. הלקוחות פונים אליו כעוסים ואת הכעס הוא הופך לשנאה ותקיפות אישיות".

כך נולדו קמפיינים שקושטו בסיסמאות כמו "פרס יחלק את ירושלים" עבור בנימין נתניהו בבחירות 1996 ו"הירוקים דופקים את השחורים" בקמפיין עבור חברת "הזרע", לפני כשלוש שנים. הזרע רצתה להקים בנייני דיור על שטחי פארק איילון ועוררה התנגדות של גופי איכות סביבה שראו בפארק ריאה ירוקה חיונית בשביל תושבי דרום תל אביב. קמפיין החברה, אגב, לא צלח.

מורל וצור מציגים את הקמפיינים האחרונים ככאלה הנובעים מאמונה בטענת לקוחותיהם והמבוססים על הצפת אמת, אבל לא תמיד ניתן לזהות את המרכיבים האלה בקמפיינים שניהל המשרד. בשיאה של אינתיפאדת אל אקצה, למשל, ניהל מורל קמפיינים הסברתיים עבור משרד החוץ לשיפור תדמיתה של ישראל. באחד הימים הגיע למשרדו אדם שתואר על ידי הנוכחים כמי שנראה "מוזר ובמצב פיזי ונפשי רעוע ביותר" והציע להשקיע חצי מיליון דולר תמורת קמפיין נגד ממשלת צרפת שיקרא להחרים כל מוצר ואדם צרפתי כתגובה לעמדות שנתפסו לטעמו כפרו-פלסטיניות. מורל, נטען, הסכים לקדם את שיתוף הפעולה, על אף הסתירה עם קמפיין משרד החוץ והדמות "המפוקפקת והסהרורית" שביקשה את שירותיו. הקמפיין לא יצא אל הפועל מאחר שהלקוח נעלם.

מורל: "עוברים פה הרבה אנשים ורעיונות. חלק גדול אנחנו לא מקבלים. אני לא זוכר שהונח על שולחננו משהו כזה. אם זה היה הופך להיות קונקרטי היינו מתייעצים עם משרד החוץ לגבי סתירה אפשרית".

לפני כשש שנים, אחרי שטען שיחלק את ירושלים, ניסה להריץ את פרס לראשות הממשלה. מכיון שאהוד ברק התמודד על ראשות הממשלה מטעם מפלגת העבודה, ניסו פרס ומורל להריצו כמועמד מפלגת מרצ. בשל התנגדותו של יו"ר המפלגה באותה תקופה, יוסי שריד, המהלך נכשל. "זה אדם שאין לו אלוהים", אומר שריד. "בגלל התנגדותי הוא יצא בשצף קצף נגדי בתקשורת וטען שסיכלתי את הרעיון המוצלח משום שברק הסכים לשלוח אותי למצרים לשיחות עם מובארק. תשמעי, זו היתה נסיעה לחצי יום וקיללתי שהייתי צריך לקום באישון לילה כדי לנסוע לשם. האשימו אותי בהרבה דברים בחיי, אבל לא בנהנתנות. ובמה קונים אותי? בנסיעה מצ'וקמקת לחצי יום? מורל הוא ייצוג של מה שאני לא אוהב - תעתוע, סכסכנות, אחיזת עיניים ונכונות לטהר כל שרץ. הוא כבר עבד בשביל כולם ובעיני זה נתפס כמו תחתונים משומשים".

מורל: "אמרתי שברק קנה את יוסי שריד בכרטיס לקהיר. זו בדיחה. ברור שזה לא רציני".

בעוד הדימוי הציבורי של מורל התקבע מזה זמן, אישיותו לא מפוענחת גם למי שעבדו בצמוד אליו. "הוא אניגמה מבחינות רבות", מנסה לנתח עובד לשעבר. "בניגוד לרונן שזורם עם הבריות ויודע לפלרטט, מוטי לא נמצא בדיאלוג שוטף עם הסביבה, אלא די חיזרי, עצור ומכונס ופתאום מסוגל להתפרץ, לגדף, לאבד סבלנות, לפגוע בעובדים שלו". כך, הזמין בעבר עובדת לשיחה והסביר לה שמכיוון שהיא יפה אינה טורחת לפתח שכל ומאמינה שהכל יבוא לה בקלות. אם לא תתחיל לחשוב, הזהיר, תעוף. עובדים נקראו "סתומים", "פוסטמות" ובמשך תקופות ארוכות לא החזיקו מעמד במשרדו למעלה משנה.

יתכן שאחד הקשיים, מנתחים העוזבים, הוא עיסוק מאסיווי בקמפיינים נגטיוויים, פרובוקטיוויים ואלימים. "קשה שהתפקיד מכתיב איסוף חרא", אומר אחד מהם.

מה שמוסיף לדמותו הבלתי פתורה של מורל הוא עיסוקו המעמיק בסיינטולוגיה. במשרד ובביתו הוא מחזיק בספרי סיינטולוגיה רבים, משתתף בקורסים ומאמין בחינוך בבית ספר ברוח הסיינטולוגיה. כחסיד של הסיינטולוגיה, ייחס בעבר מורל לפסיכיאטרים את הקמת תאי הגזים ואת הנחלת תורת הגזע להיטלר. הוא שותף לאחד המאבקים החריפים של הסיינטולוגים בכל העולם נגד השימוש בריטלין ואף היה חבר, כנציג ציבור, בוועדת משרד הבריאות שדנה בעניין. מי שמינה את הוועדה היה יהושע מצא, שר הבריאות בממשלתו של נתניהו, שאותו הריץ מורל לראשות הממשלה.

גם במסגרת עבודת המשרד שולבה הסיינטולוגיה כשנשכר יועץ ארגוני, המסכים עם עקרונותיה, לעבוד עם אנשי המשרד ונערכו למועמדים מבחני קבלה המבוססים על סיינטולוגיה. מבחנים אלה לא נערכים כיום. "מרון האברד, מייסד הסיינטולוגיה, כתב המון קורסים בפרסום, יחסי ציבור, שיווק וכשקראתי אותם ראיתי שזה תואם את מה שלמדתי בפרקטיקה, את האמונות שלי", מספר מורל וזה הזמן המתאים מבחינת צור לצאת מחדר הישיבות שבו אנחנו יושבים כדי להתפנות להתחייבויות נוספות. "אני לא חבר בקבוצה הזאת אבל למדתי חומר שהייתי צריך אותו בשביל העבודה וגם בשביל עצמי. יכול להיות שזה ריכך אותי".

אז אפשר להחזיק מעמד לצדך?

מורל מחייך. הוא לועס מסטיק ניקוטין, השביעי במספר תוך שעתיים, ומשיב לאט: "כשהמשרד עסק בפוליטיקה ומשברים באו לקוחות לתקופה קצרה וזה השפיע על היציבות פה במשרד. היום הצוות עובד פה הרבה יותר זמן. אנשים מרגישים פה טוב. עברנו שינוי. האווירה פה יותר נחמדה. פעם באמת הכל היה משברי. הדברים האלה היו בעבר ואינם היום. הם לא קיימים יותר. יכול להיות שהתבגרתי. עברתי שינוי. פעם עשיתי הכל לבד. היום יש את רונן. העסק ואני נעשינו רגועים. אני רואה את תפקידי היום בלעשות מצב רוח טוב לעובדים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#