הדרך לבית המשפט העליון: איך הפך עו"ד ד"ר יורם דנציגר למועמד לכהונת אחד השופטים הרמים ביותר בישראל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדרך לבית המשפט העליון: איך הפך עו"ד ד"ר יורם דנציגר למועמד לכהונת אחד השופטים הרמים ביותר בישראל

קולגות רבים, אבל לא כולם, מפרגנים לד"ר יורם דנציגר - העו"ד הפרטי השני שמונה לבית המשפט העליון; הבאים להתדיין לפניו יצטרכו להביא בחשבון שלכבוד השופט יש דעה קדומה על מכבי תל אביב

תגובות

יורם דנציגר

גיל: 54

מצב משפחתי: נשוי + 3

מקום מגורים: תל אביב

תפקיד קודם: שותף במשרד דנציגר, קלגסבלד ושות'

עוד משהו: אוהד שרוף של מכבי תל אביב

שנייה אחת של חוסר תשומת לב - זה, כנראה, מה שהפריד בין עו"ד ד"ר יורם דנציגר, בקרוב שופט בית המשפט העליון, לבין התואר "ראש לשכת עורכי הדין". למרבה הצער זו היתה שנייה טראגית במיוחד: השנייה שבה מכוניתו של שותפו למשרד, עו"ד דורי קלגסבלד, מחצה את רכבם של יבגניה וקסלר ובנה הצעיר ארתור.

שנה וחצי לפני כן, דנציגר עוד היה חזק במירוץ. "אני מגיע ממקום אחר", הסביר אז מדוע דווקא הוא יביא להפסקת הוויכוחים הפנימיים בלשכה, "אני סבור שלא הצלחתי ליצור לעצמי אויבים רבים, אם בכלל. אני אדם שמעדיף לפתור דברים בדרכי פשרה ולא בפייטים". כשנשאל אם הוא מבטיח להתמודד עד ליום הבחירות, ענה: "אני נשאר עד הסוף, ומנצח".

אלא שהתאונה הקטלנית שבה היה מעורב שותפו וחברו הקרוב קלגסבלד טרפה את הקלפים, וגרמה לדנציגר לפרוש מהמירוץ לראשות הלשכה. את ההודעה המפתיעה על כך הוא מסר בישיבה של סיעת הקואליציה בלשכה, מטעמה התמודד. בשעתו העריכו כי החלטתו לפרוש מהמירוץ קשורה לחשש שלו כי תוך כמה חודשים ייאלץ לנהל את המשרד לבדו.

כך, לפתע, מצא עצמו דנציגר - שבכלל התכונן לקרב ארוך על ראשות הלשכה - מועמד לבית המשפט העליון. "מאחר שאני מועמד רשמית רק חודשיים, זו הגשמת חלום בן חודשיים", אמר לאחר בחירתו בראיון עיתונאי. העובדה הזו, ככל הנראה, רק שיחקה לטובתו.

"התרשמתי שעבורו העליון הוא לא אובססיה", אומר חבר הוועדה לבחירת שופטים, ח"כ גלעד ארדן, שתמך במועמדתו של דנציגר. "ראיתי שלא מדובר באדם שיכפיף את מה שחוש הצדק שלו מורה לו כדי לרצות את כלי התקשורת או כדי לרצות את העמדה השלטת. הוא ישפוט לפי מה שהוא חושב שנכון. זה שבה אותי".

מינוי לא קלאסי

לא רק התאונה גרמה לכך שעד עתה לא נבחר דנציגר לעליון. על אף שמדובר בעו"ד מסחרי מוביל ומוכר, ל-MarkerWeek נודע כי שופטי העליון בוועדה לבחירת שופטים פשוט התקשו לבלוע אותו. כשגורמים בוועדה נשאלים על הסיבה לכך, התשובה הרשמית היא כי דנציגר איננו ליטיגטור, הטוען בבתי משפט. במובן הזה, הוא מינוי לא קלאסי למשבצת של עורך הדין מהשוק הפרטי.

"אף אחד לא מושלם", אומר על כך ראש לשכת עוה"ד היוצא, שלמה כהן (שדנציגר הגיע מסיעתו), "ואני חושב שהמעלות הרבות שלו עולות בהרבה על החיסרון של חוסר ניסיון בהופעות". ח"כ ארדן מודה כי "יכול להיות שאם היה מועמד שמשלב את הכל מכל העולמות, היינו מעדיפים אותו", אלא שהיעדר הניסיון בליטיגציה לא היה מה שאיים להכריע את הכף נגד דנציגר. כדי להבין את ה"דיל" שעמד - כמיטב המסורת של הוועדה לבחירת שופטים - מאחורי המינוי, יש לשוב לבחירות לראשות הלשכה.


שלמה כהן: "אף אחד לא מושלם, ואני חושב שהמעלות הרבות שלו עולות בהרבה על החיסרון של חוסר ניסיון בהופעות"
את מקומו של דנציגר במירוץ תפס עו"ד יורי גיא רון, גם הוא מסיעתו של כהן. דנציגר צורף לרשימת התומכים של גיא רון, שלבסוף גם זכה בתפקיד; במקביל עלה שמו של דנציגר כמועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון - מועמדות שתפסה תאוצה בשל התעקשותו של שר המשפטים, פרופ' דניאל פרידמן, למנות לעליון שני עורכי דין מהשוק הפרטי.

בתחילה לא מצא גיא רון, שמכהן גם כנציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים, כל סיבה לפסול עצמו מהצבעה על מועמדותו של דנציגר בוועדה. לפני הסיבוב הראשון בבחירות הוא אף אמר ל-TheMarker כי הוא לא רואה בכך ניגוד עניינים. עם זאת, גיא רון הספיק לשנות את דעתו עד לכינוס הראשון של הוועדה לפני כחודש - והעובדה שפסל עצמו מההצבעה הובילה לכך שבכינוס זה לא עלה בידו של דנציגר להיבחר.

דנציגר, פורסם בהמשך לכך, קיבל רק שלושה מקולותיהם של חברי הוועדה. נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש, שופטי העליון וח"כ גלעד ארדן נמנעו, והשרים לא הצביעו כלל. אחד מחברי הוועדה העריך שהם החליטו שלא להצביע, כיוון שראו שרצונם לבחור שופטים לעליון לא יתממש.

בתחילת השבוע השתנתה התמונה, והפעם הצביעה הוועדה פה אחד על מינויו של דנציגר, שעבר גם ללא תמיכת גיא רון - ששוב פסל עצמו. "אני מבין שיורי (גיא רון) לא השתתף גם בהצבעה הזו על יורם (דנציגר), ולדעתי זו טעות", אומר כהן, שסבור כי "אין פה שום ניגוד עניינים, ואין שום פגם בהיכרות מקצועית שהיתה לך עם אדם, בה יצא לך לעמוד על טיבו. כשיורם היה מועמד, יורי תמך בו, וכשהוא הסיר את מועמדתו הוא תמך ביורי. זה דבר טבעי, שלא יוצר מחויבות או סכנה לערפול חושים. אני חסיד גדול של הקפדה בעניינים האלה, אבל אני חושב שחוץ מבעיניהן של נשמות טובות - לא היתה במקרה הזה שום בעיה".

גיא רון, מצדו, אומר: "'דיל' זה כאשר הבנה בין חברי ועדה מביאה לבחירת מועמד לא ראוי לתפקיד. אם יש תשעה חברי ועדה, ונדרש רוב של לפחות חמישה חברים כדי לבחור מועמד, אך טבעי שבסופו של דבר ייבחרו מועמדים בהסכמה רחבה ככל האפשר ולאחר שיג ושיח בין חברי הוועדה. לא היתה שום שיחה שקשרה בין מועמדים, ואין שום הבטחה לעתיד לגבי אף מועמד.

"יורם דנציגר הוא מועמד יוצא מן הכלל לשיפוט, וכל חברי הוועדה סבורים כך, כולל אנשים שמסיבותיהם לא תמכו בו בישיבה הקודמת. אני מניח שההתלבטות של השופטים לגבי בחירה של עורכי דין פרטיים נבעה מהחשש המערכתי שלהם מכך שבישיבות האלה נבחרים רק מועמדים חיצוניים, ואין ביטוי לבחירה של מועמדים מהמערכת לשיפוט. לא היתה לי שום מניעה להצביע לדנציגר, אבל לא עשיתי את זה בשל מראית העין הציבורית".

גדודים של שופטים מחכים

אלא שכעת טוען מקורב המקורב לוועדה כי דנציגר כלל לא נזקק לקול של גיא רון. "עו"ד חנן מלצר, שנבחר בישיבה הראשונה של הוועדה, עבר - כי עליו קונסנזוס רחב יותר בקרב שופטי העליון. שמו עלה כמועמד כבר כמה שנים, עוד מימי אהרן ברק, והיה מקובל על השופטים", אומר המקורב. "את דנציגר היה להם קשה לעכל, כי הוא לא היה בן בית אצלם. הוא לא מהקליקה של רחביה, ולא מהמילייה החברתי שלהם. דנציגר בא עם רקע כלכלי-מסחרי, והוא לא הופיע בפניהם הרבה כמו מלצר. לכן הם התקשו לבלוע את המועמדות שלו".

אז מדוע השופטים הפכו את הצבעתם על דנציגר, מ"נמנע" בישיבת הוועדה הראשונה ל"בעד" בשנייה? לדברי המקורב, השופטים הבינו שללכת נגד דנציגר פירושו לאבד את יורי (גיא רון) בוועדה, ויורי יכול להיות לשון מאזניים. "המינוי הכי חשוב מבחינת יורי היה המינוי של דנציגר, וכשהוא הבין שהוא לא ייבחר בישיבה הראשונה היה לו מפח נפש גדול".

ומה עם ה"דיל"? "היום יורי מזוהה עם מחנה השופטים, וכשיש הצבעות מחנאיות הוא בדרך כלל הולך אתם", מסביר המקורב. "אם השופטים היו מפילים את דנציגר, הם היו מאבדים אותו - והוא היה נהפך עצמאי. לכן הם בלעו את דנציגר בישיבה השנייה. עכשיו הם יכולים להניח שבסוף גיא רון ילך אתם על המינוי של השופטים המקורבים להם - עוזי פוגלמן, ואולי גם יהונתן עדיאל".

ואולם, גם הפעם לא הצליחה מועמדותו של דנציגר לעבור בשקט. לסערה התורנית תרמה שופטת העליון איילה פרוקצ'יה, שבצעד חריג לא הצביעה עבורו כיתר חבריה השופטים, ובחרה להימנע. "היתה לה בעיה עם מינוי של שני עורכי דין לעליון, כשאף שופט לא מקודם", אומר מקור הבקיא בפרטים. "לפרוקצ'יה לא היתה בעיה להצביע בעד דנציגר, היא תמכה בו - אבל חשבה שהמינויים האלה יוצרים דה-מורליזציה בקרב השופטים, שרואים שהם לא מצליחים להתקדם".

אותו מקור טוען כי "יש גדודים של שופטים מחוזיים שמחכים להזדמנות שלהם, ועכשיו הם יצטרכו להמתין עוד שנים ארוכות". מקורב של השופטת, מנגד, מספק הסבר אחר ואומר: "פרוקצ'יה פשוט לא מכירה את דנציגר ואת עבודתו מספיק טוב כדי לחוות עליו דעה".

פרקליט, בורר, סופר ודוקטור

דנציגר מתגורר בתל אביב, נשוי ואב לשני בנים ובת. הוא אחיינו של הפסל יצחק דנציגר, זוכה פרס ישראל לפיסול ומי שהיה ממייסדי הסגנון הכנעני בפיסול הישראלי וחבר בקבוצת אופקים חדשים. עותק נדיר של הפסל המפורסם "נמרוד" אף מצוי בחדרו. תחביביו כוללים שחייה ואמנות, ומעת לעת הוא אף מגיע לעודד את נבחרת הכדורסל של המשרד, אלופת טורניר הכדורסל הארצי של לשכת עוה"ד בשלוש השנים האחרונות.

כעת הוא יכול לשים מאחוריו את המאבק הקצר על מינויו לעליון. "המינוי הוא יוצא מן הכלל", ממהר לפרגן לו כהן. "מדובר באדם שבא עם רקורד מרשים מאוד, איש מקצועי עם מחויבות לנושאים ערכיים וציבוריים. דנציגר לא היסס להביע דעה ערכית וליברלית, על אף שרוב עוה"ד המסחריים המובילים נזהרים מאוד מהבעת עמדות שעלולות להיות שנויות במחלוקת".

עם זאת, גורם משפטי שמכיר את דנציגר חושב אחרת. "כל מי שמכיר אותו חושב שזה מינוי מאוד מפתיע", הוא אומר. "דנציגר אינו משפטן דגול. על אף שיש לו תואר ד"ר, כשאתה מדבר אתו אתה מתפלא שיש לו תואר כזה, כי מבחינה משפטית אין בו כלום".

למרות המחלוקת על האיש, אין ספק כי דנציגר יהיה דמות לא שגרתית בעליון. כולם מסכימים שדנציגר, בן 54, הספיק הרבה בתחום המסחרי. הוא ממעט מאוד בהופעות בבתי משפט, וזה כ-20 שנה הוא עוסק בבוררויות ונחשב לבורר מבוקש. דנציגר כיהן כבודק החיצוני בבזק, וכתב דו"ח שבו נחשפו כשלים בדו"חות הכספיים של החברה, ובאישור שכר הבכירים. הוא נחשב לאוהד שרוף של מכבי תל אביב, ואף ייצג את אבי נמני (בניגוד לשותפו קלגסבלד, שנחשב לאוהד מסור של היריבה העירונית, הפועל), ובדרך גם פירסם את הספר "הזכות למידע אודות החברה". בנוסף לכל אלה, הוא עומד בראש פורום עו"ד של ארגונים לזכויות אדם וארגונים לשינוי חברתי, ושימש חבר בהנהלת האגודה לזכויות האזרח.


בקהילה המשפטית יש הסבורים כי לאחר המכה הקשה שנחתה על המשרד עם הרשעתו של עו"ד קלגסבלד בתאונה, ייתכן כי כעת, קלגסבלד יתקשה להוביל לבדו את המשרד המצליח

לדנציגר יש תואר ד"ר מ-LSE (לונדון סקול אוף אקונומיקס). הוא מעביר קורסים בדיני חברות באוניברסיטת תל אביב ומרצה במכללה למינהל. יחד עם קלגסבלד הוא מחזיק במשרד עוה"ד המצליח דנציגר, קלגסבלד ושות' - שעתידו מוצב בסימן שאלה בעקבות המינוי.

בקהילה המשפטית יש הסבורים כי לאחר המכה הקשה שנחתה על המשרד עם הרשעתו של עו"ד קלגסבלד בתאונה, ייתכן כי כעת, קלגסבלד יתקשה להוביל לבדו את המשרד המצליח. זאת, למרות העובדה שכשדנציגר הודיע על כוונתו להתמודד בבחירות לראשות הלשכה, התכנון המקורי היה כי המשרד יוכל להסתדר גם ללא נוכחות רציפה שלו.

לפיכך, ההערכה הרווחת היא כי עם מינוי דנציגר לעליון יתמזג המשרד עם משרד אחר. "קלגסבלד היה ויישאר ליטיגטור מעולה", אומר עו"ד בכיר המכיר את השניים. "אין סיבה שהוא לא ייקח את מחלקת הליטיגציה עליו, ויחד עם המחלקה המסחרית של דנציגר ישתלב במשרד אחר".

המשרד של השניים הוקם ב-84', מיד לאחר סיום לימודיו של דנציגר. לאחר שנתיים קשות החל המשרד לצבור תאוצה, וכיום הוא מתמקד במשפט מסחרי ודיני חברות. במשרד עובדים 36 עורכי דין, מהם 12 שותפים. חלוקת התפקידים בין השותפים מבוססת במידה ניכרת על עו"ד קלגסבלד, בעל הקשרים הרבים, שעומד בראש מחלקת הליטיגציה האזרחית והפלילית של המשרד.

בין הלקוחות שייצג עו"ד קלגסבלד אפשר למנות את בנק הפועלים, קלאב הוטל, סונול, דור כימיקלים, אלרוב, ויזה כאל, פלאפון, דנקנר השקעות, טלדור, מרכז הירידים והקונגרסים ומל"מ. בנוסף, ייצג עו"ד קלגסבלד את ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון בפרשת האי היווני, ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, עו"ד ישראל שמעונוב שנאשם בפרשת תמיר-פישמן ואלי עזור מבעלי ה"ג'רוזלם פוסט".

לפני כשנתיים נאלצו דנציגר וקלגסבלד לוותר על אחד מנכסיו הבולטים של המשרד, כאשר עו"ד אורי רוזן פרש ממנו לאחר 12 שנה ופתח משרד עצמאי. עו"ד רוזן פיתח את תחום ההיי-טק במשרד, וייצג חברות היי-טק רבות וקרנות הון סיכון. פרישתו של רוזן, שהיה השותף השלישי בחשיבותו, טילטלה את המשרד - משום שרבים מלקוחותיו המשיכו עמו למשרדו החדש.

שליחות עם מחיר

גם מבלי לפתור את שאלת עתידו של המשרד, אין ספק שיש אדם אחד שכואב את עזיבתו של דנציגר ומעברו לבית המשפט העליון: מנהל הבנק שלו. "זה לשבחם של יורם וחנן (מלצר), שהראו שיש עורכי דין מובילים שהשיקול הכלכלי הוא בעיניהם שיקול משני", טוען כהן. "אין שום ספק", הוא מוסיף, "ששניהם מקריבים קורבן כלכלי ניכר, אבל שניהם מבינים את החשיבות העצומה של ההתגייסות הזו".

ואכן, רבים בברנז'ה המשפטית טוענים שנדרש אופי מיוחד על מנת לעזוב עסק מצליח בשוק הפרטי לטובת שירות ציבורי. השותף, עו"ד רונן מטרי, מבקש ללמד על דמותו של דנציגר מהתנהלותו לאחר התאונה. "זה אירוע לא קל שעבר על המשרד", הוא אומר, "יורם פרש מהמירוץ ללשכה לאחר המקרה, אין אנשים רבים שהיו מקריבים את השאיפות שלהם בגלל סיטואציה כזו. אבל הגורל ידע לתגמל אותו".


גם בסביבת הוועדה לבחירת שופטים הביעו סיפוק מההישג - משיכת עורך דין מצליח מהשוק הפרטי לעליון
גם בסביבת הוועדה לבחירת שופטים הביעו סיפוק מההישג - משיכת עורך דין מצליח מהשוק הפרטי לעליון. המינוי של דנציגר אף שיחרר אצל אחדים בטן מלאה על עורכי הדין הבכירים בישראל, שלא ששים לעבור לירושלים. "לא כל עורכי הדין הגדולים בישראל יאהבו לקרוא את זה, אבל אני לא חושב שיש כלל ברזל שאומר שמי שמייצג את הלקוחות הכי מפורסמים וגדולים הוא בהכרח גם העו"ד הטוב ביותר", אומר בזעם מקורב לוועדה. "דנציגר ומלצר הם דוגמאות לעורכי דין מצוינים, שאפשר להגדירם בטופ של המקצוע. הדבר הכי חשוב במינוי זה שהאדם ירצה ויראה בתפקיד שליחות למען מדינת ישראל, תושביה ואזרחיה. עכשיו מחפשים אנשים עם רצון לעשות טוב למערכת המשפט של ישראל. בוועדה מאסו בעורכי הדין הבכירים שצריכים לפנות אליהם, להתחנן ולשכנע אותם שיבואו. הם מעדיפים לקחת עורכי דין שלא עושים טובה תחת לחץ. מלצר ודנציגר נתנו להם תחושה טובה".

האבא של המשרד

אלא שיש מי שאינם מסופקים מהמינוי. "דנציגר לא יודע איך הדברים מתנהלים בבית משפט", אומר גורם שמכיר אותו. "הוא מנותק לחלוטין. אם היכולות האמיתיות שלו היו נחשפות, לא היו ממנים אותו".

ח"כ ארדן, לעומת זאת, התרשם לחיוב מדנציגר. "מדובר באדם ישר וכן, שאומר מה שהוא חושב. זה דיבר אלי". בוועדת המשנה, סיפר ארדן, נשאל דנציגר אם הוא היה פוסל את הקרנת הסרט "ג'נין ג'נין". "יכול להיות שהיה נכון פוליטית להגיד שכן", אומר ארדן, "אבל דנציגר הגן מאוד על חופש הביטוי והבעת הדעה. זה חידד אצלי דברים ששמעתי עליו, על כך שהוא ניחן ביושר, בהגינות ובחוש צדק". את החשש כי דנציגר מגיע לעליון כשהוא מזוהה פוליטית, ארדן דוחה על הסף: "כל אחד בא מאג'נדה מסוימת. גם מי שהיה בפרקליטות כל חייו חשוד כאילו האג'נדה שלו תהיה לקבל את עמדת המדינה. אם כך נתייחס לאנשים, לא נוכל למנות אף פעם אף אחד".

"דנציגר הוא איש מיוחד במינו", מאבחן השותף מטרי. "איש חם מאוד, עם לב רחב מאוד, ששימש כאבא של המשרד. הוא איש עבודה יוצא מן הכלל. היכולת לשלב ניהול משרד ופעילות בלשכה עם פעילות אקדמית, מעידה שהוא לא רק אדם רב כשרונות, אלא גם אדם רב הספקים. בית המשפט העליון הרוויח בגדול".

את תחושותיו של דנציגר מאז המינוי מתאר מטרי כ"מעגל שנסגר, ומעגל שמתחיל". הוא מסביר כי "מינוי כזה הוא סיום מפואר לקריירה מצד אחד, והתחלה של קריירה אחרת מצד שני. הוא התייחס למועמדות שלו בשוויון נפש, והיה מקבל כל תוצאה באהבה".

מטרי מקפיד לשדר עסקים רגיל, ולומר כי אין במשרד דאגה באשר לעתיד. "אנחנו נתארגן", הוא אומר. "זה משרד עם מוניטין רב שנים. אנחנו ניערך בהתאם, וניתן מענה מתאים ללקוחות. האם נתמזג עם משרד אחר? הזמן יגיד". גורמים במשרד אף טוענים כי דנציגר קיבל את ברכת הדרך של קלגסבלד למהלך. "הם שותפים שהלכו דרך כל כך ארוכה ביחד", אומר עובד במשרד, "ודנציגר לא היה הולך על תפקיד כזה בלי אור ירוק מדורי. ברכתו היתה חשובה לו, והיא ניתנה".

גורם אחר שהתוודע לדנציגר מתאר את מערכת היחסים בין השניים בצורה שונה. "נהגו לתאר את דנציגר ככלב נאמן לאדון שלו, כשדורי (קלגסבלד) הוא האדון", הוא אומר בארסיות, ומוסיף: "מה שקרה מאוד אירוני. הרי דיברו על קלגסבלד כמועמד לעליון. יורם הוא מינוי של פשרה, וזה לא מפתיע, כי הכל קומבינות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#