ציד מוחות ומרוץ שכר: האם זו הקללה הגדולה של ההיי-טק הישראלי? - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ציד מוחות ומרוץ שכר: האם זו הקללה הגדולה של ההיי-טק הישראלי?

ההיצע המקומי של מתכנתים מנוסים מוגבל, וצומח לאט מדי ■ כל חברה זרה שנכנסת לישראל - ומצטרפת לגוגל, פייסבוק, מיקרוסופט ועוד יותר מ–300 חברות גלובליות - מאיצה את מרוץ השכר ■ התוצאה: התחרותיות של ישראל נפגעת, ובענף מחפשים עובדים זולים במדינות אחרות

47תגובות

בשבועות האחרונים הצליחו שתי ענקיות סחר אלקטרוני לתפוס לכמה רגעים את הכותרות הראשיות בעיתונות הישראלית. הראשונה היתה אמזון האמריקאית, שהודיעה כי תקים בישראל קבוצת מו"פ ייעודית המונה 100 עובדים, לפיתוח מוצרי אלקסה שופינג — קנייה באמצעות פקודות קוליות לעוזרת האישית של החברה (אלקסה), המשולבת במכשירים כמו מקררים, רמקולים וסטרימרים. השנייה היתה עליבאבא הסינית, הצפויה להקים בחודשים הקרובים מרכז פיתוח בישראל, שיעסיק עשרות עובדים בתחומי הפינטק והבינה המלאכותית.

אמזון ועליבאבא יצטרפו לשורה מכובדת של יותר מ–300 חברות גלובליות שכבר פועלות בישראל. היה אפשר להניח כי כניסה של שחקן חדש תיתפש כעוד אירוע שגרתי למדי, אך הדבר לא ריסן את ההתלהבות הגדולה בקרב עובדי ענף ההיי־טק המקומי.

בניין משרדי אפל הרצליה

ייתכן שזהות החברות מעניינת במיוחד: העולם הטכנולוגי עובר שינויים מהותיים בשנים האחרונות. הצרכן עבר למרכז ונהפך ליצרן הביקוש העיקרי לחדשנות טכנולוגית. כשחזית הטכנולוגיה היא במוצרים צרכניים ולא ארגוניים, חברות כמו אפל, גוגל, פייסבוק ואמזון תופסות את מקומן של חברות כמו מיקרוסופט, יבמ, אורקל ומוטורולה כמובילות טכנולוגיות גלובליות. לחברות האלה יש נוכחות בחיי היומיום של הצרכנים, והעובדה שלישראלים יש חלק מהותי בפיתוחים פורצי הדרך של העידן הדיגיטלי היא ללא ספק סיבה לגאווה גדולה.

למרבה הצער, ההשפעה של החדשות האלה על כלל החברה הישראלית מועטה. למעשה, יש גם תופעת לוואי שלילית: הלחץ שיוצרות החברות בצד הביקוש לעובדים עם ניסיון מעלה את שכר העובדים ומביא חברות קיימות לחפש עובדים זולים יותר מעבר לים.

חברות גלובליות אינן מגיעות לישראל עם צוות עובדים זרים, אלא מסתמכות על היצע קיים. מכיוון שהיצע המהנדסים בישראל מוגבל, הביקוש החדש שהן יוצרות מתבטא בעיקר ב"גניבת מוחות" מחברות אחרות.

אמזון כבר הצליחה לסמן כמה רכישות מוצלחות של הון אנושי. היא גייסה את ד"ר יואל מארק, שעזבה את יאהו ומונתה לסגנית נשיא בינלאומית למחקר, ואת אייל איטח, שעזב את מיקרוסופט כדי לעמוד בראש צוות הפיתוח. חברת המעבדים הגרפיים אנבידיה (Nvidia), שפתחה מרכז פיתוח בישראל לפני פחות משנה, משכה אליה את נתי אמסטרדם, שהיה מנהל מרכז המו"פ של VMware ומונה למנהל הפעילות העסקית; ואת אבי שפירא, בכיר ב–AMD, לתפקיד מנהל המו"פ בישראל.

מעבר בכירים בין חברות הייטק גלובליות

לחצו כאן להגדלת התמונה

אולם מרכזי הפיתוח אינם מאיישים רק תפקידי מפתח. כל מתכנת מוכשר עם ניסיון נהפך לנכס מבוקש. בתחרות על כוח אדם, למרכזי המו"פ הזרים יש יתרונות ברורים שהמתחרות הישראליות מתקשות להדביק. החברות הרב־לאומיות נהנות ממוניטין טוב, והן מסוגלות להציע לעובדים חבילת תגמול אטרקטיבית, ידע, ניסיון ואפשרויות רילוקיישן מגוונות.

מחקר של משרד האוצר שפורסם לפני שנה מצא כי שכרם של עובדים שהועסקו בחברות רב־לאומיות צפוי להיות גבוה בעשרות אחוזים בהמשך הקריירה שלהם משכרם של עובדים שהועסקו בחברות מקומיות בלבד. במדגם שכלל עובדים שהועסקו על ידי תאגידים רב־לאומיים ב–2005–2010, השכר הממוצע של העובדים שהועסקו בחברות כאלה גם בסוף התקופה היה גבוה ב–64% מהשכר של אלה שהועסקו באותו זמן בחברות מקומיות. הפער הצטמצם ל–43% כשהעובדים בחברות המקומיות עברו במהלך הקריירה שלהם בחברות רב־לאומיות.

השכר החודשי הממוצע של עובדים מנוסים בחברות היי-טק בישראל ב 2005-2010
עובדים בחברות רב לאומיות - 26,640 שקל
עובדים בחברות מקומיות שעבדו בשלב כלשהו בחברות רב לאומיות 18,595 שקל
שאר העובדים בחברות ההיי-טק המקומיות 16,205 שקל

אחת הדרכים היעילות לגייס כישרונות ולבנות את הצוות המקומי היא רכישה של סטארט־אפים ישראליים קטנים — לעתים כאקווי־היירינג (Acqui–Hiring) שעיקרה הוא הידע של היזמים בתחום ייחודי והניסיון שלהם בעבודה משותפת; ולעתים כרכישה של מוצר או התרומה הפיננסית הפוטנציאלית שלו לעסקי החברה.

ענקית התיירות בוקינג.קום, שדיווחה באמצע יולי על כוונתה להיכנס לישראל, רכשה את הצוות של הסטארט־אפ התל אביבי אוואצ'ר. פייסבוק, שנכנסה לישראל לפני ארבע שנים, עשתה זאת באמצעות רכישת הסטארט־אפ אונאבו. לפי נתוני עמותת סטארט־אפ ניישן סנטרל, מאז 2014 הוקמו לפחות 80 מרכזי פיתוח רב־לאומיים חדשים, 50 מהם על בסיס רכישות של סטארט־אפים ישראליים.

העובדים החדשים של אמזון ועליבאבא יצטרפו ל–71 אלף עובדי מרכזי הפיתוח הגלובליים הזרים שכבר פועלים בישראל, ומרכזים יותר מ–50% מסך פעילות המו"פ העסקי המקומי. כל רכישה של חברה ישראלית על ידי חברה זרה וכל מרכז פיתוח חדש שנפתח מצמיחים בעיקר את קבוצת העובדים המוכשרת הזאת, שחיה במציאות חלופית שבה השכר הממוצע גבוה פי שלושה מהשכר הממוצע במשק. הקבוצה הזאת אינה מצליחה לצמוח בקצב מהיר ולהרחיב משמעותית את מעגל העובדים הישראלים הנהנים מצמיחת ההיי־טק.

הערך הכלכלי הישיר שמייצרות החברות האלה מוגבל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), רובן המכריע של המשרות במרכזי המו"פ של החברות הרב־לאומיות — כמעט 70% — הן משרות בליבת המו"פ, המיועדות למעגלי תעסוקה מצומצמים של מהנדסים ומתכנתים, ואילו חלקים אחרים בשרשרת הערך של התאגיד — משרות כמו ייצור, שיווק, תמיכה ועיצוב — פועלים במדינות אחרות. לשם השוואה, בחברות ישראליות אחרות העוסקות במו"פ, פחות מ–20% מהמשרות מוקדשות לליבת המו"פ.

מעגל תעסוקה מצומצם

במלים פשוטות, במציאות של עודף ביקוש למהנדסים, השפעתם של מרכזי המו"פ על היקף התעסוקה האיכותית בישראל מוגבלת, והם אינם תורמים משמעותית להגדלת מכסת המשרות בשכר גבוה במשק. ברשות החדשנות מזהירים כי הגידול בצד הביקוש מול המחסור הגדול בהיצע הנדסי מתאים גורמים בראש ובראשונה לעליית שכר לעובדים אלה, ופוגעים בעקיפין ביכולת של ההיי־טק הישראלי להתחרות בשווקים הבינלאומיים.

אייל סולומון
חזי רגב

אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה, חברת השמה להיי־טק וביוטק, שותף לתחושה זו: "היתרון היחסי שלנו בישראל הוא היזמות — היכולת לייצר פתרונות, אבל פיתוח איכותי יש גם בגרמניה, בהודו ובאוקראינה. חברות רב־לאומיות מסתכלות על המחיר הממוצע של מהנדס בכל אזור. עלייה של 10% מעל מחיר של מהנדס בארה"ב גוררת סגירה של פרויקטים והעברתם למרכזי פיתוח באזורים זולים יותר. זאת הסיבה לכך שאנחנו רואים פיטורים בארגונים גלובליים הפועלים בישראל למרות השוק הרותח שאנחנו מצויים בו. אני צופה שבעוד שני רבעונים נראה פיטורים נוספים בחברות רב־לאומיות".

אמזון מדברת על גיוס של 100 מהנדסים ועליבאבא על כמה עשרות. זה מה שיקפיץ את המשכורות?

סולומון: "הכל גורם לעליית שכר במצב החנוק שבו אנחנו נמצאים כיום. זה כמעט משחק סכום אפס".

מנכ"ל רשות החדשנות, אהרון אהרון, שהיה עד לאחרונה מנכ"ל אפל ישראל, אומר: "המאפיין של חברות 'הגל החדש' הוא שכולן ספקיות תוכן, לעומת הגל הקודם, שמאופיין בספקיות ציוד ותוכנה כפלטפורמה. כל החברות המוזכרות שייכות לתחום טכנולוגיות המידע (ICT), הסובל מבעיית המחסור בכוח אדם איכותי, ולכן מבחינה זו נמצא תחת תקרת זכוכית.

אהרון אהרון
עופר וקנין

"צריך לברך על כך שחברות הגל החדש בוחרות בישראל כבית ראשוני למרכזי הפיתוח שלהן. המרכזים האלה מגדלים דורות של מהנדסים מקומיים שנחשפים לשיטות ניהול ולחזית המחקר הטכנולוגי. ההכשרה הזאת זולגת לשוק המקומי, כי חלק מהעובדים יפרשו כדי להקים סטארט־אפים משל עצמם או יגויסו כבכירים לחברות מקומיות.

"כדי שהצלחת ההיי־טק הישראלי תחלחל לקבוצות נוספות באוכלוסייה, עדיף לנו שהחברות שיגיעו לישראל יהיו מתחומים אחרים, שבהם יש לנו דווקא היצע גדול וביקוש חסר, כמו חברות פארמה. עדיף לנו שגם יהיו חברות שלמות יותר שילכו בדרכן של אינטל, קלא טנכור, אפלייד מטיריאלס ו–HP אינדיגו, המקיימות פעילות ייצור לצד פעילות המו"פ, ובכך יוצרות ערך מעבר למקצועות הליבה של מהנדסים ומתכנתים. עם זאת, רצוי שלא נתיימר לשלוט על השוק, כי הוא חזק מאתנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#