תכירו: הרמזור הישראלי החדש שחוסך 65% מזמן ההמתנה בצומת - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תכירו: הרמזור הישראלי החדש שחוסך 65% מזמן ההמתנה בצומת

צמתים עמוסים ישודרגו בשנים הקרובות ברמזורים לומדים, שינהלו את התנועה לפי הביקוש ■ בענף הרמזורים מציעים פתרונות מבוססי מצלמות ומכ"מים ■ מנגד, היזם עפר הופמן מציע פטנט שמייתר את הצורך במכשור יקר, מוריד את העלויות ל-200-100 אלף שקל לכל צומת - ומחכה לאור ירוק מהרשויות

74תגובות
צומת השומרים
רמי שלוש

סיפורם של הנהגים המשחיתים את זמנם בצומת השומרים שבצפון, מיטיב להמחיש כשל מובנה במערכות הרמזורים בישראל. בכל בוקר נוצרים עומסים בצומת, בפנייה שמאלה מכביש 75 לכביש 722 לכיוון יקנעם. ואולם בעוד לנהגים המתוסכלים הממתינים בתור לפנייה מקציב הרמזור שהות קצרה של אור ירוק במחזור התנועה, הנתח העיקרי של משאב הזמן מחולק דווקא לתנועה הדלילה יחסית שמגיעות מטבעון בכביש 75.

הסיבה לבעיה בצומת, הממוקם בין נצרת לחיפה, פשוטה ומרגיזה: מערכות הרמזור הארציות מתוכנתות להפלות לטובה את התנועה בכבישים הממוספרים כראשיים או מרכזיים יותר. כלומר, כביש בעל פחות ספרות, כמו במקרה של כביש 75 מול כביש 722, ייהנה מזמן ארוך יותר של אור ירוק ברמזור. הבעיה היא ששיטת ויסות העומסים לפי "דרגות" הצירים לא תמיד קולעת לאופי התנועה.

לרמזורים דפוסים שרירותיים רבים, שיוצרים שיבושי תנועה גם בדרכים עירוניות. לפעמים האור הירוק קצר מדי ביחס לביקושים ברמזור, ומאדים בחזרה בתוך שניות ספורות, עוד לפני שהנהג הראשון בתור הרים את עיניו מהסמארטפון ושם לב שצריך לנסוע. במקרים אחרים האבסורד זועק. למשל, מי שנסע בחג או בשבת בציר ז'בוטינסקי בין כביש 4 לתל אביב, תהה אולי למי מועילה ההמתנה הארוכה מאוד ברמזורים המרובים לאורך בני ברק, בזמן שהכניסות והיציאות מרחובות העיר החרדית ממילא סגורות לתנועת כלי רכב. הפתרונים למערכת ניהול הרמזורים העירונית.

אלה שתי דוגמאות קטנות לתופעה כלל ארצית. לכל נהג ודאי יש רמזור השנוא עליו באופן אישי, אך הפקקים הם נחלת הכלל.

חיישנים שנאכלים על ידי חולדות

תשתיות הכבישים בישראל גדושות כלי רכב, ועל הרמזורים מוטלת המשימה המורכבת והעדינה של ניהול העומסים מכל הכיוונים, בניסיון להזרים את התנועה מהר ככל שניתן. ואולם הטכנולוגיה שמצויה כיום בשימוש בישראל, וברוב העולם, אינה מסוגלת להתמודד עם המשימה באופן מיטבי.

מערכת הרמזורים הנוכחית מבוססת על תוכניות זמנים קבועות, בעלת גמישות מוגבלת. חיישנים המותקנים מתחת לאספלט מדווחים לבקר הרמזור על כלי רכב הממתינים לתורם, ומנגד על מכוניות שמתקדמות לעבר הצומת ומבקשות הארכה של האור הירוק. חלוקת האור הירוק בין כלל הנהגים בצומת מתעדכנת מדי פעם, לפי כמה תוכניות הקבועות מראש, ובכבישים בין־עירוניים ראשיים גם לפי התערבות אנושית של בקרי מרכז השליטה של חברת נתיבי ישראל.

למרות זאת, מערכת הרמזורים מתקשה להגיב בזמן אמת לצרכים בשטח. יתרה מכך, לפי הערכות בענף, בכל רגע נתון כ–10% מהחיישנים בכבישי הארץ אינם תקינים, בעיקר עקב בעיות תקשורת, שחלקן נגרמות על ידי חולדות.

אז מה אפשר לעשות כדי לייעל את תנועת כלי הרכב בצמתים? הפתרון הפיזי הוא הפרדת התשתיות בין המכוניות המצטלבות, באמצעות הקמת מחלף וביטול הרמזור. זאת חלופה יקרה ביותר, שתכנונה וביצועה אורכים שנים. פתרון אחר מהעולם הטכנולוגי מציע להתקין בצמתים מצלמות או מכ"מים, שיוכלו לזהות עומס מכיוון מסוים ולהחליט עצמאית על שינוי ברמזור, או להתאים את ויסות התנועה ברמזור לתוכנית שהוכנה מראש לתרחיש זה.

עומדים ברמזור

ענף מערכות הרמזורים מתחמם בימים אלה לקראת פיילוטים ראשוניים לצמתים מהדור החדש, שנרקמים בנתיבי ישראל ובמועצות מקומיות ואזוריות שונות, ובהן חיפה, ירושלים, כפר סבא ועמק יזרעאל. בנתיבי ישראל מאמינים שבתוך כשנה ניתן יהיה להוציא לדרך את הניסוי בצומת אחד לא סואן מבין כ–530 הצמתים המרומזרים שבאחריות החברה, במטרה לבחון את המנגנון בתנאים סטריליים יחסית. בענף צופים כי מנגנונים אלה יותקנו באופן נרחב יותר לקראת 2020.

בינתיים, הטכנולוגיות הקונבנציונליות שבהן נעשה שימוש בצמתים הן היחידות שמאושרות לשמש כגלאים לרמזורים. בשל ההשלכות הבטיחותית, כל שינוי במערכות הרמזורים מותנה באישור ועדה בין־משרדית בראשות משרד התחבורה. לאחר שלב הפיילוטים, הוועדה תצטרך להחליט אם להעניק אישור לחברה כזו או אחרת, בתהליך רגולטורי סבוך.

הגופים שמעוניינים לשדרג את הצמתים ברמזורים החכמים נדרשים למימון ממשרד התחבורה. עלות הקמת מערך רמזורים סטנדרטי כיום, בצומת בין־עירוני, היא עשרות אלפי שקלים עד כ–200 אלף שקל במקרים מורכבים יותר. העלות בצומת מבוסס מצלמות או מכ"מים נאמדת בשלב זה במאות אלפי שקלים — ויכולה להגיע עד כמיליון שקל במהדורות הקצה של הטכנולוגיה.

ספקי מערכות בקרת הרמזורים המרכזיים בישראל הם מנורה, IPI, אורד ור.ס תעשיות, המייצגת את סימנס הגרמנית. רוב החברות מצפות לשווק מנגנוני רמזור חדשים, מבוססי עיבוד תמונה או מכ"מ, לצורך ההזדמנות העסקית שבשדרוג מערך הרמזורים בישראל לאורך השנים הבאות.

לחשב ולספור עומסים בזרועות הרמזור

פתרון חדשני אחר — פשוט וזול משאר החלופות — הוא פיתוח ישראלי של אלגוריתם לרמזור, המנצל את התשתיות הקיימות לייעול התנועה בצומת. האלגוריתם מבצע באופן רציף ספירות תנועה באמצעות החיישנים בכביש, מחשב את העומסים בזרועות השונות בצומת ומגדיל בהדרגה בכל מחזור את משך הירוק לכיוון העמוס ביותר על חשבון הכיוון הכי פחות עמוס. כך שואף הרמזור להגיע לשיווי משקל בין כלל המכוניות.

האלגוריתם, שאינו מצריך תוספות מכשור מיוחדות, פותח לפני כמה שנים על ידי עפר הופמן, מייסד חברת סיטל טכנולוגיה. הופמן, שעוסק בפיתוח מערכות תקשורת לכלי תחבורה, לוויינים, ומטוסי קרב, משלב זה שנים במוצריו השונים אלגוריתמים דומים לאלה שהתאים לפרויקט הרמזורים היוזמים — שמטרתם לפתח מערכות לומדות ומסתגלות לנתונים פיזיים משתנים. להערכת הופמן, עלות הטמעת המערכת שלו ברמזורים תהיה 100–200 אלף שקל לכל צומת.

עבודה שערכה ד"ר אליה בן שבת, בוצעה סימולציה ממוחשבת של האלגוריתם על התנועה בצומת שמשון־יותם בחיפה. תוצאות הסימולציה העלו כי האלגוריתם שיפר באופן ניכר את זמני העיכוב הממוצעים של הנהגים בצומת.

עפר הופמן בצומת השומרים. הרמזור אינו מותאם לביקוש
רמי שלוש

באחת הדגימות בבדיקה נמצא כי בשעות הבוקר העמוסות הצליח האלגוריתם להוריד את זמן ההמתנה בצומת של הנהגים מכיוון רחוב יותם מיותר משמונה דקות במצב הקיים לפחות משלוש דקות — שיפור של כ–65%. משך האור הירוק של הנהגים צמח בהדרגה, לאורך 21 מחזורים, מעשר שניות ל–23, ולאחר מכן ירד מעט והתייצב על 21 שניות.

החופש בכוונון זמני הרמזורים חיסל את הזנב שגדל והולך בתוכנית הרמזור הרגילה. הקסם האמיתי הוא שהנהגים בשלושת הכיוונים האחרים כמעט לא הושפעו לרעה מהשינוי. גם אם הם תרמו כמה שניות מהנתח שלהם ברמזור לנהגים הבאים מרחוב יותם, ההתאמות העדינות מנעו צמיחה של זנב חדש בכיוונים האחרים.

עם זאת, העבודה מציינת כי "צמתים נוספים שיתוכננו בשיטה זו ידרשו התאמה ייחודית לפי התנאים המיוחדים בכל צומת וצומת". כהצעה לצעדים הבאים, מציעה בן שבת לבחון את האלגוריתם בצומת בעל תנאים גיאומטריים אחרים, כמו במישור; לבדוק את האלגוריתם בגל ירוק לאורך מספר צמתים רצופים; וכן לבצע ניסוי שטח להפעלת האלגוריתם בשטח.

"גורמים אינטרסנטיים מערימים קשיים"

האלגוריתם של הופמן נרשם כפטנט בכמה מדינות. לדבריו, הוא נבדק ואושר על ידי מדענים ומהנדסים מהטכניון וממשרד התחבורה. בימים אלה מקיים הופמן מגעים להטמעת האלגוריתם בפיילוטים המתוכננים בנתיבי ישראל ובמועצות המקומיות. ואולם לדבריו, "דווקא גופים אלה, שאמונים על הרמזורים ופיתוחם, לא הצליחו עדיין לשלב את האלגוריתם אף לא ברמזור אחד".

הופמן וסביבתו, שדוחפים לניסוי מבוקר, טוענים שהם נתקלים בגורמים אינטרסנטיים מתחום הרמזורים שחוששים לפרנסתם. כך לכאורה, השחקנים הקיימים בענף נמנעים מלקדם ולעזור לרשויות התמרור לבצע פיילוטים עם האלגוריתם, שמתנגש עם התוכניות שלהם למכור מערכות מכ"מ ועיבוד תמונה חכמות.

כצפוי, הופמן אינו מתלהב מפתרונות מבוססי מכ"מים ומצלמות לבעיות ויסות התנועה ברמזורים. "זוהי מערכת מורכבת ויקרה יותר לתחזוקה" הוא טוען. "בכל מקרה, כשמערכת הבקרה רואה עומס חריג ומחליפה תוכנית הדבר נעשה אחרי שעומס כזה כבר נוצר, כלומר צריך להגיע למצב בעייתי כדי שיופעל מנגנון ריאקטיבי לפתרונו. מדובר בתוכנית שהוכנה מראש, ולא בפתרון שהוא מיטבי לצומת, לזמן ולתנאים מסוימים".

עידו דורי, סגן ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, שבה מתגורר הופמן, ומי שאמון על התשתיות והכבישים בעמק, נרתם למאמץ מול משרדי הממשלה, על רקע החרפת הפקקים באזור בשנים האחרונות, לרבות הפקק בצומת השומרים. לדבריו, "לאחר שהופמן הציג לנו את האלגוריתם שפיתח ואת התועלת, ברור לנו שיישום רמזורים חכמים כאלה נדרש במדינה כולה ובעמק בפרט. בכוונתנו לקדם מול מקבלי ההחלטות רמזור משודרג ראשון", הוא אומר. "אני מאמין שאחריו, יגיעו מאות רבות של רמזורים בישראל ובעולם שיזכו לשדרוג וכל אחד ואחד מאתנו יוכל לחסוך דקות רבות מדי יום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#