שק החבטות שלא מפסיק להרוויח - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שק החבטות שלא מפסיק להרוויח

שחקן הגולף טייגר וודס היה הספורטאי הראשון שהרוויח מיליארד דולר בקריירה - אבל מאז ריסק את דמותו הציבורית, הסתבך עם החוק ואיבד את כישרונו המופלא. למרות כל זאת, בזכות הספונסרים שנשארו עמו - הוא הצליח לגרוף בשנה שעברה 45 מיליון דולר

10תגובות
טייגר וודס
רויטרס

ב-29 במאי השנה, בסביבות שלוש לפנות בוקר, נתקל סיור משטרתי במכונית מרצדס חונה בצד הכביש סמוך לעיר ג'ופיטר שבפלורידה. המנוע שלה פעל וכך גם פנס האיתות ימינה, אבל חלקה השמאלי ניזוק ושני צמיגיו היו נקורים. מאחורי ההגה ישן גבר בן 41. כשהעירו אותו, האיש שנהג להסתובב כטווס במסלולי הגולף המפורסמים בעולם לא ידע היכן הוא נמצא והתקשה לצעוד בקו ישר. הוא נכשל בבדיקת פיכחות פשוטה ונעצר בגין נהיגה בשכרות. היה זה עוד פרק עגום, מביך ופומבי בקריירה של טייגר וודס, או לפחות מה שנשאר מהגולפאי העצום, פורץ מחסומי הגזע, ספורטאי מיליארד הדולר הראשון בהיסטוריה.

טייגר וודס על שער ה"ניו יורק פוסט" ב-30 במאי 2017
New York Post

ענף הגולף ידע שחקנים גדולים, אבל לא תופעה כמו וודס. כשנהפך למקצוען בקיץ 1996, היו מאחוריו כבר שלוש זכיות רצופות באליפות ארה"ב לנוער ועוד שלוש זכיות רצופות באליפות ארה"ב לחובבים. נדרשה לו פחות משנה כדי לכבוש את הפסגה הראשונה שעליה חולם כל גולפאי: זכייה באחד מארבעת הטורנירים השנתיים הגדולים, המכונים "מייג'ורים". בגיל 21 היה וודס לצעיר ביותר שמנצח בטורניר המאסטרס ועשה זאת בפער הגדול בהיסטוריה. מעבר לכך, גם היה לשחור הראשון שזוכה בתחרות שעד 1975 כלל לא איפשרה לשחורים לקחת בה חלק. מועדון אוגוסטה שבג'ורג'יה, שבו מתקיים הטורניר מדי שנה, התעקש עד 1982 שכל ה"קאדים", נושאי הכלים של השחקנים, יהיו שחורים. רק ב–1990 התאפשר לשחורים להירשם במועדון כחברים, מחשש שאירוח המאסטרס יילקח ממנו. ואז הגיע וודס והוסיף שורות משלו לספרי ההיסטוריה.

ביומו הראשון בגן הילדים, סיפר בעבר וודס, הוא נקשר לעץ על ידי ילדים גדולים ממנו שסקלו אותו באבנים וריססו את המלה Negro על חזהו. גם בבגרותו נתקל בגזענות. "עדיין יש מסלולים בארה"ב שבהם איני רשאי לשחק בגלל צבע עורי", אמר בפרסומת בראשית הקריירה. אוגוסטה אמנם פתח את שעריו בפני שחורים, אך אלה לא התנחלו בכל הלבבות. כשוודס שיחק שם ב–1997, הוצבה מכונית משטרה מחוץ לביתו השכור באזור בגלל איומים על חייו. "בדיוק מה שאנחנו לא צריכים, עוד כושון בספורט", שורבט במכתב שהגיע לאוגוסטה. זכייתו במאסטרס של 1997 היתה רק ההתחלה.

כוכב דועך

ב–11 השנים הבאות לא הפסיק וודס לגרוף תארים ומזומנים. מעולם לא ראה הענף שחקן חד כמותו, במיוחד ביום האחרון של טורניר, כשהמאבק על התואר מגיע לשיא. כאשר ידי יריביו רעדו, זרועותיו היו יציבות עוד יותר. הוא היה לגולפאי הראשון שמחזיק בו־זמנית בכל ארבעת תארי המייג'ור. בסך הכל זכה ב–14 כאלה והתקרב לשיא המיתולוגי (18) של כוכב העבר ג'ק ניקלאוס; נראה היה שזו רק שאלה של זמן עד שיעקוף אותו. בתחום אחר, עקף וודס את כולם — לרבות הכדורסלן מייקל ג'ורדן ונהג המרוצים מיכאל שומאכר. ב–2009 קבע מגזין "פורבס" כי וודס נהפך לספורטאי הראשון שגורף מיליארד דולר בקריירה — מפרסים, חסויות, עיצוב מסלולים בעולם ודמי הופעה באירועים.

מרגע שעלה על מסלול הגולף, תיקתקה הקופה הרושמת שלו. נייקי, שייצרה בעבר רק ביגוד גולף, מיהרה להחתימו ב–1996 על חוזה אימוץ יקר. במקביל הקימה מחלקת גולף שלמה, לרבות מחבטים וכדורים, ובנתה מותג על בסיס שמו והישגיו. חברות נוספות אימצו אותו, וכשספונסר אחד הלך, אחר מיהר לתפוס את מקומו. ב–2009, שנת השיא של וודס, נאמדה הכנסתו השנתית ביותר מ–100 מיליון דולר. בין הספונסרים החרים שלו היו אז חברת ג'ילט; יצרנית משחקי המחשב אלקטרוניק ארטס, ששיווקה משחק גולף שנשא את שמו; ומותג השעונים טאג הוייר. וודס היה הסחורה החמה והנחשקת בתחום, ואז הכל התפרק.

זה החל בתאונה מוזרה באישון לילה בנובמבר 2009, כשמכונית הקדילאק של וודס התנגשה בברז כיבוי סמוך לביתו בפלורידה, והתפתח לשערוריית ענק. במהרה התברר כי וודס נמלט מהבית באותו ערב כשאשתו ואם שני ילדיו, דוגמנית העבר השוודית אלין נורדגרן, גילתה כי בעלה בגד בה כשראתה מסרונים ששכח למחוק מהטלפון הסלולרי שלו. תוך ימים צצו כמה נשים שטענו כי ניהלו עמו רומנים, לרבות מלצרית וכוכבת פורנו. וודס, הסמל הטהור והתמים כפי שהוצג בתקשורת, איש המשפחה המושלם, התגלה כבוגד סדרתי.

ברגעים כאלה, חברות שונות מפגינות גישות שונות. נייקי דבקה בו, כפי שעשתה שנים קודם לכן כשהכדורסלן קובי בראיינט הואשם באונס, אך מיהרה להוריד את מחירי המוצרים שנמכרים תחת שמו. אחרות פעלו אחרת: ג'ילט הסירה פרסומות בכיכובו; בבלומברג פורסם כי חברת אקסנצ'ר הסירה מהאתר שלה את דמותו; וב"סידני מורנינג הראלד" דיווחו כי טאג הוייר הורתה לחנויות באוסטרליה להעלים פוסטרים שבהם הופיע. בסוף 2009, אקסנצ'ר ו–AT&T ניתקו את יחסיהן עם וודס. כעבור שנה הסתיים חוזהו עם ג'ילט, שבחרה לא לחדשו. טור טיפים שכתב וודס במגזין "גולף דייג'סט" במשך 13 שנה הופסק. הוא עצמו לקח כמה חודשי פסק זמן, וחזר לשחק.

גולפאי מת מהלך

שמונה שנים מאוחר יותר, כשמאחוריו התנצלויות פומביות, הבטחות שקיבל סיוע מקצועי, גירושים ומערכת יחסים זמנית ומתוקשרת עם גולשת הסקי לינדזי וון, וודס עדיין לכוד במעגל ההרס העצמי שהחל ב–2009. דבר לא שב לקדמותו — לרבות הקריירה שלו. ל–14 תארי המייג'ור שלו לא הוסיף ולו אחד. מי שדורג ראשון בעולם בדירוג הגולפאים במשך 683 שבועות — הבא אחריו החזיק בפסגה 332 שבועות — נמצא כיום מחוץ לאלפייה הראשונה. בשנתיים האחרונות מיעט לשיחק גולף. גופו לא מאפשר לו.

בשיאו, גם הגוף לא היה מסוגל לעמוד בדרכו. ב-2008 זכה באליפות ארה"ב — תואר המייג'ור האחרון שלו — כשהוא נע על המסלול כמעט על רגל אחת, בגלל קרע ברצועות ברך שמאל. כמה ימים לאחר מכן נותח. בשנים האחרונות זה בעיקר הגב שמגביל אותו. מאז 2014 נותח ארבע פעמים, באחרונה באפריל השנה. "כבר לא הייתי מסוגל לחיות עם הכאב, אפילו לשכב כאב לי", סיפר. אחרי הניתוח, טען, חש "הקלה מיידית. שנים לא הרגשתי טוב כל כך". בפוסט שפירסם במאי בבלוג שלו טען כי אחרי הניתוח חש "הקלה מיידית. שנים לא הרגשתי טוב כל כך". כעבור חמישה ימים, מצאו אותו השוטרים ישן על ההגה ועצרו אותו בגין נהיגה בשכרות.

בדיקת נשיפה שעבר באותו לילה חשפה כי וודס כלל לא צרך אלכוהול. בדיעבד התברר כי נטל לא פחות מחמש תרופות מרשם — לרבות וייקודין להתמודדות עם כאבים, כדורים המיועדים להפרעות חרדה, ותרופה שמסייעת בבעיות שינה שמהן הוא סובל כבר שנים. שתיים מהן אסורות לשימוש על ידי ה–PGA, סבב הגולף האמריקאי. יחד עם תמונת המעצר שלו שחשפה את עיניו הכבויות — נחשפו לעולם ממדי משברו האישי.

טייגר וודס יחד עם אשתו אלין ב-2009
קארן נלייר / AFP GETTY

בשנה שעברה, בזמן עוד תקופת החלמה, התייצב וודס בפני התקשורת. "אין דבר שאני יכול לצפות לו, לבנות לקראתו", אמר, "צריך לקחת את זה יום־יום ושבוע־שבוע. היכן האור בקצרה המנהרה? איני יודע". כשנשאל לגבי זכייה בתארים, הוסיף: "כל דבר מעבר לקיים יהיה בונוס". סטיב סטריקר, גולפאי וחבר — מהבודדים בענף שיכולים להגדיר עצמם כך — הודה: "מעולם לא חשבתי שאשמע את המלים הללו יוצאות מפיו. הוא נראה מסופק מהאפשרות שלא ישחק שוב".

בשנים האחרונות, וודס משחק במשחקי וידאו יותר מאשר גולף. היתה תקופה שבה נדמה היה שהוא מתאושש, כשב–2012 ו–2013 שב למקום הראשון בדירוג וזכה בשמונה תארים ב–PGA, אך אז החל הגב להציק לו — ולא הפסיק. בעבר, סיפר למגזין "טיים", נפל בחצר האחורית כשהטלפון שלו אינו עמו, ונאלץ לחכות עד שבתו תמצא אותו ותזעיק עזרה. אפילו לנסוע בעגלת גולף לא היה מסוגל, מפני שהקפיצות הכאיבו לו. גם מנהיגה במכונית רגילה נמנע. כשהופיע אשתקד לארוחת ערב של נבחרת ארה"ב לקראת תחרות, הופתע הקולגה ג'ימי ווקר מכך שוודס מסוגל לעמוד. "טייגר אמר: 'אני יודע, כולם חושבים שאני מת עכשיו'", משחזר ווקר.

במונחי גולף, וודס הוא מת מהלך. מי שניצח בכרבע מהטורנירים שבהם השתתף, לא זכה בתואר מאז 2013. ב–2014 לקח חלק בשבע תחרויות בלבד, וב–2015 ב–11. רק פעם אחת סיים בין עשרת הראשונים. ב–2016 לא שיחק כלל. באחרונה נראה על המסלול בפברואר השנה, כשפרש מטורניר דובאי אחרי סיבוב יחיד. זהו מעגל שחוזר על עצמו: פציעה, ניתוח, חזרה לתחרויות, ביצועים חלשים בחלק מהטורנירים ופרישה מאחרים, ואז שוב היעלמות. דווקא בענף שמאפשר לשחקניו להתחרות ברמה גבוהה עד גיל מאוחר מאוד, וודס נראה כמי שעבר את השיא קצת אחרי גיל 30.

"אני לא יודע אם טייגר מאושר או עצוב. אני חושב שהוא עייף", אמר אשתקד חברו מייקל ג'ורדן ל–"ESPN מגזין", "אני חושב שהוא ממש משתוקק לכך שיוכל לפרוש, אבל לא יודע כיצד לעשות זאת עדיין. אני לא חושב שהוא רוצה לסיים במצב הנוכחי. אם יוכל לזכות במייג'ור ולעזוב, אני חושב שיעשה זאת". לדעת ג'ורדן, וודס עוד מוטרד מהמבוכה הציבורית שנגרמה לו כשנחשף כבוגד סדרתי ואף הוגדר "מכור למין". "זה בראשו", אמר, "הוא באמת היה רוצה למחוק את הדברים שקרו".

אוהדות של וודס תומכות בו בתחרות ב-2012
אי־פי

יש המקשרים בין שורשי הדברים האלה לבין מותו ב–2006 של אביו ארל. האיש שהעניק לו את הכינוי "טייגר" על שם חבר בצבא בתקופת וייטנאם (שמו האמיתי של וודס הוא אלדריק), שם מחבט גולף בידו בילדותו והצהיר כי ישבור את שיאו של ניקלאוס; שעמו ועם חבריו המבוגרים — אנשי צבא לשעבר — בילה וודס שעות רבות במסלולי גולף ובשיחות, עד שרק בתיכון רכש לעצמו חברים בגילו. וודס, בן יחיד, כעס על אביו משום שבגד באמו — ואז נהפך בעצמו לבוגד. במקרה או שלא, כל הרומנים שנחשפו החלו ב–2006 ואילך, אחרי מות האב. ג'ון בראון, קצין ביחידת אריות הים שפגש את טייגר באותן שנים, סבר כי הגולפאי מחפש "מקום מפלט" מהאבל.

באותם מפגשים עם חבריו של אביו, נולדה ככל הנראה הפיקסציה של וודס עם אריות הים. שכנו לשעבר באורלנדו מספר כי גם כאדם בוגר, וודס נהג לגלוש על סקייטבורד ואהב רובוטריקים, גיבורי קומיקס ואת ליל כל הקדושים. העניין שהביע בצבא היה הרבה מעבר לכך. כמה פעמים השתתף באימונים של אריות הים, לרבות 25 ימים אחרי מות אביו במחנה סודי בסן דייגו. הוא רצה לדעת הכל; אנשי צבא שעמם התאמן שמעו ממנו שאלות על בני משפחותיהם. הוא מעולם לא התעניין כך בגולפאים שעמם שיחק.

אנשי צוותו בגולף השתגעו באותן שנים, בעיקר כשדיבר על רצונו להתגייס לצבא. זה לא קרה, אך הנזק נגרם. אי אפשר להתעלם מכך שסדרת בעיותיו הגופניות — החל בקרע ברצועה הצולבת בברך ימין ב–2007 — צצה בתקופה שבה העמיס על עצמו גם אימונים צבאיים. באותה שנה נשאל לגבי שיאו של ניקלאוס. וודס, שבנערותו החזיק בחדרו את רשימת זכיותיו של השחקן האגדי, השיב כי שבירת השיא כבר לא משמעותית עבורו. "אני מרוצה ממה שעשיתי בקריירה", הוסיף. עבור האנק הייני, מאמנו בין 2004 ל–2010, היה זה רגע מכונן. "סוף־סוף הבנתי שלא אכפת לו", אמר הייני ל"ספורט אילוסטרייטד", "היה ברור כי מוסר העבודה שלו נפגע, וגישתו על המסלול הראתה שאיבד הרבה מהביטחון. ברמה מסוימת, פשוט נמאס לו להיות טייגר וודס".

הספונסרים עדיין שם, אך "התחזית עבורו אינה מבטיחה"

ירצה או לא, עשור מאוחר יותר הוא עדיין טייגר וודס. יש בכך לא מעט תועלת. הוא נותר מעצמה כלכלית, גם אם חזקה פחות מבעבר. ב"פורבס" מעריכים כי הכנסותיו ב–2016 הגיעו ל–45.5 מיליון דולר; מצד אחד, פחות מחצי בהשוואה לימי השיא. מצד שני, מספיק כדי שיהיה לפי "פורבס" בין 12 הספורטאים בעלי השכר הגבוה ביותר אשתקד, אף שלא שיחק גולף, לא גרף פרסים, ורוב הכנסותיו נובעות מחסויות.

נייקי דבקה בו — בסכום המוערך בין 10 ל–20 מיליון דולר בשנה — אם כי אשתקד החליטה לסגור את מחלקת הגולף שלה, בגלל ירידה במכירות לא פחות מאשר ירידת קרנו של וודס. לדברי השחקן, הוא קיבל אינספור פניות מחברות שהציעו לו לבחון מחבטים וכדורים שלהן כתחליף לנייקי, "עד שראשי הסתחרר". לבסוף חתם עם החברות טיילור מייד כיצרנית מחבטים וברידג'סטון גולף כיצרנית כדורים.

כשחברה אחת סיימה עמו חוזה שהבטיח כי סמלה יופיע על תיק הגולף שלו — מקום שהיה שמור בעבר לביואיק, AT&T, נייקי ואחרות — צצה אחרת: מונסטר אנרג'י, יצרנית משקאות אנרגיה שלרוב מאמצת ספורטאי אקסטרים, בחרה בו בטענה שהוא "ווינר" ו"חורג מגבולות הספורט". כשוודס מציג את סמלך, אומר שבחן ציוד גולף ובחר בשלך — עדיין יש לכך משמעות.

לפחות כרגע יש לכך משמעות. אחרי מעצרו במאי, הודיעו בנייקי כי גם הפעם אין בכוונתם לבצע שינוי במערכת היחסים עמו. חברות אחרות, בהן רולקס, לא הגיבו. ייתכן שיש להן סיבה לחשוש. מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה קבע כי ב–2009 בעלי המניות של הספונסרים של וודס הפסידו בין 5 ל–12 מיליארד דולר בעקבות חשיפתו כבוגד סדרתי, כשבחנו את התנודות במצב המניות של חברות אלה באותה תקופה.

הגילוי כי וודס לא היה שיכור במאי השנה אלא סבל משילוב של תרופות — לדבריו, לא היה מודע לסכנות — כנראה יחסוך ממנו איבוד ספונסרים בשלב זה. בין החברות שעובדות עמו נמצאות גם Full Swing, המייצרת סימולטורים של גולף; Upper Deck, יצרנית ממורביליית ספורט; ו–Hero MotoCorp מהודו, יצרנית אופנועים גדולה. בעקבות מעצרו נעלם לתקופה, עד שהודיע כי השלים "תוכנית פרטית ואינטנסיבית" לטיפול בבעיותיו וצף מחדש: מפרסם בטוויטר תמונה שלו אוחז בלובסטר שתפס באיי הבהאמה, יושב עם ילדיו בתא הפרטי של רפאל נדאל בזמן אליפות ארה"ב בטניס, ומצטלם עם אלופת הנשים בטורניר, סלואן סטיבנס. סיבוב יחצ"נות קלאסי.

וודס זקוק לכך. גם בגרסתו המודרנית הוא נותר בעל כוח משיכה שאין לאף גולפאי אחר, לרבות שחקני צמרת כמו ג'ורדן ספית', רורי מקילרוי וג'ייסון דיי — בחורים שגדלו כשהם מעריצים אותו ושואפים ללכת בעקבותיו. כששיחק ב–2015 באליפות ווינדהאם בצפון קרוליינה, נהנה הסיבוב האחרון בטורניר מעלייה של 160% ברייטינג בהשוואה לשנה הקודמת ולנתונים שלא רואים אפילו במייג'ורים.

טייגר וודס בספטמבר 2017
Kyle Terada/רויטרס

אבל כדי שזה יקרה, וודס צריך לשחק. ובשנים האחרונות, הוא ספורטאי שכמעט לא עוסק בספורט. בוב דופרמן, מנהל קריאייטיב במשרד הפרסום בייקר סטריט בסן פרנסיסקו, אמר לרויטרס כי אפשר להתגבר על פרשה כמו המעצר "אם אתה כוכב גדול מספיק וממשיך לנצח, אבל אי אפשר להתגבר על כך כשאינך על המסלול במשך חודשים, לא זוכה בתארים וכמעט לא קיים בגולף. התחזית עבורו אינה מבטיחה". אנדרו זימבאליסט, פרופסור לכלכלה במכללת סמית' במסצ'וסטס, קבע: "חלק מיכולתו להתאושש ומה שיקרה למורשתו ייקבעו על סמך השאלה כיצד יחזור כגולפאי, ואיש לא יודע את התשובה לכך. כנראה שגם טייגר עצמו לא".

בשלהי אוגוסט סיפר וודס ברשתות החברתיות כי קיבל אישור מרופא לחזור לחבוט, וליווה זאת בסרטון שבו נראה מכה בכדור. זה לא מבטיח דבר: גולפאי עבר שסבלו מבעיות גב מספרים כי מעבר לכאבים, הן מגבילות מאוד את היכולת הגופנית. וודס, שבצעירותו התפאר בכושרו הגופני העילאי ואילץ גולפאים אחרים ללכת בעקבותיו, שעמל כמה פעמים על שינוי סגנון החבטה כי חיפש דרך טובה יותר, ייאלץ להסתגל לחיים אחרים, לפחות זמן אימון ולפגיעה ביכולתו האתלטית.

בינתיים, וודס עובד על גופו שישה ימים בשבוע — בהליכות, ברכיבה על אופניים, בשחייה ובהרמת משקולות. כל זה, ואינו רשאי לחבוט ליותר מ–55 מטר. כשנשאל אם הוא רואה תסריט שבו לא יחזור לשחק, הודה: "בהחלט. אני לא יודע מה צופן לי העתיד. הכאב נעלם, אך איני יודע כיצד יתפקד 'גוף הגולף' שלי". "הוא הגולפאי הכי חזק מנטלית שראיתי", אמר השחקן דאדלי הארט ל"גולף דייג'סט", "אני פשוט לא יודע אם הוא במקום בחייו שבו ירצה להתמודד עם הקשיים בטרם יחזור לשחק ברמה שהוא רוצה. האם הוא מסוגל לקבל בינוניות ומטה לזמן מה? אני חושב שאם יידע שזה זמני, אז כן".

שבע השנים הרעות נהפכו לשמונה

ככל שחולפות השנים, הזמני נהיה קבוע יותר ויותר. "ניצחון מטפל בהכל", היה הסלוגן של נייקי בפרסומת בכיכובו של וודס ב–2013, אך מאז הוא אסף יותר שערוריות מזכיות. סטיב וויליאמס, נושא כליו בשנים הטובות, הלין בספרו על המזג החם של וודס. לטענתו, חש כמו "עבד" כשהגולפאי המתוסכל היה משליך מחבט ומצפה שירים אותו.

על המסלולים הופיעה גרסה אנושית יותר של וודס. כזו שמתרגזת לעתים תכופות אחרי חבטות גרועות, שהלכו והתרבו; שכבר אינה מביטה ביריביו כאילו לא היו שם אלא שואלת על חייהם ובני משפחתם. גם ביצועיו נהפכו לאנושיים יותר, בעיקר בשלבים המכריעים של תחרויות, בעיקר בטורנירי המייג'ור. הגולפאי בעל הקילינג אינסטינקט נהפך לשחקן מהוסס. "זה לא טייגר וודס האמיתי", ניתח יריבו קיי.ג'יי צ'וי.

מה עובר בראשו, רק הוא יודע. מאז מעצרו במאי נעזר וודס בשני ספורטאים שהתמכרו לטיפה המרה — שחיין העבר מייקל פלפס ונוטה ביגיי השלישי, גולפאי לשעבר שהיה חברו לקבוצה באוניברסיטת סטנפורד. "לא ניסינו להציל קריירת גולף", אמר ביגיי ל"ניו יורק טיימס", "ניסינו להציל את חייו ועתידו של מישהו". עתידו, אומר וודס, כבר הובטח כשחודש הקשר עם ילדיו אחרי ניתוק זמני בעקבות פרשת 2009. "זה החשוב ביותר, חשוב יותר מגולף", הוא אומר. בראיון לצ'רלי רוז אשתקד הפתיע כשהצהיר כי יש לו רק חרטה אחת בחיים: שלא המשיך עוד שנה בסטנפורד לפני שנהפך למקצוען. "כל הדברים שעברתי היו קשים", הבהיר, "אבל הם היו נהדרים עבורי".

אי אפשר להאמין לו, כשהדברים האלה הובילו לקריירה שמדשדשת כבר תקופה ארוכה ולחשיפות מביכות. ב–25 באוקטובר אותם דברים גם יגררו אותו לדיון בבית משפט בעקבות מעצרו. שבע השנים הרעות שלו כבר נהפכו לשמונה שנים, שבמהלכן הצטרפו אליו ג'ורדן והמתאגרף פלויד מייוות'ר ג'וניור ברשימת הספורטאים שהכניסו מיליארד דולר. ב-2009, כשהיה הראשון, נכתב ב"פורבס" כי "הדבר הכי מהמם הוא שוודס בן 33 בלבד. יכול להיות שנותרו לו 15 שנה של גולף תחרותי. ייתכן שזה רק המיליארד הראשון שלו". בדרכו האטית הרבה יותר למיליארד השני, אחד הספורטאים הגדולים בהיסטוריה נראה כמו אדם מרוסק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#