בת 37, נלחמת ביוקר הדיור - ובשבוע הבא אולי תהיה ראש ממשלת ניו זילנד - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בת 37, נלחמת ביוקר הדיור - ובשבוע הבא אולי תהיה ראש ממשלת ניו זילנד

ג'סינדה ארדרן ניצחה במפתיע בחודש שעבר בבחירות לראשות מפלגת הלייבור של ניו זילנד ■ היא שמה את ההגירה המאסיבית במרכז הדיון הציבורי - ורוצה למנוע מאילי הון סינים ואמריקאים לרכוש בתים, כדי להתמודד עם משבר הדיור במדינה

11תגובות
ג'סינדה ארדרן, מועמדת לראשות ממשלת ניו זילנד
בלומברג

כשג'סינדה ארדרן נבחרה לסגנית ראש מפלגת הלייבור במארס, היא לא היתה מוכרת לרוב תושבי ניו זילנד. מפלגת השמאל המתון היתה המפלגה המועדפת על פחות מרבע מהמצביעים כשהעומד בראשה — אנדרו ליטל, שלא זכה לפופולריות רבה — הודיע על התפטרותו בחודש שעבר. ההתפטרות של ליטל הטילה את ארדרן לתוך מה שהיא מכנה "הג'וב הגרוע בפוליטיקה".

השינוי היה דרמטי. מפלגת הלייבור רשמה זינוק חסר תקדים, ובחלק מהסקרים טיפסה ב–20%. שינויים אלה העמידו בסימן שאלה את תוצאות הבחירות שיתקיימו בשבת הקרובה, ב–23 בספטמבר; לפני מינויה של ארדרן, נראה היה כי המפלגה הלאומית, מפלגת ימין־מרכז, תקים ממשלה פעם נוספת.

המאזן התקציבי של ניו זילנד, כשיעור מהתמ"ג

התקשורת המקומית קוראת לזה ג'סינדה־מאניה. בגילה הצעיר, 37, ארדרן הצליחה ליצור את מה שהיא מכנה "מצב רוח לשינוי". לא כל התושבים המקומיים נהנו משגשוגה של כלכלת ניו זילנד. השכר סבל מקיפאון ומחירי הבתים זינקו. בעקבות כך התפתח דיון ציבורי על ההגירה המאסיבית לניו זילנד.

אוכלוסיית המדינה זינקה בשנה שעברה במספר שיא של 71 אלף תושבים חדשים, בין השאר משום שאזרחים שעזבו את המדינה החליטו לשוב אליה בזכות מצבה הכלכלי הטוב. השקעה לא מספיקה בדיור האיצה את הבעיה: ניו זילנד זקוקה ל–60 אלף בתים חדשים. הממשלה מוציאה 140 אלף דולר ניו זילנדי ביום (כ–100 אלף דולר) על הלנת מחוסרי הדיור.

השינוי השנתי במחירי הדיור

מתמקדת בהגירה

באופן לא שגרתי עבור מועמדת מהשמאל, ארדרן שמה את נושא ההגירה בלב מערכת הבחירות, והציעה לקבוע מכסות הגירה של עד 30 אלף בשנה. היא מתכוונת גם למנוע מזרים שאינם תושבים לקנות בתים במדינה, בטענה כי אין זה הגיוני שמיליארדרים אמריקאים מתחום ההיי־טק ומשקיעים סינים ירכשו בתים בחטף וישאירו אותם עומדים ריקים בתקופה של מחסור. בניגוד ללייבור, המפלגה הלאומית טוענת כי הגבלת ההגירה תפגע בכלכלה.

הצמיחה והתעסוקה

ארדרן דוחה את הטענות לפיהן היא מנסה ליצור עוינות כלפי מהגרים. אם הממשלה היתה מגיבה מהר יותר למשבר הדיור, היא אומרת, לא היינו מנהלים את השיחה הזו. הלייבור רוצה גם להכפיל את מספר המהגרים שניו זילנד מקבלת. אבל המטרה האמיתית שלה, היא אומרת, היא יוקר המחיה הגבוה: "אני רוצה שכל מי שניו זילנד היא ביתו יקבל נקודת פתיחה ראויה". זו גם הסיבה שהיא מתכוונת לבטל את שכר הלימוד באוניברסיטאות.

ואולם לא רק המדיניות, אלא גם האישיות של ארדרן הביאה להתעוררותה של הלייבור. עלייתה הפתאומית לא השאירה לה "זמן להיות מישהו שהוא לא אני", כדבריה, ובוחרים רבים הוקסמו ממנה. המבקרים טוענים כי היא צעירה מדי ויחסית חסרת ניסיון: היא חברת פרלמנט כבר תשע שנים, אבל רק באופוזיציה.

MARTY MELVILLE/אי־אף־פי

אחרים רואים בה מועמדת אנרגטית ומשב רוח רענן. כאלה שעבדו איתה אומרים כי היא מסורה ומתחשבת. הקמפיין שלה מאופיין במה שהיא מכנה "חיוביות בלתי מתפשרת". שלטי חוצות עם פניה המאירים נושאים את הסיסמה "בואו נעשה את זה!".

יציבות או טלטלה

Mark Baker/אי־פי

עם קסם וכריזמה, ארדרן מאפילה על ביל אינגליש, שירש את תפקיד ראש הממשלה כשקודמו התפטר בשנה שעברה, וכעת מתמודד מול ארדרן בבחירות. בסיבוב הקודם שלו כראש המפלגה הלאומית, ב–2002, הוא נחל מפלה מוחצת בבחירות. עם זאת, יש לו מוניטין של אמינות: במהלך שמונה השנים שכיהן כשר האוצר האבטלה ירדה, התקציב עבר מגירעון לעודף וניו זילנד נהנתה משיעורי צמיחה בין הגבוהים במדינות העשירות.

מנגד, ארדרן מעולם לא כיהנה כשרה או העבירה הצעת חוק משמעותית. כמה מהיעדים הפופוליסטיים שלה, כמו מיגור עוני בקרב ילדים, ככל הנראה לא ייצאו לפועל. בתחומים אחרים היא מואשמת בעמימות, וכך גם גער בה ראש הממשלה במהלך עימות בנושא תשתיות.

בלומברג

לנוכח האופוזיציה הבלתי צפויה הזו, אינגליש הבטיח באיחור להגדיל את ההוצאה הממשלתית על כבישים ודיור. הוא חביבם של החקלאים ששיגשגו כתוצאה מהביקוש הסיני לחלב מניו זילנד. ייתכן שבסופו של דבר תושבי ניו זילנד יעדיפו את גישתו של אינגליש, המעדיפה את מה שכבר נוסה ונבחן. אם כך יהיה, הבחירות יהיו זכורות בשל היציבות — ולא בגלל הטלטלה שהן עשויות להביא: ניצחון נוסף ייתן למפלגה הלאומית את השליטה הארוכה ביותר בממשלה זה כמעט 50 שנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#