ממציא אתריום, ויטליק בוטרין: "מיזמים יפלו ואנשים יפסידו כסף" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון TheMarker

ממציא אתריום, ויטליק בוטרין: "מיזמים יפלו ואנשים יפסידו כסף"

בגיל 23, ויטליק בוטרין הוא הדמות הבכירה ביותר בעולם המטבעות הדיגיטליים ■ בשבוע שעבר הוא ביקר בישראל וסיפר על הדרך שעשה מאז שעזב את הלימודים לטובת חקר הביטקוין - ועד שהמציא מטבע חדש שערכו זינק באחרונה באלפי אחוזים

20תגובות
ויטליק בוטרין
מוטי מילרוד

"אני חושב שכעת אנחנו נמצאים בבועה. הרבה אנשים חושבים שבגלל שכל המטבעות הדיגיטליים בעלייה, כל מטבע חדש יעלה" — כך אמר ביום חמישי האחרון ל–TheMarker ויטליק בוטרין, מייסד רשת האתריום (Ethereum), שנמצא בישראל לרגל השתתפותו בכנס שמארגן הטכניון. בוטרין התייחס בדבריו בעיקר לקצב ההנפקות של מטבעות דיגיטליים חדשים.

מיזם האתריום שהקים בוטרין וממנו השיק את המטבע אתר (Ether) נחשבים היום בולטים ביותר בתחום הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפיים, לצד ביטקוין. מכיוון שזהותו של ממציא הביטקוין אינה ידועה וספק עד כמה הוא פעיל, בוטרין — בן 23 בלבד — נחשב הדמות הבכירה ביותר כיום בעולמות האלה. שווי מטבעות האתר של בוטרין מוערך ב–100 מיליון דולר, תלוי בתנודות.

בגיל 23, ויטליק בוטרין הוא הדמות הבכירה ביותר בעולם המטבעות הדיגיטליים ■ בשבוע שעבר הוא ביקר בישראל וסיפר על הדרך שעשה מאז שעזב את הלימודים לטובת חקר הביטקוין - ועד שהמציא מטבע חדש שערכו זינק באחרונה באלפי אחוזים - דלג

"זה מוזר", אומר בוטרין על כך שנהפך לפתע לאישיות מוכרת. "מספר האנשים שמזהים אותי גדל והולך. אמנם לא חוויתי משהו מאיים עד כה, אבל אולי אני צריך להיות זהיר יותר. כרגע זה מתבטא בבקשות לסלפי, אך אני מעריך שככל שהפופולריות של התחום תגדל — זה ייעשה גרוע יותר".

הכל קרה די מהר עבור בוטרין. המתכנת הקנדי ממוצא רוסי התחיל להתעניין בביטקוין כשהיה בתיכון. ב–2011 הוא התחיל לכתוב על הנושא עבור בלוגים שונים, מה שהוביל להקמת המגזין "ביטקוין". בוטרין התחיל ללמוד מדעי המחשב ומתמטיקה באוניברסיטה, ובמקביל ביצע כמה פרויקטים בתחום הביטקוין. ב–2013 החליט לעזוב את הלימודים ולהשקיע את כל זמנו בביטקוין. "אז היה בעיקר ביטקוין — לא היו עוד מיזמי בלוקצ'יין.

המחקר של התחום הביא אותו גם לישראל. "זה היה אחד היעדים האחרונים במסע. פגשתי כאן כמה חברות שכבר פעלו עם דורות חדשים של רשתות בלוקצ'יין וניסו לרתום את הטכנולוגיה הזו ליישומים שונים". לדבריו, אחד המיזמים נקרא Colored Coins ומי שמימן אותו היה הסטארט־אפ e–Toro. "למעשה, ישראל היתה בתחום כבר מההתחלה".

ואולם בוטרין אומר כי על אף החדשנות הישראלית, הוא הבחין כי כל המיזמים מוגבלים בגישתם למספר מצומצם של יישומים אפשריים על גבי רשת הבלוקצ'יין, ולכן החליט להקים רשת חדשה משלו — אתריום. "המטרה שלי באתריום היא יצירת בלוקצ'יין לשימוש כללי (General Purpose Blockchain). במקום לנסות לתמוך בכל אפליקציה בנפרד, אפשר להקים רשת שתומכת בכל יישום בעזרת שפת תכנות".

"המנהיגים לא מבינים את הפילוסופיה"

בדומה לביטקוין, האתריום מבוסס על מערכת בלוקצ'יין (שרשרת בלוקים). זהו פרוטוקול טכני שמאפשר לבצע עסקות בין שני צדדים ללא תיווך של גורם שלישי, בצורה אמינה ובטוחה למדי. טכנולוגיית הבלוקצ'יין פותחה לראשונה כחלק מהמצאת הביטקוין. למעשה, עדכון כל העסקות בכל זמן נתון, כמו גם הפקת המטבע, מבוססות על גבי רשת הבלוקצ'יין. אך בוטרין מבטיח לעשות יותר מהביטקוין: מלבד המטבע הווירטואלי, הקוד שפיתח מספק דרך ליצור שווקים מקוונים ועסקות ניתנות לתכנות — מה שמכונה "חוזים חכמים".

השנה של המטבעות הווירטואליים - אתריום וביטקוין

הראיון עם בוטרין היה אמור להתקיים בשגרירות הביטקוין, הסמוכה לבורסה לניירות ערך ברחוב אחוזת בית בתל אביב. ואולם השגרירות היתה מלאה באנשי קהילת המטבעות הוירטואליים, ונאלצנו לחפש מקום שקט יותר. צעדנו למעבדת הצעצועים והטכנולוגיה החדשה Toi Lab ברחוב מונטיפיורי, שם התקיים מאוחר יותר פאנל בהשתתפות בוטרין ומני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי. במהלך השבוע הקרוב יבקר בוטרין גם בחיפה, לשם הוזמן על ידי מרכז המחקר לאבטחת סייבר ופרופ' אלי בן ששון מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון.

הצעידה, שנמשכה חמש דקות, עברה בשקט מוחלט כמעט. שיחת החולין עם בוטרין היתה עניינית, אך מרגע שהתחיל הראיון — וככל שהתגלגל אל נושאי הבלוקצ'יין והאתגרים שעומדים בפני המטבעות הקריפטוגרפיים — הוא החל לפרוח. באופן תמוה ואף מעורר הערצה, בוטרין הופיע לראיון ללא יועץ תקשורת, עוזרים אישיים או שגרירי קהילת הביטקוין בישראל.

פגשת באחרונה את נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. על מה דיברתם?

"זו היתה בעיקר שיחת היכרות. אני הצגתי את אתריום, והוא שאל איך אפשר לרתום את הטכנולוגיה לטובת הממשל הרוסי. הפגישה היתה בעיקר סימבולית. הרוסים מחפשים כמה דרכים לשימוש בטכנולוגיה כדי לייעל תהליכים. יש הרבה הייפ לעניין בקרב ארגונים ממשלתיים. פגשתי הבוקר את ראש עיריית ירושלים ולא מזמן קיבלתי פרס מנסיכת דנמרק".

הם מבינים את הטכנולוגיה והפילוסופיה כולה?

"הם מבינים שזה חלק מהמהפכה הדיגיטלית, וממה שיהפוך את הכל לווירטואלי. אני לא יודע עד כמה המנהיגים מבינים את עניין המערכות המבוזרות כפילוסופיה".

מנפיקים מטבעות רק כדי לגייס כסף

בחודשים האחרונים ניכר זינוק משמעותי בשווי המטבעות הדיגיטליים: הביטקוין עלה במאות אחוזים והאתריום — באלפי אחוזים. אם מייסדי הרשתות והמבטעות המבוזרים חלמו בעיקר על מהפכה — כיום מתקיים המסחר במטבעות אלה בעיקר בשל ניסיונות של רבים להתעשר.

אחת התופעות האחרונות שרוכבת באופן טכנולוגי על רשת האתריום היא היא הנפקת המטבעות — Initial Coin Offering (ICO). יזמים טוענים כי ה–ICO הוא דרך קלה לגייס סכומי כסף גבוהים באופן שאינו מוכר בעולמות הגיוס המסורתיים, ולא פעם החברות המגייסות הן חברות צעירות מאוד. יש הסבורים כי משקיעים רבים משתתפים בהנפקות אלה לא בגלל הטכנולוגיה המוצעת בהן — אלא מתוך תקווה להתעשרות.

"אני חושב שיש מורכבות בטכנולוגיה, ולפעמים יש קונפליקטים", אומר בוטרין. "גם לפני ביטקוין היו ניסיונות לביצוע שינויים חברתיים או לביזור הכוח של האינטרנט, אך הם לא אומצו על ידי הציבור. בלוקצ'יין הוא פרויקט לביזור (Decentralizing) ומשום מה הוא תפס וכולם מתרגשים מאוד. אני חושב שאחת הסיבות לכך היא שמדובר במהפכה חברתית שעטופה במשהו ספקולטיבי, שיכול לגרום לאנשים להתעשר. לפעמים נוצר קונפליקט בין אנשים שרוצים לשנות את העולם, לבין אנשים שרואים בטכנולוגיה הזו כלי להשקעה".

היה לך חזון לחוזים חכמים ומחשב עולמי מבוזר — אך כיום רבים מעוניינים להנפיק מטבע כדי לגייס כסף. איך אתה מרגיש עם זה?

"זו תהיה טעות להמעיט בערכן של ההנפקות או להגיד שהן דבר רע. ההנפקות הן דבר מעניין, כי הן מאפשרות מוניטיזציה למיזמי קוד פתוח, דבר שלא קורה הרבה. את מטבע האתר בעצמו הקמתי דרך ICO ביולי 2014. מה שרואים באחרונה זה שאנשים לוקחים את הרעיון הזה רחוק יותר, ויש פרויקטים שמוציאים מטבע — לא כי זה הגיוני להוציא מטבע אלא כי ככה יש בעצם מוצר שאפשר למכור ולגייס כסף. ללא מטבע אין מודל עסקי. זה חוסר איזון תמריצי שיש בקהילה כרגע".

פרויקטים מגייסים מאות מיליוני דולרים ב–ICO, בזמן שבגיוס רגיל מקרן הון סיכון הם אולי היו מגייסים 10 מיליון דולר.

"או לא מצליחים לגייס כלום. אני אכן חושב שאנחנו נמצאים בבועה בגלל שכל המטבעות עולים ולאנשים יש תחושה שהם תמיד ימשיכו לעלות. הרבה פרויקטים מגייסים יותר כסף ממה שהיו יכולים לגייס בשוק הרגיל, ולפעמים אין התאמה בין הנחיצות והשימושיות של הפרויקט לבין היכולת שלו לגייס כסף. בנוסף, השוק הזה עדיין צעיר ועדיין לא יודעים להבחין בין פרויקטים שיהיו לטווח ארוך לבין כאלה שלא. העניין הזה גדל בקצב שמקשה לשלוט בו. אני, למשל, לא משתתף במרבית ההנפקות — כי אני חושב שהן נעשות לפי הערכות שווי גבוהות מדי".

האם ריבוי ההנפקות יכול להזיק באופן כזה או אחר גם לאתריום?

"כן. אם הנפקות רבות ייכשלו — זה סיכון. אנחנו צריכים להימנע מפרסום יתר של הפרויקטים האלה. בגלל שאין דרך ממשית לשפוט פרויקטים חדשים (שמגייסים דרך ICO), הדרך לאמוד אותם היא לרוב באמצעות הרזומה של האנשים שאחראים עליהם. לכן יש פרויקטים שמכריזים על חבירה לארגון כזה או אחר ואפילו אלי — גם אם אני לא קשור אליהם. בטווח הארוך, השוק צריך למצוא דרך לשפוט איזה פרויקט הגיוני ומהו השווי הראוי לו. כרגע, לא ברור איך הדברים ייראו בעוד שנה־שנתיים. בסוף השוק יצטרך להתקרר. הרבה פרויקטים ייפלו ואנשים יפסידו כסף".

החזון: יותר כוח לאזרח

האתריום, הכלכלה המבוזרת שבבסיסו והבלוקצ'יין שבתשתיתו הם דבר גדול הרבה יותר מהמסחר במטבע ומההתעשרות שסביבו. החזון של בוטרין הוא, לדבריו, להגיע לשימוש נרחב על ידי האוכלוסייה, באופן שישפיע על האזרח הקטן. מנגד, נשמעות טענות על החיבוק שמקבלת לעתים הטכנולוגיה הזו מגורמי פשיעה.

חוקרים מאוניברסיטת ברקלי פיתחו כלי לזיהוי פעילות של סחר בבני אדם למטרות מין באופן שיכול להקל על הרשויות להעמיד את הסוחרים לדין — אך במסמך שפירסמה ממשלת אוסטרליה נכתב כי ביטקוין תורם להתפשטות הפשע המאורגן.

לדברי בוטרין, "שני הדיווחים נכונים. הרבה טכנולוגיות חדשות יוצרות פרדוקסים דומים. פושעים רבים משתמשים באינטרנט או בפייסבוק, ולכן צריך להאמין שהטכנולוגיה הזו תעשה טוב יותר מרע. עבורי, הקריפטוגרפיה נועדה להעצים את האדם או את העסק הקטן. אנשים פרטיים יוכלו לעשות דברים שלפני כן היו אפשריים רק לארגונים גדולים או לממשלות — בין אם זה להנפיק מטבע או להעביר חוזים ולעקוב אחריהם. לפעמים האדם הקטן הזה יכול להיות פושע — אבל המטרה היא דמוקרטיזציה של הכלכלה, וזה דבר טוב.

כדי להביא לאימוץ נרחב של הטכנולוגיה, צריך לפתור כמה בעיות טכניות. הנושא המרכזי הוא יכולת גדילה, לצד אבטחה ופרטיות. ביטקוין יכול לבצע שלוש עסקות בשנייה, אתריום יכול לבצע שש. כדי להגיע לאימוץ כולל אנחנו צריכים להגיע ל-6,000 עסקות בשנייה. לגבי הבלוקציין כתשתית טכנולוגית, אני חושב שהוא יכול לשמש כשכבה ראשונה של הרבה יישומים באופן שיהפוך אותם לשקופים ויעילים יותר. אם מסתכלים רק על היכולת להעביר כסף — כבר כיום אנשים מסוגלים לבצע על הבלוקציין עסקה בינלאומית, במהירות של שליחת אימייל".

ביוני 2016 עצר בוטרין את המסחר במטבע האתר בעקבות פריצה לרשת האתריום וגניבת מטבעות בשווי עשרות מיליוני דולרים מחברת DAO (ראשי תיבות: פרויקט אוטונומי מבוזר), המבוססת על התשתית של אתריום ושהוקמה על ידי הארגון של בוטרין.

הארגון החליט לכתוב מחדש את הקוד של החשבון ולשחזרו לרגע שקדם לפריצה לרשת. המהלך נשמע חיובי — שהרי הכסף שנגנב הוחזר — אך הוא הציב שאלה מהותית באשר לרעיון הבסיסי שלשמו נוסד אתריום: רשת שאינה נשלטת על ידי ארגון זה או אחר.

"אם יהיה קל לקבל החלטות כאלה, המערכת תאבד את הפואנטה", אמר בוטרין בעניין. "אני חושב שצריך להיות קו, אבל קשה לדעת איפה בדיוק אמורים למתוח אותו. במקרה קיצון שבו כל חשבון עלול להיפרץ, אני מעריך שכולם יתמכו באפשרות שלנו לבצע מדי פעם פעולות לאבטחת הכסף. מצד שני, אי־אפשר לבצע שחזור של החשבון בשביל אובדן של חמישה דולרים. אני חושב שכל מקרה הוא ייחודי, אבל מה שאני יודע זה שככל שהקהילה גדלה והמערכת מתפתחת — קשה יותר לעשות מהלכים כאלה".

במדינות רבות, הרשויות עדיין שוקלות את דרכי ההתמודדות עם התופעה החדשה, שכוללת מנגנונים חדשים של העברת כספים ובאחרונה — בשל הגידול בהנפקות ובשוויין — גם יוצרת בעיית מיסוי. רשות ניירות ערך בארה"ב שיגרה אזהרה עמומה כשהודיעה על כוונתה להכפיף את המטבעות הדיגיטליים לרגולציה. במהלך השבוע שעבר אסרה סין, הקשוחה ביותר ביחסה לענף, על הנפקת מטבעות במדינה — וסגרה את בורסת המטבעות הדיגיטליים.

"הממשלות לא יכולות להתעלם ממה שקורה — אך הן גם לא יכולות לעצור את זה", אומר בוטרין. "עד כה, הרבה ממשלות היו מאופקות בתגובה שלהן. ברור שהתחום לא יישאר ללא רגולציה — אבל אנחנו מקווים שהרגולטורים יאפשרו מקום לפיתוח של דברים חדשים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#