התחרות מחייבת אפליה לטובה של הבנקים הקטנים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התחרות מחייבת אפליה לטובה של הבנקים הקטנים

האם עלינו להמתין ליד הנעלמה במקום לנקוט מיד בכמה מהלכים לשינוי מבנה המערכת הבנקאית ולתיקון הליקויים הבסיסיים שלה?

תגובות

ייקור תעריפי העמלות נתפס בציבור כמהלך כוחני, שנסמך על מעמדם המונופוליסטי של הבנקים הגדולים ועל חוסר האונים של הלקוחות. לפיכך הוא הכשיר את הקרקע למהלך נגדי. ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא העמלות והצעות החוק להצרת צעדי הבנקים היו תגובה טבעית לשנים ארוכות שבהן המערכת היתה ריכוזית ולא-תחרותית - דבר שפגע ברווחת הציבור. השאלה היא אם ניסיונם של המחוקקים להתערב נקודתית בפעילות הבנקאית יחזק את כושר המיקוח של הצרכן מול המערכת האדירה העומדת מולו.

מערכת זו מורכבת מחמש קבוצות בנקאיות: שתיים גדולות (פועלים ולאומי) ושלוש בינוניות (דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי). לצידן פועלים שני בנקים קטנים (אגוד וירושלים). המערכת פועלת במבנה של דואופול: משקלן של שתי הקבוצות הגדולות, פועלים ולאומי, מגיע לכ-60% בתחומים המרכזיים ובסך כל הפעילות. אין ספק שככל שרמת התחרותיות בענף מסוים נמוכה יותר - המחיר לצרכן גבוה יותר. הנפגעים העיקריים: משקי הבית והעסקים הקטנים.

מבחינות רבות, האופציה "הטבעית" והמועדפת לטיפול במצב זה היא מיזוגים ורכישות בין הבנקים לבין עצמם. אך האם עלינו להמתין ליד הנעלמה במקום לנקוט מיד בכמה מהלכים לשינוי מבנה המערכת ולתיקון הליקויים הבסיסיים שלה? לדעתי, התשובה ברורה: נדרשת מעורבות רגולטורית מיידית להגברת התחרות במערכת.

יש דוגמאות רבות למעורבות מוצלחת מסוג זה. אחת מהן היא תחום הטלפוניה, שלא היה מתפתח לשוק תחרותי ללא מעורבות פעילה של הרשויות - שיצרו תנאים לתחרות באמצעות ההקלות שנתנו לשחקנים החזקים פחות. מעורבות כזו נדרשת גם בבנקאות.

הענקת הרישיונות לבנקים בתחום הייעוץ הפנסיוני היא הזדמנות טובה לכך. אמנם, הבנקים הגדולים טוענים שהפריסה הסניפית של הבנקים הקטנים והבינוניים מצומצמת, והדבר עלול לפגוע בתושבי הפריפריה. אך הממונה על שוק ההון התחייב בפני כי אם הבנקים הקטנים והבינוניים לא יספקו את הביקוש הנדרש, הוא יאפשר לבנקים הגדולים להיכנס לשוק. לפיכך, אין בתהליך זה סכנה לציבור.

להערכתי, המגבלה על כניסת הבנקים הגדולים לשוק הייעוץ הפנסיוני דרושה לשנתיים בלבד. מהלך כזה לא יפגע באופן ניכר בבנקים הגדולים, אבל יגדיל את כושר התחרות של יתר הבנקים.

לאחר הצעד הראשון בתחום הפנסיה, על הרגולטורים להמשיך ולנקוט בצעדים נוספים לעידוד השינוי בענף הבנקאות - הן בריסון הבנקים הגדולים והן בעידוד הבנקים הקטנים והבינוניים. בין השאר, עליהם להביא לכך שהבנקים הגדולים ייאלצו למכור את אחזקותיהם בבנקים קטנים. בנוסף יש לאפשר לבנקים הקטנים והבינוניים תשתיות משותפות, ולסייע להם בהפניית משאבים לתחום השיווק, פיתוח המוצרים והשירותים וגיוס לקוחות.

אם נצעד לפי המתווה הזה, נצליח בתוך שנים מעטות לתקן את עיוותי המערכת הבנקאית ולהעמיד בפני הלקוחות אלטרנטיוות ראויות לניהול פעילותם הפיננסית. מהלך כזה ממילא ייתר את ההתעסקות הנקודתית בתחום העמלות והמחירים: כוחות השוק המאוזנים הם שיגרמו להפחתת תעריפי העמלות והריבית ולשיפור כללי במעמד הצרכן ובכושר המיקוח שלו.


ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה) שימש בעבר נשיא אוניברסיטת בן גוריון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#