המטרה של אילת: לחזור לשנות ה-90 - תיירות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המטרה של אילת: לחזור לשנות ה-90

לאחר שורה של מענקים והטבות מצד משרד התיירות והתאחדות המלונות באילת, מספר התיירים שאמורים לנחות בעיר בחורף הקרוב אמור להכפיל עצמו, ולהגיע ליותר מ-150 אלף בכ-60 טיסות שבועיות ■ בענף המלונאות מקווים שהעיר תחזור להיות יעד נופש מוביל כמו בסוף המאה הקודמת

53תגובות
מלון קראון פלאזה אילת
רמי סולומון

אם יש משהו שהמלונאים באילת אוהבים להתענג עליו באופן נוסטלגי זו התיירות הנכנסת לעיר בשנות ה–90. זו התקופה שבה אילת היתה הכי קרובה להיות מלה נרדפת ליעד נופש עבור התייר מחו"ל, וניתן היה לשמוע ברחובות שפות רבות, מתיירים שסיימו זה עתה לאכול ארוחת בוקר באחד מבתי המלון שנפתחו רק לאחרונה.

מאז ירדה קרנה של אילת ועד לפני שנתיים הניסיון להביא תיירים לעיר נהפך למלאכה סזיפית של סיטונאים ומלונאים שנלחמו בכל עונה מחדש על כל טיסת צ'רטר. אבל החורף הקרוב אמור להיות שונה — ובשדה התעופה בעובדה צפויים לנחות יותר מ–150 אלף תיירים, ואולי להחזיר את אילת לימיה היפים, לפני האינתיפאדה השנייה בסוף שנות ה–90. רכבת אווירית ענפה של יותר מ–55 טיסות שבועיות מתוכננת לנחות בשדה התעופה הדרומי מיעדים כמו פולין, רוסיה, גרמניה, בלגיה, איטליה, שוודיה, צ'כיה ורומניה.

ניצוצות השינוי החלו בעונת החורף 2015–2016, אז משרד התיירות, בראשות שר התיירות יריב לוין, הבין שאחרי הנטישה המוחלטת של חברות התעופה את אילת בעקבות מבצע צוק איתן בקיץ 2014, עליו לפעול כדי לעודד את החברות לחזור ולנחות בעובדה, אחרת ענף התיירות באילת עלול לקרוס כלכלית בחודשי החורף.

במדינות רבות מקבלות חברות התעופה תמריצים כספיים כדי שאלה יפתחו קווים אליהן, אך בישראל משרד התחבורה לא התנהל באופן הזה, ולכן חברות רבות בחרו במשך שנים יעדים אחרים.

.

משרד התיירות הוציא ב–2015 נוהל חדש שהורה להעניק לחברת תעופה 45 יורו על כל נוסע שינחת בעובדה במהלך עונת החורף (אוקטובר־אפריל). ליוזמה זו נרתמה גם התאחדות המלונות באילת שהוסיפה 15 יורו על כל נוסע, וזו היתה הדחיפה שחברות לואו־קוסט כמו ריינאייר, וויזאייר ומונרך היו צריכות כדי להחליט להפעיל טיסות לעובדה.

"המתחרים שלנו מירדן ומצרים נותנים סבסוד לחברות תעופה, אז אנחנו לא יכולים להסתכל מהצד ולהגיד 'אני יותר חכם ויותר יפה ואני לא אתן שום הטבות — אבל תבואו אלי'. יש לנו הרבה בעיות של מחירים ובעיות ביטחון ואנחנו לא יכולים להתחרות בלי ההטבות האלו. לקח הרבה שנים עד שהכירו בכך", אומר מלונאי אילתי בכיר.

ואכן, ההנחיה שניתנה לכל העוסקים במלאכה במשרד התיירות היתה לבדוק עם כל חברת תעופה רלוונטית מה יגרום לה לטוס לאילת — מענקים, קמפיינים שיווקיים או כל דבר אחר. המטרה היתה לגרום לחברות להבין שאילת יכולה להיות יעד כלכלי יותר עבורן מקפריסין, ירדן ומדינות שכנות אחרות.

משרד התחבורה סייע רק בחורף האחרון למהלך, בכך שהודיע על פטור מאגרות לחברות התעופה שינחתו בעובדה, ושינחתו בשלוש השנים הראשונות לפעילות של שדה התעופה רמון, שאמור להיפתח בתחילת 2018.

.

לפי נתוני רשות שדות התעופה, בין אוקטובר 2015 לאפריל 2016 נחתו בעובדה 52.2 אלף נוסעים בטיסות בינלאומיות, ואילו בתקופה המקבילה ב–2016–2017 מספר הנוסעים עלה ב–41% — לכ–74 אלף. את עיקר התיירים סיפקה בחורף האחרון חברת ה לואו־קוסט האירית ריינאייר, עם 26.5 אלף תיירים. אחריה בולטות חברות הצ'רטר הרוסיות, בהן קורל ו–ICS AVIA, עם כ–8,000 תיירים כל אחת.

המספרים של השנה האחרונה אמורים לגדול ביותר מפי שניים בחורף הקרוב. ריינאייר צפויה להגדיל את מספר הטיסות השבועיות שלה לעובדה משמונה מארבעה יעדים באירופה ל–28 טיסות שבועיות משבע מדינות אירופיות. וויזאייר ההונגרית, שהפעילה בחורף האחרון רק שתי טיסות שבועיות מפולין, כבר הודיעה כי בחורף הקרוב תגביר את הפעילות ותפעיל 7 טיסות שבועיות לאילת מריגה, קטוביץ' שבפולין, פראג ובוקרשט.

כדי להגביר את כניסות התיירים לדרום ישראל, הודיע באחרונה משרד התיירות כי השנה תורחב תקופת המענקים בחודשיים מספטמבר עד מאי 2018, כולל (למעט בחגים) — במקום אוקטובר עד אפריל. "נוהל אילת לעידוד חברות תעופה לפתיחת קווים ישירים לעיר שאותו יזמנו, חולל מהפכה אדירה בעיר והחזיר את אילת למפת התיירות העולמית אחרי שנמחקה ממנה כמעט לחלוטין. אנו עדים להיענות חסרת תקדים של חברות תעופה המבקשות להצטרף ולטוס לעיר", אומר השר לוין. "במסגרת זו צפויים להגיע בחורף הקרוב כ-150 אלף תיירים בכ-60 טיסות שבועיות, תוך שאנו רואים גיוון גם ביעדים שמהם התיירים מגיעים. זוהי קפיצה דרמטית במספרי הטיסות והתיירים כשלפני הפעלת הנוהל נחתו באילת טיסות בודדות בשבוע. בדרך זו אנו תורמים לכלכלת העיר אילת ולענף התיירות כולו".

בממשלה כבר חוגגים, המלונאים ממתינים

משרד התיירות חוגג את המספרים של התיירים שנוחתים בעובדה, ובצדק. המהלך הצליח לגרום לאילת להתחיל להתאושש יחסית מהר מהנפילה שאחרי צוק איתן. ואולם, למרות עשרות מיליוני השקלים שהועברו לחברות התעופה הזרות, מספר הלינות בבתי המלון בעיר לא חזר לנתונים של לפני המבצע.

בחורף שלפני צוק איתן (אוקטובר 2013 עד אפריל 2014), תקופת שיא בתיירות הנכנסת לישראל, בתי המלון באילת רשמו לזכותם כ–786 אלף לינות של תיירים. באותה התקופה היו גם טיסות בינלאומיות רבות שנחתו בשדה התעופה בעובדה, ללא קיומו של הנוהל, אלא כתוצרת של עבודה מאומצת של שנים של סיטונאים וסוכנים מחו"ל. כך, מאוקטובר 2013 עד אפריל 2014 נחתו כ–118 אלף נוסעים בשדה התעופה בעובדה.

המצפה התת־ימי באילת. לא כל הנוחתים בעובדה לנים באילת — חלק ממשיך לירושלים או תל אביב, וחלק קטן אף עובר את הגבול למצרים או ירדן
עופר וקנין

בחורף שלאחר מכן המספרים כבר קרסו בכל ישראל, ואילת לא חמקה מאותו גורל — בבתי המלון בעיר באותה התקופה נרשמו רק 406 אלף לינות תיירים. כדי לצאת מנקודת המשבר הזו נוצר הנוהל ובחורף הראשון לקיומו (חורף 2015–2016) מספר הלינות בבתי המלון עלה ב–19% ל–483 אלף לינות תיירים, ואילו בחורף האחרון כבר נרשמו 536 אלף לינות תיירים באילת.

במשרד התיירות מסתכלים על הנתונים שהיו לפני ואחרי צוק איתן, ולכן הם חוגגים את הצלחתם. אך מהצד השני נמצאים המלונאים באילת, שגם מסבסדים את חברות התעופה, ובינתיים נתוני הלינות בשנתיים הראשונות של הפעילות לא מציגים את הגידול המשמעותי לו הם ציפו.

התאחדות המלונות סיבסדה בשנתיים האחרונות את חברות התעופה שנחתו בעובדה בחורף בסכום של 5 מיליון שקל, והשנה ההשקעה אמורה להיות גבוהה עוד יותר לנוכח מספר הנוסעים, שצפוי להכפיל את עצמו ואף יותר. לכן ההתאחדות ביקשה לסגור עם משרד התיירות תקרה להשקעה שלהם במהלך, והסכום נקבע על 3 מיליון שקל.

משיחות שניהל TheMarker עם מלונאים מאילת באחרונה, עולה כי הם אמנם מעודדים את המשך התמיכה ומאמינים בנוהל של משרד התיירות ובכך שבשנה הקרובה יכול השינוי המיוחל להתממש, אך מהדו"חות הכספיים של החורף האחרון — הם עדיין לא יכולים להעיד על שינוי אמיתי. אשר גבאי, מבעלי רשת מלונות אסטרל שמחזיקה חמישה בתי מלון באילת, נשמע אופטימי. "לכל דבר לוקח זמן עד שהוא מגיע לתוצאה המיוחלת, זה תהליך וכרגע אנחנו עדיין בחיתולים, ורואים מגמה של גידול. תייר שמגיע לאילת חוזר למדינה שלו ומספר מה הוא ראה, ואותו תייר יביא עוד חמישה תיירים אלינו, ככה זה עובד. לוקח חמש שנים עד שהליך כזה מושלם מול ההשקעה".

לדבריו, "אני לא יכול להגיד שהנוהל לא עזר, כי ברור שהוא עזר, אבל אני עדיין לא יכול להגיד שאנחנו מרוויחים ממנו כסף. המספרים עדיין נמוכים, ואני לא חושב שיש מלון שיכול להגיד שהוא עבר את החורף בצורה מצוינת. התפוסות בחורף תמיד נמוכות ולא מאפשרות להרוויח כסף, אלא רק להפסיד. באופן קבוע, מדצמבר עד פברואר כמות ההוצאות גדולה מההכנסות".

את התקציב של הרשת לחמש השנים הקרובות, גבאי תיכנן לפי צפי של חצי מיליון תיירים ב–2020. "ברור לי שזה יקרה בזכות הנוהל של משרד התיירות. להגיד שהיום אני רגוע ובחורף הקרוב ארוויח כסף — לא בטוח. אבל הכיוון ברור ואם לא החורף הזה, החורף הבא. המדינה לא יכולה להרשות לעצמה לבנות שדה תעופה ב–2.5 מיליארד שקל ושהוא לא יעבוד. לדעתי זו גם אחת הסיבות שהמדינה החליטה להשקיע בטיסות והטריגר שגרם לממשלה לתת תקציבים גדולים יותר למשרד התיירות".

.

בהתאחדות המלונות באילת היו דיונים לגבי השאלה אם להמשיך את סבסוד הנוהל גם בשנה הנוכחית, אך בסופו של דבר הוחלט פה אחד כי המענקים מטעמם יימשכו, מתוך אמונה כי מדובר בתהליך שישתלם עבורם. "בשלב הזה התיירים שנוחתים בעובדה עדיין בוחרים בעיקר במלונות הפשוטים, אבל כשאנחנו רואים שחברות כמו ריינאייר מתחילות לטוס באופן סדיר לאילת אנחנו מבינים שהעבודה תגיע גם אלינו כשהכמויות יגדלו", אומר ליאור רביב, מנכ"ל רשת ישרוטל. "יש תמימות דעים בהתאחדות המלונות באילת שאין דבר יותר חשוב עבור אילת מהצלחת המהלך האסטרטגי הזה, ולכן החלטנו להמשיך לממן גם בחורף הקרוב ונרתמנו למהלך, אבל לחורף הבא כבר לא יהיה מאיפה לממן".

לדברי גבאי, "בחורף הקרוב אנחנו נעבור את הנתונים של הלינות לפני צוק איתן. צריך להבין שברגע שיש מלחמה הכל נעצר וכדי לחזור למסלול צריך להשקיע פי ארבעה יותר אנרגיה. התוצאה היחסית טובה של החורף לפני צוק איתן היא תוצר של עבודה שהחלה עוד ב–2008. הכל זה עניין של תהליך. במידה ומשרד התיירות לא היה יוצא עם הנוהל והקמפיינים, אז את השינוי שאנחנו רואים כבר היום היינו רואים רק עוד עשר שנים".

"כמות תיירים שלא ראינו כבר שנים"

"הנוהל של משרד התיירות אכן מצליח להביא תיירים לישראל, אבל חבל שבסופו של דבר רבים מהם בכלל לא מגיעים לאילת, וזו הרי היתה המטרה", אומר בכיר בענף התיירות. "במקום שבמשרד התיירות יגידו שהם מתנים את קבלת המענק של ה–60 יורו בחתימה של הנוסע באחד מבתי המלון או אופציות אכסון אחרות בעיר, החברות מקבלות את הכסף גם אם התייר בכלל לא דרך באילת".

אז לאן התיירים שנחתו בעובדה הלכו אם רק חלקם לנו בבתי המלון באילת? ברור שלא כולם החליטו להמשיך את החופשה שלהם באילת וחלקם נחתו בשדה התעופה בעובדה והמשיכו משם ליעדים אחרים כמו ירושלים, ים המלח או תל אביב. תיירים אחרים שכן בחרו לבלות את חופשתם בעיר הנופש הדרומית, ישנו בחלק מהמקרים בבתי המלון, אבל רבים מהם בחרו באופציות לינה זולות יותר, בהתאם למחירי כרטיסי הטיסות הנמוכים שעמם הגיעו ולנו באכסניות נוער, פנסיונים, דירות נופש וגם בדירות Airbnb. וכמובן צריך להביא בחשבון שאחוזים בודדים מהנוסעים שנחתו בעובדה הם ישראלים שניצלו את המחירים הנמוכים שהציעו חברות ה לואו־קוסט ובחרו לטוס לאירופה מעובדה ולא מנתב"ג. היו גם אחוזים בודדים שנחתו בעובדה, עברו את הגבול למצרים או ירדן ולנו שם מספר ימים.

המלונאים לא מסתמכים רק על מספר הטיסות שיזנק כטריגר אפשרי לעלייה במספר הלינות, אלא גם על הרכב הנוסעים שיהיה אחר בעונת החורף הקרובה. זאת עקב העובדה שהפעם חלק מהטיסות יגיע מיעדי אירופה הקלאסיים כמו גרמניה, בלגיה, איטליה ואחרים. השאיפה היא שאלו לא יהיו רק תיירי ה לואו־קוסט שמעדיפים אכסניות ודירות Airbnb, אלא גם כאלה שמעוניינים להתפנק בבתי מלון ומוכנים לשלם על כך.

מטוס של חברת ריינאייר
REUTERS

אם מסתכלים על התמונה המלאה של עוגת התיירות באילת, אז אמנם בתי המלון בעיר לא נהנו בחורף האחרון מכספם של כל התיירים שנחתו בעובדה, אבל מעגלי תעסוקה אחרים בענף בהחלט זכו לנחת. "העיר קיבלה צביון אחר וראינו תיירים כמו שלא ראינו כבר הרבה שנים. מהבחינה הזו אילת עלתה מחדש על מפת התיירות, לנהגי המוניות היתה תעסוקה, מרכזי הקניות, המסעדות ובתי הקפה היו מלאים בתיירים", אומר מלונאי בכיר שגר בעיר. "מהרגע שוויזאייר וריינאייר ציינו את אילת כיעד, היא חזרה להיות אלטרנטיבת נופש כפי שהיתה בשנות ה–90 וזה בהחלט הישג".

מבחינת משרד התיירות הנוהל שלו השיג את המטרה. גם אם לא כל התיירים הגיעו לבתי המלון, המטרה היתה לחזק את העיר וזו הושגה. ואפילו אם התיירים נסעו לאזורים אחרים בישראל — במשרד לא ראו בכך בעיה, כי הם עדיין מצליחים להציג עלייה במספר התיירים שנכנסו לישראל.

את המלונאים ששילמו מכיסם הפרטי עבור הגעת התיירים, אי־השגת המטרות שלשמן נקבע הנוהל פחות מלהיבה. ואולם, משיחות עמם עולה כי הם בטוחים שברגע שאילת תעלה על מפת התיירות כפי שאמור לקרות בחורף הקרוב — התיירים יגיעו גם אליהם. כרגע ההתנהלות לטווח ארוך הכריעה את הכף — והם הסכימו לסבסד את חברות התעופה גם בחורף הקרוב.

בונים על הצ'רטרים מרוסיה

הגידול הצפוי בטיסות הצ'רטר מרוסיה הוא זריקת עידוד לבתי המלון באילת לקראת החורף הקרוב, מכיוון שהם היוו את רוב הלינות שהגיעו למלונות האלה בחורף האחרון משדה התעופה בעובדה.

הסיבה לכך פשוטה — בניגוד לטיסות הלואו־קוסט שבהן מרכיב הטיסה נמכר בנפרד ממרכיב הלינה, בטיסות האלה רוב המושבים נמכרים ביחד עם לינה, וכך כל מי שעולה עליהן בהכרח ילון בבתי המלון באילת. כדי לתמרץ את הסוכנים ברוסיה למכור כמה שיותר חבילות ולא רק מושבים, התאחדות המלונות באילת התחייבה מול סיטונאי הצ'רטר שעל כל אורח שיגיע למלון וילון בו מינימום שישה לילות, ישלם המלון לסיטונאי 15 יורו. וזה עבד.

אור ברקת, מנכ"לית רשת c–hotel שמפעילה בית מלון באילת, מספרת כי סוכנים רוסים נמצאים אתה כבר עכשיו בקשר יומיומי על מנת לשריין מקומות. "בדיוק עכשיו קיבלתי מייל מסוכנת מרוסיה שאפילו לא התמקחה אתי על המחיר. רק רצתה לסגור כי היא כבר קנתה מושבים על הטיסות. בעבר היתה שאננות והיום פחות. הם מחפשים ודאות כבר בשלב הזה של השנה. זה מפחיד אותי להגיד את זה, אבל על הנייר החורף הקרוב נראה מצוין"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#