התחרות בגז מתרחקת: ישראמקו מחזירה למדינה את רישיון דניאל - דינמו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התחרות בגז מתרחקת: ישראמקו מחזירה למדינה את רישיון דניאל

למרות ההבטחות לים שורץ בתגליות - ישראמקו ומודיעין מוותרות על רישיון הקידוח הדרומי בשל סיכונים גיאולוגיים, היעדר שוק וקושי באיתור משקיעים נוספים

20תגובות
מאגר לווייתן
AMIR COHEN/רויטרס

חזון "ארבעת הלווייתנים" של משרד האנרגיה מתפורר והולך, וההבטחות לעידן של תחרות משוכללת בשוק הגז מפנות את מקומן להכרה מפוכחת בשוק מונופוליסטי ארוך שנים.

לאחר הכישלון במכרז הבינלאומי לשיווק רישיונות הקידוח החדשים לחופי ישראל, מדווחות הבוקר (א') שותפויות החיפושים של ישראמקו ו מודיעין על החלטתן להחזיר לידי המדינה את רישיונות הקידוח דניאל מזרח ודניאל מערב – שש שנים וחצי לאחר שנמסרו לידיהן.

בנימוקי השותפות להחזרת הרישיונות לידי המדינה פורטו ארבע סיבות עיקריות למהלך: רמת הסיכון הגיאולוגית של המבנים התת-ימיים שזוהו בשטח הרישיונות; הקשיים במסחור הגז - ככל שהיה מתגלה - בהיעדר שוק לקוחות ברור; חוסר ההיענות של משקיעים חדשים להצטרף לרישיונות; וכן המועד הקרב לפקיעת תוקף הרישיונות, באפריל 2018.

בפיתוח הרישיונות, שמשתרעים על 800 קמ"ר ים, במרחק 85-115 ק"מ מערבית לאשדוד, הושקעו עד כה כ-10 מיליון דולר. בזכויות הרישיון מחזיקות קבוצת ישראמקו (75%), מודיעין (15%), והחברות הזרות ATP ו-PSH (10%).

לפי שעה לא ברור כיצד ישליך המהלך על מאגר גז קטן נוסף שבו מחזיקה ישראמקו, מאגר שמשון, שאף שהוכרז כבר כתגלית מסחרית – פיתוחו לא נראה באופק. בשמשון נמצאה תגלית בהיקף זניח של 0.2 TCF, שנחשבה עד כה ללא כלכלית.

חוסר היכולת למצוא משקיעים לרישיונות דניאל עשויה גם ללמד על סיכויי המכרז שמנהל בימים אלה משרד האנרגיה על יתר רישיונות חיפושי הגז והנפט בים. המכרז כבר נדחה פעמיים, כנראה על רקע היענות נמוכה של חברות אנרגיה בינלאומיות.

מבנה ייחודי, מורכב - ויקר

ההחלטה להחזיר את הרישיונות התקבלה למרות שבשטח דניאל מזרח ודניאל מערב התגלו 10 מבנים גאולוגיים (פרוספקטים) שעשויים להכיל כמות מצטברת של כ-8.9 טריליון רגל מעוקבת (TCF) של גז טבעי. לשם השוואה, מאגר תמר מכיל כ-9.9 TCF של גז טבעי (לא כולל מאגר הלוויין תמר SW). מפעילת הקידוחים בשני הרישיונות, Petroleum Services Holding, המליצה להחזירם.

ההחלטה התקבלה למרות שמודיעין היתה מעוניינת להתקדם בתוכנית העבודה ברישיונות. במודיעין ציינו כי השותפות "אינה יכולה להגדיל את חלקה ברישיונות באופן משמעותי, הן מבחינת האמצעים הכספיים שעומדים לרשותה והן מבחינת פיזור וניהול סיכונים נכון".

בינואר 2016 דיווחו מודיעין וישראמקו כי לפי דו"ח המשאבים המנובאים ("פרוספקטיביים"), שנערך על ידי המעריך החיצוני NSAI לרישיונות דניאל, נמצאו 10 מבנים קטנים יחסית, שהתפרשו על פני כמה שכבות גאולוגיות. ברישיון דניאל מזרח נמצא מבנה עוג, שבו פוטנציאל לכ-1.1 TCF גז טבעי. בדניאל מערב נמצאו 8 מבנים שעשויים להכיל כ-0.5 עד כ-1 TCF, ומבנה נוסף, גדול יחסית, שעשוי להכיל עד 3.3 TCF. המבנים נמצאו בשכבות גאולוגית חדשות, השונות מהשכבה הגאולוגית שבה נמצאו תמר או לווייתן (חולות תמר).

פוטנציאל הגז בדו"ח המשאבים נקבע לפי אומדן הכמויות הטוב ביותר (Best estimate), האומדן המקובל על בסיס פענוח הסקרים התלת ממדיים (3D). ההסתברות למציאת הגז היתה יחסית גבוה: במבנה עוג ההסתברות היא 38%-43%; ובמבנים בדניאל מערב מגיעה ל-24%-57%. לשם השוואה, ההסתברות לגז בלווייתן הוערכה בידי נובל אנרג'י בשעתו בשיעור גבוה של 50%; וההסתברות למציאת גז בתמר היתה 35% בלבד.

כבר במועד הדיווח הועלו כמה תהיות לגבי יכולת הפיתוח העתידית: ראשית, בשונה מתמר או לווייתן שהתגלו כמבנה אחד, המבנים הגאולוגיים של דניאל מפוזרים בשטחי הרישיון ומתפרשים, כאמור, על מספר שכבות גאולוגיות - מה שהופך את הפרויקט למורכב, הן מבחינת העלויות והן מבחינת התוכנית האופרטיבית. בשל המבנה הייחודי, נדרשים להמשך הפיתוח כמה קידוחי אקספלורציה, שעלות של כל אחד מהם מסתכמת בעשרות מיליוני דולרים.

שנית, לא היה ברור מי ירכוש את הגז הפוטנציאלי, וזאת בשעה שחברת החשמל וצרכני הגז הגדולים במשק כבר חתמו על הסכמים ארוכי טווח עם תמר, לווייתן ומאגרי תנין וכריש שבבעלות אנרג'יאן היוונית. כמו כן, לא היה ברור האם ניתן יהיה לייצא את הגז ולאן - במיוחד לנוכח תגליות גז גדולות במדינות שכנות, ובהן תגלית זוהר (Zohr) במצרים.

בעקבות הדיווחים, יחידות ההשתתפות של מודיעין, שנסחרה קודם לכן בשווי של שלד בורסאי - 5.9 מיליון שקל (פחות מהמזומנים שבקופה), זינקו ב-400% - תנועה שהיתה חריגה מאוד. כבר אז ביקש מנכ"ל ישראמקו, ערן סער, לצנן את ההתלהבות: "יודגש כי מדובר במקבץ של 10 בלוקים שונים בשטחי שני רישיונות דניאל אשר כל אחד מהם מחייב קידוח אקספלורציה נפרד עם סיכונים וסיכויים שונים והדרך לתגלית, אם בכלל, עדיין ארוכה".

מאיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז נמסר: "משרד האנרגיה חייב לבצע את ההתאמות הרגולטוריות הנדרשות שיובילו לפעילות מחודשת בתחום האקספלורציה בישראל, תוך יצירת תמריצים שיעודדו פעילות של חברות אנרגיה ישראליות ומפעילים זרים. אין ספק שלישראל יש פוטנציאל לתגליות גז ונפט משמעותיות במים הכלכליים שלה, אך התנאים הרגולטוריים הנוכחיים פוגעים ביכולת להגביר את התחרות במשק הגז".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#