ממש כאילו אין שר חוץ: גלעדן ארדן ורבע מיליארד שקלים יוצאים למלחמה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ממש כאילו אין שר חוץ: גלעדן ארדן ורבע מיליארד שקלים יוצאים למלחמה

דו"ח ההתקשרויות שהעביר המשרד לעניינים אסטרטגיים השבוע בתשובה לבקשת התנועה לחופש המידע, מעורר את השאלה אם המשרד אינו רק דרך להוצאה למיקור חוץ של פעולות שהיו אמורות להתבצע במשרד החוץ - שכיום אין לו שר והוא מוחזק בידי ראש הממשלה

5תגובות
גלעד ארדן
אוליבייה פיטוסי

המשרד לנושאים אסטרטגיים הוא אחד ממשרדי הממשלה שעברו את התהפוכות הרבות ביותר. המשרד הוקם לראשונה ב–2006 — ונתפר על פי מידותיו של מי שכיהן באותה תקופה בתפקיד סגן ראש הממשלה ורצה גם בתואר של שר, אביגדור ליברמן. בתחילת 2008 פרש ליברמן מהממשלה ושלושה חודשים אחר כך, באפריל 2008, בוטל המשרד. הוא הוקם מחדש ב–2009 תחת השר משה (בוגי) יעלון. ב–2014 הוא בוטל שוב, ואוחד לתוך משרד חדש שנקרא המשרד לענייני מודיעין — שגם הוא לא קיים יותר.

בסוף מאי 2015 הוקם המשרד מחדש. הסיבה לכך היתה צורך אסטרטגי ממעלה ראשונה — צירופו של חבר הכנסת גלעד ארדן לממשלה. ארדן, שהגיע למקום הראשון בפריימריס של הליכוד, לא היה מרוצה מתפקיד השר לביטחון פנים שיועד לו וסירב להצטרף לממשלה במשך עשרה ימים תמימים לאחר השבעתה — עד שהוצע לו גם תפקיד השר לנושאים אסטרטגיים והסברה. בדצמבר של אותה שנה מונתה למשרד מנכ"לית, סימה ואקנין גיל, והפעילות בו רקמה עור וגידים. מאז הוקם המשרד במתכונתו הנוכחית הוקצו לו כמעט רבע מיליארד שקלים.

באופן תיאורטי, גוף שנושא את התואר "המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה" יכול להפנות תקציב כמעט לכל פעילות המתרחשת במדינה, בין אם מדובר בפעילות הקשורה למשאבי הגז של ישראל, חינוך או ביטחון. הנתונים הכספיים בדו"ח ההתקשרויות שהעביר המשרד השבוע בתשובה לבקשת התנועה לחופש המידע, עם נתונים שאספה התנועה, יכולים להעיד על כך.

מהנתונים עולה כי המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה הגיש בקשה לפטור ממכרז על תשלום של 22 מיליון שקל במשך שנתיים למכון הבינלאומי למנהיגות, לצורך הוצאת שליחים לחו"ל. המכון הוא גוף ששייך להסתדרות העובדים ועוסק בהכשרת ועדי עובדים. תקציבו ב–2015 היה 3.3 מיליון שקל, כך שמדובר במהלך שהיה עשוי להזניק את הפעילות הנעשית דרכו בכמה רמות. עם זאת, מהמשרד נמסר כי מדובר היה רק בתכנון להתקשרות שלא יצאה אל הפועל בסופו של דבר.

מאחורי היוזמה הזאת עומד הרצון של המשרד להילחם במאמצי הדה־לגיטימציה לישראל באמצעות הסברה בקרב איגודים מקצועיים ברחבי העולם. כפי שהוגדר בבקשה, "בהתאם מעוניין המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה לקדם מספר רחב של פעילויות, ובהן הבאת משלחות ראשי איגודים מקצועיים מחו"ל לביקור מקצועי בארץ, הוצאת משלחות מקצועיות לחו"ל לשיח עם איגודים מקצועיים, בניית קורסים יעודיים לאיגודים מקצועיים מחו"ל והצבת שליחים יעודיים".

מעל הכל, סקירה של פעולות המשרד מעלה את השאלה אם קיים הבדל כלשהו בינו לבין משרד החוץ, ואם התכנים שבהם הוא עוסק אינם נובעים מכך שלמדינת ישראל אין כיום שר חוץ — ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מחזיק גם בתיק זה.

מהדו"ח עולה כי המשרד התקשר גם עם הסוכנות היהודית לצורך הפעלת שליחים בקמפוסים בעלות של 16 מיליון שקל לשנתיים. כמו כן ביקש המשרד פטור ממכרז עבור ישיבת אש התורה, לצורך הכשרת סטודנטים בקמפוסים בארה"ב שיסייעו בהסברה ישראלית, בהיקף של 3.2 מיליון שקל לשנה.

פעילות נוספת שעליה הוציא המשרד כסף בשנים האחרונות היא קמפיין 4IL, שהושק ביוני 2017 ומטרתו לפי המשרד היא להניע את הרשת הפרו־ישראלית למאבק בשקרים שמפיצים ארגוני הדה־לגיטימציה והחרם נגד ישראל. במסגרת זו הוקם אתר אינטרנט שכולל כלים למאבק נגד השחרת ישראל ברשת, ובהם ערכות הסברה, קריקטורות, סרטון וטקסטים. הקמת האתר עלתה 97 אלף שקל, ההפקות והתוכן עבורו עלו 1.9 מיליון שקל, רכש המדיה עבורו עלה 2.6 מיליון שקל — ובסך הכל הושקעו בו כמעט 7 מיליון שקל. לפי המשרד, ההשקעה הזו הניבה כניסות של 850 אלף איש מישראל ומהעולם ביוני־יולי, וחשיפה של 2.3 מיליון איש לתוכני הווידאו בעמוד האתר.

עוד השקיע המשרד 2 מיליון שקל ב"מיצג הדלתות" — מיזם שנועד להציג ברחבי העולם את החיים בישראל. הוא השקיע 507 אלף שקל בסרטוני הסברה; 1.5 מיליון שקל במיזם משותף עם תנועת מכבי העולמית; 200 אלף שקל בכנס בינלאומי לאחריות תאגידית שערך ארגון מעלה בחו"ל — ושבמימונו השתתף גם משרד הכלכלה; 385 אלף שקל במסגרת הצעת מחליטים ממשלתית לציון 25 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לרוסיה; 240 אלף שקל הושקעו בפעילות המשרד במוסקבה; 178 אלף שקל הושקעו בביתן מוצרים ישראלים בכנס IAC בוושינגטון; ו–80 אלף שקל הושקעו במשלחת מדינית של שר האנרגיה, יובל שטייניץ, שיצאה ללונדון וברלין.

אחרי כל הפעולות האלה אפשר להבין את הצורך שהתעורר בהשקעה של 4 מיליון שקל בתוספת שטח למשרד.

קשה להתווכח על הנחיצות של הפעולות שנעשו דרך המשרד. אולם הפירוט שלהן מעלה את השאלה אם המשרד אינו סוג של מסלול עוקף למשרד החוץ — ומהווה דרך להוצאה למיקור חוץ לעמותות שונות של פעולות שהיו אמורות להתבצע במשרד החוץ, שיועד לכך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#