"אנחנו בעד מיזוג בין מזרחי לאגוד. הוא ייצור בנק שיאתגר את לאומי והפועלים" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון

"אנחנו בעד מיזוג בין מזרחי לאגוד. הוא ייצור בנק שיאתגר את לאומי והפועלים"

המפקחת על הבנקים, חדוה בר, מביעה תמיכה פומבית במיזוג בין שני הבנקים ■ היא מצפה מכל הבנקים להמשיך בצמצום כוח האדם והנדל"ן, חושבת שהגבלת שכר הבכירים לא פגעה בתיאבון לסיכונים ואף מצפה ששכרם יהיה תלוי יותר בביצועים

50תגובות
חדוה בר
עופר וקנין

בשנתיים שחלפו מאז כניסתה של ד"ר חדוה בר לתפקיד המפקחת על הבנקים, לא היה לה רגע דל. קצב האירועים והמשימות שעמם היא מתמודדת אינטנסיבי — ובימים אלה מונחת על שולחנה סוגיה בוערת חדשה, שעשויה להביא לאחד השינויים המשמעותיים ביותר במבנה של מערכת הבנקאות בישראל בשנים האחרונות: המגעים שמנהל בנק מזרחי טפחות לרכישת השליטה בבנק אגוד, הבנק השישי בגודלו במערכת — שעשוי להתמזג לתוך מזרחי.

"אנחנו בעד המיזוג", אומרת בר בראיון ל–TheMarker. "הצעד הזה, שידרוש את האישור של הממונה על ההגבלים העסקיים, יגדיל את התחרות במערכת הבנקאות. זה ייצור בנק שלישי במערכת, שיאתגר את שני הגדולים, הפועלים ולאומי, והלקוחות ירגישו זאת.

"כיום המערכת ריכוזית מאוד. שני הבנקים הגדולים מחזיקים כ–60% מהשוק, ושחקן שלישי שיתקרב אליהם ייצור לחץ לתחרות. זה עשוי להיות כמו בשוק המשכנתאות, שבו התחרות גבוהה הרבה יותר, בהובלת שלושה בנקים — מזרחי טפחות, הפועלים ולאומי. מיזוג כזה יגביר את התחרות גם בעסקים קטנים ובינוניים.

"יהיה פה חיבור בין הבנק הכי יעיל להכי לא יעיל במערכת, ו–1 ועוד 1 במקרה זה ייתנו יותר מ–2. לפי נתונים של הפיקוח על הבנקים, התרומה של אגוד לתחרות היא זניחה בכל המובנים. לעומת זאת, מחיזוק שחקן בינוני יכולה להיות תרומה גדולה לתחרות, וזה משתלב עם הגישה של חיזוק הבנקים הבינוניים. זו דרך נוספת להקים שחקנים חדשים בצורה רזה ויעילה".

"מאמץ אמיתי לתת רישיון לבנק חדש"

מאז מינויה, בר מטפלת בגיבושו — וכעת ביישומו ובהשלכותיו — של חוק שטרום, שנחקק כדי להגביר את התחרות במערכת הבנקאות, ואמור להביא להפרדה של חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד מהבנקים השולטים בהן, הפועלים ולאומי, בהתאמה. בנוסף, היא הובילה שורת מהלכים שכללו יישום תוכניות התייעלות מקיפות בבנקים, שכוללות פרישה מרצון של כ–6,000 עובדים עד 2020, צמצום סניפים ונדל"ן, מעבר של מטות הבנקים אל מחוץ לתל אביב, הגדלת הדיווידנדים שהם מחלקים לבעלי המניות, הגדלת האחזקות של גופים מוסדיים בבנקים מ–5% ל–7.5%, ועידוד המעבר לשירותים דיגיטליים.

בתקופת כהונתה של בר גם הוחל החוק להגבלת השכר בחברות פיננסים ל–2.5 מיליון שקל בשנה לכל היותר, ובימים אלה מוקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתבחן בין השאר את התנהלות הבנקים במתן אשראי ללווים גדולים שקרסו, כמו אליעזר פישמן, נוחי דנקנר, יוסף גרינפלד ומוטי זיסר.

האירועים קורים בזמן שמעורבותם של חברי הכנסת והשרים התחזקה מאוד, והם אינם מהססים לנצל כל הזדמנות כדי להחליש את מעמדו של בנק ישראל — באמצעות הצעות חוק פרטיות בתחומי משכנתאות, סליקה של כרטיסי אשראי ועוד.

למרות המאבקים הבלתי־פוסקים בגזרות השונות, בר משדרת ביטחון עצמי מלא ומוטיבציה גבוהה לקידום המהלכים שהתחילה. היא מדגישה שהתפקיד העיקרי של הפיקוח על הבנקים, לתפישתה, הוא לדאוג לצרכנים ולהגברת התחרות, אך יש לעשות זאת תוך שמירה על איזונים נכונים.

התחרות היא גם מה שעומד מאחורי התמיכה שלה במיזוג של מזרחי ואגוד — אף שיפחית את מספר השחקנים בשוק. "אגוד הוא הבנק הכי לא יעיל במערכת והוא לא חולל תחרות", אומרת בר. "היחס בין ההוצאות להכנסות שלו (יחס היעילות) גבוה בכל קנה מידה בעולם (יותר מ–85%; מ"ר). יש באגוד הצמדת שכר ללאומי אף שאין שום קשר בין התוצאות של שני הבנקים, וזה יוצר נטל גדול מאוד על הבנק. חוסר היעילות של אגוד מנע ממנו להפוך לשחקן משמעותי יותר, וזה ככל הנראה מה שהוביל את הבעלים לצאת מההשקעה".

היעילות התפקודית של הבנקים, מספר הסניפים והירידה במספר העובדים

האם המהלך לא סותר רצון שלכם להקמת בנקים חדשים?

"ממש לא. אנחנו רוצים ופועלים להקמה של הבנקים חדשים במודל רזה ודיגיטלי, שהוא שונה מהמודל שבו פועל אגוד. לכן התמיכה שלנו במיזוג אפשרי בין מזרחי לאגוד היא תמיכה בתחרות באמצעות חיזוק בנקים בינוניים, וממש לא תבוא על חשבון ניסיון ומאמץ אמיתי לתת רישיון לבנק חדש".

אנחנו שומעים הרבה על החלום שלך לראות בנקים חדשים. המועמדות האפשריות לכך הן חברות כרטיסי האשראי שיופרדו מהבנקים. אבל למה להן לשאוף להיות בנקים? אחד היתרונות הגדולים שלהן בראייה עתידית הוא שלא תהיה עליהן רגולציה נוקשה כמו על הבנקים. וזה אמור לאפשר להן לפתח מנועי צמיחה רבים חדשים וגם לשמור על מנהלים טובים שלא יהיו כפופים למגבלות השכר בבנקים.

"העובדה שיש לחברות המופרדות אפשרות להפוך לבנק יוצרת תחרות לכל המערכת. אמרנו שנוכל לתת לחברות המופרדות רישיון בנק בתוך חודשים בודדים, וכך הן יוכלו לנהל חשבונות עו"ש. עצם העובדה שיש אפשרות כזאת להפוך לבנקים גרמה לכל הלקוחות במערכת לקבל הצעות ערך טובות יותר וזולות יותר.

"לגבי היתרון של להפוך לבנקים, זה אמור לאפשר להן גיוס פיקדונות זמינים, שהם מקורות מימון זולים יותר מהחלופות של נטילת הלוואות מגופים מוסדיים או גיוס אג"ח בשוק ההון, ולכן ייתכן שהם ירצו להיות בנקים. אנחנו מקווים גם שיהיה יזם שיהפוך לבעל שליטה בבנק דיגיטלי. אני פוגשת יזמים באופן יזום, ואם יקימו בנק דיגיטלי הם יקבלו ממני את כל התמיכה והרוח הגבית הנדרשות לשם כך. אני פועלת בנחישות כדי שזה יקרה".

ועדיין נראה שהרגולטורים לא עושים מספיק כדי שיהיו יזמים שירצו להקים בנק דיגיטלי.

"כיום קל יותר מבעבר לפתוח בנק חדש, כי חלק מחסמי הכניסה הורדו בצורה דרמטית. בעבר, למשל, אי־אפשר היה לפתוח בנק בלי רשת סניפים, וכיום אפשר לעשות זאת בלי אף סניף ועדיין להיות בממשק הדוק עם לקוחות. ראיתי את זה קורה במדינות באירופה כמו צרפת, גרמניה ובריטניה, שם יש צמיחה אדירה של מצטרפים לבנקים דיגיטליים וגידול מהיר במספר הלקוחות. יותר ויותר שחקנים שם מנצלים את יתרונות הטכנולוגיה כדי להקים מיזמים דיגיטליים".

"רואים שינוי דרמטי בתחום הסליקה"

בר נבחרה לשמש מפקחת על הבנקים ביוני 2015 על ידי נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, ובסוף אוגוסט של אותה שנה, לאחר שהשלימה חפיפה קצרה עם המפקח הקודם דודו זקן, נכנסה באופן רשמי לתפקיד שהיא מגדירה כחלום חייה מזה עשרות שנים.

הבחירה בבר לוותה בלא מעט התנגדויות וספקות, מאחר שהיא הגיעה לתפקיד המפקחת מצד השני של המתרס, כשהיתה קודם לכן חברת הנהלה וראש החטיבה לניהול סיכונים בבנק לאומי, אחד משני הבנקים הגדולים בישראל. מבקרי המינוי חששו שבר לא תפעל למען הצרכנים, ותאפשר לבנקים לשמור על רמת התחרות הנמוכה שממנה הם נהנים.

החקיקה שאושרה בעקבות ההמלצות של ועדת שטרום היתה אמורה להגביר את התחרות בין הבנקים, אבל דרור שטרום, יו"ר הוועדה, אומר כי יישום החוק אינו צובר תאוצה.

"אנחנו רואים התחלה של שינויים בתחום עמלות הסליקה שנגבות מעסקים קטנים ובינוניים. נתנו רישיון לסולק חדש שיקום, חברת טרנזילה, שנערכת מבחינה תפעולית ומחשובית, ואנחנו מלווים אותה באופן צמוד. הפיקוח עשה צעד דרמטי כשהוריד את דרישות ההון מסולק חדש. זה איפשר מתן רישיון, ויש עוד בקשות שאנחנו בוחנים בימים אלה.

"יש גם יוזמה של מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, ושל השר משה כחלון שהחברות אמריקן אקספרס ודיינרס יפחיתו בתוך שלוש שנים את עמלות הסליקה שהן גובות מבתי עסק ל–2%. הוצאנו תקנות שמחייבות את הסולקים הקיימים לארח על הטכנולוגיות שלהם את הסולקים החדשים. באחרונה גם ראינו שכאל וגמא שילבו ידיים בתחום הסליקה, וכך גם ישראכרט וארגון העצמאים להב — כל זאת במטרה להוריד את עמלות הסליקה".

ובכל זאת, אלה צעדים קטנים, שבינתיים אינם מביאים לתחרות ממשית. מותגים כמו אמריקן אקספרס ודיינרס, שפועלים כמונופולים, ממשיכים לחגוג על חשבון בתי עסק ולהניב רווחים נאים לחברות האם שלהן — ישראכרט וכאל, בהתאמה. אולי אתם לא עושים מספיק כדי להביא לשינוי המיוחל?

"רואים בבירור שינוי דרמטי בתחום הסליקה, שכבר מחלחל לעסקים קטנים. כל הצעדים שהזכרתי יוצרים לחץ תחרותי שמביא את כל חברות הסליקה לפעול לטובת משקי בית ועסקים קטנים, ואני רואה בזה הישג בלתי־מבוטל. עד לשנה האחרונה שוק הסליקה היה מנומנם. לא היו בו איומים, ולכן החברות לא יזמו שינויים במחירים ובהצעות ערך".

היתה לכם הזדמנות ללכת עד הסוף ולפתוח לתחרות מלאה את דיינרס ואמריקן אקספרס. האם נבהלתם מהאיומים שלהן לעזוב את ישראל?

"המטרה של כל השינויים היא שבסופו של דבר הציבור ייהנה מהם. אמריקן אקספרס ודיינרס וחברות כרטיסי אשראי השולטות בהן התחייבו להורדת עמלות הסליקה. השגנו מטרה תוך שימור מותגים בינלאומיים בישראל. חד־משמעית, העסקים ירגישו את זה. ככל שיהיה צורך — ואני מקווה שלא יהיה — אנחנו נתערב ונאכוף. עשינו זאת בעבר ולא נהסס לעשות בעתיד".

את מדברת על ציפייה לכניסה של שחקנים חדשים לתחום הסליקה. למה שיעשו זאת? הרי במותגים הפתוחים לתחרות — כמו ויזה, מאסטרקארד וישראכרט — הרווחיות נשחקת.

"תחום הסליקה לא ייעלם ויהיה העוגן לקשר הקטן של החברות עם הלקוח, שיאפשר להציע לו מוצרים נוספים. מה גם שברגע שישראכרט ולאומי קארד יופרדו, הן עשויות לתרום לתחרות במודלים שבהם יפעלו".

האשראי לחברות אחזקה ממונפות מתוך 20 קבוצות הלווים הגדולות

הסיוע של הפיקוח על הבנקים להצלחה של החברות המופרדות במטרה להפוך לגורם משמעותי בתחרות הוא קריטי. עד כמה אתם באמת פועלים בשטח כדי שזה יקרה?

"ישראכרט ולאומי קארד ניצבות בפני אתגרים משמעותיים. הפרידה מהבנקים היא לא קלה עבורן, הן היו ועדיין חלק מקבוצות הבנקאות הגדולות והחזקות במשק, וכיום הן נדרשות לפתח דברים חדשים. אנחנו נחושים לסייע להן בתהליך הזה בין אם יבחרו להפוך לבנקים או שיהיו רק גופים פיננסיים".

אם אתם באמת מתחייבים לסייע לחברות המופרדות, אז למה אתם לא פועלים לסייע להן לא להיות נחותות במקורות המימון לעומת כאלה שלא תופרד מדיסקונט ותמשיך ליהנות מהיתרון של מימון מהבנק. אפשר לעשות זאת, למשל, באמצעות החרגתן של חברות כרטיסי אשראי מ"חוק נאווי", שלפיו הן לא יורשו לגייס אג"ח ציבוריות בסך יותר מ–2.5 מיליארד שקל?

"אנחנו פועלים ונפעל לסייע להן גם בתחום המימון. זה בתהליך, ובקרוב תראו את השינויים".

אם כבר מזכירים את התחרות, כאל גובה מלקוחותיה הפרטיים את הריבית הממוצעת הגבוהה בענף ונהנית מרווחים גבוהים של החברה הבת דיינרס. האם לא טעית כשהתעקשת לא להפריד את כאל מדיסקונט? ההחלטה הזאת עלולה להביא לכך שבסופו של דבר הצרכנים ישלמו ריביות גבוהות יותר.

"לא, זו לא היתה טעות. ההחלטה לא להפריד באה מתוך תפישה של לבחון ריכוזיות במערכת בראייה כוללת. המערכת מתאפיינת ב–60% שליטה של שני הבנקים הגדולים ולצדם עוד כמה בנקים בינוניים. ככל שהבנקים הבינוניים, כמו דיסקונט, שפועלים במודל מסורתי עם סניפים רבים, יהיו דומיננטיים יותר — התחרות תגדל".

אולי את פשוט לא רוצה להודות בזה, אבל מאחורי ההחלטה להשאיר את כאל בידי דיסקונט הסתתר החשש שלך לגבי יציבותו הפיננסית הבנק?

"ממש לא. דיסקונט יציב לחלוטין. הבנק עובר תהליכים דרמטיים של התייעלות, ההון שלו עלה משמעותית והוא נמצא בכיוון הנכון של שיפור בתוצאות. מה שכן, אני מצפה מכאל שתתרום לתחרות ושהצרכנים ירגישו את זה בהורדת הריביות, בצעדים שהיא תעשה למען התחרות — שתארח סולקים ומאגדים, תציע הצעות אשראי אטרקטיביות כך שכל הצעדים הללו ייצרו לחץ תחרותי.מצד שני, הריבית היא פונקציה של משקי הבית ושל עסק קטן. כך שאנחנו לא נרצה להביא למצב שרק לקוחות ועסקים בטוחים ביותר יקבלו אשראי, ולכן צריך לאפשר גם ללקוחות מסוכנים יותר לקבל אשראי כדי לעודד פעילות עסקית".

ענף כרטיסי אשראי מחכה להחלטה שלך לגבי שיעור העמלה הצולבת שהחברות יוכלו לגבות מבתי עסק. עמלה זו, שהיא כיום 0.7%, תשפיע על שווי החברות המצויות בהליך מכירה. בהתחלה דובר על כך שהשיעור החדש יפורסם במאי, ואז זה נדחה ליולי, והנה אנחנו באמצע אוגוסט ואין עדיין בשורה.

"נפרסם זאת השנה. אני מעריכה שזה יהיה אחרי החגים. זה דורש איסוף של מידע רב ועיבוד שלו. מדובר בהחלטה משמעותית מאוד, ואנחנו מנסים לקדם בו זמנית את כל ההתחייבויות של ועדת שטרום".

העיכוב פוגע בתהליך המכירה של חברות כרטיסי אשראי. בלי לדעת מה תהיה העמלה הצולבת אף רוכש פוטנציאלי לא יבצע את העסקה.

"החברות נערכות למכירה והכל יהיה בסדר. הן יעמדו בלוחות הזמנים. הצוות שלי נפגש עם מתעניינים פוטנציאלים. בשלב זה קשה לי להעריך אילו עסקות יבוצעו לבסוף. בין אם באמצעות הנפקה בבורסה, חלוקת מניות כדיווידנד בעין, מכירה למשקיע אסטרטגי — לכל שיטת מכירה ולמבנה בעלות כזה או אחר יש יתרונות וחסרונות. אנחנו לא נתערב בנושא הזה, נאפשר לבנקים להחליט לבד".

האם תאשרו לגופים סיניים או קרנות השקעה פרטיות לרכוש את חברות כרטיסי האשראי?

"נבחן באופן פרטני כל גוף שיתעניין. צימצמנו מאוד את המגבלות. אנחנו מוכנים שגם גופי השקעה פרטיים יקנו את החברות".

לגבי גופים סיניים בר מעדיפה שלא לפרט.

אמיל סלמן

"הבנקים צימצמו את הפעילות הבינלאומית"

התחושה בבנקים היא שבעקבות הגבלת שכר הבכירים ל–2.5 מיליון שקל בשנה, המוטיבציה שלהם ליטול סיכונים ולקדם מהלכים עסקיים ירדה משמעותית. עד כמה את שותפה לתחושה הזאת?

"הגבלת שכר בכירים זו הוראה דרמטית שהוחלה רק על המגזר הפיננסי, אבל זה לא ישפיע על המוטיבציה של מנהלים בבנקים. אני לא מרגישה שהיא ירדה, כי המנהלים מושפעים לא רק משכר אלא מונעים על ידי הרצון להצליח מסיבות רבות אחרות, כמו האחריות והסמכות בתפקיד ומידת ההשפעה שלהם על המשק. אני ערה לכך שיש רבים שמתוסכלים מחוק שכר הבכירים ומתהליכים נוספים בתחומי הפיננסים, אבל הבנקאים יכולים להיות גאים שהם בלב הצמיחה במשק. בעיני הבנקאות היא התחום הכי מרתק, שמשפיע על משקי בית, על עסקים קטנים וגדולים, וכך זה יימשך גם אם יהיו עוד רפורמות.

"עם זאת, בשנים האחרונות, וללא קשר לשכר הבכירים, אני רואה יותר שמרנות במערכת הבנקאות גם במתן האשראי העסקי ללווים הגדולים וגם בתחומי הציות. הסיבה הכללית לכך היא רגולציה כלל עולמית. ראינו בעולם שבנקים ספגו קנסות כבדים בגין אירועים שבהם היו מעורבים, ואת המשברים שקרו. בחלק מהבנקים גם המנהלים עצמם שילמו מחיר אישי כבד על כך".

ועדיין, בבנקים בישראל לא ראינו נטילת אחראיות אישית של מנהלים.

"וטוב שכך, כי בישראל, להבדיל מהעולם, לא ראינו כשלים ופשיטות רגל של בנקים ומוסדות פיננסיים. זה עלה לציבור באירופה ובארה"ב סכומי עתק, ובישראל, שבה מערכת הבנקאות מקצועית, זה לא קרה. בעולם ראינו אי־יציבות, קנסות על מניפולציות בחדרי עסקות ועל מכירות לא הוגנות של מוצרים, וזה לא קרה בישראל".

אבל בנקים ישראליים מעורבים בחקירות מס בארה"ב, ולאומי והפועלים שילמו קנסות כבדים של מאות מיליוני דולרים. כך שאנחנו לא לגמרי מחוץ לתמונה.

"נכון, זה אירוע גדול מאוד שלקוחות אמריקאים של הבנקים לא שילמו מס, וזה איפיין לצערי גם חלק מהבנקים הישראליים. הלקחים הופקו עוד לפני שהסתיימו החקירות של הבנקים הישראליים. אחת התוצאות של אותם הלקחים היא שהבנקים צימצמו באופן דרמטי את הפעילות הבינלאומית. בנוסף לכך, הבנקים דורשים כיום מלקוחות זרים יותר אסמכתאות כדי לוודא שהם אכן מצייתים לחוקי המס בכל העולם ופועלים רק במקורות לגיטימיים. הדבר גורם לירידה דרמטית בפיקדונות של תושבי חוץ. כך שבהחלט רואים פה שינוי דרמטי שמצמצם את ההכנסות של הבנקים, אבל זו דרישה כלל עולמית. בהחלט יש חיכוך בין לקוחות לבנקים על מקור הכסף ועל הנכונות לקבל מזומנים, וגם זו מהפכה".

ראינו אותך מתערבת ודורשת מבנק הפועלים להגדיל את ההפרשות בגין החקירה בארה"ב.

"הפיקוח מלווה באופן צמוד את הפרשה בהפועלים, לומד תוך כדי חקירות על חלק מהכשלים, וכיום מבטיחים שהכשלים לא יקרו שוב ודורשים שהבנקים יתנהלו בהתאם ויחמירו את ניהול סיכוני הציות".

"סיכון לפוליטיזציה בפיקוח על הבנקים"

בשנה האחרונה נוצרה תחושה שחברי כנסת מכתיבים לבנק ישראל איך להתנהל, ומחלישים את מעמדו. מה דעתך על כך?

"אני בהחלט שותפה לדעה שברגולציה ובממשק עם השרים וחברי הכנסת, חייבים להיות מאוזנים ולא לשפוך את התינוק עם המים, ושכולם יבינו שבבנקאות יש סיכונים וחלק מהסיכונים התממשו ויתממשו. זו הדרך היחידה לממש צמיחה כלכלית — דרך מימון יזמות וחדשנות, גם אם יודעים שייכשלו ולא יצליחו. ככל שתהיה מגמה של עליהום על הבנקאים, זה בהחלט יכול לפגוע בפעילות העסקית.

"אנחנו בבנק ישראל עשינו צעדים דרמטיים עם חברי כנסת ושרים כדי לקדם שינויים משמעותיים. עברו כמה חוקים, כמו חוק שטרום, ועכשיו צריך להטמיע אותם ולהביא לתוצאות, ומדובר בעבודה קשה. מנגד, אנחנו רואים הצעות חוק פרטיות שמקשות על התמקדות ביישום הרפורמות, וחלק מההתערבות הזאת אפילו מסוכנת".

למה את מתכוונת?

"למשל, הצעת חוק של ח"כ זהבה גלאון שדיברה על כך שוועדת הכספים של הכנסת תקבל סמכות לדרוש מהפיקוח על הבנקים דו"חות בדיקה של הבנקים, כדי שניתן יהיה לפרסם אותם בהתאם להחלטתה של הוועדה. זו דרישה מסוכנת בכמה רבדים. היא תגרור את הפיקוח על הבנקים לעסוק בסיכונים קטנים, ולא גדולים. לחברי הכנסת אין תמונה מלאה של הסיכונים במערכת הבנקאות. המערכת לא פשטה רגל, והצליחה לשרוד בין השאר מכיוון שהפיקוח הצליח לתעדף בין הטיפול בסיכונים גדולים לקטנים.

"סיכון נוסף שזה יוצר הוא פוליטיזציה של הפיקוח על הבנקים. זה עלול לאפשר שיקולים פוליטיים ופופוליסטיים בניהול המערכת הפיננסית, בעוד שהניהול צריך להיות מבוסס על שיקולים מקצועיים. אפשר לבקר אותנו, ואני קשובה מאוד לשיח הציבורי, אבל ההחלטות על נושאים מהותיים־מקצועיים צריכות להישאר אצלנו".

את לא מתחרטת על ההחלטה שלך לתמוך בהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת התנהלות הבנקים במתן האשראי ללווים גדולים שקרסו, כמו אליעזר פישמן?

"אני שלמה עם ההחלטה לאפשר לציבור להבין מה היה בטיפול בלווים הגדולים ובהעמדת האשראי במשק, שכן המצב הנוכחי יוצר חוסר אמון בבנקים. חשוב לי להראות שמדובר בבנקאות העבר, וזה באמת ככה, ולא סיסמאות. נציג בוועדה את הנתונים שוב — שהאשראי לקבוצות הגדולות ירד בעשרות אחוזים ושמדיניות של מתן מיליארדי שקלים באשראי במינוף גבוה מאוד לפירמידה עסקית ללא התניות וללא סיכונים, שייכת לעבר. הנושא הזה טופל על ידי הבנקים בצורה נחושה. אני מאמינה שרוב הלקחים שהיה צריך להפיק הופקו".

בבנקים פירשו את ההסכמה שלך להקמת הוועדה כהודאה באשמה.

"להפך. תמיד צריך ללמוד מכשלים עסקיים, כדי שהם לא יחזרו. אנחנו יכולים להיות גאים בהתנהלות של מערכת הבנקאות בישראל בעשור האחרון. אין לנו מה להסתיר, ועדיין נדרשת שקיפות גדולה יותר כלפי הציבור".

אז מדוע לא הסכמתם שייחשפו הפרוטוקולים של התנהלות בנק הפועלים במתן אשראי לפישמן, שחייב לבנק הפועלים כ–1.8 מיליארד שקל?

"גם בתהליך שנעשה עכשיו בוועדת החקירה וגם בהפקת לקחים, קריטי לשמור על איזונים. חיסיון בנקאי חיוני כדי לאפשר סביבה עסקית ראויה. כדי להפיק לקחים מתקלות בהתנהלות עם לווים גדולים לא נדרשים שמות של לווים או חברות עסקיות. לחשיפה כזאת אין תקדים בעולם, והיא תוביל לכך שיזמים במשק יירתעו מהשקעות נוספות, ואנחנו לא נרצה להרתיע עוד יותר בכך שמידע פרטי שלהם ייחשף. שוגה מי שלא מבין כי העמדת אשראי ובניית עסקים חדשים כרוכות בנטילת סיכון, שלעתים גם מתממש. אבל כל מקרה של כשל עסקי שבו היו מעורבים שיקולים זרים וניגוד עניינים דורש לחשוף מידע ולהפר חיסיון".

"הציבור יעבור לדיגיטל בכל גיל"

לפני כמה חודשים אמרת שאת מודאגת מקצב הגידול של האשראי הצרכני בבנקים. האם את עדיין חוששת, או רגועה יותר?

"הבנקים הבינו את המסרים שלנו, והם פועלים כיום בהתאם. אני לא רואה את האשראי הצרכני כסיכון גדול לגבי הבנקים, אלא עבור הציבור. הסיכון נובע מעוגת השכבות באשראי — צרכנים במשק שלוקחים אשראי מכמה מקורות בשל הפיתוי הגדול. זה הדבר שצריך לטפל בו, שכן למלווים אין תמונת מצב מלאה לגבי מצבם של הלווים".

סוגיית המעבר לדיגיטל מעסיקה מאוד את הבנקאים. אנחנו רואים אסטרטגיות שונות של הבנקים — לאומי הקים את פפר, הפועל ללא סניפים, מזרחי טפחות הולך דווקא על המודל המסורתי, הפועלים במודל היברידי של אנושי וגם טכנולוגי, ודיסקונט והבינלאומי משקיעים בדיגיטל בצעדים מדודים ובהתאם לגודלם ויכולתם. איזה מודל את מעדיפה?

"בטווח הקצר אני בעד שכל האפשרויות יהיו פתוחות בפני הלקוחות. מצד אחד רצוי שהלקוחות לא יעמדו בתורים, ואנחנו שואפים לקדם את הערוצים הישירים באמצעות שיפור פעולות מרחוק והקלה במעבר לדיגיטל. מצד שני, יש לקוחות שעדיין חשוב להם להגיע לסניף ולפגוש בנקאי אישי".

ומה לגבי הטווח הבינוני והארוך יותר?

"הציבור יעבור לבנקאות דיגיטלית, וזה יתגבר, לא משנה מה הגיל", אומרת בר, ומספרת על אמה, שבגיל 81 השתכנעה להוריד אפליקציה בנקאית המאפשרת לה לנהל לבד את החשבון שלה, וגילתה שהשד אינו נורא כל כך.

"לבנקים עדיין מצפה עבודה רבה בהתייעלות"

חוסר היעילות בבנקים בעשור האחרון היה אחד הגורמים שהעיבו על ביצועיהם, ונשמעו לא מעט טענות של גורמים שונים על כך שמי שמממן את עלות העסקתם של עובדים רבים מדי הם המחירים הגבוהים שמשלמים משקי הבית. ואולם בחמש השנים האחרונות הבנקים מיישמים תוכניות התייעלות, שצברו תאוצה ב–2016 בעקבות הקלה חשבונאית שהעניקה להם המפקחת על הבנקים, חדוה בר, בהכרה בהוצאות הכרוכות בתוכניות הפרישה היקרות של העובדים. צעד זה מוביל לפרישתם של כ–6,000 עובדים (13% מכוח האדם) עד 2020.

"התייעלות זאת מטרה חשובה מאוד, והבנקים הישראליים עושים צעדים לשיפור בתחום זה, אבל מצפה להם עדיין עבודה מרובה", אומרת בר. "כשאני מסתובבת בעולם ופוגשת עמיתים, מדברים אתי על זה שבבנקים בסקנדינביה, באירופה ובארה"ב היחס בין ההוצאות להכנסות נע סביב 55%, וצריך לשאוף שגם הבנקים הישראליים יגיעו לרמות האלה".

לדבריה, "כדי שזה יקרה, הבנקים יצטרכו להמשיך בצמצום כוח האדם, ליישם שינויים דרמטיים בתהליכי עבודה ובשינויים טכנולוגיים. אנחנו כל הזמן פוגשים פינטקים (מיזמים טכנולוגיים) שמראים כיצד אפשר לנהל דברים בבנקים באופן יעיל יותר ועם בקרות טובות יותר. כך גם חלק ממוקדי השירות נהפכו למבוססים יותר על טכנולוגיה, והלקוחות אף מקבלים לפעמים שירות מרובוטים בלי שהם מודעים לכך".

תרומת ההתייעלות, מוסיפה בר, ניכרת גם במעבר לסליקה אלקטרונית של צ'קים. לדבריה, "בעבר עבדו בתחום הזה כמה מאות אנשים, אבל המעבר לסליקה אלקטרונית מאפשר לכל לקוח לסלוק בעצמו, וזה מאפשר לבנקים להתייעל".

"ברגע שהבנקים יעכלו תוכניות קיימות, אני בהחלט אעודד תוכנית התייעלות נוספת, וזה אפילו יידרש", אומרת בר. "ההתייעלות צריכה להתבטא גם במבנה השכר. ראינו שינויים כאלה בחלק מהבנקים, שהתחילו בשכר של הבכירים ביותר בעקבות החוק (הגבלת שכר הבכירים, מ"ר) וזה השתרשר כלפי מטה בדרגים השונים. אני מצפה שבעתיד הלא רחוק יהיה שינוי כזה בכל הבנקים. מה שאני מצפה הוא שהרכיב האוטומטי של השכר, זה שאינו קשור לביצועים, יקטן כמה שיותר נמוך, בעוד שמשקלו של התגמול תלוי הביצועים יעלה כמה שיותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#