כנרת בראשי, עורכת הדין הכי מפורסמת במדינה: "יש לי אוברדוז; אני אקיא מעצמי אם אהיה עוד פעם אחת על המסך" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כנרת בראשי, עורכת הדין הכי מפורסמת במדינה: "יש לי אוברדוז; אני אקיא מעצמי אם אהיה עוד פעם אחת על המסך"

בשבעת החודשים מאז התפוצצה פרשת קצב עמדה עו"ד כנרת בראשי בחזית המאבק מול הנשיא קצב וסוללת עורכי דינו ■ היום, אחרי שעדותה של א' התקבלה והבשילה לכתב אישום, בא לה להקיא ולבכות ■ "לא אני מפילה נשיא מדינה", היא אומרת - "הוא מפיל את עצמו"

תגובות

עו"ד כנרת בראשי רצה על ההליכון בחדר הכושר כשמכשיר הטלפון הסלולרי שלה לא הפסיק לרטוט. זו היתה שעת ערב מוקדמת ביום ראשון באמצע חודש אוקטובר, והיא יצאה החוצה כדי לענות לשיחה: "על הקו היה כתב של ערוץ 1 שביקש את תגובתי. שאלתי מה הפעם, והוא בישר לי שהמשטרה ממליצה להעמיד לדין את הנשיא משה קצב, בין היתר באשמת אונס. סגרתי אתו את השיחה ומיד אחריו הטלפון המשיך לצלצל ולצלצל. לקחתי את התיק שלי ויצאתי מחדר הכושר.

כל הדרך הביתה רצתי, הרגשתי כמו עכבר מעבדה. הסתכלתי על כל האנשים שעברו מולי ברחוב ורציתי לצעוק לעברם: 'לכו הביתה לראות חדשות. כל מי שחשב שאנחנו מטומטמות, שקרניות, לכו הביתה'. רצתי ורצתי והדרך לא נגמרה, תוך כדי הריצה התקשרתי לא' וסיפרתי לה את מה שהרגע נודע לי. שכשהגעתי הביתה סגרתי את הדלת מאחורי ורק אז פרצתי בבכי. לא העזתי לבכות עד אז, חששתי שאולי לא האמינו לנו, אבל באותו רגע בבית הבנתי שזהו זה. שיש פה מדינת חוק שלא אכפת לה אם זה נשיא מדינה. הם האמינו לנו".

בהוליווד עושים מחומרים כאלה סרטים. עורכת דין צעירה, רק חמש שנים במקצוע, נקלעת כמעט בן לילה למערכה אכזרית שמזעזעת מדינה שלמה, לאחר שחברתה מתקופת הלימודים פונה אליה בבקשת עזרה. מהצד האחד, נשיא מדינת ישראל, מהצד השני בחורה צעירה ועורכת דין בת גילה, המאשימות אותו בתקיפה מינית. מה הפלא שבחודשים האחרונים פנו אל עו"ד בראשי בעלי הוצאות ספרים ומפיקי סרטים בניסיון לברר האם הסיפור שלה למכירה.

בשבעת החודשים האחרונים, כמעט אי אפשר היה לקרוא עיתון או להדליק טלוויזיה מבלי להיתקל בתגובות של עו"ד בראשי. אפילו היא עצמה כבר משוכנעת שהפרצוף שלה "הפך לשקוף. נחשפתי כל כך הרבה שאנשים כבר לא שומעים מה יש לי להגיד". בראשי היא אמנם פרקליטתה של א', מנהלת לשכת בית הנשיא לשעבר שהחלה את הפרשה כולה, אך נדמה כאילו היא מנהלת מאבק פרטי, אישי. "זה היתרון בייצוג של חברה טובה", היא אומרת, "לפעמים אני מרגישה כמו לביאה, שצריכה להגן כל הזמן, להיות עירנית, לשמור על עיניים פקוחות ולהגיב על כל דבר".

אחרי הודעת היועץ המשפטי לממשלה בדבר החלטתו להגיש כתב אישום נגד קצב, מנסה בראשי לנוח. "אתה חייב להבין", הסבירה לעורך תוכנית אירוח מובילה בטלוויזיה. "יש לי פשוט אוברדוז מעצמי. בא לי להקיא מעצמי אם אני אהיה עוד פעם אחת על המסך".

אלמנט ההקאה שב וחוזר בשיחה שלנו. היא אומרת שהיא מוכרחה לפגוש פסיכולוג, לשבת מולו ולשפוך הכול: "אני מוכרחה להוציא מעצמי קצת, כדי לפנות מקום לכל מה שעוד יגיע בחודשים הקרובים. אני יודעת שעוד יגיעו דברים מטורפים והזויים יותר. זה לא שאני קורסת, לא עכשיו, אבל אני מוכרחה להקיא".

לא במקרה היא נתקעה עם המונח הזה. "ההתנהלות בפרשה הזאת היתה מגעילה. אני אומרת את זה אפילו על עצמי. לא היה פה בסופו של דבר רספקט לכלום. בהתחלה השתדלתי להיות מאופקת. לשמור על כבוד, בכל זאת - נשיא המדינה. אבל כשהבנתי לאן זה מידרדר הרמתי ידיים. קודם כול הפסקתי לקרוא לו נשיא. בשבילי הוא רק משה קצב".


אהבתי את כל האובג’קשן

שבעה חודשים אחורה ניהלה בראשי חיים שונים לגמרי. היא אמנם טיפלה בתיק אחד שתפס קצת כותרות, פרשת נסים פז ("במבילי", שנחשד בהונאת עובדים זרים ואשתו נמצאה ללא רוח חיים בתא מעצרה), אבל חוץ מזה הלקוחות לא זרמו. היא עבדה כעורכת דין עצמאית במשרד של עורך דין אחר, והעבירה שעות ארוכות בבתי הקפה האהובים עליה בתל אביב. "זמן קצר לפני שהכול התחיל התקשרה אלי א', ואמרה שהיא בתל אביב. הצעתי לה לבוא לשתות קפה. זה היה אחרי בערך שנתיים שהקשר בינינו התרופף מאוד", היא נזכרת.

הן מכירות כעשר שנים, מאז שנות העשרים המוקדמות שלהן. שתיהן הגיעו למכינה של האוניברסיטה העברית כדי לשפר את תעודת הבגרות. בראשי חלמה מאז נעוריה להיות עורכת דין "אהבתי את הסדרה 'פרקליטי אל-איי', אהבתי את כל האובג'קשן הזה, את החליפות, ההופעות בבית המשפט. רציתי להיות כזאת". לא' לא היו תוכניות ברורות, אבל החברים ללימודים חשבו שהיא מכוונת גבוה.

בראשי וא' הפכו לחברות נפש. "היינו קבוצה מגובשת מאוד של כחמישה חבר'ה. אני הייתי החרשנית, א' ישנה בבקרים. אבל היינו כל הזמן ביחד - אכלנו, שתינו, ישנו, הכול ביחד". בראשי סיימה את המכינה בשנה, א' המשיכה לשנה נוספת. בזמן שבראשי עברה ללימודי משפטים במכללת נתניה, א' נשארה בירושלים. הקשר הלך ודעך. בראשי, שבינתיים סיימה את לימודיה והיתה כבר בסיומו של סטאז' בבית משפט השלום בתל אביב, שמעה שא' התקבלה לעבודה בבית הנשיא. מאוחר יותר נודע לה שא' עזבה את בית הנשיא ונסעה לשנה בארצות הברית.

באותו בוקר, בקפה, היא אומרת שא' נראתה לה שונה. "לא היה לי נעים לשאול, אבל הרגשתי כל הזמן שיש שם משהו שהיא לא מספרת לי". היא תהתה באוזני א' כיצד עזבה עבודה כל כך טובה בבית הנשיא. "זה לא נוצץ כמו שזה נשמע", ענתה לה א'. כמה ימים אחרי, בתחילת יולי, התקשרה א' שוב, אמרה שהיא מוכרחה לדבר, ושוב נעלמה. "התקשרתי אליה, הזכרתי לה שהיא רצתה לדבר. היא דחתה אותי אולי ארבע פעמים ויום אחד הודיעה שהיא מגיעה".

א' ביקשה מבראשי להתיישב. אמרה שיש לה משהו לספר והוסיפה: "את הולכת להיות עורכת הדין הכי מפורסמת במדינה. את רוצה?" סיפרה השבוע א'. בתשובה, התחילה בראשי לצחוק, לא חשבה שא' מתכוונת למה שהיא אומרת. "שאלתי שוב - את רוצה? והיא אמרה לי - דברי, אז התחלתי לדבר", מספרת א'. כשעתיים ישבה א' על הספה בדירתה של בראשי ודיברה ודיברה, לא חוסכת בפרטים.

בטיוטת כתב האישום, מתואר כיצד נכנסה א' ללשכתו הפרטית של קצב, שבה הוא שהה באותה עת. היא ניגשה לארונית, כדי להוריד משהו מהמדף, אז נצמד אליה קצב מאחור ותפס את החזה שלה. מיד לאחר מכן דחף אותה מאחור לעבר השולחן, סובב אותה כשפניה אליו, הוריד את מכנסיה ותחתוניה וחדר אליה, כשהוא מאיים עליה (לדבריה אמר לה, "מלצרית לא תהיי"). א' התנגדה מילולית וניסתה להתנגד פיסית. זמזם הכניסה ללשכת הנשיא היה בידיה של א' לכן לא היה ניתן להיכנס לחדר כל עוד היא היתה בפנים. א' הנסערת מיהרה לעזוב את המקום ולא חזרה ללשכה ימים ארוכים בשל מחלה. חוקרי המשטרה הוציאו במהלך החקירה את פירוט ימי חופשתה כדי לאשר את דבריה. כשחזרה למשכן, המעשה חזר על עצמו לדבריה והיא החליטה לעזוב סופית. מיד לאחר התפטרותה, לפני כשנתיים, נסעה לארצות הברית.

למרות שהתיאור הוא של מעשי אונס, החליטו בפרקליטות להאשים את הנשיא בעבירה של בעילה אסורה תוך ניצול יחסי מרות. בניגוד לתלונה אחרת, שהסתיימה באישום על אונס, לא שיתפה א' בזמן אמת איש מהסובבים אותה ולמעשה לא היו עדים. קצב, כידוע, הכחיש את התיאורים המוזכרים בכתב האישום.

בארצות הברית עבדה א' אצל מעסיקים ישראלים, האחד בעל סוכנות תיווך, השני בעסקי היהלומים, השניים האלה יצוצו מאוחר יותר בפרשה, כשאנשיו של קצב יטענו כי א' ניסתה בעבר כבר לסחוט את מעסיקיה בחו"ל, והם הכחישו, סיפרו על עובדת טובה. א' סיפרה, כפי שמסרה במשטרה, כיצד השיג אותה הנשיא גם שם, כיצד דרש ממנה שתחזור לארץ, הציע לה עבודות. כשביקשה ממנו המלצות לצורך מציאת עבודה, סיפרה א', התנו זאת אנשיו בכך שתכתוב לנשיא מכתבי הערכה.

כפי שכבר פורסם, זמן קצר אחרי ששבה א' לישראל היא נפגשה עם קצב. מקורביה הסבירו אז שהיא ביקשה להודיע לו שיעזוב אותה לנפשה ויפסיק להתקשר אליה ולהטרידה. פגישה זו, שהתקיימה בבית הנשיא, היא שהניעה את קצב לזמן אליו את היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, בטענה שהוא חושש שמנהלת לשכתו לשעבר מנסה לסחוט אותו מינית. התברר שהנשיא הקליט את הפגישה, אך עד כה פורסמו רק חלקי תמלילים ממנה.

לטענת א', כפי שמסרה בחקירתה במשטרה, שלח לה הנשיא עוד קודם לפגישה אדם שהציע לה כסף תמורת הסיפור שקרה לה "כמו למוניקה לווינסקי". בפגישה שהתקיימה בבית הנשיא הם התעמתו על עניין זה. בתמליל שפורסם דורשת א' 200 אלף דולר תמורת "השמדת הקלטות שיש לי". אלא שא' טענה כי הקלטת שתמלילה פורסם "בושלה", וכי נלקחו חלקי משפטים שלה והודבקו יחד. היא למשל טענה כי בסוף השיחה אמרה לנשיא "גם שני מיליון דולר לא יעזרו לי אחרי מה שעשית", אך זה לא פורסם. מנגד, היא אכן מסרה למשטרה שתי הקלטות שהיו בידה, של שיחות מהנשיא אליה ובהן הוא למשל מתלונן כלפיה על שהיא הולכת עם גברים אחרים. א' נשמעת עונה לו מנגד שיפסיק עם הדברים האלה, "אתה גבר נשוי".

בראשי התקשתה לתפוס את מה שהיא שומעת: "אמרתי לה, א', משה קצב? נשיא מדינת ישראל? אבל האמת שאחרי שהיא סיפרה את מה שסיפרה לא שאלתי יותר שום שאלה. ידעתי שהיא לא משקרת לי. זה היתרון הגדול בזה שהלקוחה היא גם חברה, אין לי בכלל את ההתחבטות הזאת אם היא אומרת לי את האמת או לא. אני פשוט יודעת שא' היא לא שקרנית, היא לא יודעת לפגוע בנמלה. אבל אני מודה שבהתחלה הסיפור הזה נשמע לי הזוי".

א' הבינה שהיא מחזיקה בחומר נפץ. "היה לי ברור שזו הולכת להיות רעידת אדמה", היא אומרת. בראשי חשבה שעל א' לגשת עם הסיפור למשטרה ולהתלונן: "ידעתי שאני צריכה לנסות ליצור קשר עם ראש אגף החקירות במשטרה, יוחנן דנינו". היא לא הכירה אותו באופן אישי אבל, "היה לי ברור שצריך לפנות למישהו מאוד בכיר, אולי למזוז, כדי שמשם זה יתגלגל הלאה. אבל א' מאוד פחדה ללכת להתלונן". עד שהן החליטו, יצא ערוץ 2 עם הסיפור.

באותו ערב שבת ישבה בראשי בבית קפה קטן בגדרה, בדייט עם חבר לשעבר. "פתאום א' מתקשרת, ואומרת לי שאמנון אברמוביץ' יצא עם משהו ושכל העיתונאים מתקשרים אליה. שאלה מה לעשות. אמרתי לה צאי מיד מהבית ותגיעי אלינו לגדרה. ביקשתי שתגיד לכל עיתונאי שמתקשר שיש לה עורכת דין ושתיתן את המספר שלי. זהו. פה הכול התחיל".


בואי נרד מכל העניין

תוך שעות ספורות הטלפון הסלולרי של בראשי קרס מעומס השיחות. "התקשרו אלי פתאום עיתונאים שאני מכירה רק מהטלוויזיה והעיתונים. בחיים לא תיארתי לעצמי שאני אדבר אתם ככה. עוד לא ידעתי מה לענות להם. כולם רצו תגובה על הפרסום בערוץ 2 ואני החלטתי שאני לא מוסרת כלום, חשבתי שהתקשורת לא צד לעניין".

בערוץ 2 פורסם כזכור על פגישתו של הנשיא עם היועץ המשפטי מזוז, שבה, כך דווח, סיפר הנשיא על חשד כי נסחט באיומים על ידי עובדת לשעבר שטענה כי תקף אותה מינית. "אני לא זוכרת שנכנסנו לפאניקה. באותו הערב נסענו א' ואני מגדרה בחזרה אל הדירה שלי והלכנו לישון". בבוקר למחרת נקבע לבראשי דיון בבאר שבע, אבל התקשורת הכתיבה לה סדר יום חדש. היא הופתעה לגלות את שמה בכל העיתונים.

"השארתי את א' אצלי בדירה ויצאתי לדרך. בטלפון העלו אותי לשידור בגלי צה"ל, אצל רזי ברקאי. החלטתי שאני לא חושפת בשלב הזה שום פרט. בעיקר כי עוד לא רציתי להטיל את הפצצה על המדינה. אברמוביץ' דיבר על סחיטה, ואם אגיד מה באמת קרה שם זו תהיה פצצה, לא יכולתי לעשות את זה באותו בוקר. אני זוכרת שרזי עזב את זה ושאל אותי: איך אני חושבת שתצליחי לעמוד בלחץ התקשורתי, ובאמת, בתוך כחצי שנה עשיתי דוקטורט שלא לומדים באקדמיה".

את כדור השלג שהחל הנשיא לגלגל כבר אי אפשר היה לעצור. לאחר שא' נחקרה בחשד לסחיטה היא גוללה באוזני החוקרים במשך 14 שעות את עדותה הקשה. אחריה הגיעה המשטרה למתלוננות נוספות. בראשי וא' שמעו בתקשורת שישנן נשים נוספות, ופיללו לרגע שבו יגישו גם הן את תלונתן. מאז החלה הפרשה הן לא פגשו את תשע המתלוננות הנוספות, בהן כמה שא' מכירה באופן אישי. טיוטת כתב האישום מתייחסת בסופו של דבר לארבע נשים בלבד.

המלחמה בצפון, שפרצה זמן קצר אחרי חשיפת הפרשה, נתנה לשתיהן קצת מנוחה מהעיסוק בנושא, שיחת טלפון שקיבלה בראשי לדבריה באותה עת רמזה לה במשהו על הכוחות החזקים שעוד תיתקל בהם. בראשי: "התקשר אדם שאני לא מכירה, והציע לי, כבר אז בשלב הראשוני של הפרשה, לשים את הכול בצד. הוא אמר לי 'בואי נרד מכל העניין, ונסגור את הדברים כבר עכשיו'. עניתי לו שלא שמעתי כלום ממה שהוא אמר, ומיהרתי לנתק".

מי עמד מאחורי השיחה? לבראשי אין מושג. גם א' ובני משפחתה מספרים על טלפונים ואנשים שהציעו לה לרדת מהעניין. אמה של א' העידה במשטרה כי זמן קצר לאחר שהפרשה נחשפה, דפק על דלת דירתה אדם שלא הכירה ולחש לה "אם הבת שלך לא תדבר, גם הוא לא ידבר", והלך. רק לאחרונה סיפרה א' ל"הארץ" כי היא חוששת לחייה לאחר שקיבלה מסר מאנשים שאינה מכירה כי "לא כדאי" לה לנסוע לטיול בחו"ל כפי שתיכננה. היא ביטלה את הנסיעה.

אבל ככל שהתקדמה חקירת המשטרה, הלכה והתרשמה בראשי שמאמינים להן: "החוקרים חיטטו בפינצטה בעדות של א'. שוב ושוב בחנו נקודות והיא שיתפה פעולה באופן מלא. הבנתי שלא בודקים בפינצטה פרטים אם לא מאמינים לעדות באופן כללי".


לא הכרתי את כל הטירוף הזה

אל מול סוללת ההגנה שאסף סביבו קצב - עו"ד דוד ליבאי, עו"ד ציון אמיר ויועצי תקשורת, חברים ובני משפחה - היה לא' את כנרת ולכנרת את א'. "אין לנו למשל תקציב, אנחנו מממנות את עצמנו. אני משיגה לבד תמלילים של ראיונות ברדיו, לא כמו בבית הנשיא, שם הם מקבלים בכסף תמלילים מחברת 'יפעת'", היא אומרת.

עניין התקציב הוא נושא רגיש עבור השתיים. הפרשה גזלה מבראשי את מרב זמנה והיא כמעט לא עוסקת בתיקים אחרים. המינוס בבנק הלך ותפח בחודשים אלה ומנגד, היא מעולם לא דיברה עם א' על שכר או תגמול עבור עבודתה. בתחילת הפרשה, כמו גם בהמשכה, הן תיכננו את מהלכיהן מספת דירתה של בראשי. בשבועות הראשונים התגוררה א' בדירה של בראשי וישנה אתה במיטתה.

"ערב אחד חשבנו על זה שאולי מצותתים לנו. ישבנו אצלי בסלון והתחלנו להתכתב על נייר. פתאום חשבנו שאולי התקינו לנו מצלמות שגם מצלמות את הנייר, אז העברנו את הנייר מאחת לשנייה בהסתרה עם היד. ואז פרצנו בצחוק. אמרתי לא' 'תראי מה זה, כנרת וא' מהמכינה נגד נשיא המדינה'".

מאז תחילת הפרשה בראשי קוראת לחברתה שלא בשמה המלא, אלא א' - כפי שהיא מוכרת לציבור. בצחוק. "לפעמים אני עושה את הנתק הזה של עורכת הדין. אני רוצה שהיא תהיה א' - החברה שלי כמו פעם. אז אנחנו מדברות על כל מיני דברים, אבל איכשהו מתגלגלות בסוף לפרשה ושואלות 'שמעת איך הוא והוא דיבר היום ברדיו?' לפעמים אנחנו מעבירות יום שלם רק באס-אם-אסים".

כבר בימים הראשונים הוצפו א' והיא בפניות מצד עורכי דין בכירים יותר ופחות, שביקשו להיכנס לתיק. הם דיברו אל לבה של א', לחשו לה שחברתה היא עורכת דין צעירה ולא מנוסה, הבטיחו לה טיפול טוב יותר. "סירבתי כי ידעתי שאף אחד לא יעמוד בנעליים שלה טוב יותר. לא רגשית ולא מקצועית", אומרת א'.

את בראשי מכעיסה הטענה על חוסר ניסיונה. היא משוכנעת שדווקא בגלל זה היא דיקדקה יותר בפרטים: "עורך דין ותיק היה אומר 'אני יודע הכול'. אני בדיוק להפך. ישבתי לבד ימים ולילות ושיננתי את כל המטריה המשפטית הרלוונטית. הוצאתי פסקי דין שנוגעים לקורבנות עבירות מין, למדתי את חוק זכויות נפגעי עבירה, ומעל לכול למדתי היטב את חוק יסוד: נשיא המדינה".

היא לא התייעצה עם איש בהיבט המשפטי, אבל בכל הנוגע להתנהלות מול התקשורת הרגישה שהיא בכל זאת מוכרחה עזרה. ביחד עם עו"ד שרון אבישר, חבר למקצוע, ישבה וניסחה את תגובותיה. מאוחר יותר צירפה לעזרתה את יועצי התקשורת נסים דואק ורועי פלד. "מי בכלל האמין שאגיע למצב שאני לא יכולה ללכת ברחוב בלי שיתנפלו עלי המצלמות. לא הכרתי את כל הטירוף הזה של בלעדיות, ראשוניות, סקופים, סינקים, אינסרטים. בתמימות חשבתי שנעבור את הפרשה הזאת בלי שאצטרך לסבול מכאבי הבטן האלה שנגרמים לי מעמידה מול מצלמות".

היא החלה להגיב באריכות אחרי שהחלו מה שהיא מכנה "ההכפשות" על הלקוחה שלה. א' הוגדרה בהתחלה על ידי עו"ד אמיר כ"מחזרת אובססיווית". דמות המחזרת האובססיווית הפכה עד מהרה בתקשורת גם לחשפנית, סחטנית וזונת צמרת. אל הכתבים הגיעו אנשים שסיפרו על קלטות לוהטות שבהן מככבת א', מסמכים שונים שהועברו הציגו אותה כמי שגובה 600 שקל עבור שעה של שירותי מין. "ישבתי מול הטלוויזיה ושמעתי את הדברים האיומים על א', ואמרתי שזה לא יתכן שככה ידברו עליה. אני לא אתן לזה לקרות, והתחלתי להגיב על כל דבר".

את לא מרגישה שבתגובות שלך רק העצמת את עיסוק התקשורת בפרשה ובא'? שאר המתלוננות לא הותקפו כמו א' והן לא היו מיוצגות.

"אם הצד השני לא היה מכפיש ומשמיץ, לא הייתם שומעים אותי. א' סומנה מראש כמטרה ומהרגע שהסתערו עליה היא היתה צריכה את הפה שלי".


מלח הארץ

בעוד שאת תמונתה של א', המתלוננת היחידה שצולמה עד כה, מלווה בקביעות טשטוש מחשש לזיהויה, הרי שפרצופה של בראשי הפך לסמל הפרשה. באחד מראיונות הרדיו הראשונים שלה הגדיר אותה העיתונאי אמנון אברמוביץ' כ"עורכת דין אחת", ועו"ד אמיר הגדיר אותה בראיון רדיו אחר כ"עורכת דין לא מוכרת שמדברת ברמה של שוק".

"אני יודעת שכל הזמן אמרו עלי 'מי היא'. למזלי לא היה לי זמן להיפגע", היא אומרת. אבל היא נפגעה מאלה ששמו לב לטעויות העברית שלה, מאלה שהגדירו אותה כעממית. היא דווקא רואה בעצמה אליטה ירושלמית. סבה, יהודה בראשי, הוא ממחדשי העיר ואף זכה לכיכר על שמו בשכונת קטמון.

"אני רוצה שיקומו כל אלה שמדברים עלי ויעמדו הם במקומי. ידברו הם שלוש פעמים ביום מול מצלמה, כשכל מלה צריכה להישקל. אני מדברת בשפה פשוטה ולא משפטית כי אני רוצה שהציבור יבין אותי. וכן, אני נלחצת מזה ששומעים אותי בכל בית, ובאוטו בדרכים, שאני בכל עיתון. אני חושבת על זה שכל מלה חשובה, ושברגע אני יכולה לשבש את החקירה. אז נכון שלפעמים תוך כדי תשובה עשיתי טעויות בעברית, אבל הרבה פעמים גם לא טעיתי. אז מה אם אמרתי שתי מיליון ולא שני מיליון? מי שחושב שטעות כזו היא אסון יש לו בעיה, אני לומדת מהטעויות שלי". מרגיז אותה כשאומרים שהיא הגיעה לפתע, משום מקום: "באתי ממקום מלא עוצמה, מבית מלא בערכים וביטחון. הפרשה הזאת לא עשתה אותי, כי אני זה אני".

היא נולדה בשכונת בית וגן בירושלים לפני 33 שנים. אמה רחלי היתה בחודש השלישי כשאביה יצחק נהרג ברמת הגולן במלחמת יום הכיפור. פגז פגע בטנק שעליו פיקד, והוא נפצע אנושות. שעות אחר כך מת מפצעיו לאחר שצוותי הרפואה לא הצליחו להגיש לו עזרה מספקת. אחיה הגדול יהודה היה בן שנה וחצי כשהודיע לפתע לסבו ולאמו "שאבא איציק שלי בשמים". ימים ספורים אחר כך קיבלו את ההודעה על מותו.

יצחק בראשי היה בן למשפחת הקבלנים הירושלמית המוכרת, עסק בעבודות עפר ועשה חיל בתחום. עד היום מחזיקה משפחת בראשי הענפה בחברה גדולה לקבלנות תשתיות הפועלת בכל הארץ. בראשי נושאת את שם משפחתו של אביה, אך אחרי מותו, היתה זו משפחת מזרחי, משפחתה של אמה שאימצה ותמכה באלמנה ושני ילדיה הקטנים. לזכר האב, החליטה אמה לקרוא לה כנרת, כי ליד האגם שאהב יותר מכול גם מת. על אביה למדה מהתמונות ומהסיפורים, אך קראה לסבה אבא. לכל אחת מדודותיה קראה אמא. "היו לי כמה אמהות וכמה אבות. כולם פינקו אותי ומעולם לא שמעתי מאף אחד מהם את המלה לא. כל מה שרציתי קיבלתי".

היא גדלה בצמוד לאחיה שהפך לאדם הקרוב והנערץ עליה ביותר. האח מתגורר כיום עם משפחתו בלונדון, עוסק בנדל"ן ושותף בעסקיו בין היתר גם עם איש העסקים בבו קובו. ממקום מושבו שם ליווה אותה בדאגה גם בחודשים האחרונים.

היא נהגה להשתמט מבית הספר, להעביר את שעות הבוקר בשינה ("עד היום אני מעדיפה לישון ביום ולחיות בלילה"). את לימודיה סיימה באקסטרני אחרי שנזרקה מהתיכון. בצבא שירתה כפקידה במפקדת חיל האוויר, אחר כך עברה לתפקיד אחר בפרויקט תלפיות. גם בצבא עשתה כרצונה: "כיתומת צה"ל אף אחד לא העז להתווכח אתי יותר מדי".

היא השתחררה בלי תוכניות מיוחדות. עבדה בתפקיד פקידותי במשרד האוצר, נסעה אל אחיה וחזרה. עד שהציעה לה בת דודתה לגשת עמה למבחנים במכינה. שם כאמור, בגיל 23, הכירה גם את א'. את שנות הלימוד במכללה למשפטים, שבהן התגוררה במלון דירות בנתניה, היא מתארת כתקופה נפלאה. בהמשך עברה לתל אביב ואפילו החלה לצאת עם נהגו האישי של נשיא המדינה אז, עזר ויצמן. "ביקרתי אתו בבית הנשיא, ואפילו השתתפתי בארוחת ערב חגיגית שנערכה במקום. מי האמין אז שאני מבקרת בזירת פשע?"

אחרי הלימודים, שסיימה בהצטיינות, התמחתה בבית משפט השלום בתל אביב, אצל השופט ציון קאפח. אחר כך החלה לעבוד כעצמאית, בתיקי פלילים קטנים, שבהם כאמור גם תיק המעצר של נסים פז "במבילי". בשנה-שנתיים האחרונות חשבה לעזוב את המקצוע, לעבור לניהול, אבל לא מצאה עבודה. באותו זמן, השלימה לימודי תואר שני במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. עד שא' חזרה לחייה.


למי הזכות לשפוט אותי?

בחודשים האחרונים קנתה בראשי מכשיר טלפון סלולרי נוסף. לכולם סיפרה כי עשתה את זה כדי שיהיה קל יותר להשיג אותה, אבל היא פשוט משוכנעת שהאזינו לה לקו: "קרו לי דברים משונים במכשיר הסלולרי הישן שלי. שיחות נותקו, היו רעשים. בוודאות האזינו לי". באחד הימים הופתעה לקבל שיחת טלפון משותף לשעבר שהתגוררה עמו בתקופת לימודיה. "היו אצלי שני אנשים שביררו עלייך", סיפר לה. "אני לא יודעת מי עומד מאחורי כל זה, אבל בפירוש הסתובבו ואספו עלי מידע", היא אומרת.

ככל שהתקדמה הפרשה צצו ועלו סיפורים קשים על א', את מספרת על חשש מהאזנות אצלך בבית, פרצו אלייך לדירה, אפילו שמם של העבריינים למשפחת אברג'יל עלה בפרשה. פחדת?

"אני לא פוחדת מאף אחד, חוץ מאלוהים. אבל אני מודה שבשלב מסוים פחדתי כבר ללכת לישון לבד. אחרי הכול אני בחורה צעירה, רווקה בתל אביב, ומנהלת מלחמה נגד הכוחות החזקים בארץ. אפילו התחלתי להצמיד כיסא לדלת הדירה שלי, ותקעתי מטאטא מתחת לידית. לא פעם גם הזמנתי חבר לישון אצלי, בגלל החשש. כשעלה השם של מאיר אברג'יל גבר החשש שלי. לא בגלל אברג'יל עצמו, כמו מההתנהלות כולה של הפרשה". למרות זאת היא דחתה את הצעתו של אחיה להצמיד לה מאבטחים.

אירוע הפריצה לדירתה הלחיץ אותה מאוד. היום היא אומרת שהיא מאמינה שזה היה אירוע תמים, אבל באותו הבוקר שבו התקשרה אליה א', שהיתה בדירה, ואמרה שגנבו לה את התיק ובו מסמך רגיש הנוגע לפרשה, היא נכנסה להיסטריה. "כשכולם עזבו את הדירה ואני גמרתי לשטוף את הבית מהלכלוך של הזיהוי הפלילי, התיישבתי ואמרתי לעצמי: או-או. משהו פה קרה. הרגשתי כמו בסדרת הטלוויזיה "נמלטים" - שבשלטון אסור לגעת. בכיתי המון, הרגשתי מאוד רע. הפחיד אותי עוד יותר, כשהתחילו השמועות כאילו ביימנו את האירוע הזה".

אותן האשמות הוטחו בה כשהחליטה לעזוב בזעם את טקס הזיכרון לחללי צה"ל שהתקיים השנה בהר הרצל במעמד נשיא המדינה. "זו האזכרה השנתית של אבא שלי ובאזכרה הזאת לא הייתי מוכנה לעמוד לכבודו של קצב. זכותי. התקשורת עשתה מזה כותרות אבל למי בכלל היתה הזכות לשפוט אותי?"

החשיפה בתקשורת הפכה אותה לסלבריטי. היא אפילו נטשה את הספר הקבוע שלה ועברה לעשות גוונים באלפי שקלים אצל ספר הצמרת מיקי בוגנים. גם בתור למסעדות היא כבר לא ממתינה. אנשים ברחוב לא מפסיקים לעצור אותה, לזרוק לה מלה טובה, "אבל יש גם מקרים שאנשים ניגשים אלי ואומרים - 'יא חתיכת מגעילה, תראי מה עשית לנשיא', או 'בחייך בראשי, למה א' לא הלכה להתלונן על ההתחלה'. ואני מתפוצצת, אם הם רק היו יודעים מה קרה שם. לפני כמה ימים ישבתי בבית קפה, ואיזו גברת אחת התחילה לברבר לי בשכל על א'. עצרתי אותה ואמרתי 'גברת, כל עוד הבת שלך לא חוותה את זה, עזבי אותי בבקשה'".

את מרגישה שאת מנהלת גם מאבק נשי, פמיניסטי, מול מערכת שפועלת לפי קודים גבריים, כוחניים?

"אני בכלל לא פמיניסטית ולא בעד שוויון בין גברים לנשים. אבל אני בעד הכוח הנשי, אני חושבת שגבר צריך לדעת לשמור את הידיים שלו בכיס. אין הבנתי או לא הבנתי - אם אשה לא נתנה לך את האישור, שום דבר לא צריך לקרות".

תוכלי לייצג בעתיד חשודים בעבירות מין?

"ייצגתי בעבר עברייני מין, אבל זה היה לפני הפרשה. נראה לי שכיום, אני אוכל לייצג חשודים שכאלה רק אם אדע במאה אחוז, ברזל, שהם לא עשו את מה שמייחסים להם".

ואם הנשיא היה מבקש, האם היית מתחלפת עם עורכי הדין ליבאי ואמיר?

"לפני הפרשה הרי ברור שהייתי אומרת בטח. אבל עכשיו, אחרי שנתקלתי בהתנהלות של הצד שלו, כשאני כל כך מאמינה למה שא' עברה, אז התשובה היא לא".

היא מספרת שמאז תחילת הפרשה, לא מעט מחבריה למקצוע ניתקו אתה קשר. בקיץ האחרון נסעה לכנס לשכת עורכי הדין באילת, ולא מצאה את עצמה. "הרגשתי שם אאוטסיידרית. לא יודעת למה". המבטים שננעצו בה, אולי תחושת חוסר הפרגון, גרמו לה אי נוחות. את ימי הכנס, העבירה בסופו של דבר לצד אחד מידידיה החדשים, כתב לענייני משפט. יותר מכול היא חששה לפגוש בעו"ד ציון אמיר. פחדה מעימות, ממה שיאמר לה ואיך תגיב בחזרה.

בראשי: "בדרך כלל יש לי קשר טוב עם עורכי הדין שמנגד. אבל כאן היה משהו אחר, אני לא יודעת למה אבל לקחתי את הדברים של ציון באופן אישי. אולי באמת יש לו משהו אישי נגדי, או שאולי הוא פשוט עושה את עבודתו". בראשי מתכוונת לעקיצות הקטנות שזרק עו"ד אמיר בכיוונה בתחילת הפרשה, כשדיבר על הסגנון שלה, על זה שאיש לא מכיר אותה, ובעיקר כשרמז שהיא זו שביימה את הפריצה לדירתה.

באחד הימים ישבה בבית ועשתה את מה שהיא משתדלת מאוד שלא לעשות - קראה טוקבקים על עצמה. "פתאום ראיתי טוקבק מגעיל, רע, שמישהי כתבה עלי. בטקסט היו כינויים ומלים משותפות שהמצאנו אני וחברה שלי. הבנתי שזו היא שכתבה עלי. זה היה מעליב".


הוא חשב שכולם עובדים עבורו

בערב שבת האחרון ישבה בראשי עם חברים מול הטלוויזיה, עישנה בשרשרת והמתינה במתח ל"ארץ נהדרת". השמועות אמרו שהדמות שלה תופיע הערב. בסופו של דבר היא הסתפקה בפרודיה על נאומו של הנשיא. "בנאום הזה הציבור הבין מול מי אנחנו מתמודדות. בפרשה הזאת דמו של אף אחד לא היה צריך להישפך. אבל מי ששפך ראשון דם היה צריך לצפות שזה יקרה גם לו. אני הבטחתי שזה לא יהיה חד-צדדי, מי שיפגע בא' ישלם".

היא צפתה בנאום בעת שישבה באולפני חדשות ערוץ 2, לשם הובאה כדי להיות בכוננות תגובה. א' אפילו לא טרחה להדליק טלוויזיה, רק מאוחר יותר התעדכנה מבראשי על המופע שהפסידה. "הבעיה שלו היא שהוא חשב שכולם עובדים עבורו. כשהוא פנה למזוז הוא חשב שאם אני הנשיא אז היועץ המשפטי הוא עורך הדין הפרטי שלי. כשהוא השתמש בכלי התקשורת הוא חשב שהם ישרתו רק אותו כי הוא הנשיא. כשהוא זרק ספין, הוא לא חשב שכלי התקשורת יבדקו אותו גם עם המתלוננות? וכשהמשטרה עורבה בעניין, מה הוא חשב, שהיא לא תחקור גם אותו? שהמשטרה לא תעשה את עבודתה?

"אני מתפוצצת מהטענה שלא ניתנה לו זכות הדיבור. הרי הוא, אשתו, ילדיו ומקורביו כולם התראיינו. ומי מטעם המתלוננות דיבר? רק אני. אף אחד מהמשפחה של א' לא יצא ואמר לכולם לעצור רגע. לא אמר שהם נגמרים מכל זה. חוק יסוד: כבוד האדם לא חל רק על נשיא המדינה, הוא חל גם על הנשים עצמן. כמה שקרים היה אפשר לסבול בנאום אחד? איך למשל הוא יכול לטעון שהוא ויתר על החסינות? הוא ניצל את התמימות של הציבור שלא בקיא בכל הפרטים".

בימים אלה היא עדיין ממתינה לשמוע מהפרקליטות מה הוחלט באשר לא', שכזכור נחקרה באזהרה בחשד לסחיטה באיומים. היא משוכנעת שא' לא תועמד לדין, "פשוט משום שזה כלל לא קרה". המשטרה בחרה בעניין זה להעביר את ממצאיה לפרקליטות בלי המלצה כיצד להכריע, האם להגיש נגד א' כתב אישום. באשר לטענות שהועלו נגד א' במהלך הפרשה, כאילו התקשרה לגילה קצב ובירכה אותה במזל טוב על הולדת בן מחוץ הנישואים לנשיא, כאילו צילצלה באישון לילה לבית הנשיא לברכו ליום הולדתו, טוענת בראשי, שלא היה ולא נברא, "גם במשטרה הבינו את זה".


אני אמשיך הלאה

לאחרונה נבחרה בראשי על ידי ביטאון לשכת עורכי הדין למקום השלישי בקטגוריית איש השנה במשפט. עו"ד ליבאי נבחר למקום הראשון. היא מוחמאת מהבחירה. כולם אומרים לה מכל עבר שהיא "מוכרחה למנף את עצמה" מהמקום שהיא נמצאת בו. בראשי לא משוכנעת שהיא יודעת איך. תיקים חדשים עדיין לא זורמים אל המשרד החדש שפתחה בלב תל אביב. היא מצדה היתה מעוניינת דווקא בתוכנית טלוויזיה: "הייתי רוצה לקבל תוכנית, לא יודעת באיזה נושא, אבל שתהיה רצינית".

עד אז היא מוכנה למנף את עצמה בעיקר בתחום הרומנטי. הפרשה פגעה לה גם בחיי האהבה: "לא פעם מצאתי את עצמי לבושה ומוכנה בדרך לארוחת ערב עם בחור, כשברקע יש לי 700 טלפונים. זה לא עבד טוב. אי אפשר להחזיק יד למישהו בארוחה רומנטית ולהיות בלחץ ובחוסר שקט מהקרייסס הבא שעומד לקרות".

היא אומרת שהיא יודעת היטב שהיא לוקחת חלק בתהליך היסטורי, משהו שילמדו עליו עוד שנים רבות. "אבל אני לא מרגישה שאני זו שעושה את זה. לא אני מפילה נשיא מדינה, הוא מפיל את עצמו. אני רק הדפתי משפטית, עובדתית, את הטענות שלו".

את לא חושבת שהתהפכו היוצרות? בזמן שא' נותרה באנונימיות שלה, נחבטת שוב ושוב על ידי אנשיו של הנשיא, את זכית בפרסום, גזרת קופון בדמות יחסי ציבור נרחבים?

"אני לא חושבת שהיוצרות התהפכו. אני עדיין לא הסיפור כאן, אני רק הפה של א', ובגלל זה כולם רוצים אותי. זו המערכה שאני מנהלת עבורה, אבל אני אמשיך הלאה, ואילו היא זו שתסחב אתה כל חייה את הסיפור הקשה הזה שהיא עברה".

את מבינה שעוד תתגעגעי לימים האלה, שתיק כמו זה כבר לא יהיה לך?

"אני כבר לא בטוחה. יש לי תחושה שגם ככה הייתי הופכת בסופו של דבר לעורכת דין ידועה. ומי יודע, אולי בעתיד אני עוד אגן על ראשי ממשלות".


א’: לא יכולתי לבחור אדם יותר טוב

בשיחה עם "הארץ" אומרת עובדת לשכת בית הנשיא לשעבר, המתלוננת א': "לא יכולתי לבחור אדם טוב מכנרת כדי ללוות אותי בפרשה. כמי שמכירה אותי היא יודעת שמה שאני אומרת זה 100 אחוז אמת. מי שמכיר אותי מאמין לי. לדבר עם כנרת זה כמו לדבר עם אחותי. אני חושבת שסמכתי על כנרת כי אני מכירה את האופי שלה. היא טיפוס מאוד לוחמני וזה התאים לי. רציתי שמי שתלווה אותי ברגעים הכי קשים ואמיתיים של חיי תהיה גם חברה".

א' מספרת שהיא בוחנת מהצד את השינוי שעובר על בראשי: "אני הולכת אתה ברחוב ורואה את המבטים של כולם, איך הם מזהים אותה. אני שומעת את התגובות ואני חושבת שזה שינוי חיובי. היא כבר לא אדם אנונימי. אבל מבחינתי זו עדיין החברה הכי טובה ובעיני היא לא השתנתה. היא אדם צנוע, טוב לב ותעשה הכול כדי להגן על האמת. ברית הדמים בינינו התחילה עוד במכינה, שכבר שם היתה ההתחברות שלנו. בילינו כבר אז כמו היום, המון. ממש כמו בעל ואשה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#