"הציעו לי להשקיע בפייסבוק. אמרתי לא. זה נראה לי מטופש" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ההצלחות שלי, הכשלונות שלי

"הציעו לי להשקיע בפייסבוק. אמרתי לא. זה נראה לי מטופש"

עם אקזיטים בשווי מצטבר של 5 מיליארד דולר, לגיורא ירון, מאבות ההיי-טק הישראלי, יש כמה כללי אצבע להשקעות נבונות שכדאי לאמץ ■ איך מקימים חברה, במה הוא בוחר להשקיע ומתי הוא מתכוון להפסיק

21תגובות
ד"ר גיורא ירון
דודו בכר

לא מעט פעמים הוגדר גיורא ירון כמידאס של עולם ההיי־טק הישראלי. שוב ושוב התברר שמיזמים שבהם היה לו חלק הופכים לזהב, או במושגי עולם ההיי־טק - לאקזיט.

במהלך השנים היה לירון - מי שהביא לארץ ב-1979 את נשיונל סמיקונדטור (טאואר-ג'אז של היום), והוביל את אינדיגו ב-1994 להנפקה בנאסד"ק - חלק באקזיטים בשווי מצטבר של 5 מיליארד דולר. למרות שני כישלונות - פרופיליי שנסגרה, ואקסנט (שנמכרה לדל לאחר שפורקה) - רשומים על שמו שישה אקזיטים נאים, בנוסף על חברות בבעלותו שאותן הוא מנהל עד היום.

עובדי קומרנט
עופר וקנין

בין האקזיטים הבולטים שאותם הוביל ניתן למנות את קומרנט, שנמכרה לרד האט בכ-115 מיליון דולר ב-2009; פי־קיוב שנמכרה לסיסקו ב-200 מיליון דולר חמש שנים קודם; הייפרוויז, שנמכרה לצ'קפוינט ב-2015; וכמובן מרקורי - שבה שימש ירון יו"ר הדירקטוריון - שנמכרה ל-HP תמורת 4.5 מיליארד דולר ב-2006. למרות גילו המתקדם (69) הוא לא עוצר - וממשיך לפגוש יזמים ולהשקיע בחברות. סוד ההצלחה שלו תלוי, לדבריו, בשני גורמים: אשתו צילה, שאותה פגש בגיל 14 ומונעת ממנו לעשות טעויות, ותפישת עולמו, שקובעת דרך בתחומים שבהם יש לו יתרון יחסי.

"יושבים עם מפית ועט, ומזה מתחילים חברה"

"הטעויות שלי הן בתחום של קריאת השוק או בחירת השותפים", מספר ירון. לדבריו, בזמן שעבד על הדוקטורט שלו בפיזיקה יישומית באוניברסיטה העברית, בהנחיית פרופ' דב פרוהמן, מנכ"ל אינטל המיתולוגי, הוא עסק בפיתוח תא זיכרון בגודל4 קיי. "פרוהמן הציע לי לפתח תא זיכרון גדול יותר של 32 קיי", הוא מספר, "אמרתי לו, 'אנחנו לא יודעים מה לעשות עם 4 קיי, מה נעשה עם 32?' אבל כיום כל אחד הולך בכיס עם 128 מגה. זה מה שקורה כשחיים את התחום, אבל לא מסוגלים לראות מעבר לקצה האף".

בהקשר לטעויות העבר, מזכיר ירון גם כמה הצעות עבודה שלא נענה להן בזמן שעבד בעמק הסיליקון. למשל, זו שקיבל מאלי הררי, מייסד סנדיסק ("לא הבנתי לאן השוק הזה הולך, ורציתי לחזור לישראל"), או ההצעה לעבוד במעבדות בל, שעם הסירוב לה הוא פיספס הזדמנות לעבוד עם נובליסט.

"לצעירים שחושבים שאנחנו, הזקנים, יודעים מה אנחנו עושים ומקשיבים לנו כאילו מדובר בדברי אלוהים חיים - אני מציע לשקול זאת שנית. גם אנחנו לא חפים מטעויות", הוא אומר.

את מה שנראה מבחוץ כטעות הגדולה ביותר בקריאת השוק, הוא עשה לדבריו ב-2006, לאחר מכירת חברת ההיי-טק פי-קיוב לסיסקו. אחד המשקיעים בפי-קיוב היתה אקסל פרטנרס. "אלה היו ימים שבהם השקיעה אקסל בחברה אנונימית בשם פייסבוק", מספר ירון. לדבריו, הם שאלו אותו אם ירצה להצטרף. "שאלתי מה הם עושים, ואמרו לי שהם עוסקים בפרסום מידע פרטי במרחב הציבורי. נראה לך הגיוני להשקיע בדבר כזה? אני לא מבין בזה, לא מכיר את זה, וזה נראה לי מטופש".

לוגו פייסבוק על מסכים
jon challicom / Alamy Stock Phot

גם היום?

"גם היום. למה שארצה להעלות תמונות מהחופשה שלי, ויותר מזה - למה שמישהו יתעניין בהן? שמעתי מה הם עושים - אמרתי מה פתאום".

ואתה מתחרט?

"לא. נכון, אם הייתי משקיע בהם היה לי הרבה הרבה יותר כסף, אבל מה הייתי עושה אתו? השאלה היא תמיד באיזה מגרש אני משחק - ואני משחק במגרש טכנולוגי, שאני מבין בו. פייסבוק היא במגרש הפסיכולוגי.

"אמנם בדיעבד היא התפתחה לפלטפורמה מדהימה, אבל גם אם היו שואלים בתחילת הדרך את מארק צוקרברג לאן זה יגיע - הוא לא היה מהמר על הממדים האלה. בעיני, האי־השקעה בפייסבוק לא היתה טעות. אני בודק טעות באופן הבא: אם היו מציעים לי את אותה ההצעה שוב, האם הייתי שוקל את צעדי אחרת. במקרה הזה, אני אומר לא.

"התפישה שלי אינה פיננסית. אפשר לעשות כסף גם בנדל"ן, אבל זה לא מה שאני עושה. כדי שאשקיע במשהו, נדרש מרכיב טכנולוגי עמוק".

מהו תהליך העבודה שלך?

"אני יושב עם אנשים, ומתחיל לכתוב על מפית. ככה מתחילים חברה. אם אני לא מסוגל להפוך את המפית לחברה שאני עוזר לה בהתפתחות הטכנולוגית ובפתיחת דלתות - אני לא נכנס".

לדברי ירון, היתרון שלו - זה שמנע ממנו את פייסבוק אבל עזר לו לרשום כל כך הרבה אקזיטים - הוא היכולת לראות את הממשק בין הטכנולוגיה לשוק, ואיך הם יתכנסו. "ביג דאטה ובינה מלאכותית למשל, הם נושאים שאני יכול לראות איך הם תורמים או לאן התחום יתפתח, ולכן הקמתי עם ניר ליבנה את equalum, שתשאב נתונים ממסדי נתונים שונים, שעליהם אפשר יהיה להפעיל מנוע של בינה מלאכותית. את השוק הזה אני חי טוב יותר מאת שוק הרשתות החברתיות".

עופר וקנין

"בהיי־טק יש המון שרלטנות"

ירון הוא משקיע פעיל, ועובד פעיל עוד יותר. "אני יזם סדרתי, לא משקיע והולך", הוא מעיד על עצמו. "כרגע אני עובד במידה זו או אחרת בשש חברות שונות. במקביל, אני פוגש יזמים פוטנציאליים בכל שבוע. הרשת החברתית היחידה שאני נמצא בה היא לינקדאין. ככה פונים אלי, ודרכה אני בודק אם יש סיבה לפגישה".

קצב הפניות התגבר עם השנים?

"מדובר בקצב קבוע, אבל בתחום הזה יש המון שרלטנות - הרבה אנשים שאין להם מקום עבודה ומנסים לייצר לעצמם אחד כזה. פעם העסקתי מישהו שיעזור לי, וגיליתי שאחרי המיון שלו אני צריך לעשות את המיון שלי".

כמשקיע פרטי יש לירון כמה כללי אצבע: ההשקעה הראשונית היא כמה מאות אלפי דולרים, ולאורך כל חיי החברה לא יותר מ-5 מיליון דולר, כש-2 מיליון דולר הם מ"שלב המפית" עד לשלב ה-POC(Prove of concept). "ההחלטה הזאת מגבילה לנישות מסוימות", הוא מודה. "אני לא משקיע בברזלים או בצ'יפים, מכיוון שמדובר בסכום קטן מדי. בנוסף, אני תמיד משקיע עם עוד כמה גופים - קרנות ומשקיעים פרטיים".

מכשור רפואי הוא לא התחום החזק שלך ובכל זאת הקמת את איתמר מדיקל.

"מכשור רפואי הוא האינטגרציה שבין חומרה לתוכנה, לכן הוא כן בתחום ההשקעה שלי. עם זאת, עולם המדיקל מאוד מבולבל כיום, בעיקר בגלל המדיניות השונה של דונלד טראמפ בארה"ב. אני לא בטוח שאשקיע בו בקרוב. תחומים כמו מחשוב ענן, סייבר או ביג דאטה מעניינים אותי יותר".

מהו קצב ההשקעות שלך?

"בין השקעה אחת לשתיים בשנה. אני רואה 50 מיזמים בשנה, אם לא יותר, ומבחינתי מדובר בתחקיר שלם".

כמשקיע, מה לדעתך חשוב יותר - רעיון או יזם?

"זה כמו לשאול את מי אתה אוהב יותר, את אבא או את אמא. בעיקרון, שניהם חשובים. יזם אולי חשוב יותר כי שווקים משתנים, אבל לא אלך עם יזם טוב בלי שוק טוב, ולהפך".

סיראג', בית התוכנה למהנדסים בדואים בבאר שבע
אילן אסייג

באחרונה הקמת את סיראג', בית תוכנה למהנדסים בדואים בבאר שבע. מה עמד מאחורי זה?

"עשיתי את זה יחד עם צוות גדול ומחויב, כי זו הדרך לחבר את החברה הבדואית לקטר הישראלי המפורסם. כשהם נשארים מאחור, נוצרת בעיה לכולנו. הרעיון הוא לחשוף את הדור הצעיר לאפשרות להגיע להיי-טק באמצעות יצירת מודלים לחיקוי, וכמובן מקום עבודה שאליו יוכלו צעירים לשאוף".

אחרי כל ההצלחות שמאחוריך, מה הדרייב שלך? למה לא לנוח?

"אני לא עובד קשה. לצורך העניין, אבא שלי הרים אבנים בקיבוץ מנרה עם הידיים. אני מאמין במשפט: אם אתה נהנה ממה שאתה עושה - לא תעבוד יום בחייך. אני למשל, נהנה מהרצאות. לפני כמה שבועות העברתי הרצאה בגן של הנכדות שלי על מעגלים חשמליים, ועל תורת הגלים אצל נכד אחר".

פנסיה היא מלה גסה?

"פרוהמן הודיע שהוא פורש בגיל 60, ואכן פרש. אלי הררי, לעומתו פרש בגיל 65, ואמר 'אני הולך לכתוב ספר'. בגיל 72 הוא הקים עוד חברה. אתה חוזר למקום הפשע כי אתה לא יכול לעצור את המוח. זה כמו אמן, מתי הוא יפסיק לצייר? רק כשהיד שלו לא תזוז יותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#