עו"ד יהודה רווה: "אני מקושר ויכול להרים טלפון ללשכת ראש הממשלה - אי אפשר להכחיש שזה טוב לעסקים" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עו"ד יהודה רווה: "אני מקושר ויכול להרים טלפון ללשכת ראש הממשלה - אי אפשר להכחיש שזה טוב לעסקים"

רשת הקשרים העסקיים והאחרים של עו"ד יהודה רווה מהדקת יחדיו אליטות פוליטיות, עסקיות ומשפטיות; זהו הבסיס לאימפריית הייעוץ המשפטי שהקים ולמעורבותו בעסקות ענק בתחומי הנדל"ן והתשתית

3תגובות

כביש 6 הוא כנראה הכביש היחיד בישראל שיש לו עורך דין. יהודה רווה הוא עורך הדין של הכביש ופרקליטו הנלהב. "אנשים מתלוננים על הקנסות הגבוהים שמטילים על מי ששוכח לשלם או מאחר בתשלום החשבון, אבל אנחנו יצרנו תקדים במדינת ישראל. היה ברור מראש שתהיה בעיה של גבייה. הרי כאן כל מי שמקבל דו"ח חנייה מהעירייה זורק אותו לפח מבלי לפתוח או מסרב לאסוף אותו מסוכנות הדואר. אנחנו הגענו לקרוב ל-98% אחוזי גבייה!" מתמוגג הפרקליט הוותיק, שמשרדו הגדול משמש, בין השאר, מעין מחלקה משפטית של חברת דרך ארץ, הזכיינית שהקימה ומפעילה את כביש האגרה המצליח.

"זו גם גבייה צודקת יותר", הוא מוסיף. "במוסדות אחרים הלקוחות המשלמים כחוק נושאים בנטל התשלומים של המתחמקים מהתשלום. בשיטת הגבייה בכביש 6 - רק משלמי קנסות הפיגורים נושאים בהוצאות הגבייה מהמתחמקים".

אין פלא שאחת הטרדות הגדולות של רווה בימים אלה היא פגם שנמצא כביכול בהליכי מסירת הדואר הרשום למפגרים בתשלומים לחברת דרך ארץ. מחלוקת על אופן התשלום שמשלמת החברה תמורת משלוח ההודעות גרמה לביטול הודעת קנס שנשלחה ללקוח, ולמהומה משפטית גדולה במשרדיו של רווה. אבל רווה הוא איש אופטימי ובטוח שבקרוב תתברר הטעות ותוסדר הבעיה.

"אנשים אופטימים חיים יותר", הוא מצטט מידיעה שקרא בעיתון, "אז אני איש אופטימי. הרי כשהחדשות הרעות מגיעות כולם סובלים, אבל הפסימים סבלו עוד קודם לכן, כי הם ידעו שהן יגיעו". אבל ביום שבו אנחנו מדברים, רווה מסרב להקדים את החגיגות: אחר הצהריים עמד החשב הכללי להכריז על זכייתם של לקוחותיו, חברת MTS, במכרז הענק על בניית הרכבת הקלה בגוש דן. כסף גדול מעורב שם, יותר מ-9 מיליארד שקל. למשרדו של רווה שווה הזכייה מיליוני שקלים והגדלה משמעותית של נפח הפעילות למשך שנים רבות.

בעיתונים כבר הכל נחתם ונסגר. הקליינטים של רווה, בראשות לב לבייב, מבעלי דרך ארץ, הם הזוכים במכרז. "אני עורך דין", נזכר רווה, "ועד שאין הכרזה רשמית - שום דבר לא סגור". לרווה יש סיבות משלו. הוא יודע היטב שהקבוצה שלו הגישה את ההצעה הטובה יותר, אך כשמדובר במאבק על מיליארדי שקלים, קשה למפסידים להשלים עם הגזרה, ובכל רגע הם יכולים לשלוף קלף סודי שיעכב את ההחלטה או יגרום לביטולה. גם לאחר שנסע לירושלים, השתתף בטקס ההכרזה וחזר, היה רווה משוכנע שיום הבג"ץ עוד יבוא.

משרד רווה נמנה עם 15 המשרדים הגדולים בישראל ומעסיק יותר מ-63 עורכי דין. בעבר היה ידוע בעיקר כנדל"ניסט המתמחה בייצוג משקיעים זרים בתחומי הנדל"ן והמלונאות. פעילותו בתחומים אלה עדיין רבה, ואת השנה הוא פתח בשורת עסקות, כשהוא מלווה את הסתערותו של שעיה בוימלגרין על שוק הנדל"ן המקומי באמצעות רכישת אזורים ומלונות שרתון.

הוא היה מהראשונים לזהות את הפוטנציאל העצום של מיזמי התשתית. מדובר בעסקות גדולות וסבוכות, לרוב בין הממשלה ליזמים פרטיים, והן כרוכות בסכומי עתק ומתמשכות על פני עשרות שנים. הטיפול המשפטי מורכב מאוד, כולל הסכמים וחוזים בלתי שגרתיים ודורש התמחות המקשה מאוד על כניסתם של מתחרים חדשים. רווה, המעיד על עצמו שהוא עורך דין ולא איש עסקים, מתקשה לא פעם לבלום את היזם שבו. לפני חודשים אחדים יזם עם שותפיו מחברת הביטוח הראל שבבעלות משפחת המבורגר הקמת קרן השקעות בתשתית.

רווה הוא מיזמי הקרן, מנהל ואף משקיע בה בעצמו. הקרן הוקמה במהירות יחסית, בעזרת שני משקיעי חוץ גדולים, המבקשים לשמור על דיסקרטיות. אחד מהם, על פי הפרסומים, הוא איש העסקים מורט צוקרמן, מיליארדר בעל עסקי נדל"ן ותקשורת בארה"ב, שהקפיד עד כה להגביל את פעילותו בישראל לתרומות. רווה מסכים שהסכום שגייסה הקרן, 300 מיליון שקל, קטן מאוד לעומת מה שנדרש מקרנות תשתית מסוג זה, אך הוא מבטיח שבקרוב ייערך גיוס נוסף, הפעם בחו"ל.

"הפוטנציאל של הקרן גדול מאוד מפני שהיא תשמש זרוע איתור למשקיעים הגדולים העומדים מאחוריה. קבוצת הראל מנהלת 1.2 מיליארד שקל, וזה כבר סכום גדול יותר", הוא מסביר. לדבריו, הקרן מנהלת מגעים להשקעה בכ-30 פרויקטים, בעיקר בתחום תחנות הכוח והמים.

סוגר עניינים בשקט

לרווה סגנון מינורי ודיבור רך. אף שמצא את עצמו מדי פעם בלב סערה משפטית כלשהי, הוא נוהג לסגור את ענייני לקוחותיו בשקט, הרחק מאולמות המשפט וללא כתבי תביעה והגנה. לעתים רחוקות אפשר לשמוע ממנו הצהרה מעוררת מחלוקת.

הצלחת מדיניות הקנסות של דרך ארץ פיתתה אותו לפרסם ב-TheMarker מאמר מהדהד שקרא להטיל קנסות של עשרות אלפי שקלים על נהגים החורגים מהמהירות המותרת. רווה כתב את הדברים בתקופה שהיה פעיל בעמותת "אור ירוק" שהקים אבי נאור למלחמה בתאונות הדרכים.

"עובדה שקנסות חמורים גורמים לאנשים לציית לחוק. הצעתי שהקנס יהיה במכפלות של אלפי שקלים, על פי מספר הקילומטרים לשעה שהנהג נסע מעל המהירות המותרת. אני בטוח שאם הקנסות היו כאלה, אף אחד לא היה נוסע מעל המהירות המותרת. לפני עשר שנים ייצגתי את המדינה במשפט נגד מישהו שהשליך פחית מהמכונית ונקנס. בית משפט השלום קבע שזו 'עבירת זוטות' ופטר את הנהג מעונש. עירערנו לבית המשפט המחוזי ואמרתי שם שאם אלה זוטות ואחוז אחד מהנהגים יתפתה להשליך פחיות משקה בכביש, כל המדינה תתכסה בפחיות. בית המשפט קיבל את דעתי והטיל על הנהג קנס מאוד חמור".

אז זה הפתרון? ענישה חמורה?

"אני מאמין קודם כל בחינוך. הצלחנו להשיג הישגים גדולים בחינוך לשמירת הטבע ובתחומים נוספים, אבל אין לי ספק שצריך להטיל עונשים כבדים על עבירות שרוצים לשרש אותן".

הוא נולד בנתניה ב-1944 להורים שעלו מאירופה לפני מלחמת העולם השנייה. כמו כל נער בריא בנפשו רצה להיות כדורגלן. הוא שיחק בקבוצת הנערים שבה שיחק גם בן גילו, מרדכי שפיגלר. אבל הקריירה המבטיחה של הנער יהודה נגדעה לאחר שכדור נבעט לעבר ראשו. פגיעת הכדור לא גרמה נזק ארוך טווח אך הבהילה את הוריו, שהחליטו שמעתה יתרכז הילד בלימודים ובנגינה בחצוצרה. בתזמורת בית הספר ניגן גם הנער יעקב פרי, שלמד במחזור מעליו והיה מקובל ואהוד על חבריו גם ללא כדורגל. אך גם כאן לא צלחה דרכו של רווה ועד מהרה הוא עזב את התזמורת.

בתום לימודיו שירת בשריון, ולאחר שחרורו החל ללמוד משפטים. המקצוע כבר היה במשפחה. שני אחיו הבוגרים, בועז וגד, היו גם הם למשפטנים. האח גד נהפך לימים לאיש עסקים. בשנות ה-80 הוא התפרסם בתקשורת כאחד הלווים הגדולים מבנק צפון אמריקה שקרס. מנהלי הבנק הואשמו, בין השאר, בכך שאישרו לו הלוואה שלא כדין. עם תפיסת הבנק על ידי בנק ישראל נדרש גד רווה להחזיר את ההלוואה בהקדם. בעת הקריסה שהה גד באוסטרליה, בחווה חקלאית שהקים מכספי ההלוואה. הפרסומים סביב הפרשה גרמו למשפחה עוגמת נפש רבה, אך רווה לא הואשם בעבירה כלשהי בפרשה ולא נתבע בבתי המשפט.

ההסבר של רווה לבחירתו המקצועית אינה קשורה דווקא בדרכם של אחיו הגדולים. "חשבתי שמקצוע עריכת הדין כולל בתוכו הרבה מאוד מקצועות אחרים", הוא אומר. "התביעה הראשונה שהגשתי כעורך דין היתה תביעת רשלנות רפואית. הגשת התביעה אילצה אותי ללמוד הרבה היבטים מעולם הרפואה, ולמרות שלא הייתי רופא, התחלתי להרגיש קצת כמו רופא".

באוניברסיטה פגש יהודה רווה בסטודנטית תמי האוזנר, ונהפך עם תום הלימודים לבעלה ולחתנו של גדעון האוזנר. האוזנר התפרסם כיועץ המשפטי לממשלה בתחילת שנות ה-60, והיה התובע במשפט ההיסטורי שניהלה מדינת ישראל נגד אייכמן. מאוחר יותר היה האוזנר לח"כ מטעם הליברלים העצמאיים ושר בלי תיק בממשלה.

דרכו של עו"ד

לאחר הלימודים יצא רווה להתמחות, שהחלה במשרד ש. הורוביץ, שם התמחה אצל עו"ד אמנון גולדנברג, ונמשכה במשרד שפאר, תוסיה-כהן. היה זה משרד ירושלמי ותיק ומפואר, שייצג בין השאר אגפים של משפחת ספרא. שלמה תוסיה-כהן היה עו"ד מקורב לליכוד, ואף התמודד מטעם המפלגה על ראשות העיר ירושלים מול טדי קולק.

בתום ההתמחות יצאו בני הזוג רווה לארה"ב והתמחו בעבודה במשרדים מסחריים בוול-סטריט. עם שובם רכש רווה את חלקו של גדעון האוזנר במשרד עורכי הדין. הוא התחיל את דרכו עם שותפיו מיכאל שיין ואופיר כץ, שנפרדו ממנו בהמשך, אך לדבריו שומרים אתו עדיין על קשרים טובים. כץ הוא בעלה של מירי כץ, שהיתה יו"ר הרשות לניירות ערך בשנים 1998-2003. בניגוד לפרקליטים רבים, ששומרים את שמו ההיסטורי של המשרד, הוחלף שם המשרד מהאוזנר לרווה. תמי רווה בחרה בשירות המדינה והצטרפה כפרקליטה למשרד המשפטים, שם עסקה בתחום התכנון והבנייה.

רווה התחיל את דרכו בהתמחות בתביעות נזיקין. באחד המשפטים הראשונים ייצג את בנק ירושלים למשכנתאות מול נוטלי משכנתאות ששילמו לקבלן שפשט את הרגל. את הרוכשים ייצג מאמנו של רווה בעבר, אמנון גולדנברג. לדעת רבים, מדובר בתחום משפטי מעניין מאוד, אך מעטים עורכי הדין שהתעשרו מעיסוק זה.

אלא שעתידו של עורך דין נקבע לא פעם על ידי לקוח חשוב שנכנס למשרדו בתחילת הדרך. כך היה כשחברת ענק קנדית, שחותנו של רווה, האוזנר, שימש לה יועץ משפטי, החליטה לבחון השקעות בענף המלונאות בישראל. נשיא החברה, דונלד קרטיס, זימן את רווה הצעיר להסביר למועצת המנהלים של החברה הקנדית את השלכות החרם הערבי, שאיים באותה תקופה על חברות בינלאומיות ששקלו עסקים בישראל. רווה הגיע לטורונטו והסביר שהחרם הערבי אפקטיווי בעיקר כלפי חברות המאמינות ביעילותו.

הקנדים השתכנעו לרכוש ממינהל מקרקעי ישראל קרקע במנשיה שעל חוף תל אביב. הפרויקט לא יצא לפועל בשל צו הקפאה לבנייה ציבורית שהוציאה הממשלה בניסיון להתמודד עם המשבר מהכלכלי של שנות ה-80, אך הניסיון הקנדי של רווה שימש תשתית לקשרים מסועפים שפיתח מאז עם קהילת העסקים בקנדה. כאשר החליטה חברת האשלג הקנדית הגדולה פוטאש לרכוש אחזקה גדולה בכימיקלים לישראל, אירגן רווה בחשאיות וביעילות את מבצע הרכישה מיד כששיחררה הממשלה את אחזקותיה לשוק החופשי.

רווה ייצג את אימפריית הנדל"ן הבינלאומית של משפחת רייכמן הקנדית, אולימפיה אנד יורק, שפשטה את הרגל בשנות ה-90 ונעלמה. באחרונה ייצג את המשקיע רונלד שטרן שרכש את החממה הטכנולוגית כינרות. הוא עומד בראש לשכת המסחר ישראל-קנדה ומקדם ניסיון של הבורסה הקנדית לגייס הנפקות ישראליות.

כמו רבים מעורכי הדין, לא הפסיק רווה לנסות את כוחו בעסקים. הוא התייצב בראש חברת טכנולוגיה שפיתחה סטנטים להרחבת עורקים ואיימה להתחרות במדינול שבשליטת משפחת ריכטר. "יש לי אהבה להיי-טק באופן אישי ובעיקר לסטארט-אפים", הוא אומר. "הקמתי את החברה עם עוד משקיעים לאחר שפנה אלי מהנדס עולה, שאמר שפיתח את הסטנט. לצערי, המוצר לא עשה את המיליונים שקיווינו שירוויח, והחברה נסגרה".

במסגרת פעילותו העסקית ישב רווה בדירקטריונים של בנקים וחברות ציבוריות כמו הבנק הבינלאומי הראשון וחברת בן יקר גת, והשקיע מכספו בעסקים שונים. בין השאר, היה מיזמי מלון יערות הכרמל. "אני משקיע לפעמים, אבל אני לא איש עסקים. בדירקטוריונים ישבתי בתור נציג ציבור, אבל זה נהיה אחריות כבדה והתפטרתי. אני עורך דין וטוב לי כך", אומר רווה.

עם קצת עזרה מחברים

משרדיו של רווה פרושים ברחבי המדינה. הוא מחזיק במשרד המקורי בירושלים במקביל לסניף גדול במרכז תל אביב. בצפון הוא מחזיק משרדים בחיפה ובכרמיאל. את המשרדים בצפון קיבל בעקבות שותפות עם עו"ד יונה יהב, שלימים פרש מפעילות במקצוע ונהפך לראש עיריית חיפה. רווה מתנייד בין משרדיו ולקוחותיו בג'יפ גדול עם נהג. בסופי שבוע הוא נוהג לבלות בביתו בקיסריה, שם הוא חולק בית משפחתי עם חותנו יורם ברוש, מבעלי משרד יחסי הציבור כותרת.

על אף שהוא מחזיק דירה גם בתל אביב ומבלה את מרבית זמנו בירושלים ובתל אביב, רווה הוא פטריוט ירושלמי, ומקושר מאוד לאליטה המשפטית והפוליטית של העיר. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, היה עוזרו האישי ובן טיפוחיו של החותן, גדעון האוזנר, ועד היום הוא ידיד המשפחה. עם פרישתו מנשיאות בית המשפט ערכו לו בני הזוג רווה מסיבה רבת משתתפים, וכשהבת גילי התלבטה בבחירת חוג הלימודים, לקח אותה ברק ללשכתו ושיכנע אותה להמשיך את המסורת המשפחתית בלימודי משפטים.

ידיד משפחה נוסף הוא אהוד אולמרט. רווה אומר שהידידות היא ארוכת שנים, עוד מימי האוניברסיטה. רווה תמך באולמרט לקראת הבחירות לראשות עיריית ירושלים. לאחר שנבחר, גילה אולמרט שקודמו בתפקיד, טדי קולק, מסרב להניח מידיו את ניהול קרן ירושלים, קרן תרומות ששימשה לקולק כקופה ב' לפיתוח העיר מעבר למה שאיפשרו התקציבים העירוניים. אולמרט החליט להקים קרן משלו והעמיד בראשה את ידידו רווה.

רווה, אחד המומחים בישראל לעסקי נדל"ן, נזהר מאוד כשהוא מתבקש להתייחס להאשמות שעלו כלפי ידידו בעקבות עסקות הנדל"ן שלו. "אני לא מכיר בדיוק את הפרטים ואולמרט לא התייעץ אתי. במדינה הזאת כולם אשמים עד שהעיתונות החליטה אחרת", הוא אומר. "אני מקווה שהדברים לא נכונים".

אתה לא שותף לתחושת המיאוס של הציבור בעקבות גל המעצרים וחקירות השחיתויות?

"אני לא מכיר את הדברים מקרוב. אני לא עורך דין לענייני מסים, ומההיכרות האישית שלי לא הכרתי בעיות כאלה בענייני המסים. אני יכול רק להגיד מניסיוני, שקיימת בעיה בתחום המעצרים. במדינות דמוקרטיות עוצרים בן אדם כי סבורים שיש נגדו ראיות לעבירה פלילית. אצלנו עוצרים כדי להשיג את הראיות האלה".

גם בנימין ושרה נתניהו הם אורחים רצויים בביתם של בני הזוג רווה. נסיבות ההיכרות הן סיפור ירושלמי פנימי. בשנות ה-70 עבד נתניהו כמנהל השיווק של חברת הרהיטים רים. בני הזוג רווה רכשו בחנות מטבח, ולאחר הרכישה התברר שעלו בגורל במבצע שיווקי חדשני שיזם נתניהו. אחת לחודש זכה אחד הלקוחות בהחזר מחיר הקנייה. האירוע הביא למפגש בין מנהל המכירות השאפתן ועורך הדין המקושר.

כשהיה נתניהו לראש הממשלה, הוצע לרווה להתמנות ליועץ המשפטי לממשלה. "ההצעה לא עמדה על הפרק יותר מ-24 שעות", אומר רווה. "החלטתי שאני רוצה להישאר במגזר הפרטי. תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לא נועד לעורך דין שבא מהמגזר הפרטי, כי כל מי שיבוא מהשוק, ייתקל בהרבה מאוד מגבלות של ניגודי אינטרסים בין תפקידו הממלכתי לקשרים העסקיים שניהל בעבר. אם היתה דרך כלשהי לנתק באופן מוחלט אדם מעברו, הייתי שמח לקבל את התפקיד".

ידיד רב שנים נוסף הוא דן זיסקינד, המנהל הפיננסי הוותיק של חברת טבע. המפגן המרכזי של הקשרים החברתיים והאישיים של בני הזוג רווה נערך מדי יום העצמאות, כאשר בני הזוג מזמינים לחצר ביתם כ-500 ידידים, מקורבים ושותפים עסקיים. המתחרה העיקרית למסיבה הזאת היא מסיבת העצמאות שעורך איש העסקים יוסי מימן על מדשאתו בהרצליה. בעוד המסיבה של מימן מתכבדת בנוכחותם של בכירי הסקטור העסקי, ידוענים ואנשי מדיה, במסיבה של רווה מככבים בעיקר בכירי מערכת המשפט, פקידים בכירים ופוליטיקאים. רווה, שיודע שמעורבות פוליטית לא עוזרת לעסקים, ובמיוחד לא בימים אלה, מקפיד שלא להזדהות עם מפלגה, אם כי חברים מזהים אותו כאיש מרכז. בעבר היתה אשתו תמי חברה במפלגת הדרך השלישית שנעלמה.

הסדרי האבטחה הכבדים על ראש הממשלה מקשים על בני הזוג רווה להזמין את אולמרט הביתה, אבל הם נשארים ידידים ומדברים לפעמים. "לא הייתי אומר שהוא מתייעץ אתי כיום. אנחנו מכירים עוד מימי האוניברסיטה. אני מכיר אותו ומאוד מעריך אותו. בתקופה שבה אהוד חשב לעזוב את הפוליטיקה, בשנות ה-90, דיברנו על האפשרות שהוא יצטרף למשרד שלי, אבל הוא בסוף נשאר. כשהוא רץ לראשות העיר ירושלים, הוא ישב אצלנו וניסה לשכנע את תמי להצטרף למפלגה שלו. בסוף החלטנו שהחברות שלה במועצת העיר עלולה לעמוד בניגוד עניינים לעבודתה בתחומי התכנון והבנייה במשרד המשפטים".

הקשרים הפוליטיים האלה עוזרים?

"נכון שאני מקושר ויכול להרים טלפון כשצריך ללשכת ראש הממשלה, אבל מה שמשפיע זה העובדה שלקוחות חושבים שאפשר לנצל את הקשרים האלה, ואי אפשר להכחיש שזה עוזר לעסקים".

כפטריוט ירושלמי מנסה רווה בימים אלה לקדם הצעת חוק חדשה, שתציל לדבריו את העיר מההידרדרות שבה היא נתונה. הוא משווק את ההצעה תחת הכותרת "ירושלים DC", על משקל "Washingto DC", ומנסה להסביר שיש לתת לירושלים מעמד לאומי נפרד, כפי שקיבלה בירת ארה"ב מעמד פדרלי נפרד.

"אני לא מכיר אף אדם צעיר שרוצה לגור כיום בירושלים. כולם מדברים על ירושלים בירת ישראל והצורך לחזק אותה, אבל איש לא עושה דבר. צריך לקבוע את ירושלים כאזור פיתוח מיוחד; לא אזור פיתוח א', אלא אזור ירושלים, שיקבל עדיפות על כל האזורים האחרים בהטבות למפעלי היי-טק שיעברו לכאן, ובפיצויי פיטורים לעובדים שירצו לעבור לעבוד במפעלים האלה".

הלקוחות הגדולים של רווה

שעיה בוימלגרין

נדל"ן בניו יורק וישראל

לב לבייב

דרך ארץ (כביש 6), MTS (הרכבת הקלה)

אליעזר פישמן

מלונות באירופה

אלכס דמביצר

נדל"ן

דיוויד לואיס. מלונות פוטאש. חברה קנדית העוסקת באשלג רונלד שטרן. קנדי שרכש חממה טכנולוגית בישראל לי קוסברג. איש עסקים אמריקאי בנק ירושלים בנק SBI (הודו)

הקשרים של רווה

אהוד אולמרט

ראש הממשלה

בנימין נתניהו

ראש הממשלה לשעבר

משה ליאון

מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר

אהרון ברק

נשיא ביה"מ העליון לשעבר

דן זיסקינד

מנהל הכספים של טבע

קובי הבר

ראש אגף התקציבים באוצר

נילי כהן

פרופ' למשפטים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#