למה עורכי דין בכירים לא רוצים לייצג עדי מדינה? - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה עורכי דין בכירים לא רוצים לייצג עדי מדינה?

המגעים שמנהל איש העסקים מיקי גנור בנוגע להפיכה לעד מדינה בפרשת הצוללות הסעירו את קהילת עורכי דין בישראל — בעיקר בגלל התפטרותו של עורך דינו, נתי שמחוני ■ "לייצג עד מדינה זה לחצות את הקווים ולשנות את הדנ"א שלך כסנגור"

84תגובות
עו"ד נתי שמחוני
יוסי זליגר

הידיעות על המגעים שמנהל איש העסקים מיקי גנור עם הפרקליטות בנוגע להפיכתו לעד מדינה הסעירו השבוע את קהילת עורכי הדין. מבחינתם, הסערה לא נוגעת להתפתחות הדרמטית בפרשת הצוללות בעקבות עדותו של גנור — ששימש כמתווך בעסקה בין מדינת ישראל לתיסנקרופ הגרמנית — אלא דווקא להתפטרותו של עו"ד נתי שמחוני, סנגורו של גנור.

שמחוני סירב אתמול להשיב לשאלה מדוע החליט להתפטר ולהעביר את הייצוג של גנור לעורכי הדין אלי זהר ואילן סופר. יכולות להיות לכך סיבות רבות, אך אי־אפשר להתעלם מהעובדה שבקרב חלק גדול מעורכי הדין הפליליים שמייצגים עברייני צווארון לבן, ייצוג של עדי מדינה נחשב לבגידה ולקו אדום שהם לא מוכנים לחצות. יש סנגורים שאפילו יתפטרו באמצע הייצוג, רק כדי לא לייצג חשודים שהחליטו להיהפך עדי מדינה.

"סנגורים פליליים חשים אי־נוחות לייצג עדי מדינה. להיות סנגור זו תפישה ואורח חיים, זה עולם שלם של מושגים וערכים שהוא מייצג כסנגור. לייצג עד מדינה זה לחצות את הקווים ולשנות את הדנ"א שלך כסנגור", מסביר סנגור בכיר.

יש סיבות נוספות שיכולות להביא להתפטרות סנגור במקרה כזה. אחת מהן למשל, נוגעת למשבר שנוצר ביחסי האמון בין הסנגור ללקוח שלו, עם הפיכתו לעד מדינה. "הסנגור מלווה את הלקוח במשך תקופה ארוכה, ושומע ממנו את הגרסה שלו לאירועים ואת הגרסה הזאת הוא מייצג ועליה הוא מגן, ופתאום הוא שומע מהלקוח שלו סיפור אחר לגמרי — וגם שהוא מעוניין לספר את הסיפור הזה למשטרה", מסביר הסנגור הבכיר.

"כשהסנגור יושב עם הלקוח שלו במשך שעות ומספר לו על מציאות מסוימת, שבהתאם לה הסנגור מדריך אותו כיצד להתנהג בחקירה, ואז הסנגור מגלה שללקוח יש למעשה סיפור אחר, נוצר משבר אמון קשה עם הלקוח. עורך דין לא יכול לייצג מישהו עם משבר אמון. אני לא יכול להמשיך לייצג לקוח שאני יודע ששיקר לי", הוא מוסיף.

למרות התפישות והערכים של הסנגורים הפליליים, יש גם לא מעט שיקולים תדמיתיים שאינם נוגעים לשאלות של מוסר. חלק גדול מהסנגורים חושבים על תדמיתם, ואינם מעוניינים להיות מזוהים עם "מלשינים" שמשתפים פעולה עם הפרקליטות והמשטרה. אחרים חוששים שהדבר יפגע בהם להשיג לקוחות פוטנציאליים עתידיים.

לדברי עורך דין בכיר, "כסנגורים אנחנו מייצגים גם עבריינים שעשו דברים חמורים יותר. השיקול של סנגורים הוא שיקול תועלתני פרקטי, ואני מבין אותו. יש עורכי דין שחושבים שאם יייצגו עדי מדינה הם לא יהיו שותפים ל'פול' של עורכי דין שמפנים אליהם לקוחות. אם עורך דין מזוהה עם עדי מדינה, אף קולגה שלו לא יפנה אליו לקוחות. השיקול הוא לגיטימי, ואני לא בטוח שהוא לא נכון".

עם זאת, אותו עורך דין בכיר מודה כי לא יסרב לייצג עדי מדינה, ואף ייצג כמה בעבר. "כסנגור, כשאתה מייצג חשוד עליך לעשות את הכי טוב בשבילו, וזה אומר להשתמש בכל הכלים שיש בידך — בין היתר לשקול את הפיכתו לעד מדינה. הסכם עד מדינה הוא כלי לגיטימי בהחלט", הוא אומר. לדבריו, "הסנגור צריך להמליץ על זה רק אם הראיות מוצקות, ואחרי שהסביר ללקוח שלו את המשמעות, שהוא יצטרך לחיות עם הסטיגמה שנלווית לכך".

"היו עורכי דין בברנז'ה שכעסו עלי"

עו"ד עופר ברטל נמנה עם מי שסבורים שהתפקיד של עורך דין הוא להגן על הלקוח בכל מחיר, גם אם הוא הופך לעד מדינה. לדבריו, "לפעמים יש בפרשה מסוימת עורכי דין שנחשבים בכירים יותר ועורכי דין שנחשבים בכירים פחות, שחוששים להפליל את הלקוח של עורכי הדין הבכירים יותר כי הם חוששים שיהרסו להם את המוניטין, ושבעקבות זאת הם לא יקבלו עבודה בעתיד".

עו"ד עופר ברטל
תומר אפלבאום

עם זאת, ברטל מדגיש כי "עורך דין אמור לעבוד למען הלקוח שלו ורק למען הלקוח שלו. אם כל עורכי הדין היו מתפטרים ברגע שהלקוח שלהם היה רוצה להיות עד מדינה, זה היה משבש את החקירה, כי אז שאר הנחקרים היו יודעים שהלקוח שלהם הולך להיות עד מדינה".

בשנים האחרונות ייצג ברטל שני עדי מדינה מפורסמים: את שולה זקן, יד ימינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ואת קצין המשטרה לשעבר, ערן מלכה, שהיה עד מדינה בפרשת רונאל פישר. כשברטל הביא את זקן לחתום על הסכם עדת מדינה, הוא ספג לא מעט ביקורת מצדם של עורכי הדין. "היו עורכי דין בברנז'ה שזעמו", הוא נזכר. "אני חושב שמי שכעס הפגין את זה שהוא פחות רוצה להגן על הלקוחות שלו, ויותר אימץ לעצמו צורת חשיבה של הלקוחות שלו".

גם היום ברטל שלם עם ההחלטה הזאת. "עורך דין חייב להגן על האינטרסים של הלקוח שלו לפני הכל — ולא על המעמד שלו בעיני הברנז'ה או בעיני לקוחות פוטנציאליים", אומר ברטל. לדבריו, חלק מהאינטרסים האלה הם גם תמורה כספית: "עדי מדינה מקבלים סכומים שמתחילים מעשרות אלפי שקלים עד מאות אלפי שקלים, ולעתים אפילו מיליונים עבור העדות שלהם. לפעמים המדינה מוכנה לוותר על תיקי מס או תיקים אחרים, ששווים הון עתק. מלכה למשל קיבל הטבות בשווי של כ–10 מיליון שקל".

"עבריינים לא צריכים להפיל את חבריהם"

גם עו"ד גלית רוטנברג בחרה לייצג עד מדינה שנוי במחלוקת וספגה לא מעט ביקורת על כך. היא ייצגה יחד עם עו"ד גיל דחוח את עדי שלג — עד המדינה בפרשת הרצת המניות של אי.די.בי, שהעיד נגד חברו איתי שטרום ואיש העסקים נוחי דנקנר.

רוטנברג מסבירה כי באותו זמן היא לא שקלה שיקולים תדמיתיים: "באופן כללי הרגשתי מאוד בנוח לייצג את שלג בסיטואציה הזאת. בדיעבד קיבלנו ריקושטים מעורכי דין שמתחו ביקורת ושחשבו שזה לא ראוי, אבל אני מאוד שלמה עם הייצוג הזה".

עם זאת, רוטנברג מדגישה כי לא תייצג כל עד מדינה, והדבר תלוי בנסיבות. "עורך דין פלילי לא צריך למנוע מעצמו לייצג עדי מדינה, כי התפקיד שלו כסנגור הוא להביא פתרון ללקוח שנמצא במצוקה", היא אומרת. "אם הלקוח נמצא בסיטואציה שבה חשודים אחרים מתנערים מאחריות או מפנים אליו אצבע מאשימה, הדבר הנכון עבורו הוא לספר את האמת שלו, גם אם היא יכולה לפגוע באחרים. זה שיקול של הלקוח שאני לא פוסלת, ואם אני יכולה במסגרת הזו גם להשיג עבורו הקטנה או מניעה של החשיפה הפלילית שלו, אז אני רואה את זה כחלק מהתפקיד שלי".

רוטנברג מוסיפה גם כי היא עצמה לא מציעה ללקוחות שלה להיות עדי מדינה מיוזמתה, אלא פועלת רק אם הלקוח מבקש זאת ממנה. "להפוך לעד מדינה זה תהליך שאדם עובר עם עצמו, וזה נכון שזה יבוא ממנו. אם לקוח פונה אלי בעניין הזה, אני קודם כל אבדוק את הגרסה שהוא מספר לי בשבע עיניים בכל האמצעים שעומדים לרשותי, כי אחר כך אני זאת שצריכה לעמוד מאחוריה".

עו"ד מאור ברדיצבסקי ממשרד תדמור יובל לוי ושות', שייצג את רשות ניירות ערך בתיק הרצת המניות של אי.די.בי וכיום משמש סנגור פלילי, לא רואה הסכמי עד מדינה כדבר ברור מאליו. "באינטואיציה שלי אני נגד הסכמי עד מדינה. המדינה צריכה לחקור ולהוכיח את העבירות, ועבריינים לא צריכים להפיל את החברים שלהם ולזכות בהקלות. אך כל מקרה ונסיבותיו", הוא אומר.

לדבריו, "היחסים בין עורך הדין ללקוח מבוססים על יחסי אמון. יש אינטימיות גדולה, קל וחומר בתיקים פליליים של אנשי צווארון לבן שלא מורגלים בחקירות במשטרה. הסנגור הוא יד ימינם. לכן אם נוצר משבר ביחסי האמון זה יכול להוביל להפסקת הייצוג. הסוגיה של עדי מדינה היא מורכבת ובעלת השלכות מבחינת התביעה, וודאי שמבחינת ההגנה, החשוד עצמו, החשודים האחרים והאסטרטגיה שיש לנקוט בתיק. לכן החלטה של הלקוח להיות עד מדינה בניגוד לעצת סנגורו מעמידה אותו במלכוד 22 קלאסי".

מעמיד את הסנגור במצב בעייתי

ההסדר החוקי של עדי מדינה קבוע בפקודת הראיות. הסעיף קובע כי עד מדינה הוא שותף לאותה עבירה, המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה. לרוב, גיוס עד מדינה נעשה במקרים שבהם יש קושי ראייתי לביסוס העבירות. מעמד של עד מדינה ניתן לאדם שמעמדו בפרשה הוא לא מעמד של העבריין העיקרי, ולאחר שהאמינות של הגרסה שלו נבחנת על ידי גופי האכיפה.

עו"ד דרור מתתיהו ממשרד פישר בכר חן מכיר את הנושא הן בכובעו כפרקליט בכיר לשעבר במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה והן בכובעו כסנגור המייצג בפרשות כלכליות גדולות. לדבריו, כאשר לקוח מבקש מסנגורו לנסות להגיע עם הפרקליטות להסכם עד מדינה, המשמעות מבחינת הסנגור היא משולשת.

"ראשית, הלקוח למעשה משתף את הסנגור בכך שביצע את המעשים המיוחסים לו, מתוך יסוד נפשי פלילי. במלים אחרות, הלקוח מודה בפני הסנגור בביצוע העבירות. סיטואציה שכזאת, בדרך כלל, זרה לסנגור. שנית, הלקוח מבקש מהסנגור לשתף פעולה עם הפרקליטות ולעשות שימוש במידע מפליל נגד אחרים, בתמורה לטובות הנאה. זאת התנהלות שמנוגדת להגדרה של 'סנגור', כמי שמגן על חשודים ונאשמים ועל זכויותיהם ופועל להוכחת זכאותם ולא מוסר מידע להפללתם".

הנקודה השלישית, לדברי מתתיהו, נוגעת למעמדו של הסנגור עצמו. "הסיטואציה הזאת מעמידה אותו במצב בעייתי מול עמיתיו הסנגורים, שמייצגים את המעורבים האחרים באותה פרשה. היא גם מעמידה אותו במצב בעייתי מול לקוחותיו האחרים, הקיימים והפוטנציאליים, שעלולים לפרש את התנהלותו כמי שמשתף פעולה עם רשויות החקירה והתביעה".

לדברי מתתיהו, אלה הטעמים העיקריים לכך שסנגורים בכירים לא ששים לייצג עדי מדינה. מתתיהו מציין כי עד כה נמנע מייצוג של עדי מדינה, אך מודה כי אינו יכול לשלול לחלוטין אפשרות שיעשה כן בעתיד. "רק בנסיבות מיוחדות, שבהן תוסר מהלקוח שלי כל אחריות פלילית, בתנאים שאוכל לחיות עמם בשלום כסנגור. אבל לא מונח על שולחני מקרה שכזה כיום", הוא אומר.

"דילמה קורעת ובלתי אפשרית"

גם עו"ד ירון ליפשס, שכיום משמש סנגור פלילי, מכיר את הנושא משני צדי המתרס, עוד מהימים שהיה היועץ המשפטי של רשות ניירות ערך וטיפל בהסדרים עם עדי מדינה. "בזמנו לא נכנסתי לסוגיות ולמשמעויות הנלוות לכך שאנשים הופכים לעדי מדינה, אבל ברגע שעברתי לצד השני ראיתי את ההשלכות של ההסכמים הללו", הוא מספר. "הם קורעים חברויות של שנים בין אנשים שמלשינים על חברים שלהם בשביל לחלץ את עצמם. אלה דברים שרואים רק שנמצאים בצד השני. העניין הפלילי הוא חמור וקיים, אבל יש בני אדם מאחורי כל הפרשות הללו, והנזק של עדי מדינה ברמה הערכית הוא דרמטי".

ליפשס מדגיש כי הביקורת שלו לא מופנית כלפי החשוד שמחליט להפוך לעד מדינה. "הוא נמצא בסיטואציה קשה מאוד", הוא אומר. "הקושי שלי עם המוסד הזה הוא השימוש שגופי החקירה עושים בו. הם מכניסים את הנחקר לדילמה קורעת ובלתי אפשרית — בשביל לחלץ את עצמו הוא צריך להפיל אנשים אחרים. זה פסול בעיני, ואני באופן אישי לא מוכן לשתף עם זה פעולה כסנגור".

סנגורים נוספים מצביעים על סיבות נוספות להתנגדותם לייצג עדי מדינה. לדברי עו"ד יעל גרוסמן, "מבלי להתייחס לפרשה שעל סדר היום, ברמה העקרונית, יש לי קושי לייצג עדי מדינה משום שזו דרך פעולה שמנוגדת לדנ"א שלי כסנגורית, שעוסקת אך ורק בהגנה על חשודים ונאשמים. קשה לי רגשית לעבור צד ולחתור להשגת הסכם שמסייע בסופו של דבר להפליל אחרים. למרות זאת, במקרים חריגים ונדירים, כשטובת הלקוח מחייבת זאת ואין שיקול אישי או מוסרי שמונע ממני לעשות זאת, אסייע בהשגת הסכם כזה. יש לציין שבמהלך כל שנות עבודתי הדבר קרה לעתים ספורות בלבד".

עו"ד יעל גרוסמן
מוטי מילרוד

גם עו"ד בועז בן צור נרתע מייצוג עדי מדינה. "התפישה שלי אומרת שהסדרי עד מדינה יכולים להיות יעילים מבחינת החשוד, אבל כפרקליט וסנגור יש לי רתיעה מלייצג במקרים כאלה", הוא מדגיש. "הטעם לכך הוא שברגע שהייצוג כרוך בהקרבה של צדדים אחרים, המצפון הפנימי אומר שזה לא מתאים להיות חלק מכך.

"אני תופש את התפקיד של סנגור כמי שמקיים את העימות מול התביעה ולא מול השחקנים האחרים. אני חושב שבמקרה הזה, אפנה אותו לפרקליט אחר כי מאוד יכול להיות שזה האינטרס שלו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#