"נזרק שם כסף רב, ולא ברור מדוע": המכון שצבר נכסים בשווי 100 מיליון שקל - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"נזרק שם כסף רב, ולא ברור מדוע": המכון שצבר נכסים בשווי 100 מיליון שקל

מכון מופ"ת הוקם כדי להכשיר את סגלי ההוראה במכללות לחינוך ■ בכספיו הוא משתמש בעיקר להתפיח אחזקות של עשרות מיליוני שקלים בני"ע, שרובן מיועדות להקמת בניינים נוספים ■ המכון: "העודפים מושקעים בפרויקטים חינוכיים"

15תגובות
בניין מכון מופ"ת בצפון תל אביב
עופר וקנין

מכון מופ"ת, עמותה שמטרתה לעסוק בהכשרה של סגלי הוראה במכללות העוסקים בהכשרת מורים, נהפכה ב-20 השנים שחלפו מאז הקמתה לגוף שעוברים דרכו עשרות מיליוני שקלים, שמקורם העיקרי במשרד החינוך — ורבים מהם משמשים לתשלום שכר גבוה לבכירי העמותה, ולתחזוקה היקרה של הבניין בן שבע הקומות שהקימה לעצמה העמותה בקריית החינוך שבצפון תל אביב. המכון מחזיק יותר מ-50 מיליון שקל בקרנות המשקיעות במניות — ושיותר ממחצית מהן לא נועדו לפעילות השוטפת שלו, אלא ל"הרחבת הקמפוס" או "שיפוצים".

במכללות החינוך צופים בעיניים כלות בכספים שמוציא המכון. "איש לא בודק אם מכון מופ"ת אכן מסייע לטיוב אנשי אקדמיה במכללות החינוך", אומר מקור בכיר בתחום. "נזרק שם כסף רב, ולא ברור מדוע".

בדיקה של הנעשה המכון מסבירה חלק מהפער בין מטרותיו המוצהרות לחלק מפעילויותיו הנוכחיות. מתברר כי בשנים האחרונות נהפך מופ"ת (מחקר ופיתוח תוכניות) לזרוע מבצעת של משרד החינוך — המשרד מעביר דרכו תקציבים מקרנות שונות, כמו יד הנדיב או קרן טראמפ, שרוצות לתרום בתחום החינוך, אך לא דרך המשרד.

"המכון נהפך לקבלן של משרד החינוך, ללא כל מכרז או מקצועיות בתחומים השונים", אומרת בכירה בתחום. "אנשי משרד החינוך ממש יושבים פיזית בבניין העמותה, גם בעבור פרויקטים שאין להם קשר למכללות החינוך. יתרה מכך, המקום בזבזני, האבטלה כבר לא סמויה, והמכון מחזיק אנשים שכלל לא ברור אם הם הטובים ביותר בתחום. מופ"ת התחיל בקטן, ונהפך לגוף גדול שאיש אינו יודע מי בדיוק זקוק לו, אך המיליונים זורמים".

הבכירים נהנו מעליות שכר של 20%–40%

עמותת מכון מופ"ת הוקמה ב–1997. המכון מציע השתלמויות, מפגשי עמיתים, סדנאות, כנסים מקצועיים ומחזיק גם הוצאת ספרים. במקביל מתקיימת בו פעילות מחקר ופיתוח, בית ספר מקצועי, ומרכז תקשורת, שעוסק בפיתוח סביבת לימודים או שילוב של טכנולוגיות בהוראה. המכון, המחזיק כ–100 עובדים, שרובם במשרות חלקיות, אוהב להציג את עצמו כמי שמשקיע ב"מורי המורים".

גם ראשי המכון עצמו זוכים בהשקעה נאה — בדמות שכר מפנק. לפי הדו"חות הכספיים, שכרה של ד"ר מיכל גולן, מנכ"לית העמותה, זינק בכמעט 20% בתוך שש שנים — מ–415 אלף שקל בשנה ב–2010 (35 אלף שקל בחודש) ל–497 אלף שקל ב–2016 (41 אלף שקל בחודש; כל נתוני השכר מובאים במונחי ברוטו).

שכר הבכירים במכון מטפס בעקביות מקבלי השכר הגבוה במכון מופ"ת, באלפי שקלים לשנה, ברוטו

גולן היא לא היחידה שנהנתה מעליית שכר מהירה. שכרו של מנהל מרכז התקשורת עלה ב–40% בתוך אותן שש שנים, מ–310 אלף שקל ל–433 אלף שקל (36 אלף שקל בחודש). אותו מנהל זכה במצנח זהב לפני פרישתו — 6 חודשי תשלום.

שכרו של החשב טיפס ב–11% בין 2010 ל–2016, מ–363 אלף שקל בשנה ל–405 אלף שקל בשנה (34 אלף שקל בחודש). השכר של מנהלת משאבי האנוש טיפס ב–39% בחמש שנים, מ–250 אלף שקל ב–2011 ל–347 אלף שקל ב–2016 (29 אלף שקל בחודש). מנהל התפעול הסתפק בעלייה קלה מ–254 אלף שקל ב–2010 ל–276 אלף שקל ב–2016.

באשר לשכר, נמסר ממכון מופ"ת בתגובה: "מנהל מרכז התקשורת סיים את עבודתו ב–2015, ונזקפו לשכרו שכר בגין הסתגלות, לאחר שקיבל תנאי פרישה מינימליים. שכרו של החשב עלה כתוצאה מתוספת ותק שנתית ועלייה בדרגה. מנהלת משאבי האנוש קיבלה תוספת ותק שנתית ומשימות של עובדת שפרשה לגמלאות. מנהלת התפעול והמינהל קיבלה תוספת ותק שנתית ועלייה בדרגה. שכרה של ראש המכון צמוד לשכר המורים; ב–2015 קיבלו המורים הפרשים בגין שנת לימודים קודמת, הפרשי שכר בעבור ספטמבר עד דצמבר 2014 ותוספת שכר קבועה של כ–9%, ואת כל אלה קיבלה גם מנכ"לית העמותה".

יותר מ–3 מיליון שקל בשנה על תחזוקה

לא רק השכר במכון טיפס, אלא גם הוצאות הניהול. ב–2013 הסתכמו ההוצאות בסעיף "הנהלה וכלליות" ב–2.8 מיליון שקל, ואילו ב–2015 הן כבר עלו על 3 מיליון שקל.

הבניין הגדול שהקימה לעצמה העמותה בתל אביב דורש ממנה הוצאות תחזוקה גבוהות — לא פחות מ–3.7 מיליון שקל ב–2014, למשל, ומהם 1.2 מיליון שקל על ניקיון, שמירה בכחצי מיליון שקל, ועוד חצי מיליון שקל על מסים, ביטוח ותקשורת. ב–2015 עלתה אחזקה 3.2 מיליון שקל, ועל ניקיון שילמו שוב מיליון שקל.

באשר להוצאות התחזוקה נמסר: "המבנה שבו המכון פועל הוא בן שבע קומות. הפעילות בו שוקקת ביותר, ואנו מקפידים על סטנדרט גבוה במיוחד של תחזוקה מתוך כבוד לבאי המקום. באחרונה, בהתאם להמלצות של השירות הציבורי, המכון התחיל לקלוט כעובדים מן המניין עובדי קבלן לשעבר בתחום הניקיון. המכון שמור 24 שעות ביממה, בשל ציוד רב ערך המצוי בו. אין כל אפשרות לרדת מסטנדרט זה".

אף שהלקוחות העיקריים של העמותה אמורים להיות מורי המכללות, מתברר כי יש לה הוצאות כבדות על יחסי ציבור. הוצאות השיווק ב–2014 הסתכמו בכמיליון שקל, שמהם פרסום ויחסי ציבור בכחצי מיליון שקל, ועוד 400 אלף שקל על שכר והוצאות נלוות. ב–2015 הסכום עלה ל–1.07 מיליון שקל.

במופ"ת אומרים: "המכון מקיים מאות פעולות הדרכה, ימי עיון וכנסים, מחקר, פיתוח חומרי למידה, ערבי השקה לספרים חדשים, רשתות עבודה חינוכית בארץ ובינלאומיות — ומעל הכל למכון הוצאת ספרים המוציאה לאור עשרות כותרים בשנה. כל הפעילות הזאת מגובה במהלכים של פרסום, שיווק ויחסי ציבור בארץ וברחבי העולם".

בניין בשווי של 49 מיליון שקל

העמותה מחזיקה עשרות מיליוני שקלים בניירות ערך סחירים בעבור מה שנקרא "קרנות מיועדות". ב–2015 הסתכמו האחזקות ב–53.5 מיליון שקל (זינוק לעומת 46 מיליון שקל ב–2014), שמהם כמחצית (26.5 מיליון שקל) חונים ב"קרן להרחבת הקמפוס", שאין בה שימוש, עוד 1.5 מיליון שקל בקרן שיפוץ ועוד 1.5 מיליון שקל לחידוש ריהוט וציוד. לקרן לאקדמיזציה, לעומת זאת, הוקצבו 2 מיליון שקל בלבד, ולקרן לתמיכה בתלמידי תואר שלישי — 4.5 מיליון שקל.

חוסכים להרחבת הקמפוס פי חמישה מהחיסכון לעידוד מחקר
הכסף שהחזיק מכון מופ"ת בקרנות מיועדות ב 2015- , במיליוני שקלים

מה פירוש "קרן להרחבת הקמפוס"? תשובת מופ"ת מעורפלת: "קיימות תוכניות לבנות מבנה חדש בקמפוס, ולצורך זה נצבר הכסף בקרן. מתקיימים בנושא מגעים עם עיריית תל אביב". מתברר כי אף שלמכון בניין גדול, במכון סבורים כי הפעילות "מתגברת והולכת בשנים האחרונות בקצב ובתנופה מעוררי השתאות. לאט־לאט המבנה אינו עומד בלחץ ובדרישות להשתלמויות ולפעילויות של המכון, ואנו מחפשים מבנה שבו נוכל לבצע את הפעילות הנוספת".

במלים אחרות, העמותה מחזיקה קרוב ל–30 מיליון שקל בקופתה, ללא שימוש בינתיים, כדי להרחיב את הבניין שבנתה לעצמה. ההחזקה הזאת משונה, לאור העובדה שלמכון דווקא יש כיתות פנויות בבניין שלו — והוא נהנה מהכנסה של 1.4 מיליון שקל בשנה מהשכרתן לכל דכפין.

שוויו של הבניין, לפי דו"חות העמותה, כחלק מנכסיה הקבועים, הוא יותר מ–49 מיליון שקל. בסך הכל, יחד עם ניירות הערך הסחירים, מחזיקה העמותה נכסים בשווי של יותר מ–100 מיליון שקל.

מהמכון נמסר בתגובה בעניין הקרנות: "כבר עם הקמתו של המכון הוקמו קרנות תקציביות שתפקידן מימון של פרויקטים מיוחדים ובלתי־צפויים שמתפתחים עם השנים, כולל תקציבי פיתוח ובנייה. בכסף משתמשים במהלך השנים לפיתוח תוכניות לתועלת הכשרת המורים ומערכת החינוך, כמו גם להענקת מלגות מחקר לפוסט־דוקטורנטים ולמרצי המכללות".

"זיקה אוטומטית של משרד החינוך למכון"

הכנסות המכון ב–2014 הסתכמו ב–46 מיליון שקל, לעומת הוצאות של 40 מיליון שקל. המקור העיקרי למימון הוא משרד החינוך, שהעביר באותה שנה למכון 35 מיליון שקל. לעמותה גם הכנסות עצמיות. בעבור שירותי אינטרנט (שלא ברור מדוע המכון נותן) התקבלו 6 מיליון שקל, ובעבור השכרת כיתות — 1.4 מיליון שקל. המכון טוען כי הוא מקפיד להשכיר את הכיתות רק בימים ובשעות שבהם אין פעילות, ורק לפעילות חינוכית, אבל אדם המכיר את פעילות המכון טוען: "הם משכירים לכל מי שמשלם, בכל שעות היום, שישה ימים בשבוע". ממכירה של ספרים הכניס המכון עוד 400 אלף שקל.

ב–2015 היו הכנסות המכון 48 מיליון שקל, מהם 38 מיליון שקל ממשרד החינוך. העודף היה 4 מיליון שקל בשנה. כשהמכון נשאל על עודפי התקציב השנתיים הגדולים תשובתו היתה: "המכון מתנהל בזהירות הראויה למוסד ציבורי, והעודפים, אם יש כאלה, מושקעים בפרויקטים חינוכיים". תשובה זו אינה נראית מדויקת לנוכח הסכומים הגדולים המופנים לקרן להרחבת הקמפוס, לעומת הסטגנציה בהוצאות על מה שבעבורן הוקמה העמותה — קידום מורי המורים.

בניין מכון מופ"ת
עופר וקנין

מקורות מתחום החינוך מותחים ביקורת על הניהול של המקום, ותוהים אם פעילותו אכן תורמת לרמה המקצועית של סגלי ההוראה במכללות. מקור בכיר במכללות אלה מביע כעס: "לנו אין תקציבי בינוי כבר עשר שנים. האם יכול להיות שיהיו תקציבי בינוי רק במופ"ת?"

טענה נוספת שלו נובעת מהמיקום: "המשרד אומר שהוא מפתח את הפריפריה, אך אנשי המכללות מהדרום והצפון צריכים לנסוע לתל אביב כדי לעבור קורס. יתרה מכך, בעוד כל הזמן אומרים שאין תקציבים, הרי ששם יש. הם מתגמלים כל מי שמגיע בשעה במשכורת — אחרת לא יגיעו לקורסים שהם מציעים".

במכללות כועסים גם על מה שמגדירים שם "הזיקה האוטומטית של משרד החינוך למכון, שאין מאחוריה חשיבה". הכעס נובע מהחלטת משרד החינוך להקים ועדה מתוקצבת שתבדוק את נושא הענקת תואר הדוקטור במכללות לחינוך — ועדה שהוקמה דווקא במופ"ת. "מדובר בעמותה שאין לה מעמד אקדמי — למה היא מנהלת את השיח בנושא?" שואל בכעס הגורם החינוכי.

את הקשר עם משרד החינוך מדגים החדר הנשמר במכון בעבור נח גרינפלד, ראש האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, ומי שאחראי בין השאר על שערוריית גמולי ההשתלמות למורים, המזרימות מיליוני שקלים על לימודי מקרמה וקדרות בלתי־מפוקחים. לגרינפלד יש חדר משלו במכון מופ"ת, שאליו הוא מגיע ליום אחד בשבוע. חתנו, יהודה חבשוש, עובד גם הוא במכון.

"הקיום של מופ"ת מנקר את עיני המכללות לחינוך", מסכם מקור בתחום. "הכסף זורם שם, איש לא בוחן מדוע, המכללות צמאות לתקציבים ורואות בעיניים כלות איך הם הולכים לעמותה. הגיע הזמן שמישהו יבדוק את הנחיצות האמיתית של המקום".

ממכון מופ"ת נמסר בתגובה: "המכון הוקם במטרה להוות בית ללמידה מקצועית בעבור סגלי המרצים במכללות להכשרת מורים. המכון מקיים פעילויות נוספות בתחום החינוכי ההולמות את היכולות, הידע והניסיון הרב שנצבר במכון. בשנים האחרונות פנה משרד החינוך אל המכון בבקשה להרחיב את פעילות המכון לפרויקטים נוספים, שבהם הפעילות משותפת למורי המורים, לפרחי ההוראה ולמורים בשדה. המכון נענה ברצון לפניית משרד החינוך. המכון מוכן להיענות לכל אתגר מקצועי שמציב לו משרד החינוך".

משרד החינוך נמסר בתגובה: "מכון מופ"ת הוא עמותה עצמאית, ומתוקצב על ידי המשרד בהתאם לקריטריונים פומביים ושקופים. בגוף קיימים מנגנוני בקרה פנימיים, ולצדם בקרה של רשם העמותות. בנוסף, המשרד קיים בקרה חשבונאית. בקרה זו לא העלתה ממצאים על עודפי תקצוב בנושאים שהוא מתקצב. כמו כן, עלויות השכר ותקני כוח האדם בעמותה נמצאו סבירים. המשרד אינו אוסר על עמותות לייצר הכנסות עצמאיות מנכסיהם, ובלבד שאין פגיעה בפעילות המקצועית והפדגוגית שמקיים הגוף ושבגינם הוא מתוקצב.

"בהתייחס לעניין הוצאות השיווק, תקצוב המשרד מיועד לשימוש פדגוגי־אקדמי, וכל תקצוב שחורג משימוש זה אינו מאושר. ככל שהגוף מבקש להוציא הוצאות שיווק, הדבר יתבצע מתקציב שאינו של משרד החינוך. באשר לטענה על הימצאותו של עודף כספי בעמותה, מדובר בעמותה ללא כוונת רווח, וכי כל עודף כספי שנצבר בעמותה חוזר לפעילות העמותה ואינו מחלוקת כדיווידנדים לחבריה. שכר המנכ"ל עלה בהתאם לעלייה בהסכמי שכרם של מורי המכללות".

האם ראש תחום הניהול במכון אכן פרופסור?

על אף שמכון מופ"ת מתהדר בסגל אקדמי רחב ואיכותי, בחלק מהמקרים התארים האקדמיים של אנשיו נרכשו במוסדות שההשכלה בהם כלל לא נבדקה על ידי הגוף המוסמך לכך בישראל — משרד החינוך.

הדוקטורים הרבים המועסקים במופ"ת אינם נדרשים לעבור את תהליך השקילה הנעשה במשרד החינוך לבדיקת התואר שנעשה בחו"ל, ומאפשר העלאת שכר וקידום. "העובדה שהם לא מקפידים על שקילות אומרת שאולי עדיף לא להסתכן בהגשת העבודה לבדיקת ועדת המומחים בישראל", אומר מקור המכיר את מופ"ת. "דווקא במופ"ת, היה ניתן לצפות שייקחו את מי שעברו את כל המסלול הרשמי".

אחד מאנשי הסגל האקדמי המורחב במופ"ת הוא ד"ר ברק אילון, שקיבל את התואר מאוניברסיטת ראסקין בבריטניה, וכלל לא עבר תהליך שקילות. אילון מציג את עצמו כפסיכולוג ארגוני, אך אינו מופיע בספר הפסיכולוגים. לדברי דוברת המכון, "הוא אינו מקבל שכר כדוקטור", אך המכון מקפיד על שימוש בתואר "דוקטור" בצמוד לשמו. אילון לא ענה על השאלה מדוע אינו מופיע בספר הפסיכולוגים. "מכון מופ"ת בכל הפרסומים מציג את ד"ר ברק אילון כמנחה קבוצות, ואין לנו כל אחריות לגבי הדרך שהבה הוא מציג עצמו בכל מקום אחר", כותבים במכון מופ"ת, ומוסיפים: "בהליך הקבלה אנו בודקים את כישוריו המקצועיים והאקדמיים של המועמד כמו גם את נושא השקילה. אנו מיידעים את המועמד שלפי כללי משרד החינוך, לא יוכל לקבל שכר של תואר שלישי בהיעדר שקילה".

ד"ר ברק אילון מסר בתגובה: "תואר הדוקטור (Phd) ניתן לי ע"י Anglia Ruskin University, המוכרת על ידי המל"ג הישראלי, לאחר שסיימתי 4 שנות לימוד באנגליה, הגשתי עבודת מחקר בתחום הפסיכולוגיה הארגונית ועמדתי בפני ועדת בוחנים באנגליה - פרופסורים המומחים בתחומם. משיקוליי בחרתי לא לבצע את הליך השקילות, שאינו הכרחי (ובוודאי שאינו גורע מתואר הדוקטורט). איני מגדיר את  עצמי כ"פסיכולוג ארגוני" אלא כיועץ ארגוני בכיר וזאת בהסתמך על הכשרה וניסיון ארוך שנים".

ראש תחום לימודי ניהול, ואדם בכיר מאוד במכון, הוא יעקב קדם, המוצג במכון מופ"ת כ"פרופסור". בקורות החיים שהגיעו לידי TheMarker הוא מופיע כפרופסור בשנקר, ואף כראש החוג להנדסת תעשייה וניהול, אלא שבכל הפרסומים של שנקר הוא מופיע כדוקטור. במכון לא ענו על השאלה היכן משמש קדם כפרופסור. משנקר נמסר: "קדם הוא דוקטור ואינו פרופסור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#