שמואל האוזר מבטיח לכם גן עדן. לא תבואו? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שמואל האוזר מבטיח לכם גן עדן. לא תבואו?

המקל והגזר של יו"ר רשות ניירות ערך: בואו לבורסה, קחו הטבות מס וטייקונים בחדרי החקירות

35תגובות
שמואל האוזר
אייל טואג

עשר בבוקר ביום רביעי השבוע ומשרדי רשות ניירות ערך ברחוב מונטיפיורי בתל אביב שקטים באופן חשוד. שום דבר במסדרונות ובמעלית המובילה לקומה הרביעית, שבה יושב יו"ר הרשות פרופ' שמואל האוזר, לא מסגיר את הדרמה שמתחוללת כאן בעשרת הימים האחרונים, מאז נחשפה חקירת הענק שמתנהלת נגד בעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' וכמה מבכירי החברה.

מרגע פתיחת החקירה בשבוע שעבר בילו אלוביץ', מנכ"ל yes רון אילון, סמנכ"ל הכספים של yes מיקי ניימן, מנכ"לית בזק סטלה הנדלר ומנהלים ודירקטורים נוספים בשתי החברות שעות ארוכות בחדרי החקירות של הרשות. הם נדרשו לספק תשובות על העסקה שבה מכר אלוביץ' את מניותיו בחברת yes לבזק במה שמכונה "עסקת בעלי עניין", תמורת 680 מיליון שקל ועוד 370 מיליון שקל בהטבות מס ובתנאים פיננסיים מסוימים. התנאים האלה הם סוג של "כסף על העץ" שאותם אמור אלוביץ' לקבל רק בהתקיים תנאים מסוימים.

על פי החשד, אלוביץ' ומנהלים ב–yes ובבזק גרמו לתנאים האלה להתממש באופן מלאכותי ופלילי. אלוביץ' חשוד בעבירות של מרמה והפרת אמונים, עבירות מנהלים בתאגיד, שיבוש הליכי משפט, קבלת דבר במרמה ועבירות דיווח. בית המשפט קבע כי הוא יורחק מיורוקום — החברה הפרטית שבבעלות אחיו יוסף (20%) ואלוביץ' עצמו (80%) — ומבזק. כמו כן, הוצא נגדו צו איסור יציאה מהארץ לחצי שנה ונקבע כי הוא יפקיד ערבות בנקאית בסך 5 מיליון שקל. שלשום נקבע כי כדי שבזק תמשיך לתפקד, אלוביץ' יפנה באופן זמני את תפקידו כיו"ר החברה ובמקומו ימונה הדירקטור דוד גרנות.

רק כשאני נכנס למשרדו של האוזר לצורך ראיון שנקבע עוד לפני חקירת בזק, מתבררת סיבת השקט. בחדר הישיבות הסמוך למשרדו היתה אמורה להיערך ישיבה רבת משתתפים של כמה מחוקרי הפרשה המטלטלת את בזק והבורסה בתל אביב. אבל הישיבה הועברה משם בהוראתו של האוזר: יו"ר הרשות חושש מאוד מהדלפות מהחקירה. לא מפני אנשיו הוא מוטרד, אלא מפני הנחקרים. החשש הזה הוביל אותו לבקש השבוע צו איסור פרסום על פרטי החקירה, לאחר שהגיע למסקנה שהדלפות שיוצאות מצד הנחקרים ועורכי דינם עלולות לשבש את החקירה.

בראיון ל–Markerweek מסרב האוזר לספק פרטים על החקירה ועונה שוב ושוב "אין תגובה" על שאלות הנוגעות אליה. ואולם שפת הגוף שלו משדרת ביטחון רב וברור כי מדובר בחקירה שתוכננה במשך חודשים ארוכים עד לפרטי הפרטים שלה. הפעם לא מדובר בהרצת מניות, אלא בפיצוח של עסקת בעלי עניין שבה נעשה מאמץ מיוחד מצדן של yes ובזק לשפר את כיסו הפרטי של אלוביץ' על חשבון בעלי המניות בבזק — הציבור כולו, שמושקע בחברה באמצעות כספי הפנסיות שלו.

מדוע הטלת צו איסור פרסום על החקירה? האם זה נכון שנחקרים מאותתים זה לזה באמצעות פרסומים בעיתונות?

האוזר: "בתחילת החקירה הוצאתי הודעה ואמרתי שהדבר המטריד ביותר מבחינתי הוא שיש מנהלי כספים ששוכחים שהם מנהלים כספים של אחרים, ויש מנהלים או בעלי שליטה ששוכחים שיש להם שותפים. אני לא הולך להגיד מלה על החקירה. שום דבר ממה שפורסם עד כה לא יצא מאתנו — ויוצאים דברים שמאיימים לשבש את החקירה. אמרתי פעם שהבעיה אינה הקפיטליזם, אלא הקפיטליסטים. אלה שעושים שימוש לרעה ושוכחים מי השותף שלהם".

לא מדובר בחקירה קטנה, אלא באחת מהחברות הגדולות בבורסה. לפני שנפתחת חקירה בסדר גודל של בזק, עובר לך בראש משהו כמו: "אוי ואבוי, אחרי כל המאמצים שלי להחזיר את האמון בבורסה פתאום מתפוצצת פרשה כזו"? יש חשש שהציבור יגיד, "הבורסה היא בלוף וכולם רמאים"?

"כל מה שאנחנו עושים זה מקל וגזר. מצד אחד, אני אומר שאני רוצה הפסקת אש ברגולציה ובהוראות חדשות שאנחנו משיתים על החברות הבורסאיות, ומצד אחר, אנחנו נוקטים אכיפה בלתי מתפשרת. אי־אפשר לוותר על זה. לצערי, יש כאלה, כמו אותם מנהלי כספים וחברות, שבהם צריך לטפל ללא פשרות. רוב החברות מתנהלות נכון ואסור להכתים את כל השאר. אני חושב שלעתים קרובות החקיקה והרגולציה מגיעות כשיש כמה גופים שמגזימים".

למשל עם קבוצת אי.די.בי, שהביאה על עצמה את ועדת הריכוזיות?

"כן, למשל".

אתה מדבר שוב ושוב על הפסקת אש בחקיקה חדשה שמגבילה את המגזר העסקי. חקירה כמו זו שמתנהלת כעת בבזק נראית מרתיעה יותר מאשר עוד חקיקה.

"אני לא חושב שצריך לפעול בעולם של חקיקה, אלא בעולם של אכיפה. לא צריך למצמץ כשעושים פעולות אכיפה. אני בהחלט חושב שהפסקת אש היא צו השעה. חייבים שביתת נשק".

שאול אלוביץ'
דודו בכר

הובלת כבר הרבה חקירות, האם יש תחושה שונה ערב חקירה כה גדולה בבזק, כשברור שזה משפיע על שווייה בבורסה — היא כבר איבדה מאז החקירה כ–2 מיליארד שקל? הרי מדובר באירוע מאקרו בבורסה.

"ככל שהחקירה מתנהלת בהיקפים גדולים יותר והיא רלוונטית ליותר אנשים, היא מובילה לעניין רב יותר מבחינה ציבורית. זה משהו שמובא בחשבון, אבל זו לא סיבה לא לנקוט פעולה".

מה אתה יכול להגיד על נסיבות פתיחת החקירה של בזק?

"אין תגובה".

בכמה נחקרים מדובר בשלב זה?

"אין תגובה".

עד כמה אתה, כיו"ר הרשות, מעורב בחקירה?

"יו"ר הרשות הוא זה שנותן אישור לכל פתיחת חקירה. כל מה שנעשה צריך להיות באישורי".

אתה מקבל עדכונים מהחקירה מדי יום?

"מחלקת החקירות היא מחלקה של עורכי דין, רואי חשבון ואנשי מחשב. זו יחידת עילית בכל קנה מידה, גם בהבנה כלכלית ומשפטית. הם מומחים ועל כל דבר אני מעודכן".

חוקרות רשות ניירות ערך המשתתפות בחקירתם של אלוביץ' ובכירים נוספים בבזק וב-yes
דודו בכר

מה רמת השכר של החוקרים?

"רמת השכר ברשות היא קצת מעל רמת השכר במגזר הממשלתי".

חקירת בזק נראית אינטנסיבית מאוד, יש הרבה נחקרים. היא תימשך הרבה זמן?

"אנחנו נעשה זאת בדרך המיטבית. אני מקווה להשלים אותה כמה שיותר מהר. כל חקירה היא מורכבת. יש הבדל בין תהליך של חקירה לבין הגעה לבית משפט".

בדרך כלל אתם לא מודיעים על פתיחה של חקירה, אלא רק כאשר מביאים חשודים לבית המשפט לשחרור בתנאים מגבילים. הפעם הודעתם על פתיחת החקירה בבוקר שבו היא נפתחה. מדוע?

"הסיבה שעשינו זאת בתשע בבוקר היא כי רצינו שיהיה מידע ברור למשקיעים וכדי שלא ידלוף מידע חלקי שישבש את המסחר".

"צריך לעשות אפליה מתקנת ולעודד חברות שנסחרות בבורסה"

האוזר, 62, יליד רמלה, שימש במשך 26 שנה כלכלן ראשי של רשות ניירות ערך במקביל לקריירה אקדמית כמרצה ודיקן הפקולטה למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו. ב–2011 הוא מונה לתפקידו הנוכחי על ידי שר האוצר לשעבר, יובל שטייניץ, ולפני כשנה האריך שר האוצר, משה כחלון, את כהונתו בחמש שנים נוספות.

האוזר נחשב רגולטור נוקשה הן בתחום האכיפה והחקירות והן בתחום הפיקוח על חברות בורסאיות. בכהונתו כיו"ר רשות ניירות ערך הוא זיהה את הירידה בפעילות בבורסה בתל אביב ככשל הנובע מחקיקת יתר ורגולציה מופרזת, שבו אשמים בין השאר רשויות הפיקוח, כולל רשות ניירות ערך. כדי לאושש את הבורסה הוא נקט כמה פעולות, ובהן הדחה של מנהלי הבורסה הקודמים, סם ברונפלד ואסתר לבנון, ומינוי מנהלים אחרים במקומם.

בשנה האחרונה מרבה האוזר לדבר על "הודנה" — הצורך בהפסקת אש רגולטורית, לצד אכיפה בלתי מתפשרת וחקירות נגד גורמים רבי עוצמה, ובהם נוחי דנקנר, ג'קי בן זקן ואלוביץ' ובכירי בזק ו–yes.

נוחי דנקנר
עופר וקנין

האוזר מצוי במערכת יחסים טובה מאוד עם שר האוצר, משה כחלון, שהאריך את כהונתו ומרבה לשבח את צעדיו. גם כשהוא מסויג מהחלטותיו, כמו הדרך שבה הוגבל שכר המנהלים במערכת הפיננסית, הוא נותן לו את הקרדיט ואומר שזה נעשה בשל "גישה חברתית" של השר.

אני מניח שהתחושות לפני חקירה כזו גדולה בחברה כה חשובה שונות מחקירות קטנות. איך מורידים מסך ומתעלמים מהמשמעות של החקירה לשוק ולמניה?

"מרגיז אותי שהמשקיעים נפגעים. זה פוגע באמון הציבור. לא קל לשים את המסך הזה כי אני יודע שכל העולם ואשתו ידברו על זה. אבל זה לא משנה דבר".

החקירה בבזק שונה מהחקירות של אי.די.בי, פסגות או ג'קי בן זקן, כי לא מדובר כאן בהרצת מניות שאותן אפשר לזהות באמצעים טכנולוגיים, אלא בעסקת רכישת yes ובהיבטים חשבונאיים שמחייבים יכולות ניתוח כלכליות וחשבונאיות.

"זה דורש מיצוי של הון אנושי ומערכות טכנולוגיות".

האכיפה של הרשות חזקה וביצעתם כמה חקירות גדולות בשנים האחרונות, כולל אי.די.בי ובזק, אבל אולי זו אחת הסיבות לכך שמשקיעים מתרחקים מהבורסה התל־אביבית? כל הכיף הלך?

"אנחנו מקבלים ציונים גבוהים מאוד מ–OECD על הממשל התאגידי בישראל וההגנה על המשקיעים. בדירוג קלות עשיית עסקים, ישראל נמצאת במקום שמיני בעולם וזה פרמטר חשוב שמעיד על הכוח שאנחנו נותנים למשקיעים. שלא נשלה את עצמנו — בכל העולם יש הפרות ועבירות על חוק ניירות ערך ומכניסים לכלא ומשיתים קנסות גבוהים. יש מחקרים שמראים שככל שהתשתית הרגולטורית איכותית יותר, כך הביצועים בשווקים האלה טובים יותר. זה קשר ישיר.

"ללא אמון הציבור נאבד את שוק ההון. חלק מהעבודה האינטנסיבית מאוד שלנו היא לעודד את הבורסה ולראות בה משאב לאומי שמאפשר לחברות לגייס הון. כשהבנקים והמשקיעים המוסדיים שלטו בבורסה היא היתה נכה. היא אמורה להתחרות בהם. כיום היא משוחררת מהם, אבל זה תהליך שעוד צריך להבשיל ואנחנו כבר מתחילים לראות את הפירות".

יש מתח בין הרצון שלך לעודד את הפעילות בבורסה לבין חקירות מהדהדות כמו בזק או אי.די.בי, שמייצרות רושם שהבורסה מלאה עבריינים. איך פותרים את זה?

"אין סתירה בין המטרות. התפקיד שלנו הוא להגן על המשקיעים. טובת הציבור אינה מסתכמת בלתת לו שוק הון נקי, אלא גם מכשירי השקעה ועוד חברות, כדי שיהיה לו איפה לחסוך. כיום כ–2 טריליון שקל מנוהלים אצל המשקיעים המוסדיים. מדי חודש מוזרמים אליהם כמעט 10 מיליארד שקל, ומחצית מהסכום הזה מופנית לחו"ל כי אין כאן איפה להשקיע. ישראל מפסידה השקעות בשוק המקומי. אנחנו מממנים נדל"ן במנהטן או בברלין במקום לממן חברות ישראליות. אני מצפה שמשקיעים מוסדיים ישקלו יותר השקעות בישראל".

אתה מצפה לציונות בניהול השקעות? מנהלי השקעות אמורים לבנות תיקי השקעות מיטביים ללא שיקולים זרים.

"אני לא מצפה לציונות בהשקעות. שכל אחד יעשה את החישוב שלו של תשואה וסיכון, כולל מוסדיים. אבל הייתי רוצה שהם ישקלו יותר השקעות בישראל. כל מדינה בעולם רוצה בורסה חיונית שמרכזת השקעות. אין סיבה שהם ילכו החוצה".

למה הם מעדיפים להשקיע יותר בחו"ל ולא בבורסה הישראלית?

"יש הרבה כסף בישראל וההיצע של חברות בבורסה קטן יחסית. הכלכלה שלנו טובה, אין סיבה שלא נתמוך בכלכלה הישראלית. יש הרבה גופים בינלאומיים שמשקיעים בחברות היי־טק ישראליות. אנחנו צריכים לעשות הכל כדי לרכז כאן יותר השקעות. אין לנו הרבה חברות גדולות כמו טבע להשקיע בהן. למה? זה לא סביר. הייתי רוצה לראות כאן חברות גדולות כמו מובילאיי, צ'ק פוינט או וויקס".

שאלתי את גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, מדוע הוא לא רוצה לרשום את צ'ק פוינט, שנסחרת בוול סטריט, למסחר בבורסה בתל אביב. הוא ענה שאין לו סיבה לעשות זאת והוא לא צריך עוד רגולטור שיפקח עליו.

"שויד מייצג דעה קיצונית. יש הרי את חוק הרישום הכפול שפוטר אותו מכל חוקי ניירות ערך בישראל. אין לו רגולציה נוספת באמת. מבחינה משפטית, אין כאן רגולציה עודפת. יש לכך גם סיבה כלכלית: יש יותר מ–90 חברות ישראליות שנסחרות בארה"ב, מהן 62 נסחרות גם בבורסה בתל אביב ברישום דואלי. הן מהוות 13% מסך החברות בבורסה בתל אביב ותורמות כמעט 50% לנפח המסחר בתל אביב. מנקודת מבטן של החברות, 40% מהמסחר במניות של 62 החברות האלה נעשה בתל אביב. בחברות הגדולות מדובר בשיעורים נמוכים, ורוב המסחר במניות של החברות הקטנות יותר נעשה כאן. יש סנטימנט שלילי כלפי הבורסה בתל אביב שמתחיל להשתנות. יש כאן תחילת האביב".

מהם הסימנים?

"זו השנה הראשונה מאז המשבר של 2008 שבה מספר החברות הנסחרות נמצא בעלייה, והגיע ל–577. מתחילת 2017 היו תשע הנפקות אקוויטי, חברות שהנפיקו לראשונה אג"ח, ועוד שבע הנפקות של מיזמי השקעה מסוג קרן הגשמה. אני צופה שנכפיל את מספר ההנפקות במניות ונהיה קרובים למספר החברות באג"ח. במונחים של נפחי מסחר, הגענו ל–1.6 מיליארד שקל ממוצע יומי — 20% יותר מאשר בשנה שעברה. אני מניח שנראה עוד הנפקות מניות של חברות כמו ישראכרט, לאומי קארד, פסגות וחברות גז ונפט".

אבל זה עדיין רחוק מהשיא שנרשם ב–2008.

"נכון. אני צופה שנעבור את ה–2 מיליארד שקל תוך שנה. בנינו תשתית רגולטורית משמעותית של הסרת חסמים שעוזרת גם לחברות טכנולוגיה".

ובכל זאת, באחרונה העלית שני רעיונות בעייתיים כדי לעודד את הבורסה. אחד, כפי שעושה כל מגזר או לובי, לבקש הקלות מס על השקעות בבורסה. השני בעייתי אף יותר — מעין איום לחייב משקיעים ישראלים להשקיע יותר בבורסה.

"הקלות מס על רווחי הון זה win–win למשקיעים, לחברות ולמדינה. אם תיתן פטור ממס על רווחים של עד 5,000 שקל בחודש, כפי שיש על רווח מהשכרת דירות, זה יעזור. זה יאפשר למשקיעים, שהעדיפו לרכוש דירות, להשקיע את כספם בשוק ההון, כי תנאי המיסוי יושוו. כך אתה מסיט כסף מנדל"ן לשוק ההון. כולם מרוויחים מזה. כחלון קשוב לצורך לעודד את שוק ההון. אם אתן לרוכשי דירות עוד אלטרנטיבה, זה יכול להעביר השקעות מדירות לשוק ההון.

"בנוסף, תאר לך שהיינו אומרים, בוא נעשה הוראת שעה שהמס של מי שמנפיק בבורסה המס יורד מ–30% ל–15%, וזה היה עוזר להפוך חברות פרטיות לציבוריות וכך להגדיל את השקיפות. אם היינו עושים זאת, תקבולי המס בישראל היו גדלים. פטור ממס על רווח הון של 5,000 שקל זה לא לאנשים אמידים".

אבל איך הגעת למצב שבו אתה מאיים על משקיעים מוסדיים שאם הם לא ישקיעו בבורסה הישראלית יחייבו אותם לעשות זאת? אתה לא בעד שוק חופשי?

"אני בעד שוק חופשי. לפני שלוש שנים הופעתי באיגוד החברות הציבוריות ואמרתי להם: 'אם לא תוקיעו את אלה שמשלמים שכר מנהלים גבוה מדי, המחוקק יטפל בזה, כי אלה שמגזימים גורמים לכך שיש חקיקה מגבילה על שכר המנהלים'. המוסדיים מקבלים מדי חודש, מכוח החוק, 10 מיליארד שקל מהחוסכים שלהם, אנחנו מטילים עליהם חובות כמו נאמנות כלפי אלה שמשקיעים בהם. אני מצפה מהם שישקלו ברצינות גם השקעות בהיי־טק. הם אומרים: 'אנחנו רק מפסידים מזה', אבל אני לא בטוח שהם עושים את השיקול הנכון. תשאל חברות סטארט־אפ שפונות למוסדיים — הם לא שם. הם לא יודעים איך להשקיע בהיי־טק".

אם הם לא יודעים להשקיע בהיי־טק, מוטב שלא ישקיעו שם. מדוע לדחוף אותם לשם בכוח?

"אני לא אומר להכריח אותם. אולי המדינה צריכה לתת להם תמריצים כדי שישקיעו".

וזה לא יגרום לעיוות בהקצאת המקורות הכספיים במשק?

"אם חברה ישראלית עושה אקזיט בחו"ל, ישראל מפסידה מזה. אין בעיה של עיוות, בטווח ארוך זה יהיה טוב למדינה. אלה תמריצים חיוניים".

אז אתה מנסה לעודד את המשקיעים המוסדיים להשקיע בחברות טכנולוגיה שיודעות להסתדר טוב בחו"ל ועם קרנות הון סיכון, אבל מזניח את החברות המקומיות. זה כמו חוק עידוד השקעות הון שמעודד רק חברות מייצאות ומזניח את השוק המקומי ומונע חדשנות, תחרותיות והורדת יוקר המחיה.

"אין פתרון קסם אחד. אנחנו לא מדברים רק על חברות טכנולוגיה, אני רוצה שמוסדיים ישקיעו בהן. אני חושב שצריך לתת סוג של העדפה לחברות טכנולוגיה ולחברות צומחות. הן תורמות הרבה לתל"ג. יש מי שאומר שצריך לחייב משקיעים מוסדיים להשקיע בתל אביב. אני לא חושב שזה נכון שיהיה חוק כזה. אני נגד התערבות שאומרת למשקיעים היכן להשקיע. הרגולטור צריך להתערב במקום שבו הוא צריך להתערב".

האם הסדרי החוב שראינו בשנים האחרונות בחברות הגדולות — אי.די.בי, אפריקה ישראל, דלק נדל"ן ועוד — הם אחת הסיבות לכך שהבורסה לא מספיק אטרקטיבית?

"ב–2009 היו 50 הסדרי חוב שבהם החוב שנפרע (ריקברי) היה בשיעור של 35%. ב–2012 היו 31 הסדרי חוב והחוב שנפרע היה 40%, וב–2016 היו כבר חמישה הסדרי חוב ופירעון של 55% מהחוב. הירידה במספר הסדרי החוב והעלייה בשיעורי הפירעון הגדלים הם כמובן פונקציה של מצב כלכלי, אבל הם גם קשורים לשקיפות שאנחנו דורשים.

"שקיפות היא סוג של חיטוי והיא מוסיפה ליציבות. לכן, צריך לעשות אפליה מתקנת ולעודד באמצעות הטבות מס חברות שנסחרות בבורסה. זה צריך להיות עניין שלנו שהן יהיו שקופות. למה חברות בורחות להשקעות בקרנות פרטיות (פרייבט אקוויוטי)? כי הן לא רוצות חשיפה. לכן, עדיף שהמוסדיים ישקיעו בחברות שקופות. גם זו סיבה לאפליה מתקנת".

ואולי צריך לדרוש מקרנות פרייבט אקוויטי שמגייסות כסף ממשקיעים מוסדיים, כלומר מהחיסכון הפנסיוני של הציבור, שגם הן יהיו שקופות?

"קרנות פרייבט אקוויטי יצטרכו לתת גילוי כשהן יגיעו למצב שבו הן מגייסות כסף מהציבור באופן ישיר. איפה הן כן יצטרכו לתת גילוי? במקום שבו יש סיכון מערכתי. הגילוי יהיה לרגולטורים כדי שיוכלו לעשות אינטגרציה של המידע. אנחנו רואים שבעולם מתפתחת מערכת של גילוי שמיועד לרגולטורים ולא למשקיעים עצמם, ואנחנו חושבים על איך לאמץ את זה כאן".

כלומר, קרנות פרייבט אקוויטי ידווחו לרשות ניירות ערך?

"כן".

"בעיית אי־השוויון בישראל קשה וצריך לטפל בה"

ההגבלה על שכר המנהלים בבנקים, חברות הביטוח ובתי השקעות גורמת למנהלים להעדיף לעבור לקרנות השקעות פרטיות כי שם אין פיקוח. אתה בעד המגבלות על שכר המנהלים?

"אני לא חושב שצריך להגביל את שכר המנהלים בחברות הלא פיננסיות. החוק הקיים בסדר, אבל המדינה היתה יכולה להשיג יותר אילו היא היתה הולכת על המתכונת הקודמת של החוק, שלפיו היא לא מכירה בשכר הגבוה מ–2.5 מיליון שקל בשנה לצורך מס. אם זה היה עובר, ההכנסות של המדינה ממסים היו גדלות במיליארד שקל ואולי יותר, והיא היתה יכולה להפנות את הכסף הזה לטיפול בשכבות החלשות.

"בעיית אי־השוויון כאן קשה וצריך לטפל בה. מגבלות השכר מגבילות גופים בינלאומיים שמעוניינים לרכוש חברות ישראליות, כי ידיהם קשורות כשהם רוצים לשכור מנהלים ולשלם להם".

ראינו בפרמידות העסקיות שנקלעו לקשיים או קרסו כמה מאפיינים בולטים: רמת חוב גבוהה, שרשור של חברות, עסקות בעלי עניין ולחץ גדול למשוך דיווידנדים. בעבר התנגדת להשטחת הפרמידות העסקיות למצב שבו יש לכל היותר שתי קומות של חברות — חברה אם וחברה בת — וחשבת שאפשר להחזיק יותר קומות. כשאתה רואה מה קרה באי.די.בי וכעת קורה בבזק, אתה לא חושב שטעית?

"לא טעיתי עם שלוש הקומות. בעיית הריכוזיות היא אחת הבעיות הקשות במשק. התנגדתי לקיפול הקומה השלישית משתי סיבות: חשבתי שזה פוגע בהרבה חברות וזה יפגע בשקיפות של חברות. בזמנו היו 70 חברות שלפי החוק היו צריכות להתקפל (כלומר להימחק ממסחר ובכך לצמצם את השרשור של הפרמידה העסקית שלהן; ס"פ). מתוך המספר הזה נשארו 18 חברות, ארבע מהן בשכבה הרביעית ו–14 בשכבה השלישית. מבט על החברות שנמחקו בשנים האחרונות מגלה שאלה בעיקר חברות קטנות של כמה מיליוני שקלים. שאר החברות הן חברות גדולות שהיינו רוצים שייסחרו בבורסה — כמו דיסקונט השקעות — אם רק לא היה את חוק הריכוזיות. יכול להיות שבדיעבד היינו צריכים ללכת דווקא על פתרון של מיסוי על דיווידנדים בין חברות באותה פרמידה. זה היה מצמצם את המוטיבציה של בעלי שליטה ממונפים שמנסים לפתור את הבעיות שלהם דרך דיווידנדים. הפתרון שנבחר הוא פתרון טוב, אבל לא מושלם. אני עדיין חושב שלא צריך לקפל את השכבה השלישית".

מדוע לא למנוע עסקות שבהן בעלי השליטה בחברות בורסאיות עושים עסקים עם החברות הפרטיות שלהם? זה הרי פתח לצרות.

"לא הייתי מונע עסקות בעלי עניין. התשתית החוקית בישראל מצוינת. הכוח שיש לבעלי מניות מהמיעוט הוא כוח שאין לאנשים במדינות אחרות. יש זכות וטו בדיוק במקום שבו יש סכנה לפגיעה בבעלי המניות. הבעיה שלנו היא אכיפה — ושם אני נמצא. צריך לעשות הודנה, לא להטיל יותר חוקים ומגבלות חדשות. אסם החליטה להימחק מהמסחר בבורסה בדיוק בגלל המגבלות על עסקות בעלי עניין. זו חברה נקייה וחבל שהיא עזבה את הבורסה".

"לכל חברה שמגיעה לישראל אנחנו מתייחסים בחשדנות"

בימים אלה נרקמת עסקה באי.די.בי במסגרת ניסיון לעמוד בחוק הריכוזיות. הקבוצה תיתן הלוואה לבעל השליטה בה, אדוארדו אלשטיין, כדי שהוא יקנה ממנה את דסקונט השקעות. זה יכול להתפתח גם לעסקה בעייתית. מדוע לא לעצור את זה?

"אני לא רוצה לחוות את דעתי על העסקה הזאת. אסור לחצות את הקו האדום ולהגיע למצב שבו אני אומר לבעלי שליטה איך לפעול מבחינה כלכלית. ברשות יש אנשים שהם מצטייני הרקטור. אנשים שאכפת להם, והם אלה המסתערבים של שוק ההון, הם סיירת המטכ"ל של השירות הציבורי. זה גוף קטן, ממזרי וחכם, אבל אסור לנו לחצות את הקו של ניהול החברות. מי שצריך לעשות את ההחלטות הם בעלי המניות ובעלי האג"ח. התפקיד שלנו הוא לגרום להם לעשות את ההחלטות המושכלות".

אלוביץ' מכר לבזק את חלקו ב–yes, וחלק מהתמורה התקבל במזומן וחלק אם יתקיימו תנאים מסוימים. ברור שעסקה כזו מגדילה את התמריץ לגרום לכך שהתנאים יתקיימו, כדי שהוא יקבל יותר כסף.

"אני לא רוצה לדבר על החקירה עצמה. אנחנו נמצאים במקום שבו דורשים מהחברה גילוי וביטוי למידע. נניח שאני מוכר לך דירה ואני אומר שיש לה אישורים, שקיבלתי זכויות של תמ"א 38 ויש לה פוטנציאל, ואתה סומך עלי, אבל בסוף מסתבר שעבדו עליך. היכן הבעיה? בעסקה עצמה או במצג הנתונים? השאלה היא אם המצגים שניתנו נכונים. זה מה המשקיעים צריכים לשאול את עצמם".

אבל אם הרשות היא סיירת מטכ"ל כמו שאתה אומר, ואתם יודעים לזהות עסקות בעייתיות עוד לפני שהן מתפוצצות, מדוע שלא תבלמו עסקות כאלה?

"מכשיר הגילוי חזק. אם נראה שמשהו קורה ולא נראה טוב, נעצור אותו הרבה לפני העבירה הפלילית והרבה לפני שהמשקיע נפגע. מספר המקרים שאנחנו מונעים הוא גדול".

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, שגזר על דנקנר שתי שנות מאסר בגין הרצת מניות אי.די.בי, אמר עליו שזה לא היה דפוס פעולה אופייני, אלא שהוא נקלע למצוקה ופעל מתוכה. מנסיונך, רוב עברייני ניירות ערך הם עבריינים מועדים/רודפי בצע, או אנשים נורמטיביים שנקלעו למצוקה?

"מנהלי כספים וחברות שוכחים שהם לא יכולים לעשות בכסף כבשלהם. לפעמים זה מעוור אותם. בעולם התאגידי, רוב האנשים הם אנשים נורמטיביים, ישרים והגונים. לפעמים הם נתקלים בהזדמנות או נתונים בלחץ מסוים".

סיפרו לי שבוול סטריט יש גופים פיננסיים שמרחיקים אנשים שנמצאים במצבי משבר כמו גירושים מתפקידים רגישים, כי זו סיטואציה שיכולה לגרום להם לבצע עבירה. יש לכם מעקב אחר מצבים חריגים שיכולים לגרום לפשיעה?

"אין לנו דברים מהסוג הזה, אבל יש לנו מערכות מתוחכמות שיכולות להשיג מידע גם במסחר וגם מחוץ למסחר. השיפור בתחום הזה בשנים האחרונות הוא דרמטי. אלה תוכנות מדף, אבל אנחנו עושים את כל הפיתוחים הנלווים והיכולת לעבד נתונים מדהימות ומהירות".

את מרבית מקרי הרצות המניות מזהות מערכות מחשב?

"הרוב מגיע ממערכות טכנולוגיות. פרשת ההרצה של דנקנר זוהתה על ידי מערכת טכנולוגית".

למה התכוונת כשאמרת ביום שבו נחשפה פרשת בזק־אלוביץ' שאין לכם "הנחת סלב"?

"האכיפה שלנו בלתי מתפשרת. המערכות שלנו לא יודעות מי האנשים שמריצים מניות, ולכן אין הנחת ריקי כהן או הנחת סלב. מספר החקירות שלנו הוכפל מאז שהגעתי כי נכנסה האכיפה המנהלית. אבל מתי זה מעניין? בעיקר כשמדובר בחברה גדולה".

אנחנו מדברים על בעלי שליטה ומנהלים, אבל יש בעיה עם דירקטורים. בהרבה מקרים הם משרתים את בעלי השליטה, תלויים בהם ולא משמשים כשומרי סף של הציבור. מה אתם עושים בנדון?

"אנחנו פועלים נגד דירקטורים גם באכיפה מנהלית. האחריות שמוטלת עליהם משמעותית. זה לא עולם מושלם, אבל הוא הרבה יותר מתקדם מאשר מה שקורה בשווקים אחרים. ברוב החברות זה מתנהל כמו שצריך. הייתי בדירקטוריונים ופעמים קרבות מצאתי שרק כדי לכסת"ח את עצמם, הם שואלים שאלות ומבקשים עוד ישיבות שלאו דווקא תורמות לדיון".

וזה עוזר למישהו להיות שותף למהלך בעייתי, אבל שהוא עצמו הצביע נגד?

"ודאי שזה עוזר. זה לא עולם מושלם, אבל האכיפה בלתי מתפשרת גם בעניין הדירקטורים".

באחרונה השקתם מדד של חברות נדל"ן מחו"ל שמגיעות לבורסה בתל אביב כדי לגייס כאן חוב. לא מוזר שהן באות לגייס דווקא כאן? אולי הן נדחו שם?

"לא. יש כאן שוק אג"ח משוכלל יותר ממדינות אחרות. הכל שאלה של מחירים. חברות הולכות לגייס בחו"ל קודם כל בגלל מחירים. זו תמיד סיבה מצוינת להנפיק במקום אחר. חברות מחפשות מקומות שבהם הן מקבלות שווי גבוה. חברות נדל"ן מקבלות בישראל מחירים טובים יותר, ריביות נמוכות יותר. חברות כאלה מקבלות בארה"ב הלוואה כנגד בניין, אצלנו הן מקבלות הלוואה כנגד חבילה של פרויקטים".

אין חשדנות כלפי החברות האלה?

"לכל חברה שמגיעה לישראל אנחנו מתייחסים בחשדנות. שואלים שאלות קשות ובתשקיף נותנים את הביטוי לכל השאלות".

באחרונה הכרזת מלחמה על חברות שעוסקות באופציות בינאריות. תצליח לחסל את הענף המפוקפק הזה?

"מדובר בהימור לכל דבר ועניין שהרבה פעמים קשורות בו הונאות. זו דוגמה לפטרנליזם שרגולטור צריך לקחת על עצמו. הרבה אנשים לא מודעים לכך ולכן אסרנו את זה ברגע שקיבלנו את הסמכות לכך. השבוע עברה בכנסת הצעת חוק בקריאה ראשונה שאוסרת על חברות שעוסקות בתחום הזה לשבת בישראל. קיבלנו תלונות מרשויות מכל העולם על חברות ישראליות שמשווקות את זה וגורמות נזק. אין דבר שמעורר אנטישמיות כמו מסחר באופציות בינאריות. יש בישראל עשרות חברות ואלפי עובדים שעוסקים בזה. זה יהלומי הדמים שלנו. חלק כבר נסגרו והשאר יעזבו גם".

שר האוצר ושרת המשפטים, איילת שקד, מינו אותך לעמוד בראש ועדה שתמליץ על הקמת בורסה שנייה או רשימה משנית של חברות קטנות ובינוניות שייסחרו בבורסה. היכן זה עומד?

"אנחנו שואלים את השאלה איך אפשר לעזור לחברות קטנות ובינוניות להנגיש אותן למסחר בבורסה. מקורות ההון שלהן הם בעיקר הבנקים. הן לא מעניינות משקיעים מוסדיים והבורסה סגורה בפניהן. השאלה היא אם אפשר להנגיש את הבורסה גם לחברות האלה. מדובר בחברות בשווי הנע בין 6 מיליון שקל ל–100 מיליון שקל. אם השווי שלהן הוא עד 6 מיליון, הן יכולות לבצע גיוס במימון המונים ללא צורך בתשקיף ובורסה.

"הפתרון יהיה להציב לחברות כאלה דרישות דיווח וממשל תאגידי מופחתות, כך שעלויות הרגולציה קטנות משמעותית. כמובן שזה מתייג את הרשימה כמסוכנת יותר. נצטרך לחפש תמריצים למשקיעים מוסדיים ולמשקיעים פרטיים להשקיע בהן. אני מעריך שיהיה לזה ביקוש ויש פוטנציאל לכ–200 חברות לפחות. ההמלצות יפורסמו בסוף יולי. במקביל, לוועדה יש רעיון להקים קרן בערבות ממשלתית שתוכל לגייס הון בבורסה ותספק מימון לעסקים ממש קטנים, ברמת חנות מכולת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#