גל קריסות? הישראלים ממשיכים להסתער על בתי הקולנוע - גם על המזנונים היקרים - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גל קריסות? הישראלים ממשיכים להסתער על בתי הקולנוע - גם על המזנונים היקרים

הקשיים של רשת גלובוס מקס אינם מעידים על מצבו של שוק בתי הקולנוע בישראל, שנהנה בשנים האחרונות מצמיחה ושובר שיאים במכירות הכרטיסים ■ הריכוזיות של השוק, ששייך ברובו ל-3 שחקנים, מובילה למחירים זהים ועמלות אינטרנט של 10% מהכרטיס

30תגובות
יס פלאנט בירושלים
אמיל סלמן

בימים אלה גועש ענף בתי הקולנוע, בעקבות כניסתה להקפאת הליכים של רשת גלובוס מקס בגלל חובות הענק שלה. אבל למרות הקשיים של הרשת המחזיקה כרבע מהמסכים בישראל, לא נראה שאנו עומדים בפני גל של קריסות בענף. להפך - שוק בתי הקולנוע ריכוזי מאוד, ונהנה מצמיחה בקצב גובר בשנים האחרונות.

את המחצית הראשונה של 2017 צפוי הענף לסיים עם שיא במכירות הכרטיסים. בינואר־מאי נרשמה עלייה של 20% במכירות, שהסתכמו ב-7 מיליון כרטיסים. הצמיחה בענף נמשכת ברציפות מאז 2006, שבה נמכרו בישראל 9 מיליון כרטיסים, לעומת כ–17 מיליון ב–2016 - כך לפי ניתוח שערכה חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר עבור TheMarker. בענף בתי הקולנוע מעריכים כי 2017 תסתיים עם מכירות שיא של כ–18 מיליון כרטיסים.

גיא שני, מנכ"ל רשת לב

פתיחת המגה־קומפלקסים במקביל לסגירתם של בתי קולנוע ומסכים מיושנים, בשילוב פיתוחים טכנולוגיים חדשים בתחום התלת־ממד, עודדו את הצופים לנהור לבתי הקולנוע - ולשלם סכומים גבוהים יותר. בסוף 2016 היו בישראל 56 בתי קולנוע שבהם כ–350 מסכים - לעומת 59 בתי קולנוע ו–313 מסכים ב-2006. מספר הכרטיסים הנמכרים לכל מסך גדל מ–29 אלף ב–2006 ל–45 אלף ב-2016. אמנם ב–2016 חלה ירידה במספר הצופים לכל מסך, לראשונה בעשור האחרון, וחלק מבתי הקולנוע שנפתחו בפריפריה זוכים להצלחה פחותה מזו של בתי הקולנוע במרכז - אבל בענף מתעקשים כי עדיין לא הגיעו למיצוי בישראל.

476 מיליון שקל בשנה - הסכום ממכירת 17 מיליון כרטיסי קולנוע — זורמים ברובם לכיסם של שלושה שחקנים גדולים, השולטים בכ–83% מהמסכים בישראל: חברת תיאטראות ישראל, המחזיקה ביס פלאנט (26%) וברב חן (8%; ובסך הכל 34%); גלובוס מקס עם 25% מהמסכים וסינמה סיטי עם 24% מהמסכים, כך לפי נתוני צ'מנסקי בן שחר.

אבי אדרי
סינמה סיטי

חלק מההכנסות של קבוצות הקולנוע הגדולות מגיעות גם מהיותן הבעלים של חברות הפצת סרטים. כך למשל, תיאטראות ישראל מפיצה בבלעדיות באמצעות חברת פורום פילם שבבעלותה את סרטי וולט דיסני, פוקס, סוני ואחרים; גלובוס מקס מחזיקה בזכויות הפצה של אולפנים גדולים, ובהם וורנר ויונייטד; וסינמה סיטי מוחזקת בחלקה על ידי חברת ההפצה יונייטד קינג. בתי הקולנוע מעבירים בממוצע 50% משווי הכרטיס לחברת ההפצה, וזו משלמת חלק לבעלי הזכויות על הסרט.

קבוצות בתי הקולנוע לא נסחרות בבורסה בישראל, אך על הרווחיות הגבוהה בענף ניתן ללמוד מדו"חות הבורסה של לונדון של השחקנית הגדולה בענף, תיאטראות ישראל: הקבוצה מיזגה ב–2014 את עסקי הקולנוע שלה בישראל ובאירופה עם רשת בתי הקולנוע המובילה בבריטניה ואירלנד Cineworld Group (סינוורלד).

תמיר בן שחר
ארז בן שחר

הדו"חות של סינוורלד מצביעים על חברה צומחת ורווחית, שפעילותה בישראל (יס פלאנט ורב חן) נהנית משיעורי רווחיות עודפים - אפילו ביחס לממוצע הטוב של הקבוצה כולה ברחבי העולם. במצגת של החברה מהחודש שעבר מוסבר כי הפעילות בישראל היא דוגמה לחיקוי במקומות אחרים בעולם (ראו מסגרת). לפי מצגת של סינוורלד לאנליסטים ממאי 2017, הריכוזיות בענף בתי הקולנוע רבה אף יותר — עם שלושה שחקנים שמחזיקים ב–94% מנתח השוק.

לדברי מנכ"ל מתחמי הסינמה סיטי, אבי אדרי, "מה שקרה לגלובוס מקס קשור לבעיות ניהוליות ואסטרטגיות בחברה הספציפית הזאת. שוק בתי הקולנוע הוא יציב ואפילו פורח. אמנם בשנים האחרונות הרווחיות בתחום נשחקה, כי בעוד שההוצאות שלנו גדלו, מחירי הכרטיסים עלו רק בשקלים בודדים — אך מספר הכרטיסים שנמכרים עלה וזה מפצה על חלק מהשחיקה. זה התחום שבו בחרנו לעסוק, ואנחנו לא מתלוננים".

מנכ"ל ומבעלי רשת קולנוע לב, גיא שני, אומר: "אצלנו לא מורגשת שחיקה ברווחיות. העסק שלנו עובד מצוין". רשת לב, עם עשרה בתי קולנוע (בית קולנוע נוסף ייפתח בשבוע הבא ברעננה), מחזיקה בכ–6% מהמסכים בישראל, לפי הסקירה של צ'מנסקי בן שחר, אך לדברי שני, יש לה נתח גדול יותר ממכירות הכרטיסים. "מספר הצופים גדל בין השאר בגלל שקולנוע הוא עדיין בילוי זול לעומת מסעדה. גם שאר הענף נמצא במצב טוב, ולהערכתי סינמה סיטי ויס פלאנט הן חברות רווחיות", אומר שני.

לדבריו, פתיחת המגה־הקומפלקסים לא השפיעה על רשת לב: "הקהל שלנו לא אוהב את המתחמים הגדולים. יש לנו 80 אלף מנויים, והרבה אנשים באים לסרטים שמוקרנים רק אצלנו".

.

את הקריסה של גלובוס מקס מסבירים בענף בניהול לא נכון, השקעות גדולות מדי והתרחבות מואצת - לעתים במיקומים לא־מוצלחים. לדברי מקור בענף, "כולם ידעו שזה יקרה. הם הוציאו יותר מדי כסף על עלויות הבנייה. לדוגמה, בגרנד קניון בחיפה הם התקינו מערכת סאונד שעולה חצי מיליון שקל לאולם. לא כלכלי להוציא סכום כזה. הם לקחו הלוואות והתפשטו למיקומים עם דמי שכירות גבוהים. בנוסף, לא היתה להם זהות מותג מבודלת וחזקה".

אדרי מספר כי גם לתעשיית הסרטים הישראלית יש חלק בצמיחת הענף: "בשנים האחרונות יש פריחה מדהימה בתעשיית הסרטים הישראליים. ב–2002, כשהייתי עומד בקופות ומציע לאנשים לקנות כרטיס לסרט ישראלי הם היו עונים לי שהם לא היו נכנסים לצפות בסרט גם בחינם. אנשים התייחסו לסרטים ישראלים כאל 'סרטי בורקס' או 'זבל'. בשנים האחרונות ההפקות הישראליות נהפכו מושקעות יותר, סרטים איכותיים יותר שווקו גם לטלוויזיה וסרטים ישראליים היו מועמדים לשני פרסי אוסקר.

"ב–2016 יצאו כ–30 סרטים ישראלים לאקרנים ומכרו כ–1.7 מיליון כרטיסים. אנחנו רואים שהמגמה הזאת נמשכת גם ב–2017. הקרנות התלת־ממד, לעומת זאת, הן עדיין בשוליים, כאשר לרוב המכירות בקטגוריה אחראים עדיין סרטים בינלאומיים 'רגילים'".

.

חוק הפופקורן כמעט לא פגע במכירות

למרות ההצהרות על חוזק הענף, כשמעמתים את השחקנים המובילים בשוק עם מחירי הכרטיסים הזהים והעמלות הגבוהות על הזמנת כרטיסים דרך האינטרנט, הם טוענים שהתערבות רגולטורית נוספת רק תביא לעליית מחירים — שכן מדובר בענף מאתגר, שהפעילות בו דורשת השקעות רבות.

לפני כשנה וחצי אושר חוק הפופקורן המתוקן, שאוסר על בתי קולנוע ומגרשי ספורט למנוע הכנסת שתייה ומזון לתחומם. בצ'מנסקי בן שחר טוענים כי החוק לא פגע כמעט במזנונים בבתי הקולנוע — שהמחירים הגבוהים בהם מייצרים חלק לא מבוטל מהרווחים של החברות — אך בענף חוששים מהתערבות רגולטורית נוספת בתחום.

במארס הפילה ועדת השרים לחקיקה את הצעת חוק של ח"כ תמר זנדברג (מרצ) לביטול עמלות הרכישה באינטרנט, אך כעת עובדת הרשות להגנת הצרכן על הצעת חוק חדשה לביטול העמלות, הפעם בשיתוף עם שר הכלכלה, אלי כהן.

.

ברשות להגנת הצרכן סיפרו ל–TheMarker כי בחודשים האחרונים הם בדקו את מבנה שוק הקולנוע בישראל והגיעו למסקנה שלפיה "המסחר הלא־הוגן נובע מכשל תחרותי, בגין הכוח של הספקים בשוק מכירת הכרטיסים לקולנוע — בשילוב עם התחרות המצומצמת בין השחקנים בשוק זה". בנוסף טוענים ברשות שהבדיקה העלתה כי ההוצאות בגין פלטפורמת המכירה באמצעות האינטרנט יורדות עם השנים, בין היתר עקב כניסה של טכנולוגיות חדשות וזולות יותר, ולכן הם סבורים כי "אין הצדקה לתוספת תשלום שהיא ייחודית לרכישה באינטרנט".

לדברי אדרי, הצעת החוק המתגבשת של הרשות היא "הצעת חוק פופוליסטית שלא מביאה בחשבון את מכלול ההוצאות בבתי הקולנוע. אם מישהו חושב שזה לא ישפיע על המחירים — הוא טועה. מתחילת 2009 העלינו את מחיר הכרטיס בשלושה שקלים בלבד. כל עסק הוא תוחלת של מאזן הכנסות והוצאות, ואם המאזן משתנה, מישהו צריך לשלם על זה. אני עסק פרטי, לא עסק שהמדינה תומכת בו. המדינה עושה לענף הקולנוע את מה שלא מעזים לעשות לענפים אחרים. זה קורה כי אנחנו סקסיים ונחמדים, ענף קטן בלי הרבה שחקנים והשפעה, אז זה קל יותר".

לדברי שני, הסיבה לעמלה הגבוהה טמונה בחברה שנותנת את שירותי המחשוב לבתי הקולנוע: "מדובר בחברה אחת שנותנת שירותים לכל בתי הקולנוע בישראל, והמחירים שלה גבוהים. אנחנו לא מרוויחים כסף מהעמלה".

.

ביקורות נוקבות נמתחות על בתי הקולנוע גם בגלל מחירי הכרטיסים הזהים — 40 שקל לכרטיס רגיל בסינמה סיטי, יס פלאנט, רב חן ולב. כל בתי הקולנוע העלו מחירים בשקל אחד בשנה האחרונה. אדרי אומר כי "אין פה תופעה. גם בבריטניה, צרפת או ארה"ב המחירים די דומים. לכולנו יש ביזנס דומה. גם מחיר הקוטג' דומה, לא משנה מי מייצר אותו".

לדברי שני, "המחירים לא באמת זהים, כי יש הרבה מבצעים שונים עם חברות אשראי ומועדונים. אצלנו למשל יש מחיר מוזל למנויים, והם גם לא משלמים עמלת הזמנה באינטרנט. אין מקום להורדת מחירים, כי עלויות ההפעלה גבוהות והמבצעים השונים כבר גרמו להורדת מחיר. אף אחד כמעט לא משלם את מחיר הכרטיס המלא".

עוד 100 מסכים עד 2019

בתי הקולנוע אמנם נהנים מהגידול במספר הצופים למסך, אך לא בטוח שהמגמה תימשך לאור הפתיחות הצפויות בענף. לפי צ'מנסקי בן שחר, עד 2019 מתוכננים להיפתח כ-100 מסכים נוספים. עם זאת, יש אי־ודאות לגבי המספר עקב מצבה של גלובוס מקס.

לפי הסקירה, כבר כיום קיימים אזורים רוויים בבתי קולנוע, בעיקר באזור השרון וחיפה - עם 7,000–8,000 תושבים למסך, לעומת ממוצע ארצי של 23 אלף תושבים למסך. עד 2019 צפוי היחס הממוצע לקטון לכ-19 אלף תושבים למסך. "מדובר בתוספת של כמעט 30% במספר המסכים ביחס לגידול 6%–7% באוכלוסייה בלבד. יהיה פה הרבה יותר צפוף, וכדי להגיע לתוצאות של היום בתי הקולנוע יצטרכו לגרום לאנשים להגיע אליהם הרבה יותר", אומר תמיר בן שחר.

לדברי אדרי, "יש הרבה איומים על התחום. מכיוון שאנחנו יושבים הרבה פעמים בתוך או בסמוך למרכזים מסחריים, אנחנו מושפעים מעודף שטחי המסחר ומהעתיד הלא ברור של הקניונים בישראל. אם המגמה של הגידול ברכישות דרך האינטרנט על חשבון הקניונים תתעצם, נצטרך להשקיע יותר בשיווק. בנוסף, האולפנים בהוליווד שוקלים כיום להגדיל הכנסות באמצעות הוצאת סרטים לבתי הקולנוע ולטלוויזיה באותו יום. גם בישראל וגם בעולם רואים יותר סרטים אונליין וקונים יותר אונליין. אף אחד לא יודע לומר איך ומתי זה ישפיע. בעוד 10 חודשים אנחנו אמורים לפתוח מתחם בבאר שבע וזה מה שיש כרגע באופק. כל היתר תלוי באופן שבו השוק יתנהל עד אז".

אדרי סבור כי הורדת סרטים לצפייה ביתית באיכות גבוהה היא עדיין האיום הגדול ביותר על התעשייה. לדבריו, "הורדת סרטים פוגעת משמעותית בענף. זה נכון שמכירות הכרטיסים עולות משנה לשנה, אבל עדיין ישראל נמצאת במקום לא גבוה לעומת העולם בכל הנוגע ליחס בין מספר האנשים למספר הצפיות בקולנוע. להוריד סרטים נשמע כמו דבר לגיטימי, אבל בפועל זאת גניבה. לצערנו התופעה הזאת רק גדלה ככל שרוחב הפס עולה ויש יותר טלוויזיות חכמות ויותר סטרימרים. בינתיים המחוקק מתעסק ב'חוק הפופקורן', במקום לחוקק חוקים שימנעו גניבה שמשפיעה על התעשייה בכלל והתעשייה הישראלית בפרט".

בתי הקולנוע בישראל רווחיים יותר מבאירופה \ יורם גביזון

"ישראל היא מקרה מבחן לשוק הבריטי" - היתה הכותרת למצגת לאנליסטים שפירסמה במאי 2017 חברת סינוורלד (CineWorld), רשת בתי הקולנוע השנייה בגודלה באירופה, שנמצאת בבעלות משותפת של תיאטראות ישראל, מפעילת יס פלאנט ורב חן.

הצצה לדו"חות הכספיים של סינוורלד מספקת הסבר מדוע: ב-2016 החברה צמחה ורשמה רווחים, ופעילותה בישראל נהנית משיעורי רווחיות עודפים, אפילו ביחס לממוצע החיובי של הקבוצה כולה.

הכנסות סינוורלד בישראל הגיעו ל–63.5 מיליון ליש"ט בשנה שעברה, צמיחה של 22% בהשוואה ל–2015. חלק מהצמיחה החזקה בהכנסות בישראל מיוחס להתחזקות של 14% בשערו הממוצע של השקל לעומת הליש"ט, אך גם בנטרול השפעת שערי המטבע, צמחה פעילות סינוורלד בישראל ב-7.1%. שיעור הצמיחה היפה מוסבר בין השאר בפתיחת יס פלאנט בבאר שבע, עם 18 מסכים - כולל מסכי איימקס, מסכי 4DX ומסכי VIP.

חשיבותה של ישראל לסינוורלד ניכרת בעובדה שמספר המסכים בישראל מגיע ל–124 - כלומר 5.8% מסך המסכים של הקבוצה כולה ו-8% מהכנסותיה. ההכנסות הממוצעות למסך בישראל (כולל מכירת מזון ומשקאות ופרסומות) הגיעו ל-512 אלף ליש"ט ב–2016, בעוד שההכנסות בפולין, רומניה, הונגריה, צ'כיה, סלובקיה ובולגריה הגיעו ל–253 אלף ליש"ט בממוצע. עם זאת, חלק מהפער מיוחס כנראה לגידול החזק במספר המסכים במדינות אחרות, כולל 33 מסכים חדשים ברומניה (בהמשך ל-44 שנפתחו במהלך 2015) ו-15 מסכים חדשים שנפתחו בפולין ב-2016.

לא פחות מרשימה העובדה שההכנסה למסך בישראל היתה גבוהה ב–8% מההכנסה הממוצעת למסך בבריטניה, שבה התוצר המקומי הגולמי לנפש גבוה יותר. ניתן לייחס עובדה זו לריכוזיות הגבוהה של ענף הקולנוע בישראל - לפי המצגת של סינוורלד, שלוש חברות מחזיקות בנתח שוק של כ-94%. ריכוזיות זו גורמת ככל הנראה לרמת המחירים הגבוהה, בעיקר של מוצרי המשקאות והמזון בבתי הקולנוע.

הכנסותיה של סינוורלד בשאר העולם הגיעו ל-303.8 מיליון ליש"ט בשנה שעברה, וכללו הכנסות של 73.3 מיליון ליש"ט ממכירת מזון ומשקאות בבתי הקולנוע (24.1% מהכנסותיה בשנה זו). בולט לעין חלקו הנמוך של הפרסום בבריטניה מכלל ההכנסות של סינוורלד (10.6% מהמחזור), לעומת חלקו בהכנסות בשאר העולם (17.6% מהמחזור) ב–2016.

הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA, רווחי בניכוי פחת והפחתות) של החברה בשאר העולם הגיע ל-78.7 מיליון ליש"ט ב-2016 (כ-26% מההכנסות במדינות אלה), בהשוואה ל-97.1 מיליון ליש"ט בבריטניה (19.7% מההכנסות בבריטניה).

סינוורלד הוקמה ב-1995 על ידי היזם האמריקאי סטיב ווינר בסיוע קרנות השקעה פרטיות, ובהן הקרן האמריקאית בלקסטון. החברה עברה לשליטת משפחת גריידינגר הישראלית ב-2014 באמצעות מיזוג הפוך, שבו השתלטה על חברת סינמה סיטי שבשליטת משפחת גריידינגר, שנסחרה בבורסה בוורשה, תמורת 503 מיליון ליש"ט ששולמו במזומן ובמניות. בעקבות העסקה הפכה משפחת גריידינגר, באמצעות חברת גלובל סיטי, לבעלת המניות הגדולה בסינוורלד (28.9%). בעלת המניות השנייה בגודלה בחברה היא בלקרוק (7.4%).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#