"קניות באינטרנט? תמיד יהיו כאלה שיעדיפו לשלם במזומן" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"קניות באינטרנט? תמיד יהיו כאלה שיעדיפו לשלם במזומן"

בכל העולם עורכים יותר ויותר קניות באינטרנט ומשלמים באשראי ודרך הסמארטפון, אבל בכירי חברת ברינקס, המנהלת ומאבטחת כסף מזומן, ממשיכים לבסס את פעילות החברה על ההנחה שלשטרות הנייר אין תחליף

6תגובות
מנכ"ל ונשיא ברינקס העולמית, דגלאס פרץ
עופר וקנין

חברת ברינקס היא בהרבה מובנים חברה שאמורה לפעול בענף גווע. כמו חברות הדואר ברחבי העולם, או יצרניות מכשירי הפקס — גם לה הזיזו את הגבינה בעשור האחרון. מהפכת האינטרנט והסמארטפונים הפחיתה את היקף השימוש במזומן, עד כדי כך שבשוודיה למשל, היקף עסקות המזומן הוא 3% בלבד, בארה"ב — 7%, ואילו בישראל — 10% (נתונים התואמים את הערכות בנק ישראל; ח"ע). למרות זאת, מנכ"ל ונשיא ברינקס העולמית, דגלאס פרץ, מתעקש שהמזומן לא ייעלם מחיינו.

"השימוש במזומן גדל בישראל ב–10% בשנה החולפת ובארה"ב הוא גדל ב–6%", אומר פרץ, אמריקאי נוצרי ממוצא גרמני. "השימוש במזומן רק מתרחב ברמה הגלובלית — והטכנולוגיה של ברינקס הופכת את השימוש בו ליעיל יותר ולנוח יותר. בדרום אמריקה השימוש במזומן גדל אפילו יותר, והמזומן הוא החלק המשמעותי של האמצעים שמשתמשים בהם לתשלום. יש נתונים סטטיסטיים בארה"ב שלפיהם קבוצת הגיל שהיית חושב שתשתמש הכי פחות במזומן ותעבור לשימוש רק באמצעי תשלום אלקטרוניים — מתנהגת בצורה הפוכה. הצעירים בני ה–20–30 משתמשים ביותר מזומן כצורת תשלום מאשר האוכלוסיה המשתייכת לקבוצות גיל מבוגרות יותר. כך שמזומן הוא צורת תשלום פופולרית".

"אנחנו מניחים שאנחנו יודעים מה הדור הצעיר רוצה, אבל לא בטוח שאנחנו צודקים", אומר סגן הנשיא הישראלי של החברה, עמית צוקרמן. "מזומן נותן להם יותר שליטה בחייהם. אולי יותר נחמד ללכת עם 'אפל פן' ולשלם אתו בסטארבקס — אבל זה רק משחק".

ברינקס, שהוקמה לפני 187 שנה בארה"ב, היא חברה בינלאומית שעוסקת — מלבד המשאיות המשוריינות להעברת כספים שעמה היא מזוהה — בשירותים לניהול מזומן ואבטחתו. היא מציבה כספות בקניונים ובבתי עסק שמעוניינים להפקיד את המזומנים שלהם בסוף היום, ובתחום פעילותה היא חולשת על כ–20% מהשוק העולמי.

אבל לא כל הנתונים הפיננסיים של ברינקס מגבים את הצהרות בכירי החברה. מצד אחד, מניית ברינקס הציגה זינוק מרשים של 140% בשנה האחרונה ושווי החברה בבורסה של ניו יורק הוא 3.4 מיליארד דולר. מצד שני, הכנסותיה ב–2016 הסתכמו ב–3 מיליארד דולר והרווח הגולמי שלה היה 600 מיליון דולר — נתונים שלא מעידים על צמיחה בפעילותה, כאשר ב–2014 הציגה החברה הכנסות של 3.6 מיליארד דולר ורווח גולמי של 641 מיליון דולר. השורה התחתונה של החברה, לעומת זאת, מלמדת על תהליך ההתייעלות שעברה בשנים האחרונות — הרווח נטו של ברינקס מפעולות מתמשכות הסתכם אשתקד ב–46 מיליון דולר, שיפור משמעותי אחרי שסיימה את 2014 ו–2015 עם הפסדים.

"גם כיום יש יותר אנשים בעולם בלי חשבונות בנק"

נתוני בנק ישראל לגבי התנהלות שוק אמצעי התשלום המקומי אכן מעידים כי היקף המזומנים שבידי הציבור נמצא בעלייה מתמדת לאורך השנים. עם זאת, השיעור שמהווים המזומנים מסך היצע הכסף אינו מראה מגמה רציפה של עלייה לאורך השנים — גם אם הוא אכן עולה בשנים האחרונות.

למרות הנתונים של ברינקס, אנחנו הרי חיים בעולם של רכישות באינטרנט ותשלומים דרך הסמארטפון. כל התחזיות מנבאות שהשימוש במזומן ילך ויצטמצם.

פרץ: "המגמה הזאת היא לא בניגוד לתחזית. היקף המזומן שבו האנושות משתמשת גדל בכל שוק ובכל מדינה, אבל גם היקף השימוש בכרטיסי אשראי ובאמצעי התשלום האלקטרוניים גדל באותה מידה".

ועדיין, התחזית היא שהחלק היחסי של השימוש בצורות תשלום אחרות רק ילך ויגדל — על חשבון המזומן.

"בארה"ב, מזומן הוא שליש מאמצעי התשלום".

צוקרמן: "צריך לזכור שגם העוגה גדלה והשימוש במזומן גדל — אבל נתח השוק שלו משתנה ממדינה למדינה".

פרץ: "בארה"ב השימוש במזומן גדל ב–6%–7% בשנה בשנים האחרונות, יותר מהצמיחה הכלכלית הכוללת. יותר מצמיחת התוצר".

צוקרמן: "אפשר לומר שגם היום עדיין יש יותר אנשים בעולם בלי חשבונות בנק מאשר אנשים עם חשבונות בנק".

פרץ: "המגמות של מעבר לאמצעי תשלום אחרים הן משמעותיות בארה"ב או בישראל, אבל בדרום אמריקה, הודו וסין משתמשים במזומן בכמויות גדולות. השימוש במזומן נמצא פה כבר 2,500 שנים. זו פשוט שיטה טובה. מסתבר שזו טכנולוגיה טובה — לקחת נייר ולשלם אתו על משהו".

הפגנה בברזיל
אי־פי

צוקרמן: "גם הצמיחה בהיקף הרכישות באינטרנט לא סותרת את זה. אחת הדרישות הגדולות שעמה אנחנו מתמודדים בדרום אמריקה ובמקומות אחרים היא של צרכנים שרוצים לקנות מוצרים דרך הרשת — אבל במזומן".

מה באמת הפתרון לאנשים שעדיין חוששים למסור את מספר כרטיס האשראי שלהם לצורך ביצוע קניות באינטרנט?

פרץ: "הרעיון שלנו עבורם הוא שהם יוכלו לבצע הזמנה דרך הרשת, ואז ילכו למקום כמו סניף דואר — שבו יוכלו לשלם מזומן, לקבל עבורו ברקוד ולשלם בעזרת הברקוד הזה אונליין. יש ביקוש עצום לפתרון כזה — עבור כל אמצעי המכירה האלקטרוניים — ובכל העולם מנסים לתת לו מענה".

הביקוש הזה בטח נובע בעיקר מעולם שלישי — שם אנשים חשדנים יותר ויש רבים ללא כרטיסי אשראי.

"בניגוד להנחה שזה אופייני למקומות שבהם יש הרבה אנשים בלי חשבונות בנק, אנחנו רואים ביקוש עצום לתשלום באינטרנט במזומן גם בארה"ב ובאירופה. יש הרבה מקומות בעולם שבהם אנשים רואים במזומן ביטוי לחופש האישי שלהם. זה מתחבר למגמה של השימוש המרובה במזומן על ידי הדור הצעיר. השימוש במזומן נתפש כדרך תשלום שבה לא ינצלו אותך או ישלטו בך, לא יעקבו אחרי המידע הגלום ברכישות שאתה מבצע, ולאף אחד לא יהיו נתונים על הזהות שלך.

"תרשה לי לי לשאול אותך משהו. מתי שמעת על זה שהנייר יוצא מהאופנה, שבתוך זמן קצר כל המשרדים בעולם יתנהלו בלי נייר? לפני 20–25 שנה? ומה אתה מחזיק עכשיו ביד בזמן שאתה מדבר אתי? עם מה אתה רושם לעצמך הערות תוך כדי הפגישה שלנו? עם פנקס".

נכון, אבל זה בעיקר כי יש משהו לא מנומס לשבת מולך עם לפטופ ולהקליד.

"לא משנה מה הסיבה, עדיין יש לך פנקס ועט ביד".

אבל במקביל, אני מקליט אותך עם הסמארטפון. לפני עשר שנים הייתי משתמש הרבה יותר בנייר בראיון כזה, לא רק רושם הערות.

"עדיין, לא אופתע אם מספר תיקיות הנייר בעולם גדל — על אף שלפני 25 שנה אמרו שנתנהל בכלכלה נטולת נייר. ואנחנו שומעים אותו דבר בברינקס — אנשים אומרים שהמזומן הולך ונעלם. אולי זה יקרה יום אחד ואולי הילדים או הנכדים שלנו יראו זאת, אבל עד אז המזומן יהיה פה לא מעט זמן — והשימוש בו ממשיך לגדול כמעט בכל חברה".

"גם בביטקוין אפשר להשתמש ככסף שחור"

אם לא די במגמות הטכנולוגיות המאיימות על השימוש במזומן, חברות כמו ברינקס נאלצות להתמודד בשנים האחרונות עם מצב שבו הרשויות ברחבי העולם מנסות לצמצם את השימוש במזומן במסגרת מלחמתן בהון השחור. בישראל למשל, הגישה ב–2015 ועדה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, הראל לוקר, את המלצותיה להגבלת השימוש במזומן כאמצעי תשלום במשק ולקידום השימוש באמצעים אלקטרוניים.

הבעיה הגדולה עם מזומן היא שהשימוש בו נקשר בכלכלה שחורה, ולכן השלטונות מעדיפים להעביר את האוכלוסיה לשימוש באמצעים אחרים, כמו אשראי.

פרץ: "קח למשל את המטבע הווירטואלי, ביטקוין. זה מטבע שהוא אנונימי וגם בו ניתן להשתמש לכסף שחור. אתה זוכר את מתקפת הסייבר שנערכה לפני חודש? מה ביקשו בה התוקפים? שישלמו להם בביטקוין. אז מה ההבדל? המעבר לתשלום באמצעים אלקטרוניים הוא לא פתרון לדעתי".

כשאני מתעקש שבשימוש בכרטיסי אשראי עדיין יש פחות מקרים של העברת כסף שחור, אומר סמנכ"ל הכספים של ברינקס העולמית, רון דומאניקו, כי "אתה אומר את זה כי יש לובי חזק של חברות כרטיסי אשראי גלובליות, שיודעות שעל כל דולר שתשלם במזומן ולא תעביר אותו דרכן — הן יקבלו פחות עמלות. בבסיס, רוב התשלומים במזומן בעולם נעשים על ידי המעמדות הנמוכים עם ההכנסות הנמוכות, ואף ממשלה בעולם לא רוצה להקשות על האנשים האלה, שאצלם גם יש פחות אלמנט של מסים. אם השלטונות יקשו על האנשים האלה — יהיה בעולם יותר עוני ויותר פשע. נכון שהכלכלה הלא פורמלית מגלגלת מיליארדים בישראל, אבל צריך להילחם בזה בבית המשפט. בשימוש בכרטיסי אשראי אתה תמיד משלם 3%–4% עמלות — ויש מישהו שמשלם את זה ומישהו שמרוויח מזה, וזה לא הצרכן ולא הקמעונאי — אלא המתווך ביניהם".

כוחות משטרה באחת הפאבלות בריו דה ז'ניירו. "ברזיל היא אחת המדינות הקשוחות ביותר. מדינה בסיכון בגבוה"
רויטרס

בישראל יש גם עמלה גבוהה על משיכת מזומן מהבנק.

מנכ"ל ברינקס ישראל, רונן בן ארי: "זו עמלה שנגבית רק אם תלך למערכת האלקטרונית של הבנק. אם תיכנס פנימה — זה לא יעלה לך כסף".

פרץ: "בסוף אנחנו רואים שהשוק גדל כך שכמות הכסף במחזור ממשיכה לגדול. יש צורך גדול בחברה למזומן, ואנחנו השחקן הגדול ביותר ברמה הגלובלית שמספק פתרונות מזומן לצרכן, למממן ולסוחר. כשאתה הולך לסניף בנק — הרבה מההפקדות והמשיכות נעשה במכונות, ולא צריך טלר, כך שזו תמשיך להיות דרך לקנות דברים, ואנחנו מספקים לוגיסטיקה ומערכת שבה השימוש במזומן עולה פחות".

צוקרמן: "חשוב לזכור — ברינקס גם עוסקת בהעברת סחורות. אנחנו נותנים פתרונות בטוחים לסוחרים בתחום הזה, ומספקים כרטיסי אשראי שמשולמים מראש — 'פריפייד'".

בן ארי: "בישראל אנחנו משתמשים גם בפתרון בשם 'קומפיוסייף' — שתחנות דלק וסופרמרקטים משתמשים בו. זו קופסה שהיא כספת, עם מסך מגע עליה ומכשיר קורא שטרות שמחובר לשרת שלנו ומעביר ממנה מידע ישירות לבנק. כך הקופאי של תחנת דלק או הסופר יכול להפקיד לתוכה מזומן בסוף היום".

פרץ: "ישראל היא שוק נהדר. היא אמנם שוק קטן, אבל טוב. אנחנו פה בעסקים יותר מ–50 שנה, ואני יכול לומר שישראל היא חדשנית מאוד בפתרונות שלה. יש בה הרבה פתרונות לבנקאים ולקמעונאים — שמספקים רעיונות טובים שאפשר ליישם במקומות אחרים בארגון".

הפעילות של החברה שונה בין המדינות שבהן אתם פועלים? בעולם שלישי ובמדינות מפותחות עובדים אחרת?

"אנחנו מתנהגים אחרת, על אף שאני לא אוהב את החלוקה לקטגוריות האלה. יש מדינות עולם שלישית שהן רגועות מאוד. בחלק מהמדינות צריך יותר שומרים ויותר אמצעי זהירות. ברזיל היא אחת מהמדינות הקשוחות יותר. מדינה בסיכון בגבוה עם שיעור התקפות גבוה יותר".

ישראל פחות מסוכנת?

"ברגע שאתה מתחיל עם נהלים קבועים, אתה בבעיה. בכל מדינה צריך להיזהר, בכל מקום יש סכנות אחרות".

אילו שיטות יש לכם לאבטח את עצמכם? איך זה משתנה ממדינה למדינה?

"יש לנו דרכים שונות שבאמצעותן אנחנו מעבירים מזומן ויש לנו מכניזמים שונים של אבטחה כדי למנוע גניבה, בין אם זה סביב העברת הכסף או לפני העברתו. יש לנו דרכים בסיסיות למנוע מעקב אחרי כלי הרכב שלנו, ויש לנו מעקב אחריהם למקרה שינסו לחטוף אותם, באמצעות GPS. גם הכמות של המאבטחים במשאית וסוגי הנשק שהם נושאים משתנה. במדינות מסוימות אנחנו משאירים כמוסות דיו בקופסאות שלנו (כספות המזומנים) — כך שאם יגנבו אותן הדיו יתפזר בכספת והמזומן שבפנים לא יהיה שמיש. יש גם טכנולוגיית דבק — שבה אנחנו מניחים פצצת דבק בכספת, וכאשר היא מתפוצצת כל הכסף מתמלא דבק ואי־אפשר להשתמש בו".

למה לא להשתמש בטכנולוגיה הזאת בכל הכספות שלכם?

"כי זה עדיין יקר. חשוב לזכור שרק 25% מהכנסותינו מגיעים מהמשאיות. זה חלק משמעותי, אבל הדבר הגדול ביותר הוא פתרונות רב־מערכתיים שמסייעים לנו לספק דרכים קלות יותר ללקוחות להתנהל עם מזומן. אנחנו נותנים שירותים לקמעונאים שרוצים להפקיד כסף. יש לנו היום תאים בקניונים עם כספות. בניגוד לקומפיוסייף (פתרון שמאפשר לקופאי להזדהות מול הכספת באמצעות כרטיס מגנטי או קוד סודי ומשדר את נתוני הזנת המזומנים ישירות לבנק), כאן מדובר בשירות שיאפשר לבעל עסק להניח בסוף היום את הכסף בשקית בתוך הקופסה — ואנחנו מעבירים אותו ישירות לבנק, למכשיר הכספומט".

בן ארי: "אפשר להסתכל על הטכנולוגיה שלנו דרך מבט שרשרת האספקה של המזומנים. תפקידנו הוא להקל את הגישה למזומן. כיום בנקים בעולם מוציאים את הטיפול במזומן לחברות כמו ברינקס — ואנחנו לוקחים את תפעול המזומן, אם זה דרך הכספומטים או באמצעים אחרים לעיבוד הכסף".

פרץ: "80% מהכסף שעובר בין מדינות הוא באמצעותנו".

איך אתם מושפעים משוק המט"ח, למשל, אם הדולר מתחזק?

פרץ: "אנחנו לא מחזיקים דולרים או שקלים. אנחנו חברה אמריקאית, אז הדו"חות שלנו הם בדולרים".

ומה קורה לפעילות שלכם במצבי משבר?

"במצבי משבר אנשים משתמשים ביותר מזומן וצורכים יותר זהב ומתכות יקרות".

סמנכ"ל הכספים של ברינקס העולמית רונלד דומאניקו (מימין), המנכ"ל דגלאס פרץ, סגן נשיא ברינקס העולמית עמית צוקרמן ומנכ"ל ברינקס ישראל רונן בן ארי
עופר וקנין

"במקסיקו — 80% מהתשלומים הם במזומן"

איך אתם מאפיינים את התקופה הנוכחית? היתה עלייה בפעילות שלכם אחרי הבחירות בארה"ב, עם עליית דונלד טראמפ לשלטון?

פרץ: "היה שינוי בשער החליפין בחלק מהמדינות. במקסיקו למשל, המטבע המקומי נפל. אבל המצב חזר לעצמו שם ובמדינות אחרות בדרום אמריקה. מקסיקו היא חברה מונעת מזומן. יותר מ–80% מהתשלומים במקסיקו הם במזומן, וזו המגמה גם בכל דרום אמריקה — ויש לנו עסקים טובים מאוד שם".

ברוסיה אתם עובדים?

"מעט, ברמה הבינלאומית ולא ברמה המקומית".

למה?

דומאניקו: "זה שוק מקומי שנשלט על ידי ספקים מקומיים שיש להם דרכים טובות יותר לפעול שם מאשר לשחקנים הזרים".

לאילו מדינות החלטתם לא להיכנס?

פרץ: "אנחנו עובדים בכל מקום שבו יש הזדמנות והשוק מתאים לפורטפוליו שלנו".

במדינות ערב אתם עובדים?

פרץ: "קצת. הייתי במרוקו לפני שהגעתי לפה".

בישראל היו בעשור האחרון שני מקרים מפורסמים שבהם נשדדו כלי רכב של ברינקס. בשני המקרים זו היתה "עבודת פנים" של שומרים שלכם שסרחו ושדדו את המשאית. זה המצב בכל העולם? כשמישהו כבר שודד אתכם — מדובר על שומר שלכם?

פרץ: "זו קומבינציה. בכל חברה יש גניבות מבפנים וזה הטבע האנושי. ניהול הסיכונים שלנו הוא פנימי וחיצוני. בתחום שבו אנחנו פועלים 80% מההפסדים נובעים מבעיה פנימית, ממועסק שעזב או פוטר או בעיה אחרת. אבל העבודה שלנו היא לנהל את הסיכון הזה ולוודא שללקוחותינו אין לכך חשיפה. ההבדל בינינו לבין המתחרים שלנו הוא בדרך שבה אנחנו מנהלים את הסיכון הזה. כשזה קורה אצלנו — הלקוח עובד רק מולנו. אנחנו אלה שמבוטחים נגד מקרים כאלה ומפצים אותו. אצל המתחרים הלקוח הוא שמבוטח והוא צריך לפנות לחברת הביטוח ולעבוד מולה.

"גם כשמדובר על קומפיוסייף, שאותה אנחנו מספקים לסופרים ולתחנות דלק, זה לא עניינם של הלקוחות אם מישהו בא ופורץ לקומפיוסייף שלהם. אנחנו לוקחים את ההפסד עלינו ומשלמים להם".

מה שיעור ההפסד כתוצאה מגניבה שאתם מביאים בחשבון בניהול הסיכונים שלכם?

"זה שיעור קטן מאוד".

בכל זאת, אנשים מקשרים את ברינקס בדרך כלל עם אירועי פשיעה, נשק ואבטחה.

"בשנים האחרונות אנחנו במעבר של מוקד הפעילות שלנו למצב שבו אנחנו נותנים הרבה שירותים נלווים. אבטחה וביטוח הם חלק מהעסק שלנו. אבל אנחנו לא חברת אבטחה, אלא חברת לוגיסטיקה".

אבל רוב האנשים יקשרו אתכם עם סרט הפעולה האחרון שהם ראו, שבו מכונית ברינקס התעופפה באוויר.

"הסרט האחרון שראיתי שהיה בו אירוע כזה — היתה בו מכונית של המתחרה שלנו. איש מלקוחותינו לא חושב עלינו ככה. הם חושבים: 'איך אקבל שקט נפשי במחיר הנמוך ביותר'".

השכר שלך כמנכ"ל ברינקס ב–2016 היה 8 מיליון דולר ובפעילות שלכם כאן אתם שותפים עם הבנקים הגדולים. ואולם בישראל יש כיום ביקורת גדולה על שכר מנכ"לים במערכת הפיננסית, שהוגבל פה ל–700 אלף דולר בשנה.

פרץ: "אני לא יודע על זה דבר. אני מאמין בחברה קפיטליסטית שמתנהלת על בסיס חוקי ביקוש והיצע, והתגמול בה מבוסס על ביצועים שקובעים את גובה התשלום".

דומאניקו: "מה המגבלה שיש בישראל על תשלום לכוכבי רוק או לשחקני כדורסל?"

כוכבי רוק לא מרוויחים בישראל יותר מדי גם כך, ולשחקני כדורסל ב–NBA דווקא יש תקרת שכר.

"המגבלה ב–NBA היא לא אישית. אני רק חושב שזה מצחיק שבתחום אחד מגבילים שכר — ובתחום אחר לא".

הפערים הגדלים בין עניים לעשירים משפיעים על השימוש במזומן?

פרץ: "אני לא חושב. אני משתמש במזומן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#