דקאני הפקולטות לרפואה נגד הקמת פקולטה באריאל: "סוג של קניבליזם" - TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דקאני הפקולטות לרפואה נגד הקמת פקולטה באריאל: "סוג של קניבליזם"

לטענת הדקאנים, כבר כיום יש רוויה מבחינת יכולת ההוראה הקלינית, ובתי החולים אינם ערוכים להגדלת מספר הסטודנטים הלומדים בהם ■ אוניברסיטת אריאל: "משרד הבריאות קבע כי השימוש בשדות הקליניים על ידי הפקולטה באריאל לא יפגע בסטודנטים מבתי הספר הקיימים"

23תגובות
חדר ניתוח בבית חולים רמב"ם
חגי פריד

בתי הספר לרפואה בישראל מתנגדים נחרצות להקמת בית ספר חדש לרפואה באוניברסיטת אריאל. הדקאנים של בתי הספר שיגרו בשבוע שעבר מכתב לשר החינוך, נפתלי בנט, שר הבריאות, יעקב ליצמן, ליושבי ראש האוניברסיטאות ולוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, ובו הם מתריעים כי "צעד כזה יביא לפגיעה משמעותית ביכולת הפקולטות הקיימות לתת הכשרה קלינית ראויה". זאת, לדבריהם, בשל המחסור הקיים כבר כיום בשדות הוראה קלינית, שיחריף אם ייפתח בית ספר נוסף לרפואה.

אוניברסיטת אריאל נמצאת במגעים מתקדמים להקמת בית ספר חדש לרפואה בשטחה, וכבר נמצאו לכך תקציבים ייעודיים וכן תרומה משמעותית של איל ההון האמריקאי שלדון אדלסון, שבית הספר ייקרא על שמו ועל שם רעייתו, מרים אדלסון. המהלך מקודם על ידי שר החינוך, שצייץ בחשבון הטוויטר שלו כי "ישראל זקוקה לעוד רופאים. במקום לשלוח סטודנטים ללמוד רפואה באירופה בהון עתק, יוכלו ללמוד כאן בארץ. תודה לשר הבריאות יעקב ליצמן על שיתוף הפעולה".

הדקאנים מתנגדים לתוכנית בטענה כי לא קיים כרגע מחסור ברופאים חדשים בישראל, וכי הגדלה של מספר הסטודנטים לרפואה עלולה לגרום לפגיעה באיכות ההוראה, וכי גם אם יוחלט על צורך להגדיל את מספר הרופאים, הדרך הנכונה לעשות זאת אינה בפתיחת בית ספר חדש, אלא בפתרונות אחרים כמו הרחבת בתי הספר הקיימים או סבסוד לימודים בחו"ל.

"מספר הרופאים מגיע ליעד שנקבע"

.

לימודי רפואה הם היקרים והמורכבים ביותר במערכת ההשכלה הגבוהה. הם דורשים מערך ענקי של תשתיות, כמו מעבדות, חדרי ניתוח ובתי חיות, ומעבר לכך נדרש מערך גדול של שדות קליניים ראויים, כלומר מחלקות מובחרות בבתי חולים שבהן אפשר להכשיר לסטודנטים ברמה גבוהה, תחת השגחה של אנשי צוות בכירים. באריאל עדיין לא חושפים את זהות בתי החולים שיהיו מסונפים לפקולטה החדשה.

"האם צריך עוד רופאים בישראל? אם מסתכלים על המספרים בצורה הכי הוגנת ואובייקטיבית, התשובה היא לא", אומר פרופ' דוד ליכטשטיין, דקאן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ויו"ר פורום הדקאנים לרפואה בישראל. לדבריו, "היו שלוש ועדות של משרד הבריאות במהלך השנים, שהעריכו כי מספר הרופאים שצריכים לקבל רישוי כל שנה כדי לענות על דרישות האוכלוסייה הוא כ–1,200. בשנים האחרונות הגענו ליעד הזה יחד עם בוגרי חו"ל".

ואכן, לפי דו"ח משרד הבריאות, ב-2015 קיבלו 1,259 איש רישיונות לעסוק ברפואה. כמחציתם הם בוגרים של בתי ספר לרפואה בחו"ל שלא התקבלו ללימודי רפואה בארץ, למדו על חשבונם בחו"ל, ועברו מבחן רישוי עם חזרתם לישראל. למעשה, בעקבות הרחבת בתי הספר הקיימים לרפואה, מתן הרישיונות לרופאים כמעט הוכפל בתוך שנים ספורות — הוא גדל ב–74% בין 2010 (שבה היה 722 מקבלי רישיון) ל–2015. השבוע מסיים את לימודיו המחזור הראשון של בוגרי בית הספר לרפואה החדש בצפת, שבו עוד 150 רופאים חדשים.

"במצב כזה, אם נגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה, המשמעות היא שבתוך עשור ישראל תתחיל לייצא רופאים, כי יהיו יותר רופאים ממה שהאוכלוסייה צריכה", אומר ליכטשטיין.

לדברי ליכטשטיין, "אם מסתכלים על איכות ההוראה ועל מה מלמדים - המערכת נמצאת כיום ברוויה מבחינת שדות הוראה קליניים לתלמידי רפואה. אם מסתכלים על מחלקות הוראה בישראל, מחלקות איכותיות שיש בהן פרופסורים ורופאים מומחים ויש בהן איכות הוראה גבוהה — כיום אנחנו משתמשים בכל השדות האלה. אם יגדילו את מספר הסטודנטים בצורה לא מתוכננת, מספר התלמידים ליחידה ולמחלקה יעלה, והתוצאה תהיה רמת הוראה טובה הרבה פחות בכל בתי הספר. יכול להיות שנצטרך להקטין את מספר התלמידים אצלנו כדי לא לפגוע ברמת ההוראה".

אבל בנט אמר שהתוצאה לא תהיה בהכרח הרבה יותר רופאים, אלא שפחות ישראלים ייאלצו ללמוד בחו"ל.

"אין בסיס לאמירה הזאת. הסטודנטים שנוסעים ללמוד בחו"ל הם אלה שהציונים שלהם נמוכים בהרבה מסף הקבלה בישראל, והם לא יתקבלו בישראל גם אם מספר הסטודנטים בישראל יגדל ב–100. לכן, להערכתנו, אלה שנוסעים לחו"ל כי הציונים שלהם נמוכים יותר ימשיכו לנסוע, ומספר הבוגרים שלמדו בארץ יגדל במקביל".

ליכטשטיין מדגיש כי התנגדות הפקולטות אינה מכוונת נגד אוניברסיטת אריאל, אלא זו התנגדות עקרונית: "גם אם היה מדובר בהקמת בית ספר לרפואה בכפר סבא או בערד הגישה היתה זהה. האמירה היא גם לא חד־משמעית נגד, אלא אמירה נגד צעד כל כך גדול, חריף ומשמעותי למערכת החינוך של תלמידי הרפואה בישראל, שנעשה בלי בדיקה אמיתית. ולא היתה בדיקה כזו. אם מישהו מתבסס על איזושהי בדיקה - שיציג אותה".

אולי הבעיה היא לא במספר הסטודנטים אלא במספר המיטות ותקני הרופאים בבתי החולים? אם היו עוד בתי חולים ועוד מחלקות, היה ניתן להכשיר יותר סטודנטים.

"בהחלט. צוואר הבקבוק לחינוך רופאים בישראל הוא לא בבתי הספר לרפואה אלא במערכת הבריאות עצמה - מיטות אשפוז ומקומות התמחות. אם יבנו עוד בתי חולים, זה יפתור לא רק את בעיית המחסור במיטות ובתקנים, אלא גם יאפשר להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה בלי לפגוע בהכשרתם. למשל, הקמת המרכז הרפואי אסותא אשדוד, שסונף לאוניברסיטת בן-גוריון, איפשרה לאוניברסיטה להגדיל את הפקולטה לרפואה בכמה עשרות סטודנטים".

פרופ' דוד ליכטשטיין
Drkup (IMJ)

"יותר הגיוני לסבסד לימודים בחו"ל"

גם נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון, פרופ' רבקה כרמי, שהיתה בעבר דקאנית הפקולטה לרפואה, משוכנעת ש"ישראל לא צריכה עוד בית ספר לרפואה. בעיני זה בלתי־אפשרי. כבר כיום אנחנו סובלים מחסר חמור ביותר של מקומות התנסות קלינית, ונכון שמנסים יותר ויותר לרכז את הלימודים בקהילה (בקופות החולים; רל"ג), אבל אין לזה עדיין מענה מספק, ולכן רוב השדות הם בתי חולים".

לדברי כרמי, "יש הבדל בין בתי ספר מבוססים קיימים, שיכולים להיות יצירתיים יותר באופן שבו הם מחנכים סטודנטים, לבין בית ספר חדש שמתחיל מאפס. כבר יש בית ספר גדול לרפואה בתל אביב - אני לא רואה מקום לבית ספר נוסף במרחק של 25 ק"מ ממנו".

כרמי מוסיפה כי "אם מדובר באותה עוגה ולא בהגדלת המשאבים, ברור שכל בית ספר יקבל פחות. יהיה פה סוג של קניבליזם של בתי הספר הקיימים".

כרמי חושבת שהפתרון למחסור אפשרי ברופאים צריך להיות יצירתי יותר: "חלק גדול מאוד מהפעילות של רופא כיום, בוודאי בבתי החולים, יכול להיעשות על ידי בעלי מקצוע אחרים. יש למשל הרבה מאוד עבודה מינהלתית וידנית שיכולה להיעשות על ידי עוזר רופא, פונקציה שקיימת בארה"ב. נכון שנפתח קורס, אבל אנחנו מדברים על העשרה אקדמית, ואצלנו בבן־גוריון יש תוכנית מצוינת של שנתיים הכשרה לתואר אקדמי של פרמדיקים. הם יהיו עוזרי הרופא הכי טובים בעולם".

יש מי שיטען שההתנגדות הזאת לוקה קצת בקוצר רואי, או בגילדאיות, ושדווקא בניית הפקולטה צופה פני עתיד.

.

"אני מכירה היטב את העולם הזה, הייתי דקאנית רפואה, ואני משוכנעת שלא זו הדרך להתמודד עם מחסור ברופאים. יש רופאים ישראלים שמוכשרים בצורה ראויה בחו"ל. הרבה יותר הגיוני לסבסד את ההכשרה שלהם בחו"ל, ולקבל אותם הרבה יותר מוכנים. זה פתרון יעיל יותר ויצירתי יותר".

ממל"ג נמסר: "ות"ת אישרה את תוכנית הבינוי של אוניברסיטת אריאל, הכוללת הקמת חמישה מבנים, ובהם מבנה המיועד למדעי הרפואה. נושא הקמת פקולטה לרפואה בהקשר התכנוני והאקדמי יידון במל"ג וות"ת בהמשך".

מאוניברסיטת אריאל נמסר: "צוות בכיר של משרד הבריאות, בראשות פרופ' ארנון אפק, בדק את נושא השדות הקליניים וקבע כי השימוש בהם על ידי הסטודנטים בפקולטה החדשה לא יפגע בסטודנטים לרפואה מבתי הספר הקיימים; כי השדות עונים על הסטנדרטים האקדמיים ברפואיים; ושלאור כל האמור, עמדת הצוות הבכיר היא היא כי יש מקום לפתיחת לימודי רפואה באריאל.

מן הראוי לציין שבמקביל לעובדה שהיום נאלצים למעלה מ-500 סטודנטים בשנה לנסוע ללימודי חו"ל, והדבר מתאפשר רק למשפחות שיכולות להשקיע עשרות אלפי דולרים ללימודי רפואה בשנה (5-7 שנים) - מקיימים בתי הספר הקיימים תוכנית לימוד למאות סטודנטים לרפואה מחו"ל, ומפנים אותם לאותם שדות קליניים בבתי חולים בארץ שלטענתם לא קיימים, וכל זאת במחירי לימוד של עשרות אלפי דולרים בשנה. 

פרופ' רבקה כרמי
אילן אסייג

אנו בטוחים שוועדת בדיקה מקצועית אקדמית שתקום על ידי המל"ג כדי לבדוק את התוכנית לקיום לימודי רפואה באריאל, כפי שמוקמות ועדות כאלו בכל תוכנית לימודים אקדמית חדשה, תגיע למסקנה שיש צורך בהקמת התוכנית באריאל, ושאוניברסיטת אריאל עומדת בסטנדרטים הרפואיים והאקדמיים הנדרשים, ושהדבר יתרום לקידום בניית סגל הרופאים העתידי הדרוש לישראל. 

עוד נמסר מהאוניברסיטה כי "מוקדי ההתנגדות שהציבו דיקני הפקולטות לרפואה זהים לחלוטין לנימוקים שהם העלו לפני שהתקבלה החלטה לפתוח בי"ס לרפואה בצפת, בטענה שאין שדות קליניים ללימודי רפואה".
 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם