איש חזון שעמד מאחורי גרמניה המאוחדת והמטבע המשותף - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איש חזון שעמד מאחורי גרמניה המאוחדת והמטבע המשותף

הלמוט קוהל, שמת בסוף השבוע, רצה לראות את אירופה מאוחדת ומשגשגת. אבל העניין שלו בכלכלה היה מוגבל, והוא הואשם בבעיות הכלכליות שהביא עמו איחוד גרמניה, ולאחר מכן - היורו

תגובות
קאנצלר גרמניה לשעבר הלמוט קוהל
TOBIAS SCHWARZ/רויטרס

הלמוט קוהל, קאנצלר גרמניה לשעבר שמת בסוף השבוע בגיל 87, היה שונה מקודמיו: קוהל היה בן 15 כשמלחמת העולם השנייה הסתיימה, ולכן היה הקאנצלר הראשון של עידן הפוסט-מלחמה. הזמנים שבהם הנהיג לא דרשו ממנו מעשי גבורה או נבלה, אבל הותירו מרווח לשאפתנות ולחזון שלו.  

חוויה מעצבת עבורו היתה הנס הכלכלי של אחרי המלחמה, ה-Wirtschaftswunder. גרמניה המערבית נהפכה ממדינה הרוסה למדינה עשירה. משימתו של קוהל, כאשר נכנס לתפקיד הקאנצלר ב-1982, היתה לסיים את העבודה. כאשר עזב את התפקיד ב-1998, גרמניה היתה מאוחדת והכסף הגדול עמד לזרום מבון המנומנמת לברלין. היורו, המטבע האירופי המשותף, כבר היה עובדה מוגמרת. בשני האספקטים האלה קוהל שיחק תפקיד מרכזי.    

אחת השאיפות המרכזיות שלו היתה לראות את אירופה מאוחדת יותר, והיה לו קשר מיוחד עם נשיא צרפת פרסואה מיטראן. עם זאת, במרכז עדיין עמדה החברות החזקה והבלתי מעורערת עם ארה"ב.

ככל שקוהל זכה בהכרה בינלאומית, הקשיים הכלכליים בבית גברו: האבטלה הגיעה לשיא, החוב הממשלתי גדל והתחרותיות נשחקה.

איחוד גרמניה המזרחית והמערבית ב-1990, ניצחונו הגדול ביותר, הביא לבעיות רבות בשלב מאוחר יותר. האיחוד הכלכלי, המוניטרי והחברתי שהפך את גרמניה להצלחה, הביא עמו נטל כלכלי גדול.

קוהל התעקש שהכסף חסר הערך של גרמניה המזרחית יוחלף למארק גרמני לפי יחס של אחד לאחד. זה היה צעד פופולרי בהתחלה, אבל במהרה הרס את התחרותיות וגם את שוק העבודה במזרח גרמניה. קוהל תיעב, כך נטען, התעסקות בפרטים, ולא היה לו עניין מיוחד בכלכלה.  

בדצמבר 1990, הבחירות הראשונות לאחר האיחוד, זכתה מפלגתו בכ-44% מהקולות לאחר שהבטיח פריחה כלכלית לגרמניה המזרחית. כשנה לאחר מכן, בגרמניה המזרחית היו יותר ממיליון מובטלים. מפגינים במזרח קראו לו שקרן וזרקו עליו ביצים. במערב המדינה, משלמי המסים חשו מנוצלים מאחר שההוצאה הממשלתית על בניית תשתיות במזרח גרמה לגירעון של 400 מיליארד דולר. האינפלציה האיצה, וכשהבנק המרכזי העלה את הריבית, הוא הואשם בגרימת מיתון במערב אירופה.

בסוף 1991, קוהל ועמיתיו האירופיים נפגשו במאסטריכט שבהולנד והסכימו על איחוד כלכלי, מוניטרי ופוליטי של אירופה. אבל כמעט מייד הפרויקט השאפתני נקלע לקשיים בשל בעיות כלכליות וכישלון ניסיונותיה של אירופה לסיים את המלחמה בבלקן.

ב-1994 התריע קוהל כי מדינת הרווחה הגרמנית, עם המטבע החזק שלה, שבוע עבודה של 35 שעות וחופשה שנתית של חמישה שבועות, נהפכת ללא תחרותית. האבטלה האמירה ל-12.2% - כמעט 4.7 מיליון מובטלים, רמה שלא נראתה מאז שנות ה-30. הוא הודיע לאזרחי גרמניה כי לא יהיה מנוס מקיצוצים והידוק החגורה.

"טעיתי בכמה דברים מאז 1990", אמר קוהל במערכת הבחירות באותה שנה. "אבל מי לא?"

קוהל היה תומך נלהב ברעיון המטבע האירופי האחיד, ולכן הואשם בכך שהתעלם מהקשיים שטמן בחובו: ללא איחוד פוליטי ופיסקלי שיתמוך בו, היורו נהפך גורם למשברים, כמו המשבר שהביא את יוון לסף התמוטטות כלכלית באמצע 2010.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#