דרכו של רוני בר-און למשרד האוצר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרכו של רוני בר-און למשרד האוצר

רוני בר-און ואהוד אולמרט הם חברים קרובים מזה כעשרים שנה; החברות בינהם התגבשה במאבקים הפנימיים הקשים והיצריים שנמשכו שנים ארוכות בסניף הליכוד בירושלים; המינוי לשר האוצר יהפוך אותו לאחד הפליטיקאים הבכירים בישראל

תגובות

עכשיו זה רשמי: שר הפנים, רוני בר-און, הוא המינוי של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, לתפקיד שר האוצר הבא של מדינת ישראל. בר-און ואולמרט הם חברים קרובים מזה כעשרים שנה. החברות בינהם התגבשה במאבקים הפנימים הקשים, היצריים, שנמשכו שנים ארוכות בסניף הליכוד בירושלים. לפני בר-און עמדו מספר אפשרויות, לחבור לשרים לשעבר, בנימין נתניהו, בני בגין, דן מרידור, יהושע מצא, צחי הנגבי, או ליו"ר הכנסת לשעבר, רובי ריבלין - או לחבור לאולמרט, שהיה רוב השנים בעמדת מיעוט בסניף. בר-און חבר לאולמרט והוא קרוב לוודאי לא מצטער על כך. בוודאי לא בשנתיים האחרונות.

כשהוקמה הממשלה הנוכחית, לפני למעלה משנה, מינה אותו אולמרט לתפקיד הבכיר של שר פנים, והקפיץ אותו לקידמת הבימה הפוליטית. בר-און מילא את התפקיד לשביעות רצונו המלאה של ראש הממשלה.

המינוי לשר אוצר, בקדנציה השנייה של בר-און כח"כ, יהפוך אותו לאחד הפוליטיקאים הבכירים בישראל. אולמרט מכיר היטב גם את העזר כנגד של בר-און, עו"ד בינה בר-און. ב-8 באוגוסט 2004 מינתה ממשלת אריאל שרון, לפי המלצת שר התמ"ת, אהוד אולמרט, את המשנה למנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, בינה בר-און, למנהלת הרשפ"ת - הרשות לשיתוף פעולה תעשיתי. בר-און היתה בעבר עוזרת לנציב תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה.

על תפקיד מנהלת הרשפ"ת התמודדו לא פחות מ-91 מועמדים בכירים מתחומי התעשייה ומערכת הביטחון. 19 מועמדים עלו לשלב חצי הגמר, 3 לגמר. אולמרט בחר את בר-און. לדבריו אז, "משרד התמ"ת שם לו למטרה להגביר באופן ניכר בשנים הבאות את חלקן של הנשים בכל דרגי הניהול". מנכ"ל התמ"ת אז, והיום מנכ"ל משרד רה"מ, רענן דינור, הסביר כי בר-און נבחרה כיוון ש"היתה המועמדת המובילה לכל דבר וענין על דעת כל חברי הועדה הבוחרת".

רוני בר-און נולד בתל אביב ב-2 ביוני 1948, סיים לימודי משפטים באוניברסיטה העברית בתחילת שנות ה-70. נישא לבינה, בת למשפחה ירושלמית אמידה, וקבע את ביתו בירושלים. היום הוא גר בשכונת מוצא, בפרברי ירושלים. לרוני ובינה שלושה ילדים. רוני פתח משרד עורכי דין ב"משולש הירושלמי", במרכז הבירה.


ב-1997 עמד בר-און, אז עדיין אישיות אלמונית, לרוב המכריע של הציבור בארץ, במרכזה של שערורית ענק, הידועה כפרשת בר-און-חברון, כשמונה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ליועץ

בר-און התמחה בעיקר בנושאים פלילים וייצג חלק מהפושעים המובילים בירושלים. בין בוגרי המשפטים שעשו התמחות במשרדו, השר לשעבר, אז ח"כ, צחי הנגבי. כתחביב שימש בר-און ככתב ספורט של "מעריב". בהמשך חצה את הקווים. ב-1968 מונה על ידי יו"ר סניף הליכוד בירושלים, רובי ריבלין, ליו"ר קבוצת הכדורגל של בית"ר. הוביל את הקבוצה, בעונת 1986/7, לאליפות ההיסטורית הראשונה שלה. זכורה תמונה של בר-און החוגג עם יצחק שמיר, אז שר החוץ, מ"מ ראש הממשלה ויו"ר הליכוד. בר-און ניסה להחדיר לבית"ר תקני ניהול מתקדמים. בין השאר, כדי להגדיל את הכנסות הקבוצה, העתיק את כל משחקיה הביתיים ממגרש ימק"א בירושלים למגרש בלומפילד ביפו. במהלך המאבק לאליפות הסתכסך בר-און עם מאמן בית"ר, דרוד קשטן, היום מאמן נבחרת ישראל, ועם כוכב הקבוצה, אורי מלמיליאן האגדי. בסיום העונה הודח בר-און מתפקיד יו"ר בית"ר. המדיח היה רובי ריבלין.

ב-1997 עמד בר-און, אז עדיין אישיות אלמונית, לרוב המכריע של הציבור בארץ, במרכזה של שערורית ענק, הידועה כפרשת בר-און-חברון, כשמונה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ליועץ המשפטי לממשלה. בארץ קמה סערה ענקית. בין השאר נטען כי בר-און חסר כל כישורים לתפקיד, כי מונה כדי לחלץ את השר לשעבר, מנהיג ש"ס, אריה דרעי, מהכלא. בתמורה היתה ש"ס אמורה לתמוך בפשרה שנתניהו סיכם עם ארה"ב, הידועה כ"הסכם חברון". אחד המוערבים העיקרים בפרשה היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה אז, איווט ליברמן. בין המבקרים החריפים של המינוי היה השר בני בגין.


בר-און לפני שהיה לשר, נהג לסוע עם חבורת חברים ירושלמים, רובם מוכרים, ללונדון כדי לראות כדורגל ולהמר בקזינו יוקרתי המיועד לחברים רשומים בלבד. כל הקרירה שלו, גם כשר, שזורה בספורט

המינוי החזיק מעמד שלוש יממות, מיום חמישי עד יום ראשון. פרופ' רות גביזון, אז נשיאת האגודה לזכויות האזרח, אמרה ל"הארץ" כי "הפער בין דרישות התפקיד לרקורד המוכח של האיש הוא כל כך גדול עד שיכול להיות ששיקול הדעת במקרה הזה הוא לא רק בלתי ראוי, אלא מגיע לדרגה של אי חוקיות". לימים (בראיון ל"הארץ" ב-14 באוגוסט 2003) אמר בר-און, "הפרשה הזו גרמה לי נזק על לא עוול בכפי. שילמתי מחירים קשים בשל צביעות רבה, גלגול עינים, ובעיקר כעס ושנאה שכוונו לאנשים אחרים ופגעו בי. אבל אינני עוסק יותר בעבר. אילו היו נותנים לי את האפשרות כולם היו נוכחים לדעת שכל מה שהדביקו לי הוא חסר שחר. אני סמוך ובטוח שהייתי ממלא את התפקיד הזה בצורה טובה מאוד. אני אדם שיודע לקבל החלטות ישרות, הגונות, בלי משוא פנים, וכך הייתי נוהג כיועץ המשפטי לממשלה. התפקיד הזה הוא פיסגת שאיפותיו של כל משפטן. יש לי תחושה קשה של החמצה".

בר-און לפני שהיה לשר, נהג לסוע עם חבורת חברים ירושלמים, רובם מוכרים, ללונדון כדי לראות כדורגל ולהמר בקזינו יוקרתי המיועד לחברים רשומים בלבד. כל הקרירה שלו, גם כשר, שזורה בספורט. ב-1997 מונה ליו"ר מועצת ההימורים. כשר הפנים דאג לתת אזרחות ישראלית לשני כדורגלנים, רוברטו קולואטי וטוטו תמוז, רק כדי שיוכלו לשחק בנבחרת ישראל. בר-און נחשב לאוהד בית"ר ירושלים בכדורגל והפועל ירושלים בכדורסל. הוא מומחה לליגה הגרמנית בכדורגל.

בר-און נבחר לכנסת לראשונה רק ב-2003 כנציג הליכוד בירושלים. באותה כנסת היה יו"ר ועדת הכנסת. נחשב לנאמן לראש הממשלה, אריאל שרון. בסוף הכנסת ה-16, ב-18 בינואר 2006, בא על שכרו כשמונה לתפקיד שר המדע והטכנולוגיה ולשר התשתיות הלאומית. עם הקמת קדימה על ידי שרון, בסוף נובמבר 2005, הצטרף בר-און למפלגה ונבחר לכנסת ה-17, בבחירות שנערכו במארס 2006, כנציג קדימה. ב-4 במאי מונה לשר הפנים. בר-און משמש כנציג הממשלה בוועדה לבחירת שופטים.

בפני ראש ממשלה בישראל עומדות שתי אופציות בבואו למנות את שר האוצר, התפקיד המינסטריאלי החשוב בממשלה, למנות את המועמד המתאים ביותר, או למנות פוליטיקאי מקרוב, עושה דברו. שרון מינה ב-2003 את המועמד המתאים ביותר, לשיטתו, בנימין נתניהו, למרות שהיה יריב פוליטי. אולמרט מעדיף את האופציה השניה. עם הקמת ממשלתו מינה לתפקיד אדם חסר כישורים, אברהם הירשזון, רק משום שהיה מקורבו. עכשיו הוא חוזר על השגיאה.

לבר-און אין רקע כלכלי. אין לו גם כל ניסיון בניהול משרד-על כמו האוצר. הוא מגיע למשרד ערב החלטות חשובות מאוד על תקציב המדינה ל-2008 כולל קיצוץ ענק של 9 מיליארד שקל. הוא מגיע למשרד הנמצא במשבר, בלי שר אוצר במשרה מלאה כשנתיים, בלי מנהל קבוע לרשות המסים, בלי מנהל לרשות החברות הממשלתיות, כשהממונה על התקציבים והיועצת המשפטית עומדים על סף פרישה. ידרשו ממנו לפחות מספר חודשים עד שיבין להיכן הגיע, מה קורה, מי נגד מי. את שכר הלימוד תשלם כלכלת ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#