ועדת ברודט הגישה את הדו"ח המקיף אי פעם על תפקודו של הצבא: צה"ל 2007 - מנופח, יקר ובזבזני - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ועדת ברודט הגישה את הדו"ח המקיף אי פעם על תפקודו של הצבא: צה"ל 2007 - מנופח, יקר ובזבזני

אם יאומצו ההמלצות, צפויה רעידת אדמה במערכת הבטחון: גיל הפרישה בצבא יעלה ל-57; יוטלו קנסות על בזבוז תחמושת במלחמה; מספר אנשי צבא הקבע ואזרחים עובדי צה"ל יופחת; הצבא יקבל תוספת תקציב אך ייאלץ להתייעל ולחסוך 30 מיליארד שקל בעשור הקרוב

תגובות

צה"ל יצטרך לעבור מהפך ניהולי, ובו יהיה עליו ללמוד להעניק משמעות כלכלית לפעולותיו, וכמו כן ייאלץ להתייעל בהיקף של 30 מיליארד שקל, לפחות, בתקציבו בעשור הקרוב. זוהי ההמלצה הדרמטית ביותר הכלולה בדו"ח הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, ועדת ברודט. הדו"ח פורסם אתמול לציבור, לאחר שצונזרו בו פרקים ביטחוניים רגישים.

הדו"ח, הכולל 190 עמודים, הוא הדו"ח המקיף ביותר שפורסם עד כה לגבי תפקודו של צה"ל, מבנהו ותקציבו. הדו"ח כולל ביקורת קשה במיוחד על הדרך שבה ניהלו הצבא ומשרד הביטחון את ענייניהם הצבאיים והתקציביים עד כה. בין השאר, מאשימה הוועדה את הצבא במניפולציות בנתונים המוצגים לממשלה, במטרה להגדיל את התקציבים הניתנים לו.

הוועדה מאשימה את הצבא גם בכך שנכשל בהבנת המשמעות הכלכלית של חלק גדול מפעולותיו, דבר שהביא למשל לשימוש בזבזני בתחמושת במלחמת לבנון השנייה. הוועדה קבעה כי הצבא מתעלם מחלקים גדולים מתקציבו - תקציב בניית הגדר, ההתנתקות והפנסיות - כאילו אינם קשורים אליו, וכי הצבא מתנהל תחת ההנחה שכל הדרישות התקציביות ישולמו לו, ולכן אין לו כל צורך להתייעל.

הוועדה קובעת כי הצבא אינו מודד עצמו כלכלית, ולכן לא ניתן מעולם ביטוי כלכלי-אסטרטגי למשמעות ההחלטות שהצבא קיבל - כמו ההחלטה להפחית את ימי האימונים בצבא ולשחוק את מלאי הטנקים והנגמ"שים.

לפיכך, הוועדה קובעת כי תקציב הצבא יעבור להיות תקציב חמש שנתי כפול - תקציב לשנים 2008-2012, ואחר כך לשנים 2013-2017. הוועדה מאשרת לצבא גידול בתקציבו, שיגיע לאורך העשור לסכום מצטבר של 46 מיליארד שקל. מדובר על תוספת של 1.3 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון ב-2008 והגדלת התוספת ל-1.8 מיליארד שקל ב-2009. לאחר מכן יגדל תקציב הביטחון בשיעור של 1.3% לשנה. המלצה זו משולבת בהמלצה מאקרו-כלכלית של הוועדה, ולפיה תקציב המדינה בכללותו צריך לגדול ב-2.5% לשנה - ולא גידול של 1.7% כפי שקבוע בחוק כיום.

הוועדה מניחה כי צמיחה של 4% בתוצר מדי שנה מאפשרת להגדיל את ההוצאה בתקציב ב-2.5%, תוך המשך השמירה על היעדים המאקרו-כלכליים - הקטנת חלקה של ההוצאה הציבורית בתוצר והקטנת החוב. לפיכך, מאחר שתקציב הביטחון יגדל ב-1.3%, הרי שההוצאה האזרחית בתקציב תגדל ב-2.8%. כתוצאה מכך הנתח של תקציב הביטחון בתקציב יקטן, אף שבפועל התקציב עצמו יגדל, דבר שיאפשר לישראל להמשיך ולהשקיע בפיתוחה ובהגדלת הצמיחה.

בתגובה לדברים אמר אתמול הממונה על התקציבים באוצר, קובי הבר, כי הוא מתנגד להצעה להגדיל את ההוצאה בתקציב מ-1.7% ל-2.5%. לדבריו, מדובר בהחלטה מאקרו-כלכלית שאינה בסמכותה של ועדה העוסקת בביטחון.


קשה באימונים

לאחר שקבעה את מסגרת התקציב, מתערבת הוועדה בתקציב הביטחון עצמו וקובעת כללים להרכבו. הכלל החשוב ביותר הוא כי יהיו שלושה תחומים שבהם ייקבעו תקציבי מינימום, שמהם אסור יהיה לצבא לרדת - כדי לא לפגוע בהם. התחום האחד הוא התקציב המיועד לאימונים בצבא (שמירת רמת הכוננות והמוכנות). התקציב השני הוא חידוש מלאים, כולל חידוש ציי טנקים, מטוסים ונגמ"שים - בסכום של 45 מיליארד שקל לפחות בתוך עשור. בשני תחומים אלה קיצץ הצבא בשיעור חד בשנים האחרונות, והדבר פגע קשה במוכנות הצבא למלחמת לבנון השנייה. התחום השלישי הוא השקעות במו"פ.

הוועדה קובעת גם כי תקציב הביטחון יכלול רזרווה שתוכל לשמש את הצבא במקרי חירום כמו מלחמה - בלי שיידרש לבקש תוספות תקציביות ענקיות. הרזרווה תהיה בסכום של 0.8 מיליארד שקל לשנה בחומש הראשון ו-1.2 מיליארד שקל בחומש השני.


להפסיק את השיטור והמיגון

מאחר שהוועדה מצפה מהצבא להתנהל גם לפי אמות מידה כלכליות, היא משיתה על הצבא חובת התייעלות של 30 מיליארד שקל בעשור הקרוב. מי שיפקח מקרוב על תוכנית ההתייעלות ויוודא את ביצועה, תהיה המועצה הלאומית לביטחון במשרד ראש הממשלה.

עיקרי תוכנית ההתייעלות הם כדלקמן: הפחתת מספר אנשי הקבע ואזרחים עובדי צה"ל בצבא בשיעור של 1.5%-2% בכל שנה בעשור הקרוב, העלאת גיל הפרישה בצבא באופן מיידי, ככל הנראה לגיל 57, גם לגבי מי שמשרתים בצבא כיום, והכללת כל עלויות הפנסיה בבסיס התקציב של הצבא, כדי שלצבא יהיה תמריץ לנהל כלכלית את הסעיף אדיר הממדים הזה.

כמו כן, נקבע כי יש ליישם את המלצות ועדת בן-בסט לקיצור שירות החובה, אבל רק לאחר שייושמו המלצות ועדת ברוורמן לקיצור שירות המילואים. הוועדה מדגישה את הנטל הלא-שוויוני המוטל על חיילי המילואים, ולכן רואה חשיבות בהקטנת הנטל עליהם. עם זאת, היישום של המלצות שתי הוועדות יידחה בכמה שנים.

המלצות נוספות: שינוי בחוק חיילים משוחררים, כדי שמענק השחרור יינתן בעיקר לחיילים קרביים, צמצום של 500 עובדים במשרד הביטחון בתוך ארבע שנים, הקמת יחידות מיוחדות שיעסקו בפעילות ביטחון שוטף, במיוחד בשטחים, כדי לשחרר את חיילי המילואים והסדיר לאימונים, ולהוציא מהצבא בדרך של מיקור חוץ כל פעילות שאינה קשורה ישירות לתפקידו: אגף תקציבים, הפרקליטות הצבאית, יחידות מחשב, מערך הרפואה וההסעדה. כמו כן מומלץ להפסיק לעסוק בפעילויות שאינן צבאיות, כמו מיגון יישובים בעוטף עזה, סיוע לחיילים בבחינות הבגרות ומשימות שיטור.


קיצוץ בזכויות הנכים והאלמנות

הוועדה אף החליטה על קיצוצים משמעותיים באחד האגפים הרגישים ביותר במשרד הביטחון - אגף השיקום. בין השאר, ממליצה הוועדה לצמצם את זכאי אגף השיקום רק למי שנפגע ישירות מפעילות צבאית או ביטחונית. שאר הנפגעים יועברו לטיפול הביטוח הלאומי.

המלצה נוספת היא לחדול להכיר באלמנות צה"ל החיות עם ידועים בציבור - לפי הערכות מחצית מהן חיות עם בני זוג, אך נמנעות מלהתחתן כדי שלא לאבד את זכאותן לסיוע. המלצות נוספות הן לקצץ בסיוע לנכים קלים, ולחדול לסייע במימון לימודים באוניברסיטאות לבניהם של נכי צה"ל.

בראש ועדת ברודט, שמונתה על ידי ראש הממשלה אהוד אולמרט ושר הביטחון עמיר פרץ כדי להפיק את לקחי מלחמת לבנון השנייה, עמד דוד ברודט, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר. לצידו כיהנו בוועדה האלופים (מיל') אילן בירן ואיתן בן אליהו, ד"ר אורנה ברי, לשעבר המדענית הראשית, ניר גלעד, לשעבר החשב הכללי, פרופ' מנואל טרכטנברג, העומד בראש המועצה הלאומית לכלכלה, אילן מזרחי, ראש המועצה הלאומית לביטחון, וד"ר קרנית פלוג, ראש המחלקה הכלכלית בבנק ישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#