מזכ"ל OECD: "המטבע החדש אינו הדולר, היורו והביטקוין - אלא כישורים" - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון TheMarker

מזכ"ל OECD: "המטבע החדש אינו הדולר, היורו והביטקוין - אלא כישורים"

אנחל גורייה, שהגיע לישראל כדי לקבל תואר דוקטור של כבוד מהאוניברסיטה העברית ולהיפגש עם פוליטיקאים, מצביע על הגז כפתרון לבעיית הפערים החברתיים בארץ ■ על המעורבות של הצעירים הבריטים בבחירות הוא אומר: "אנשים כועסים צריכים לבטא את דעתם"

תגובות
אנחל גוריה. "המטבע החדש הוא לא הדולר, היורו, הביטקוין או הין. המטבע החדש הוא כישורים"
בלומברג

"מה שקרה ביום שישי בבריטניה נוגע לגלובליזציה. דעת הציבור לגבי הגלובליזציה, כפי שעולה מתוצאות משאל העם בשאלת היציאה מהאיחוד האירופי וכפי שעולה מהבחירות, חלוקה לגמרי" — כך מתאר אנחל גורייה, מזכ"ל OECD, הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, את הבחירות לפרלמנט בבריטניה, בראיון בלעדי ל–TheMarker שנערך אתמול.

גורייה מסביר כי מחיר הברקזיט — יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי — יהיה גבוה לא רק לבריטים ולאירופים, אלא לכל העולם. לפני משאל העם הוא פירסם קריאה להתנגד לברקזיט. "קראתי לזה מס — מס ברקזיט, אבל זה כבר היסטוריה. ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי, הבטיחה שתיישם את החלטת העם. יש לה מנדט לעשות זאת. גם משאל העם וגם הבחירות הם מסוג האירועים שמשבשים ציפיות של אנשים. כעת החשוב הוא לעשות את התהליך חלק ככל האפשר ולהקטין את העלויות ככל הניתן.

"צריך לשמור שרמת הביטחון והאמון לא תיפגע, להבטיח את היעילות הכלכלית, לא לשבור את שרשרות הערך הגלובליות. זה יהיה מאתגר. כל מדינה תצטרך לחתום על הסכם סחר חדש מול אירופה ומול בריטניה".

גורייה מזכיר את שיעורי ההצבעה הנמוכים במשאל העם בקרב הצעירים — שעלו פלאים בבחירות בסוף השבוע. "הנוער בבריטניה התחרט על כך שלא הצביע במשאל", הוא אומר. בעיניו, ההימנעות מהצבעה היא אחת הסכנות הגדולות לדמוקרטיה. "הסכנה באנשים שאינם מצביעים גדולה מזו של אנשים שמצביעים הצבעת מחאה. דמוקרטיה צריכה לבטא את רצון העם. אנשים כועסים צריכים לבטא את דעתם".

ברקזיט
TOBY MELVILLE/רויטרס

שיעור ההצבעה הגבוה בבריטניה חיזק את כוחה של מפלגת האופוזיציה, הלייבור, בפרלמנט (ראו עמודים 6–8). ואולם גורייה נותן דוגמאות למקרים שבהם השתתפות נמוכה מהווה הרס עצמי. "במשאל העם בקולומביה רק שליש מהאוכלוסייה הצביע על הסכם השלום — ההחלטה הכי חשובה בחיים שלהם".

לגורייה, שמדבר בחום והתלהבות שמזכירים יותר אקטיביסט פוליטי מאשר אדם המכהן כנציג של אחד מארגוני הממסד הכלכלי־פוליטי החשובים בעולם, יש הסבר פשוט ומדכדך להשתתפות הנמוכה בבחירות, ולחלופין להצבעות המחאה: "לאנשים חסרה עבודה. יש אי־שוויון ועוני. אבל הדבר העיקרי שנפגע במשבר הכלכלי של 2008 ואילך הוא האמון — אמון בנשיאים, בראשי ממשלות, בפרלמנטים ובמפלגות. וגם אמון בבנקים ובארגונים בינלאומיים", הוא עוצר לרגע ומחייך, "חוץ מ–OECD, כמובן".

מפגש השרים האחרון שערך OECD עסק רובו ככולו בגלובליזציה, מספר גורייה. "זה היה מפגש של שרי אוצר. גם משה כחלון מישראל השתתף בו. הדיון כולו עסק בשאלה איך להחזיר את הגלובליזציה, איך לגרום לה לעבוד, איך להימנע מתגובת נגד. הגלובליזציה בלתי נמנעת — צריך רק לרתום אותה לטובתנו".

"כישורים הם המטבע החדש"

לפגישתנו שנערכה במלון המלך דוד בירושלים, מגיע גורייה לבוש בבגדי תייר. הוא נמצא בישראל הפעם לא כנציג הארגון, אלא כדי לקבל תואר דוקטור לשם כבוד מחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית. גורייה יקבל את הפרס "כהוקרה על הקריירה המכובדת שלו בשירות הציבורי, על מנהיגותו בעלת החזון ב–OECD, על תרומתו יוצאת הדופן לניהול ופיקוח על הכלכלה הגלובלית באמצעות מלחמתו בשחיתות, פעילותו לעידוד דיאלוג ובניית קונסנזוס וכן בשל מאמציו לקדם את רווחתם כל האנשים בעולם ומתוך הערכה עמוקה לידידותו כלפי ישראל".

בתפקיד מזכ"ל OECD מכהן גורייה מ–2006. מינויו חודש בפעם השלישית ב–2015 עד 2022. הוא נולד במקסיקו ב–1950, וכיהן כשר החוץ והאוצר של מקסיקו בשנות ה–90. הוא היה אדריכל תוכנית הייצוב של מקסיקו בשנות ה–90. OECD הוקם בצורתו הנוכחית ב–1960, ויש בו 35 חברות — מדינות המחויבות לדמוקרטיה ולכלכלת שוק. הארגון מספק פלטפורמה להשוואות מהלכי מדיניות, פתרון בעיות משותפות ומחקר.

הנושא שחוזר ועולה בשיחה עמו הוא כישורים. הוא מציג עותק של דו"ח כישורי מבוגרים שפירסם הארגון בשנה שעברה, שבו הועמדה ישראל באור לא מחמיא במיוחד. הדו"ח הראה כי חלק גדול מתושבי ישראל חסרים כישורים בסיסיים הנחוצים להשתלבות בשוק העבודה המודרני ולתפקוד בחברה. על סמך מבחנים בינלאומיים, מדורגים הישראלים בני 16–65 ברמת מיומנויות קריאה, מתמטיקה ופתרון בעיות בתחתית הדירוג של 35 חברות OECD.

"המטבע החדש הוא לא הדולר, היורו, הביטקוין או הין. המטבע החדש הוא כישורים", אומר גוריה. "זה שילוב של חינוך, למידה כל החיים, רגולציה, הכשרה מקצועית. זה מה שיגדיל את פריון העבודה. זה מה שמגביר את התחרותיות של מדינות".

מאגר תמר
אלבטרוס צילומי אוויר

איך אתה מסביר את התוצאות החלשות של מדינה שבה יש השכלה גבוהה בהיקף נרחב, שהיא מתקדמת מבחינה טכנולוגית ושנחשבת לסטארט־אפ ניישן. איך ישראל צריכה להתמודד עם אתגר כזה?

"אתם עומדים להיות יצואנים רציניים מאוד של גז", מספק גורייה תשובה שייתכן שהיא מושפעת מפגישתו הקודמת לזו שלנו, שנערכה עם שר האנרגיה יובל שטייניץ. "אלה חדשות טובות. חבל שלקח זמן רב כל כך להגיע למתווה הגז. כבר כשהצגנו את סקר הכישורים בשנה שעברה אמרנו שצריך להתניע את מאגר לווייתן ולהכניס אותו למתווה.

"זה האינטרס של ישראל לקדם את יצוא הגז. זה יתדלק את התעשייה, משקי בית, וכל מה שצריך אנרגיה. לצד זה יש לכם שמש לשימוש באנרגיה מתחדשת, ויש לכם את ניהול המים הטוב בעולם. עכשיו השאלה היא מה תעשו עם המתנה משמים שקיבלתם.

"אני מקסיקאי — יש לי ידע וניסיון במשברים. כשיש משבר, הבית עולה באש, מה עושים? לוקחים צינור או דלי או כוס מים. צריך לכבות ורק אחר כך דנים בשריפה. כשיש זעזוע חיצוני חיובי כמו תגלית גז, הבעיה מסובכת יותר מכיוון שיש לכם ברירות. תמכתי במתווה הגז, רק אמרתי שלא צריך לבזבז כסף שאין בקופה. זה אוצר בין־דורי — מה שמרוויחים עכשיו בשימוש באנרגיה פחמימנית יכול לשמש לפיתוח טכנולוגיות לדור העתיד, כולל אנרגיות מתחדשות. הבעיה היא שהשארת הגז באדמה משמעותה שתצטרכו להשקיע המון מהכיס". הוא מוסיף בקצרה: "הדיון על הגז היה רותח לא פחות מזה שבו דנו בישראל על לכידות חברתית — לא התקדמתם היטב בנושא הזה".

דיברת על אובדן אמון. אנחנו רואים תהליכים פוליטיים בבריטניה, באירופה, וכמובן בארה"ב, שלא בהכרח מחזקים אותו. מדיניות הממשל האמריקאי — ביטול הסכמי סחר, רטוריקה מאיימת על מקסיקו, והנסיגה מהסכם פריז — האם אינם מקשים על שיתוף הפעולה שהארגון שלך מנסה להשיג?

"אני אדבר על האקלים כי זה המקרה הברור ביותר", אומר גורייה ומסביר כי סוגיות כמו הסכמי סחר נמצאות בחיתוליהן וקשה לדעת לאיזה כיוון הן יילכו. "היינו מעדיפים לראות את ארה"ב נשארת באמנת האקלים. ואולם יידרשו שנתיים עד שלוש כדי שארה"ב תוכל לפרוש מההסכם בפועל, מסיבות משפטיות, ואני מקווה שהם ישקלו את העניין מחדש".

מה שמנחם את גורייה היו התגובות להכרזת ממשל טראמפ על הפרישה מהסכם פריז. "כל המדינות התחייבו להישאר באמנה. מדינות בארה"ב, מחוזות וערים, אפילו חברות עסקיות, הביעו את תמיכתן בהסכם והתחייבותן להפחית פליטות ולהגן על הסביבה", הוא אומר. "זה יימשך. הצרכנים ילחצו על החברות. השאלה היא אם תהיה מסגרת עבודה מדינית שתוכל להאיץ את התהליכים הללו".

תקופת כהונתך מתאפיינת בטלטלות ומשברים — הבועה, המשבר הפיננסי, משבר החוב האירופי, ועכשיו הגל הפופוליסטי והאיום על אחדות אירופה. כיצד השתנה הארגון כדי להתאים את עצמו?

"קודם כל, זו לא היתה אשמתנו", פורץ גורייה בצחוק גדול. "שמעי, כשהייתי שר האוצר ושר החוץ במקסיקו לאחר שמקסיקו נכנסה לארגון היו אנשים ששאלו — אם אנחנו בארגון המדינות העשירות, למה אנחנו לא עשירים?"

"עלייה בספקנות ובציניות"

מאז שנכנס לתפקידו, מודה גורייה, קצב השינויים עלה בצורה מהירה. "אנחנו חייבים להיות חדשניים וכל הזמן להזיז את הגבולות של רגולציה, כישורים וסחר. אנחנו מופתעים שהעולם לא צומח? תראי, הסחר צומח ב–2% בשנה בזמן שהוא צריך לצמוח ב–7%. ההשקעה צומחת ב–3%, כשהיא צריכה לצמוח ב–7%–8%. מיליונים מובטלים, אבל אלפי חברות אומרות שאינן מוצאות עובדים מתאימים.

"אובדן האמון מקשה על ניהול ממשלות וגם חברות — הצרכנים כל כך ספקנים. השלכות המשבר הן עלייה בספקנות ובציניות. צריך להציל את המצב. הטכנולוגיה מאיצה כל תהליך וחייבים לרתום אותה כדי לתמוך בחינוך, רפואה, עבודה ולמנוע ממנה לאיים על עבודות בגלל היעדר כישורים".

OECD ו–G20 נקטו צעדים משמעותיים מאוד בתחום המיסוי. עד כמה הם יכולים להשפיע לטובה על אובדן האמון והבדלנות שאתה חושש מהם?

"זו הצלחה עצומה. עד כה חתמו 67 מדינות ועתידות לחתום בסך הכל 100 מדינות על הסכם שיתוף מידע ועל BEPS (פרויקט בינלאומי להתמודדות עם תכנוני מס גלובליים והעלמת מס באמצעות מקלטי מס). 80 מיליארד דולר בהכנסות כבר התקבלו על ידי המדינות שמשתתפות בכך. מי שרוצה לעשות תכנון מס בכל מקום צריך להיות מודע לכך שהכל ידוע ושהמידע משותף. המדינות מציגות בפני אנשים אפשרות לשלם מס בתנאים גמישים — או לקבל קנס כבד מאוד. אנשים בוחרים לשלם".

האם תוכנית המס של הממשל בארה"ב וההצעה של בריטניה להפחית מס חברות עלולות ליצור מרוץ לתחתית?

"לא, לא. לארה"ב יש מס החברות הגבוה ביותר בעולם, הם לא תחרותיים. הם צריכים להגמיש את זה. אם יורידו מסים בארה"ב אפשר יהיה להשקיע בתשתיות". לפני לכתו הוא רומז: "מה שחשוב זה לא לערבב את הנושא של המס עם נושאים של סחר ופרוטקציוניזם, כי אז ייגרם נזק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#