בכמה שעות עבודה מסתפק האיש שעומד בראש חברת ההיי-טק הישראלית המצליחה בעולם? - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בכמה שעות עבודה מסתפק האיש שעומד בראש חברת ההיי-טק הישראלית המצליחה בעולם?

גיל שויד, המייסד והמנכ"ל של צ'ק פוינט, מקבל שכר שנתי של 28 אלף דולר ואופציות בכ-36 מיליון דולר, ונהנה ממתקפות הסייבר שהזניקו את המניה ■ מדוע לא מתאים לו להיסחר בתל אביב, והאם הוא יעשה הסבה מקצועית כמו שעשו ניר ברקת, אראל מרגלית ונפתלי בנט?

52תגובות
גיל שויד השבוע, בוועידת ההיי־טק של TheMarker. "אנחנו תורמים לכלכלה הישראלית, ולא עושים את זה על חשבון הציבור"
עופר וקנין

ב-1921 יצא לקולנוע סרטו של צ'רלי צ'פלין "הנער". באחת הסצינות רואים את צ'פלין שולח ילד לזרוק אבנים על חלונות, ומיד אחר כך מופיע צ'פלין הזגג בזירת האירוע כדי לתקן את החלונות. הראיתי לגיל שויד, המייסד והמנכ"ל של צ'ק פוינט מאז הקמתה, את הסרטון הזה בוועידת ההיי־טק של TheMarker שנערכה השבוע, כי הוא הזכיר לי במשהו את המודל העסקי של חברות אבטחת המידע מסוגן של צ'ק פוינט: הן לא שולחות חלילה האקרים לבצע מתקפות סייבר, אבל הן נהנות ממה שקורה בעולם הסייבר בשנים האחרונות.

>> לדבר על כל מה שחם בהיי-טק: הצטרפו לאקוסיסטם

כל מתקפת סייבר מתוקשרת על ארגונים עסקיים מזניקה את מניות חברות האבטחה. המודל העסקי של החברות האלה מבוסס על כך שבכל רגע נתון מישהו מנסה לפרוץ למערכות המחשב של מדינות, גופים עסקיים ועוד. כמו שזה נראה כעת, החגיגה הזו הולכת להימשך.

24 שנה לאחר הקמתה, צ'ק פוינט היא אחת החברות המובילות בעולם בתחומה, וללא ספק אחת המצליחות בתולדות ההיי־טק הישראלי - אם לא המצליחה ביותר. מתקפות הסייבר המחריפות, הגידול בשימוש בענן והתלות הגוברת בטלפונים הסלולריים - כל אלה משאירים את החברה, המעסיקה כ-4,300 עובדים ב-42 מדינות ברחבי העולם - בפסגה. זאת גם הסיבה שלמרות מדיניות השקעות שמרנית למדי, מניית החברה נוסקת בחודשים האחרונים.

שויד מנסה לצנן מעט את ההתלהבות. כשנשאל אם הוא נהנה מריבוי מתקפות הסייבר שאנחנו שומעים עליהן בתקופה האחרונה, הוא משיב: "אני לא בטוח כמה אנחנו נהנים, והלוואי שבביזנס שלנו זה היה כל כך פשוט - שיש מתקפה, ואז כל הלקוחות בפתח. זה לא ככה, תהליכי המכירה עדיין ארוכים. בכל מקום שיש אנשים ודברים שאפשר להגיע אליהם, דברים יקרי ערך, אז יש פשע. ובמקרה של סייבר זה לא רק פשע, זה הרבה מעבר לכך. והתפקיד שלנו הוא להגן עליהם. אני שמח שאנחנו בצד של המגנים ולא התוקפים, יש גם חברות כאלה".

בעבר הייתם כמעט בלעדיים בתחום וצצו הרבה מתחרות. יש כאן בועה?

"אני לא חושב שיש בועה. בישראל יש 400–600 חברות שעוסקות בתחום ומעל ל-1,600 בעולם. ברור שרוב החברות לא ישרדו, אבל אני לא חושב שברמת המאקרו יש כאן בועה. ההשקעה בהגנת סייבר היא לא מספקת, אנחנו לא מוגנים מספיק. כולם מדברים על זה ויש כותרות בעיתונים, אבל רמת ההשקעה באבטחת סייבר קטנה מאוד ברמת השקעה של ארגונים".

אמרת בעבר שהכי מסוכן בסייבר זה הסמארטפון. אתה מסתובב כל הזמן עם המכשיר המסוכן הזה?

"כן אני מסתובב, וזה העקב אכילס של האבטחה. יש לנו מכשיר שמשדר, שומע ומצלם כל הזמן, ומאוד קל להתקין עליו נוזקה, שתשבש את הפעילות ובעיקר תרגל אחרינו".

זה מנוע הצמיחה הבא של חברות כמו צ'ק פוינט?

"אנחנו די ייחודיים בעולם הזה, למרבה הפלא. היית מצפה שיהיו מאות ארגונים ואפליקציות שמגנות על הסמארטפון, אבל בתחום של הארגונים אנחנו כמעט בודדים, אולי עוד מתחרה או שניים קטנים. גם בתחום של צרכנים אין הרבה, וזה מראה כמה אנחנו חשופים. לכל מי שנמצא פה בחדר ברור שהוא חשוף, ובכל זאת, אני מעריך ש-1% או פחות מהאנשים מאובטחים".

משרדי צ'ק פוינט בתל אביב
Nir Elias / REUTERS

אתה מאובטח לגמרי?

"אני מאובטח, מקווה שלגמרי. יש לי את האפליקציה של צ'ק פוינט ואנחנו מאובטחים ברמה הגבוהה ביותר".

מדברים הרבה על סייבר, אבל זה תחום שבו קשה לדעת מי הטובים ומי הרעים.

"תעשיית האבטחה מורכבת ברובה מטובים. הרעים הם ההאקרים. זה לא חלק מהתעשייה".

אני מדבר על התפקיד של ממשלות וארגוני מודיעין במתקפות סייבר. אלה לא רק האקרים - גם ממשלות עורכות מתקפות.

"הפעילות של ממשלות בתחום הזה גדולה מאוד. מדינות מפתחות כלים כדי לרגל או להגן על עצמן, ולפעמים הכלים האלה נופלים לידיהם של פושעים. לפעמים אנחנו מגלים התקפות שנעשו על ידי ממשלה זרה. אנשים שלנו בצ'ק פוינט זיהו תקיפה אירנית על הרבה גופים במזרח התיכון, ובין השאר הם הצליחו לחדור למחשבים של בכירים לשעבר במערכת הביטחון הישראלית. בדרך כלל קשה לדעת מי התוקף, אבל הגענו לאדם שעשה את זה וגילינו עבור מי הוא עובד".

אתה מדבר על כמות עצומה של חברות סייבר. הן עוסקות פחות או יותר באותם תחומים או שיש תת-התמחויות?

"יש המון תת־התמחויות. זה אחד הנושאים הכי מאתגרים, ויש עשרות אם לא מאות רעיונות. בגלל זה אנחנו חושבים שתהיה קונסולידציה, כי קשה לחברה לעבוד מול כל כך הרבה ספקים".

"גדלנו פי 100 מהפוטנציאל שראיתי"

.

צ'ק פוינט, מחברות אבטחת המידע המובילות בעולם, נסחרת לפי שווי של 18.6 מיליארד דולר. בשנים האחרונות היא צומחת בשיעורים יחסית קבועים של 6%–9% בשנה, בעוד שחברות קטנות יותר צומחות בעשרות אחוזים בשנה. צ'ק פוינט אמנם צומחת בקצב חד־ספרתי, אך מציגה צמיחה גבוהה יותר של Software Blades - פתרונות אבטחה מתקדמים שאפשר להוסיף למערכת הפיירוול, שהיא הפעילות המסורתית של החברה.

אלה יכולים להיות מוצרים למניעות הדלפת מידע, או Threat Prevention - מוצר שלוקח את הקבצים המתקבלים במחשב, מריץ אותם בסביבה נייטרלית ומנסה להבין אם ההתנהגות שלהם לגיטימית או זדונית. הסיבה לגידול נעוצה בפיתוח של מוצרים ופתרונות חדשים: החברה הוציאה לשוק בשנה החולפת מכשיר חדש, שאפשר להתקין עליו יותר תוכנות, ולכן פוטנציאל ההכנסות ממנו גבוה יותר.

חברת אבטחת המידע הוותיקה הוקמה על ידי המנכ"ל שויד, היו"ר מריוס נכט ושלמה קרמר, שעזב את החברה ב–1999, ומאז היה מעורב בהקמת מספר רב של חברות בתחום. שויד מחזיק ב–18% ממניות צ'ק פוינט ונכט ב–6.5%.

בשנה האחרונה המניה שלכם זינקה ב-35%, אתם קרובים מאוד לשיא של תחילת שנות ה-2000. למה זינקתם כל כך?

שויד: "זה לא התפקיד שלי, לסקר את הבורסה, מעולם לא עשיתי את זה. אם אתה מסתכל בערכים קונבנציונליים אם השווי שלנו גבוה או לא - אני לא בטוח בכלל שהוא מאוד גבוה, בשנות ה-2000 הוא היה גבוה. אין לי כוונה להתערב במחיר המניה. אבל ללא ספק, השוק שלנו כיום הוא מצד אחד ותיק ובריא, ומצד שני אנחנו בתחילת הדרך. אנחנו עוסקים בטכנולוגיות שכולנו צריכים - הגנה מפני מתקפות מתקדמות. רמת החדירה של התחום הזה לשוק היא 4% בערך, הגנה על מובייל, על ענן. ללא ספק הצורך בהגנה בעתיד יהיה עוד הרבה יותר גדול".

אז יש קשר בין עליית מחיר המניה לריבוי המתקפות, שלא פוסחות על ארגונים גדולים בעולם.

"זה חלק מהמהפכה שהעולם עובר. כשהתחלתי את צ'ק פוינט בגיל 24, כשבאתי עם הקונספט של האינטרנט ואמרתי שזה ישנה את העולם, לא הבינו למה. וכשאמרתי את זה לא ידעתי לאן זה יגיע. חשבתי שאם נהיה חברה של 30 אנשים וכמה אלפי לקוחות זה יהיה מאוד נחמד, נמכור בכמה מיליוני דולרים ונהיה מובילים. לשמחתי, גדלנו בערך פי 100 או יותר מהפוטנציאל שאני ראיתי בתחילת הדרך. זה לא בגלל המתקפות, אלא כי האינטרנט נהפך לחלק כל כך חשוב מהחיים שלנו".

צמחתם במשך הרבה שנים בצורה אורגנית. יש לך בקופה מזומנים כדי לערוך הרבה יותר רכישות, אבל אתם רוכשים במשורה. תסביר את האסטרטגיה של צ'ק פוינט לפתח בעצמה ולבצע רכישות באופן סלקטיבי.

"קודם כל, האסטרטגיה שלנו היא לתת פלטפורמה ארגונית כוללת לאבטחה, מהרשת, מהמובייל והענן, ואנחנו מאוד ייחודיים בגישה הזאת. כדי שהפלטפורמה תעבוד צריך הרבה טכנולוגיה, אבל גם שזאת תהיה פלטפורמה אחת - לא סופרמרקט של פתרונות, אלא פתרון אחד שמתחבר ועובד ביחד. קל יותר לעשות את זה כשמפתחים בצורה אורגנית ויותר קשה כשרוכשים. נמשיך לקנות חברות, ויש בארץ - ולא רק בארץ - הרבה חדשנות. אבל לזכות המפתחים של צ'ק פוינט ייאמר שיש לנו מוחות נהדרים שמפתחים טכנולוגיות פנטסטיות".

מריוס נכט
עופר וקנין

"להוסיף רגולטור? אני צריך סיבה טובה"

הלקוחות מעדיפים One stop shop - כלומר לבוא אליך ולסגור את כל הפרצות, או שהם פונים לעוד חברות שמפתחות פתרונות?

"אנחנו נמצאים בנקודת תפנית. עד עכשיו ארגונים נהגו לקנות כל שנתיים איזשהו רכיב אבטחה אחר. כיום ארגונים במצב שהם לא יכולים להתמודד אתו - יש להם 20–30 ספקי מוצרי אבטחה, שזה המון, בטח לתחום קטן יחסית, שלא בהכרח מתחברים ביחד. הם לא בהכרח נותנים חזית אחת להתמודדות עם כל האיומים. וזה עדיין בלי המובייל, והענן ועוד מתקפות מתקדמות. כיום מתרחש שינוי, שאנחנו מובילים, של לעבור לפלטפורמה אחודה, לצמצם את מספר הספקים, ואני חושב שאפשר להגיע לעבוד גם רק עם ספק אחד, שיספק את כל הפתרונות".

זה אומר שהפתרון צריך להיות יותר כולל, ולכן אתם לא יכולים להסתפק רק במוצרים שלכם, וחייבים לקנות. אתה חושב שתאיצו את קצב הרכישות?

"אני לא יודע אם נעשה עוד רכישות, אני מאמין שכן, אבל כרגע אין שום דבר על הפרק. אנחנו כן עובדים בשיתוף פעולה עם הרבה סטארט־אפים. אם נבין שהסטארט־אפים עושים משהו שיכול להתאים לרבים מהלקוחות שלנו ולא רק ל–5%, אולי נקנה אותם".

יכול להיות שהחששות נובעים מכך ש-80% מהמיזוגים והרכישות נוטים להיכשל?

"מיזוגים ורכישות בהיי־טק הם דבר קשה מאוד. אני לא מכיר את הסטטיסטיקה, אבל נראה לי שלהגיד ש–80% מהם נכשלים זאת הערכה שמרנית. לא קל לקחת תרבויות של אנשים שונים ולשלב ביניהם, אפילו ברמת המפתחים והטכנולוגיה. גם כשאתה מגיע ללקוח ולאיש מכירות שלך, יש לך פתרון מוכר וידוע ואחד שפחות מוכר. וברור שהוא יתמקד בדבר המוכר. לכן האנרגיה שנדרשת כדי לשנות את תהליכי המכירה, וגם שהרכישה תהיה מוצדקת — זה מאוד קשה. ולכן אני חושב שרוב המיזוגים והרכישות לא מצליחים".

והרכישות שלכם?

"חלק הצליחו יותר וחלק פחות. הרכישות האחרונות הצליחו מאוד. במובייל אנחנו גדלים בערך פי ארבעה בכל שנה, אבל אלה מספרים קטנים. לפני שמונה שנים רכשנו חטיבה מנוקיה - וזאת היתה רכישה טובה. הצלחנו לצמוח בזמן המשבר, כשהמתחרים שלנו לא. ב-2007 ניסינו להתחיל הצפנת מידע במחשב נייד, במקרה שאתה מאבד אותו. אבל המכירות רחוקות מלהצדיק את הרכישה שעשינו, של החברה המובילה בשוק".

גיל שויד השבוע, בוועידת ההיי־טק של TheMarker
עופר וקנין

אתה מודד את הרכישות רק ברווח או גם בתשומת לב הניהולית?

"אני מודד את האופן שבו זה השפיע על החברה: יכול להיות שקניתי חברה שהיא רווחית, אבל אם היא מוסיפה רק 1% להכנסות שלנו, אני לא מזלזל, אבל לצערי זה לא מזיז את הרווחים של צ'ק פוינט. יכול להיות שזה נותן לי יתרון תחרותי וגורם לי להשיג לקוחות, אפילו אם אני לא יודע בדיוק כמה דולרים זה הוסיף להכנסות. המדד להצלחה הוא אם זה גרם לי לשנות את הכיוון שאליו צ'ק פוינט הולכת, להיות יותר תחרותיים, יותר גדולים. לצערי, מודדים אותנו בעיקר בצמיחה בהכנסות, אבל אני הייתי שמח להיות קטן ויעיל".

חברות האבטחה האחרות, כמו פאלו אלטו, צומחות בעשרות אחוזים, אבל המניה יותר תנודתית. אתם צומחים בשיעורים נמוכים יותר, אבל המניה עולה כל הזמן. זה חלק מהאסטרטגיה שלכם, לא להגיע למחזוריות כזאת?

"אני לא מנהל את מחיר המניה, ואני יושב פה על הבמה כשהמניה בשיא ועלתה הרבה שנים, וזה נהדר, אבל באמת שאני מנהל את החברה, לא את המניה. האסטרטגיה שלנו היא לנהל את החברה בצורה בריאה - אין לנו פיטורים המוניים וסגירות גדולות. אפשר לבקר אותנו ולומר שאנחנו שמרניים, אבל יש לי מחויבות ללקוחות ובעיקר לעובדים שלי שהם נמצאים במקום בריא - לא לגייס עובד ואחרי שנתיים להגיד לו שהוא מיותר. בשנים שבהן אנחנו קיימים, אנחנו החברה היחידה בענף ההיי־טק שלא עשתה מהלך של פיטורים המוניים. הצלחנו להתמודד עם תנאי השוק ולהימנע מטעויות ניהוליות".

הבורסה בתל אביב משוועת לחברות היי-טק ישראליות מסוגה של צ'ק פוינט, שייסחרו בה. מדוע צ'ק פוינט לא נסחרת בתל אביב?

"הבורסה בתל אביב עושה יופי של עבודה כדי ליצור אקו-סיסטם טוב ולעזור לחברות, אבל במקרה של ענף ההיי-טק, המשקיעים הגדולים הם אמריקאים. כדי להוסיף לעצמי רגולטור אני צריך סיבה טובה. הקרנות שמשקיעות בנו עובדות בארה"ב. אני לא מומחה לרגולציה בישראל, אבל זה לא משהו שאתה בוחר להוסיף לעצמך בהתנדבות. גם ככה יש לנו רגולציה".

"אני סומך על המנהלים בעיניים עצומות"

ב-2016 עלות השכר שלך היתה 28 אלף דולר. אתה מקבל גם אופציות ב-36 מיליון דולר. תסביר את מבנה התגמול הזה.

"בחרתי לצאת מהמרוץ של למי יש שכר יותר גבוה. מתברר שזה לא קל, כי יש הרבה מנהלים בכירים שלוקחים שכר גבוה, ורק מעטים שלא מקבלים שכר. היתה תקופה שקיבלתי יותר שכר ויותר אופציות, אבל יום אחד החלטתי לוותר על שכר. רציתי להוכיח לעצמי שאני לא עובד רק בשביל הכסף. זה נשמע קל, ואין לי טענות - החיים שלי לא נהיו יותר קשים - אבל ברמה הפסיכולוגית כל אחד צריך להוכיח את זה לעצמו, ואני הוכחתי את זה לעצמי. בשנים ההן גם קיבלתי יותר אופציות, זה לא היה טרייד-אוף בין שכר לאופציות".

אראל מרגלית
אוליבייה פיטוסי

יש פה משהו קצת מיתמם. לא באמת ויתרת. התגמול שלך הוא הכי גבוה בישראל, במרחק מאוד גדול מהבאים אחריך.

"א', אני ויתרתי ברמה שלי, ב' - אני מאוד שלם עם התגמול באופציות, כי אני שותף בהצלחה של צ'ק פוינט - זה מאוד חשוב לי - אלה החיים שלי, הבית שלי. וכרגע התגמול שלי הוא 100% הצלחה. אם המניה לא תעלה, התגמול שלי יהיה אפס. ואם המניה תעלה, אני אהיה חלק מהעלייה וארוויח, ואני מקווה שבצדק. זה 100% בהתאמה למה שבעלי המניות מקבלים. אני חושב שזה בריא וטוב".

בקהילה העסקית, בעיקר מאז המחאה החברתית, יש דיבור על שנאת מצליחנים. נתקלת בזה?

"אישית לא נתקלתי בזה, אני מקבל הרבה מאוד פרגון. כשאתה קורא את העיתונים, אתה מוצא את זה בעיתונים".

אני יכול להציע הסבר למה אתה לא נתקלת בזה: אתה נמצא בתעשייה שהיא המאמי הלאומית, זה גלובלי, זה לא על חשבוננו באמת, ומי שבאים אליו בטענות הם עסקים מקומיים מוטי־רגולציה, שהצרכנים פוגשים ביוקר המחיה שלהם, והאזרח הישראלי יודע לעשות את ההבחנה בין מי שמצליח על חשבונו, ומי שלא מצליח על חשבונו.

"מאוד יכול להיות. אני חושב שהתיאוריה הזאת נכונה, אבל אני לא חושב שכל מי שמרוויח פה הוא עושה את זה על חשבון הציבור. ליצור מודלים של הצלחה זה דבר חיובי, כי זה מושך את כל החברה קדימה. אני חושב שהמשחק של צ'ק פוינט הוא באמת לא בישראל - 99% מההכנסות שלנו הן בעולם, אנחנו מביאים הרבה הכנסות מהעולם ומשלמים פה מסים, מגייסים עובדים, תורמים די יפה לכלכלה הישראלית, ולא עושים את זה על חשבון הציבור בארץ".

עד כמה אתה נותן תשומת לב לדברים שלא קשורים לצ'ק פוינט, למשל פערי השכר בישראל, תעסוקת חרדים וערבים, פתיחת סניף במרכז הסייבר בבאר שבע, תעסוקת מבוגרים? או שאתה בפוקוס רק על ענייני צ'ק פוינט?

"גם וגם. קודם כל המטרה של צ'ק פוינט היא להצליח במה שאנחנו עושים, ואני חושב שזה יביא הרבה תועלת למדינה. בתוך צ'ק פוינט אנחנו בהחלט עסוקים הרבה בשילוב של מגזרים בחברה הישראלית שלא משולבים בתעשייה הזאת, ואנחנו מצליחים בכך. עובדים אצלנו ערבים וחרדים ונשים, ואנחנו משקיעים הרבה אנרגיה ביצירת סביבת עבודה שמאפשרת לכולם להשתלב בה, בהרבה מיזמים חברתיים שמתעסקים בזה. אנחנו מנסים להיות אזרחים טובים.

"מחוץ לצ'ק פוינט אני מעורב בכל מיני מיזמים בתחום החינוך. אני יו"ר של שתי עמותות - אחת בתחום של קידום מצוינות, אוניברסיטת תל אביב לנוער, שזה פיתוח של מדעני העתיד, וגם בשילוב הפריפריה וילדים שאין להם את ההזדמנות הזאת, אבל לכאלה שפשוט צריך לדחוף אותם למצוינות; ויוזמה יותר גדולה היא לקחת ילדים שנושרים מבתי ספר, שיש להם שישה שליליים בכיתה ט', שהסיכוי שלהם בחיים הוא אפסי, בקושי יודעים לקרוא - ויש לנו הצלחה פנטסטית: כ-95% מהילדים האלה מסיימים תיכון עם בגרות מלאה, ומשרתים בצבא. וזה מגיע ליותר מ-3,000 אנשים".

גיל שויד השבוע, בוועידת ההיי־טק של TheMarker
עופר וקנין

ומה הסיכוי של הילדים האלה להתקבל לעבודה בצ'ק פוינט?

"יש להם גם סיכוי להגיע לצ'ק פוינט, מי שיעבוד קשה יכול".

אתה מרגיש שכלכלת ישראל מורכבת משתי כלכלות - אחת של היי-טק ויצוא ואחת מקומית, שחלק ממנה הוא כלכלת עניים?

"האמת שלא. אני חושב שלפני 24 שנה, זה היה הרבה יותר דומה למה שאתה מתאר. אני יודע שאנחנו רגילים להיות ביקורתיים, אבל כשהסתכלתי אז על המשק הישראלי - הייתי אמנם ילד, אבל היו לי תובנות לא רעות. ידעתי שאני רוצה להיות בעסק מוטה-יצוא ושאני לא רוצה להתרכז בשוק המקומי. ובכל זאת כשהסתכלתי על נורמות העבודה והשכר, הן היו שונות מאוד מאלה של ההיי-טק. היום זה שונה. התעשיות מזינות זו את זו, אנחנו משתמשים בהרבה שירותים של חברות שלא פועלות בתחום ההיי-טק. למשל, להרבה חברות זרות יש מרכז מו"פ בישראל, אבל זה אומר בעיקר להעסיק כמה מאות מפתחים. לנו יש חברה שלמה שמעסיקה 1,000 מפתחים אבל גם עוד 1,000 איש שהם לא אנשי מדעי המחשב - אנשי תמיכה, בקרת איכות, שלא היו משתלבים בתעשייה הזאת. אנשים שעבדו בשיפוצים וכנגנים והצליחו בזכות זאת להיות חלק מתעשיית ההיי-טק".

אין הרבה מקרים של מישהו, במיוחד בענף ההיי-טק, שעשה את כל הדרך עם החברה - מגיוסי הון ראשונים, צמיחה, הנפקה ועד חברה בוגרת ובשלה. בדרך כלל אחד יודע להקים, אחד לתחזק ואחד להצמיח. אתה עשית כל הדברים האלה. איך זה קרה? תעיד על עצמך.

"אני לא יודע להעיד על עצמי, אבל אני חושב שבחברות המצליחות יש הרבה אנשים שליוו את החברה כי זה מה שמייחד אנשים מצליחים - יכולת להתמודד עם מצבים משתנים. כל מה שלמדתי הוא בצ'ק פוינט. התחלתי בתור מפתח תוכנה בגיל 24 עם ניסיון רב בתוכנה, אבל בלי ניסיון בניהול. גם המוצר המשמעותי הראשון והגדול שפיתחתי היה בצ'ק פוינט. אז צריך יכולת למידה, ודבר נוסף שאינו קשור בניהול - יכולת לאזן. רוב המנהלים נמצאים תחת הרבה לחץ כל יום, ובסוף מתעייפים מזה. אני חושב שייצרתי איזון נכון בחיים שלי: מצד אחד אני לא פוחד להתמודד עם האתגרים הבאים והלחצים, ומצד שני יש לי ילדים, ומשפחה ואהבה ותחביבים".

כמה שעות אתה עובד ביום?

"היו ימים שעבדתי 16 שעות ביום, היום אני עובד שמונה-תשע. בתחילת הדרך בצ'ק פוינט קיבלתי החלטה מודעת - בשנתיים-שלוש הראשונות השקעתי רק בחברה. ניתקתי קשרים חברתיים ולא היתה לי משפחה. אחרי שלוש שנים, כשנהפכנו לחברה ציבורית, החלטתי להחזיר איזונים. בעשור האחרון, מאז שנולדו לי ילדים, הצלחתי לבנות סביבי שכבה פנטסטית של מנהלים, שאני יודע שהם שותפים אמיתיים שלי, ואני יודע שאם אני יוצא ב-15:00 להוציא את הילדים מההסעה, החברה מתנהלת בלעדי נהדר. לקח לי הרבה שנים לשחרר, ואני עדיין נחשב מנהל מאוד מעורב בפרטים, אבל אני יכול לסמוך על הקבוצה שמקיפה אותי בעיניים עצומות".

כמה היי-טיקסטים - ניר ברקת, אראל מרגלית, נפתלי בנט - החליטו בשלב מסוים שהם עוברים למקום אחר, שהם רוצים להצליח בעוד מקום, לא רק במקום שבו הם עשו את הכסף הגדול. לא מדגדג לך לשכפל את ההצלחה, להוכיח את עצמך בזירה אחרת?

ניר ברקת
אמיל סלמן

"האמת שלא. אני מאוד מעריך את האנשים שהחליטו לתרום במקום אחר, במיוחד בפוליטיקה, בלי קשר לשאלה אם אני מסכים עם דעותיהם הפוליטיות. כל הכבוד להם שהצליחו לגייס את האנרגיה והיכולות שלהם. הם מוכיחים שאפשר. אבל זאת השקעה של הרבה שנים, רואים את זה, הם משקיעים עשור מחייהם, ואני מעריך את זה מאוד".

אבל לאנשים הישגיים יש את הדבר הזה שהם רוצים עוד ועוד.

"אני מנסה ליישם את זה בצ'ק פוינט. נורא קל להגיד שאנחנו מובילים איפה שאנחנו נמצאים, אבל הדרייב שלי הוא לגרום לאנשים בחברה לרצות להגיע ליותר".

איך באמת, כשיש כל כך הרבה כסף בקופה וכל כך הרבה כסף בחיים - אפשר בכל זאת לחשוב כלכלי, נכון, יעיל? אפשר בקלות לאבד את האיזון.

"באמת קל להתבלבל, וראיתי את זה קורה. צריך להתייחס לכל יוזמה של עובד כעולם ומלואו. צריך לעשות את זה באופן נכון ויעיל, למצוא כלים למדידה. אנשים שמגיעים לצ'ק פוינט תמיד מתארים את ההתרוצצות. יש ענפים שאתה רואה שקט, ובכל קומה אתה רואה מזכירה רגועה. אנחנו מנסים ליצור אווירה שבה כולם תורמים, כולם עובדים וכולם חלק מזה. אנשים לא אוהבים לשבת ולהשתעמם, הם רוצים שהעשייה שלהם תהיה משמעותית".

הנרטיב המוכר של ההיי-טק הישראלי הוא להקים חברה ולעשות אקזיט. למכור, לקבל הרבה מאוד כסף ולהמשיך הלאה. עמדת בפני הדילמה הזאת הרבה פעמים?

"עמדתי בסיטואציה הזאת כמה פעמים, לא הרבה. כשעוד לא יצאנו עם המוצר, קיבלנו הצעה מהמשקיעים שלנו - BRM - לקנות אותנו ב-3 או 6 מיליון דולר. היינו שלושה שותפים, עוד לא היתה הוכחה שהשוק שלנו קיים ושהמוצר שלנו עובד, ומישהו מציע לנו להיות מיליונרים. זה היה מפתה, אבל בסוף החלטנו לא להיכנס למשא ומתן כי האמנו במה שאנחנו עושים".

אבל מה אתה חושב על התופעה הזאת, של הרצון להיפגש עם הכסף מאוד מהר?

"לגיטימי לעשות אקזיט. זה שוק עם הרבה איזונים בין מטרות כלכליות למטרות אישיות. רוב היזמים שאני מכיר - הדרייב שלהם הוא להצליח, לפעמים זה נמדד בכסף. הגורם הדומיננטי במכירת חברה הוא העייפות של היזמים".

עופר וקנין

אתה יודע לצפות איפה תהיה צ'ק פוינט בעוד חמש שנים?

"אני מאוד מקווה שהיא תמשיך להוביל בתחום הגנת הסייבר, שהפתרונות המקיפים שלנו יהיו הרבה יותר נפוצים. זה מאוד פשוט: אני רוצה שיהיו לנו הרבה יותר לקוחות, וניתן להם יותר אבטחה. כשאני רואה מישהו שמשתמש במוצר שלנו זה ממלא אותי אושר. כיף לשמוע שמישהו אומר שבעבר הוא האמין שצריך פתרונות מלקוחות שונים, והוא החליט לעבור לצ'ק פוינט והוא מאוד מרוצה. זה מה שמסב לי אושר".

ומה הסיכוי שבעוד חמש שנים אתה תהיה בצ'ק פוינט ולא ראש העיר ירושלים או מועמד לראשות מפלגת העבודה או הבית היהודי?

"יש סיכוי קלוש שאהיה בפוליטיקה. בצ'ק פוינט סיכוי גבוה. מאז שהייתי צעיר לא ידעתי להגדיר לעצמי איפה אהיה בעוד 10 שנים. אני יודע את הכיוון, ואת זה תמיד ידעתי - בגיל 10 התחלתי להתעסק במחשבים ומאז זה ממלא את עולמי. בגיל 12 עבדתי ובגיל 14 היתה לי משרה מסודרת, ומאז אני עובד. מעולם לא הייתי יכול להתחייב לשום מקום - 'אני אהיה שם עוד עשר שנים'. אני אשתדל כמה שאני יכול. כל עוד אתרום - אשאר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#