גן עדן בטמפרטורה של גיהינום: המדינה שהצליחה להטביע את עצמה בכסף - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גן עדן בטמפרטורה של גיהינום: המדינה שהצליחה להטביע את עצמה בכסף

עם הרבה גז וים של כסף, קטאר הזעירה ניסתה למשוך בחוטים של העולם הערבי - והצליחה לעלות על העצבים של שכנותיה, שהשבוע ניתקו עמה את כל הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים ■ כעת יצטרכו הקטארים להכריע באיזה צד לתמוך - המתון והפרו-מערבי, או זה של ארגוני הטרור שאותם אימצה לחיקה

23תגובות
דוחא, בירת קטר. במצרים נוהגים לומר שאת כל המדינה הקטנה הזאת אפשר להכניס לבית מלון
בלומברג

"המדיניות הטובה ביותר למדינה כה קטנה היא להיות חברה של כולם — וזה מה שאנחנו מנסים לעשות".

המשפט הזה, שמשקף במדויק את האג'נדה של קטאר הזעירה במזרח התיכון האכזר, נאמר לפני חמש שנים על ידי אמיר קטאר דאז, חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני, בראיון מיוחד שהעניק לבוב סיימון בתוכנית "60 דקות" של רשת CBS האמריקאית. אאל ת'אני אמר את הדברים בחיוך רחב, ואכן, ב–2012 היו לו מספיק סיבות להיות מרוצה.

קטאר היתה אז בשיאה. באותה שנה היא הוכתרה בפעם השלישית ברציפות בתואר המדינה העשירה בעולם במונחי הכנסה לנפש, שברה שיאי הכנסות מיצוא גז טבעי, הכריזה על השקעת עתק בסך 120 מיליארד דולר בתעשיית הגז, המשיכה במסע השקעות קדחתני ברחבי העולם, הצמיחה גורדי שחקים מנקרי עיניים והחלה להתכונן במרץ לאירוח המונדיאל ב–2022, שייערך לראשונה אי־פעם במדינה ערבית.

השגשוג הקטארי הזדקר בניגוד חד למתרחש במזרח התיכון, שבער בעקבות אירועי האביב הערבי עם מלחמת אזרחים עקובה מדם בסוריה והפיכה במצרים, שעה שכלכלת אירן נאנקת תחת הסנקציות האמריקאיות.

.

בקטאר פרח אביב ערבי מסוג אחר לגמרי. 230 אלף האזרחים, שרובם הגדול חי בבירה דוחא, שייטו בין מרכזי קניות יוקרתיים, מסעדות גורמה, מכוניות פאר, מטוסים פרטיים, יאכטות ובתי מידות בלתי מידתיים. הכל, כמובן, תחת מיזוג אוויר כבד, כשבחוץ השמש קופחת בטמפרטורות שמגיעות לעתים ל–50 מעלות בצל.

קאטר, השוכנת על חצי אי קטן בין אירן לסעודיה, היא גן עדן בטמפרטורה של גיהנום. האזרחים לא משלמים מסים, החשמל בחינם, מערכת החינוך חינם, שירותי הבריאות בחינם, אפילו ההלוויות בחינם. גם הכניסה למוזיאון לאמנות אסלאמית, המחזיק באוסף בשווי מיליארד דולר, היא חינם. העושר המופלג הוא מושא לקנאה בעיניים מערביות — ההכנסה לנפש (PPP) בקטאר נסקה ב-2016 ל–132 אלף דולר, כמעט פי שלושה מאשר בארה"ב — וקל וחומר בעיניהם של מאות מיליוני מוסלמים בעולם הערבי שנידונו לחיי עוני ומתקשים לשרוד. חלקם מנסים לקבל אישור עבודה בקטאר, שבה חיים כ–2 מיליון עובדים זרים — תשעה עובדים זרים על כל תושב מקומי. 94% מכוח העבודה של קטאר הוא זר — בעיקר פיליפינים, הודים ונפאלים.

במקביל לנסיקתה הכלכלית, קטאר הזעירה הגבירה בעשור האחרון את השפעתה בזירה האזורית והעולמית ונהפכה לשחקנית מתוחכמת שאי אפשר להתעלם ממנה. קטאר, כפי שהגדיר האמיר, באמת ניסתה להיות חברה של כולם, ולעתים נאלצה לשחק משחק כפול, משולש ומרובע. בעת ובעונה אחת היא הצליחה לקיים קשרים ענפים עם אירן השיעית וסעודיה הסונית; להציע למצרים המקרטעת הלוואות נדיבות שעה שהיא תומכת באחים המוסלמים ומעניקה גיבוי שקט לפיגועים קטלניים של אל־קאעדה בסיני; לשמור על ערוץ מדיני ומסחרי עם ישראל בזמן שהיא מעניקה מקלט לבכירי חמאס ובראשם חאלד משעל; לסייע בהפצת אידיאולוגיה אסלאמית פונדמנטליסטית בזמן שמוקמים בה קמפוסים חדישים של אוניברסיטאות מובילות בארה"ב כמו ג'ורג'טאון ונורת'ווסטרן; לשמש מתווכת של הטליבאן במגעים על הסכם שלום באפגניסטן שעה שהיא נהנית מחסות צבאית אמריקאית בשטחה; ולקבוע את סדר היום התקשורתי במזרח התיכון באמצעות רשת הטלוויזיה אל ג'זירה, שהוקמה על ידי קטאר ב–1995 ונהפכה ל–CNN של העולם הערבי.

דונלד טראמפ, בביקורו בסעודיה. "נתן לסעודים ביטחון לנקוט מדיניות אגרסיבית יותר"
Evan Vucci/אי־פי

"איתות ברור לקטארים —כדי לגרום להם להיכנע"

אבל השבוע מדיניות ה"אול־פרנדלי" התפוצצה לקטאר בפרצוף. במהלך דרמטי ומתואם היטב הכריזו סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים והכלכליים עם קטאר, בנימוק שהמדינה אימצה ארגוני טרור שנועדו לפגוע ביציבות המשטרים באזור.

בהודעה רשמית תקף בית המלוכה הסעודי את קטאר בחריפות, כשטען שהשלטון בדוחא ביצע הפרות חמורות של הסכמים עם סעודיה בשנים האחרונות, "בגלוי ובחשאי, כדי לפלג את השורות בסעודיה, להסית נגד המדינה ולפגוע בריבונותה באמצעות אימוץ ארגוני טרור שונים וביניהם ארגון האחים המוסלמים, דאעש, אל־קאעדה והפצת המזימות של הארגונים האלה באמצעות כלי התקשורת של קטאר באופן עקבי".

גם מצרים, שמתקשה לשמור על מעמדה כמנהיגת העולם הערבי, פירסמה הודעה תקיפה שבה נמסר כי ניתוק הקשרים עם קטאר נבע בשל התעקשותה להמשיך ולתמוך בארגוני הטרור, ובראשם האחים המוסלמים, שעלו לשלטון במצרים לאחר הפלת חוסני מובארק אך דוכאו ביד קשה מאז ההפיכה הצבאית ב–2013. מצרים טענה כי קטאר מעניקה מקלט למנהיגי הארגון, המבוקשים במצרים, וכי היא תומכת בפעולות טרור של דאעש ואל־קאעדה בחצי האי סיני ומסייעת להפצת האידיאולוגיה האסלאמית הרצחנית של הארגונים.

סעודיה, מצדה, הכריזה על סגירה של כל המעברים עם קטאר ביבשה ובים וסגירת המרחב האווירי לטיסות מקטאר שעוברות דרכה. כמו כן, היא הודיעה על החזרת הסגל הדיפלומטי וכי על כל אזרחיה לעזוב את קטאר תוך 14 יום.

.

משרד החוץ הקטארי דחה בתוקף את ההאשמות והבהיר כי המדינה "תמשיך בשגרת חייה". ואולם כש–40% מהמזון למדינה עובר דרך סעודיה, שסגרה את המעברים, וכשהנתיבים האוויריים של קטאר נתונים במצוקה קשה, השלטון הקטארי יצטרך למצוא פתרונות למצב שלא הכיר בעבר.

המהלך כבר גרר השלכות מיידיות בזירה הכלכלית. אתמול הורידה סוכנות הדירוג סטנדרד אנד פורס (S&P) את דירוג האשראי של קטאר ל–AA מינוס, מה שמעיד על סבירות גבוהה להורדות נוספות בעתיד. הסוכנות הזהירה שכלכלת קטאר תסבול מהאטה בעקבות ניתוק היחסים, כתוצאה מהיחלשות הסחר האזורי ופגיעה ברווחיות של חברות ובהשקעות באזור. הריאל הקטארי נפל לשפל של 11 שנה ובורסת קטאר צנחה השבוע ביותר מ–8% בעקבות סימנים שלפיהם קרנות מוציאות השקעות מהמדינה בגלל ניתוק היחסים.

"זה מהלך קשה וחריג מאוד, שנועד לסמן איתות ברור לקטארים, לדחוק אותם לפינה ולגרום להם להיכנע — כלומר לנתק את יחסיהם עם ארגוני טרור, להפסיק את המימון ולא לארח ארגוני טרור בשטחם", אומר פרופ' אלי פודֶה מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית. "לא זכור לי מהלך מתואם כזה שבו מחרימים מדינה ערבית. אם קטאר היתה עד היום במקום יותר אפור, מעורפל — מהיום היא נמצאת בקטגוריה של מדינת אויב בעיני המדינות שקטעו עמה את היחסים הדיפלומטיים. כמו שהאחים המוסלמים הוכרזו ארגון טרור מצד מצרים וסעודיה, עכשיו קטאר באופן גלוי ורשמי הוצבה בצד הזה — והיא תצטרך לבחור איזה תגובה היא תיתן".

ספק אם עיתוי המהלך מקרי. הוא מתרחש כשבועיים בלבד לאחר ביקורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בסעודיה, שבו הכריזו הצדדים על כוונה לחתום על עסקות נשק בסכום חסר תקדים של 110 מיליארד דולר. "אני חושב שהצעד הזה חיזק את הנחישות הסעודית", אומר פודה. "כל עוד ברק אובמה היה בשלטון, לסעודים היה קשה מאוד עם ארה"ב בגלל הסכם הגרעין ומשום שאובמה ניסה להתקרב לאירן במקביל לתמיכה בסעודיה. אבל טראמפ אמר לסעודים בצורה חד־משמעית — אני אתכם ואתם חשובים ביותר לארה"ב. כך שזה נתן ביטחון לסעודים לנקוט מדיניות אגרסיבית יותר".

אמיר קטר, תמים בן חמד אאל ת'אני
Hamad I Mohammed/רויטרס

מנסה להתחרות במצרים ובסעודיה

קטאר, ששטחה פחות ממחצית שטח ישראל, שוכנת במיקום אסטרטגי אך נפיץ — בין סעודיה הסונית לאירן השיעית, שביניהן מתנהל מאבק איתנים על הדומיננטיות במפרץ הפרסי. המתיחות בין המדינות החריפה מאז פיתוח תוכנית הגרעין של אירן, המהווה איום ישיר על סעודיה, וההתקרבות של ממשל אובמה לממשל האירני עם החתימה על הסכם הגרעין ב–2013. באותה שנה העביר חמד בן ח'ליפה אאל ת'אני את השלטון לבנו, תמים בן חמד אאל ת'אני, שהוכתר ליורש עצר עשור קודם לכן וממשיך את הקו של אביו.

ד"ר נחום שילה, מומחה למדינות המפרץ מאוניברסיטת תל אביב ומנכ"ל חברת המודיעין העסקי MENA OSINT, מציג תמונה מורכבת של המשולש קטאר־סעודיה־ארה"ב: "סמיכות האירועים מרמזת על תיאום עם ארה"ב או לפחות שארה"ב עודכנה על כך, אבל יש כמה אלמנטים בעייתיים בנושא הזה, כי לארה"ב יש נוכחות צבאית גדולה בקטאר — של חיל האוויר ושל הצי האמריקאי, וכל הסיפור של שינוי נתיבי טיסה כתוצאה מניתוק היחסים עשוי להשפיע על הפעילות האמריקאית שם. ארה"ב גם מעוניינת לכונן קואליציה סונית נגד אירן, אז אם יש בלגן בתוך העולם הסוני וניתוק קשרים בין מדינות סוניות זה כמובן מקשה על דבר כזה, כך שאני לא בטוח שארה"ב מרוצה מההתפתחות הזאת".

פודה מדגיש כי בתוך העולם הסוני מתנהלים מאבקים פנימיים חריפים. "צריך לזכור שהגוש הסוני לא מלוכד. מחנה אחד בתוכו הוא הגוש הג'יהאדיסטי — ארגוני טרור קיצוניים כמו אל־קאעדה ודאעש. הם בקצה הסקאלה הסונית. יש את האחים המוסלמים שהם נמצאים במקום מתון יותר, אבל עדיין קרוב לצד הטרור, והם מוגדרים כארגון טרור. גם קטאר וגם טורקיה תומכות בו. ויש את הציר המתון — ירדן, מצרים, סעודיה, האמירויות וגם מרוקו — שלכולן יש יחסים במידה כזאת או אחרת עם ישראל, חלקם מאחורי הקלעים".

השורשים של המהלך הדרמטי השבוע נעוצים ב–2014, אז החזירו סעודיה, בחריין ואיחוד האמירויות את שגריריהן מקטאר, בטענה שהיא מסכנת אותן ביטחונית ותומכת באירן ובארגוני טרור. "זה היה כרטיס צהוב, והצדדים הגיעו להסכמות שקטאר תתיישר ותחזור לעמדה הערבית המקובלת על שכנותיה. ואולם קטאר המשיכה לסטות מהקו, ומה שחידד את העניין זה הביקור של טראמפ", אומר פודה. לפי הערכות שונות, התמיכה של קטאר בחמאס ובדאעש מוערכת בטווח של בין עשרות מיליוני דולרים למאות מיליוני דולרים בשנה.

מדוע שקטאר, מדינה קטנטנה ומתונה, בלי צבא של ממש, בלי סכסוכים טריטוריאליים ובלי היסטוריה של אלימות, תתמוך בארגוני טרור אסלאמיים רצחניים? לפי שילה, התמיכה הזאת נובעת משני גורמים מרכזיים. "ראשית, שליט קטאר הוא אדם דתי שמושפע לא מעט מהשייח' יוסוף אל־קרדאווי הקיצוני שיושב בקטאר. שנית, התמיכה בארגונים לא מדינתיים או ארגוני טרור משמשת בידי קטאר כלי להגברת מעורבותה באזור. היא רוצה לגרום לכך שיבקשו את שירותי התיווך שלה בכל פעם שארגונים אלה גורמים בעיות".

"מערכת הקשרים הענפה של קטאר באזור מאפשרת לה נגישות לכל השחקנים בסביבה", אומר פודה. "מאז 2011 המדיניות הקטארית נעשתה נועזת יותר, כי היא רצתה לטפס לעמדה של הנהגה. למדינה שרוצה להנהיג דרושים שני דברים — עוצמה צבאית ועוצמה כלכלית, וכך היא רוכשת עוצמה פוליטית. לקטאר אין עוצמה צבאית, ובכל זאת היא מנסה למצב עצמה בעמדה מובילה. לדוגמה, המונדיאל ב–2022. הרי זה נשמע מופרך לגמרי, מה קטאר צריכה לארח את הגביע העולמי בכדורגל? זאת מדינה כל כך קטנה, בלי מסורת, בלי היסטוריה, והיא מנסה להתחרות עם מצרים וסעודיה. במצרים נוהגים לומר שאת כל המדינה הזאת אפשר להכניס לבית מלון. היות שאין לה עוצמה צבאית, היא מנסה למצב עצמה כמתווכת, וכשאתה נמצא בקשר עם שני הצדדים אפשר למלא תפקידי תיווך — היא יכולה למלא תפקידי פיוס עם הפלסטינים ובתוך העולם הערבי, וכשהיא ניסתה לעשות זאת, זה הרגיז מאוד את הסעודים והמצרים. כך שיש כאן עוינות שנמשכת כבר שנים, והאביב הערבי חיזק את העוינות הזאת באופן משמעותי".

"סעודיה רואה בקטאר תחרות משום שהיא הרבה יותר חזקה מכפי שהיא צריכה להיות מבחינה כלכלית, בעיקר בתחום האנרגיה", אומר שילה.

המשאב החשוב ביותר של קטאר הוא עתודות הגז הטבעי האדירות שלה. היא יושבת על מאגר הגז הטבעי השלישי בגודלו בעולם ומספקת כ–13% מאספקת הגז העולמית. גז ונפט מהווים 92% מהיצוא של המדינה.

"לקטאר יש עתודות אדירות של גז טבעי, ובשונה מעתודות הנפט העולמיות, הוא לא אמור להיגמר כל כך מהר", אומר שילה. "הגז הטבעי הוא תחום שנמצא בצמיחה והוא גם בעל טווח ארוך יותר מאשר הנפט. בתחום הזה יש לקטאר יתרון גדול על סעודיה".

.

קרן השקעות עם נכסים בשווי 350 מיליארד דולר

אחרי שנים שבהן חסתה בצילה של סעודיה, עוצמת הגז הטבעי של קטאר איפשרה לה לבסס מדיניות עצמאית במישור הכלכלי והמדיני, חופשית מתלות בקרטל הנפט אופ"ק שבו שולטת סעודיה. המדיניות העצמאית הזאת קיבלה ביטוי מובהק לפני כשבועיים, כשטראמפ קרא במהלך ביקורו בסעודיה לכל האומות "בעלות המצפון" באזור לבודד את אירן. קטאר סירבה לגנות את אירן, בצעד שעורר זעם בבית המלוכה הסעודי ושימש זרז להכרזה על ניתוק היחסים.

הכנסות העתק של קטאר מאנרגיה, שהסתכמו ב–2016 ביותר מ–60 מיליארד דולר, איפשרו לה לצאת למסע רכישות קדחתני בעולם באמצעות קרן ההשקעות הקטארית QIA, שהוקמה לפני 12 שנה בלבד. "לקטאר יש הרבה מאוד נכסים בחו"ל, מה שמחזק אותה מבחינה כלכלית גלובלית. לקרן ההשקעות שלה יש נכסים בשווי של יותר מ–350 מיליארד דולר. זה ענק כלכלי שמחזיק בשורה ארוכה של נכסים בארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות באירופה", אומר שילה. נכסי קטאר בבריטניה מוערכים ב–30 מיליארד יורו, בצרפת — 10 מיליארד יורו ובגרמניה — 5 מיליארד יורו.

ברשימת הנכסים הקטארית נמצאים כמה מהשמות הידועים בעולם התאגידי: אחזקות של 18% בפולקסווגן הגרמנית, 10% בענקית הנפט הרוסית רוזנפט, 6% מבנק ברקליס הבריטי, 5% בענקית הבנקאות השווייצית קרדיט סוויס, 22% ברשת המרכולים הבריטית סיינסברי ו–2% בענקית הנפט רויאל דאץ' של. כמו כן, הקימה קטאר קרן השקעות בספורט, שב–2011 רכשה בבעלות מלאה את מועדון הכדורגל הצרפתי פריז סן ז'רמן תמורת 130 מיליון דולר, ומאז הפכה אותו לאחד העשירים והחזקים באירופה. בברצלונה תמכה קטאר באמצעות הסכם חסות בן חמש שנים של חברת התעופה קטאר איירווייז מאז 2013, שהסתיים העונה.

קניון בקטאר
בלומברג

לקטאר גם שני ענקי פיננסים בעולם הערבי — הבנק האסלאמי של קטאר (שמחזיק בנכסים של כ-40 מיליארד דולר) והבנק הלאומי של קטאר. "העיקרון המנחה של בנקים אסלאמיים הוא שהם עובדים ללא ריבית ומושכים קהל גדול של ציבור מוסלמי, כך יש תחרות גדולה במדינות המפרץ בסקטור הבנקים האסלאמיים", אומר שילה.

ואולם ייתכן שמקור העוצמה הגדול ביותר של קטאר במזרח התיכון הוא אל ג'זירה. הרשת, שממומנת מכספי הגז הקטארי, חוללה מהפכה של ממש בסיקור החדשות בעולם הערבי עם שידורים מסביב לשעון בשפה הערבית והאנגלית, וקו מערכת עצמאי שלא היסס למתוח ביקורת על המשטרים באזור — ובראשם בית המלוכה הסעודי ומשטרו של נשיא מצרים לשעבר מובארק. "יש משמעות גדולה לעובדה שמדינה כה קטנה מקימה רשת טלוויזיה", אומר פודה. "הרי סעודיה רואה עצמה כמדינה הגדולה ובעלת ההשפעה הגדולה בחצי האי ערב. הרשת הזאת גם חשפה דברים שהביכו את בית המלוכה הסעודי, כמו אמצעי הדיכוי של הריכוז השיעי במזרח סעודיה על ידי המשטר. אל ג'זירה תמכה באחים המוסלמים באביב הערבי והיתה נגד מצרים של מובארק. העמדה הביקורתית שהיא נקטה באביב הערבי נגד המשטרים הערביים הכעיסו אותם מאוד".

ההשלכות המיידיות של ניתוק היחסים יקבלו ביטוי בעיקר בהגבלת נתיבי הסחר, התעופה והתנועה מקטאר ואליה. "ברגע שמנתקים את היחסים הדיפלומטיים, הגבול הקטארי־סעודי סגור, וכמוהו המרחב האווירי. קטאר לא יכולה לטוס מעל סעודיה ומצרים, ויש כאן פגיעה בסחר שלה עם סעודיה, שמהווה 4.4% מסך הסחר של קטאר", אומר פודה. "במהלך הזה יש פגיעה לא רק בכניסה של מזון ובתנועת אנשים, אלא גם פגיעה ביוקרה של קטאר. הצעד הזה משפיל את הקטארים".

פודה ושילה רואים שתי אפשרויות תגובה מצד הקטארים. "אפשרות אחת היא שקטאר תיעמד על הרגלים האחוריות. זה יהיה טיפשי, אבל זה יקרה אם הכבוד ישחק תפקיד ראשי", אומר פודה. "אני לא יכול לשלול הסלמה באזור משום שטראמפ הוא בלתי צפוי, אבל הפוליטיקה הערבית בעבר מלמדת שקטאר תנסה למצוא פתרונות בצורה של הידברות מאחורי הקלעים".

שילה, מנגד, סבור כי קטאר לא תפגין חולשה. "גם אם תהיה פגיעה כלכלית בקטאר, אני לא חושב שהיא תרד על הברכיים מול סעודיה והאמירויות ותבטיח שמעתה היא תפסיק להתערב בענייניהן, וזה נובע מהעוצמה הכלכלית שלה, ההשקעות שלה שנוהלו בשכל רב בשנים האחרונות וקרן ההשקעות האדירה שלה. בסופו של דבר, שליטי קטאר יצטרכו להחליט אם פניהם למחנה הסוני או למחנה השיעי. הקשר עם אירן הוא חיבוק דב — אירן מעצמה אזורית וקטאר מדינה קטנטונת, ואני בכלל לא בטוח שהיא רוצה להיבלע על ידי אירן. הפתרון של הסכסוך הזה בהחלט אפשרי — השאלה מי יירד ראשון מהעץ".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#