"יהיה מאוד קשה להתחרות באפל ואמזון אם הן יקימו בנקים" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
Technovation 2017

"יהיה מאוד קשה להתחרות באפל ואמזון אם הן יקימו בנקים"

תמר יסעור, ראש החטיבה לבנקאות דיגיטלית בבנק לאומי: "כשקמו הסטארט-אפים שפיתחו פתרונות יעודיים וממוקדים בצורה זריזה - בין אם תשלומים או אשראי לעסקים - הם השיגו את הבנקים. היינו מאחור וניסינו להרוג אותם"

4תגובות
תמר יסעור, ראש החטיבה לבנקאות דיגיטלית בבנק לאומי, ומנכ"ל איזיבוב, תומר גוריאל,
עופר וקנין

"יהיה לנו מאוד קשה להתחרות בענקיות כמו אפל ואמזון אם הן יקימו בנקים. לכן כדאי שנרוץ מהר", כך אמרה הבוקר תמר יסעור, ראש החטיבה לבנקאות דיגיטלית בבנק לאומי, ב-Technovation 2017, ועידת ההיי-טק השנתית של TheMarker. "כמי שנמצאת כבר עשור בבנק - אני מעידה כי ההצתה היתה מאוד מאוחרת. כשקמו הסטארט-אפים שפיתחו פתרונות יעודיים וממוקדים בצורה זריזה - בין אם תשלומים או אשראי לעסקים - הם השיגו את הבנקים. היינו מאחור וניסינו להרוג אותם. היום אנחנו מבינים שאנחנו צריכים את הפינטק כשותפים לדרך", אמרה יסעור.

בשיחה עם מנכ"ל חברת איזיבוב, תומר גוריאל, דנו השניים באבולוציה של חברות הפינטק ובממשק שלהן אל מול הבנקים - שבהם רצו בראשונה להתחרות. “עולם הפינטק התחיל מחברות שבאו עם רעיונות חדשניים בעולם די מיושן שעבד מאות שנים באופן דומה”, ציין גוריאל בפתיחת השיחה. “הסטארט-אפים הביאו עולמות עם ממשקים שונים וקלילים יותר. היום מדברים על התחרות שתבוא מחברות הטכנולוגיה הגדולות - מגוגל או אמזון - וככל שהבנקים יהיו מהירים, כך הם יהיו מוכנים לתחרות. חשוב להזכיר שיש להם את יתרון המידע שקיים ברשותם שלגוגל אין".

"לא הצלחנו להתחרות בבנקים", הסביר גוריאל את הסיבה שבגינה התחילה איזיבוב למכור טכנולוגיה לבנקים עצמם. לאומי פרטנרס אף מחזיקה ב-20% ממניות איזבוב. "רכישת הלקוח היא מאוד יקרה. אנחנו אוהבים לא לאהוב את הבנקים, אבל חשוב לזכור שהם עדיין מותג חזק בקרב צרכנים. צרכן ילך ללאומי לפני שיילך לאיזי בוב - המוניטין שלהם מאוד חזק".

בתשובה לשאלה מדוע הבנקים לא יכלו לפתח בעצמם את הטכנולוגיות שמביאים הסטארט-אפים, השיבה יסעור כי "בנקים הם כבדים יותר, איטיים יותר ופחות אטרקטיביים למפתחים צעירים. עם זאת, אנחנו בחרנו להקים את פפר לבד. זה סטארט-אפ שלנו שבנינו לבד. אז הבנקאות נעה בין רכישת רכיבים ובין פיתוח עצמי". 

"אנחנו בתקופה של איום", הוסיפה יסעור. “כשהבנקים היו שמנים ומדושנים הם לא זזו. היום אנחנו מרגישים בסיכון. הקיימות שלנו תלויה בכמה מהר נצליח לרוץ. ולכן אנחנו בונים סירות מירוץ כמו הבנק הדיגטלי פפר - שתעזור לגרור את כל הבנק לעולם הבא".

גוריאל ציין כי תפקידו של הבנק לא לפתח טכנולוגיה. "לסטארט-אפ יש את הרעב. אנחנו עובדים בשבתות ובחגים. עלות טכנולוגית לפיתוח פנימית עולה לבנקים פי שניים או שלושה יותר מרכישה של שירות מבחוץ. כמו כן, יש להם תהליכים פנימיים שיכולים להרוג את התהליך. יש להם גם בעיה עם ועדי עובדים והם חייבים להתסכל החוצה".

"ההתמקחות בסניפים תיעלם"

בהמשך השיחה התייחסה יסעור להתמקדות של הבנק בשירותים דיגיטליים וציינה כי "בעולם של דאטה - כל ההתמקחות בסניפים תיעלם. אנחנו נדאג להציע את ההצעה הכי טובה ופרסונלית לכל אדם בכל רגע. כיום אנחנו בתקופת המעבר בין מה שהיה פגישה והתמקחות מול הפקיד - לבין תרבות חדשה שכולה מבוססת נתונים. היום פחות מ-25% מהפעילויות מתבצעות בסניף".

"כל עולם האנליטיקה מתפתח בקצב מהיר, כמות המידע גדלה ויש המון חברות שמציעות פתרונות חדשניים", ציין גוריאל. "אנחנו משתמשים ב-25 מאגרי מידע שעוזרים למשל למנוע הונאות. אנחנו נכנסים לרשויות המס ולכל התוכנות שעסקים משתמש בהם כדי לנתח את הפרופיל שלו. בעבר לא ניתן היה לעשות את הדברים הללו. השילוב של ביג דאטה וניתוח המידע - מביא ליכולות משופרות לבנק".

לבסוף נשאלו השניים אודות בעיית הרגולציה בתחום הפיננסי. לדברי גוריאל, "הרגולציה בארץ לא במצב טוב וצריכה להדביק את הטכנולוגיה. בישראל צריך לעשות שיחת וידיאו כדי לפתוח חשבון בנק - יש מקומות שכבר לא דורשים את זה". יסעור הוסיפה כי "העובדה שכדי לפתוח חשבון בפפר שפונה למילניאלס, יש צורך להחזיק בחשבון בנק בסניף מהווה אכן חסם - אך הוא רגולטורי ולא טכנולוגי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#