"בקו"ם בשירות המדינה": ח"כ פולקמן רוצה לנער את המגזר הציבורי - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"בקו"ם בשירות המדינה": ח"כ פולקמן רוצה לנער את המגזר הציבורי

ח"כ רועי פולקמן, יו"ר הוועדה לרפורמה בשירות המדינה, חושש מפוליטיזציה בשירות הציבורי - אבל לא פוסל על הסף את ההצעה למנות משנים למנכ"לים במשרדי ממשלה במשרות אמון

5תגובות
רועי פולקמן: "לא מעט שרים ממנים מנכ"לים מקצועיים שאינם אנשים פוליטיים"
אמיל סלמן

ביום ראשון הקרוב יסיים משה דיין, נציב שירות המדינה בחמש השנים האחרונות, את תפקידו, וייצא לתקופת צינון. בשלב זה לא ברור מי יחליפו. המועמדת המועדפת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאחראי על מינוי מחליפו של דיין, היא החשכ"לית לשעבר מיכל עבאדי בויאנג'ו. אלא שכפי שפורסם ב–TheMarker, שר הבריאות יעקב ליצמן מתנגד למינויה, והתהליך נעצר. כך נוצר מצב שבו דיין יסיים את תפקידו בלי להעביר את השרביט למחליפו בצורה מסודרת.

בהתנהלות הבעייתית הזו צופה מהצד ח"כ רועי פולקמן (כולנו), מי שעמד עד לאחרונה בראש ועדה מיוחדת בכנסת שהוקמה כדי לעקוב אחרי יישומה של גולת הכותרת של כהונת דיין בנציבות — הרפורמה בשירות המדינה.

פולקמן חרד מפוליטיזציה של שירות המדינה, אך גם מבין את השרים שפועלים נגדה. ולמרות החששות, הוא מודה כי בשורה התחתונה הוא אופטימי.

"נציבות שירות המדינה חלשה כיום מכיוון שמערכת היחסים בינה לבין משרדי הממשלה, שלהם היא אמורה להעניק שירות, אינה טובה מספיק", טוען פולקמן. "התסכול של הפוליטיקאים, שמרגישים שהם לא יכולים לנהל את המשרדים כרצונם, הוביל בין השאר להקצנה הולכת וגדלה. דיין הוא איש ערכי וראוי, אבל הוא לא היה בעל עוצמה במערכת הפוליטית ולא רתם את השרים לצדו, מתוך תחושה שהוא מבין את צורכיהם. מכל הסיבות האלה, מגיעות לפתחה של הנציבות הצעות לעיבוי משרדים בתפקידי אמון נוספים, כמו משנים למנכ"לים (הצעה שנדונה רק בשבוע האחרון), וכן אמורות לעלות לאישור הממשלה הצעות בעייתיות כמו מינוי יועצים משפטיים במשרת אמון".

אתה מתנגד להצעות האלה?

"מתנהל כיום דיון בסוגיית הזכות של הממשלה לממש את המדיניות שלה, מול החשש ממינויים פוליטיים. בסביבה פרלמנטרית שבה יש חלוקה פוליטית מאוד, עלול כל משרד ממשלתי להפוך ללטפונדיה עצמאית, וזה מסוכן. רק בשבוע שעבר פירסם מבקר המדינה דו"ח על הסטת משאבים לגרעינים ציוניים דתיים במשרד השיכון בראשותו של השר דאז אורי אריאל. זה מה שקורה כשהמשרד מזוהה מדי עם השר.

"מצד שני, ניכרת בבירור תופעה הפוכה, כשהמערכת המקצועית במשרדי הממשלה הופכת להיות טובה יותר. כך למשל, לא מעט שרים ממנים מנכ"לים מקצועיים שאינם אנשים פוליטיים, אף שמדובר במשרת אמון. רשימה חלקית כוללת את אמי פלמור במשרד המשפטים, קרן טרנר במשרד התחבורה, משה בר סימן טוב במשרד הבריאות, שמואל אבואב במשרד החינוך, עמית לנג, המנכ"ל הפורש של משרד הכלכלה, ויוסי שרעבי במשרד התרבות. יותר ויותר שרים מבינים שהם זקוקים למינוי מקצועי — יותר מכפי שהם צריכים איש פוליטי שלהם במשרד".

זה מהלך מעודד.

"בוודאי. מדובר באנשים טובים שעושים עבודה טובה, ולא פוליטית. תופעת המנכ"לים המקצועיים שאינם משרות אמון בלבד מחזקת את המגזר הציבורי".

ומצד שני, מאשרים דרישה למנות משנה למנכ"ל כמשרת אמון.

"ההחלטה לאפשר לשרים למנות משנים למנכ"ל כמשרת אמון — מיותרת. היא לא תתן פתרון לשרים ולא תשנה מהותית את הבעיות המבניות שבין הדרג הנבחר לבין הנציבות. עם זאת, לטעמי לא מדובר בדרמה או בסכנה למגזר הציבורי, מכיוון שתהיה הפרדה בין המשנה החדש למנכ"ל לבין הדרג המקצועי. הוא יהיה פרויקטור של השר ויקדם פרויקטים מקצועיים; הוא יהיה גורם מתכלל בפרויקטים שהשר מבקש להוציא לפועל.

מיכל עבאדי בויאנג'ו
ליאור מזרחי

"יועץ משפטי לא יכול להיות משרת אמון"

ועדת השרים לחקיקה דנה באחרונה בהצעת חוק שהגיש ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד), לפיה היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ימונו כמשרות אמון, במקום במכרז. במקביל מקדמת שרת המשפטים איילת שקד הצעת חוק להקמת ועדת איתור לבחירת יועצים משפטיים למשרדים.

"מינוי של יועץ משפטי במשרד ממשלתי כמשרת אמון של השר פירושה הכשלה. יועץ משפטי צריך להיות מקצועי, ולא 'יס־מן'. לגיטימי שהשר ירצה להשפיע מי יהיה היועץ המשפטי שלו. הרי מדובר באחד מהתפקידים בהנהלה הבכירה של המשרד. אני מבין את הצורך של המשרדים לקבל מענה, וצריכה להיות להם מעורבות באופן מינוי התפקיד, אבל יועץ משפטי של משרד ממשלתי לא יכול להיות מינוי פוליטי.

"גם שקד לא רוצה לאפשר מינוי של יועץ משפטי כמשרת אמון, אלא פועלת להקמת סוג של ועדת איתור שבה תהיה לשר השפעה על המינוי. בסופו של דבר היועץ המשפטי הוא עובד שהשר צריך לעבוד איתו, לכן נדרשת ועדת איתור מקצועית, שתציע לשר כמה מועמדים והוא יוכל לבחור ביניהם".

באחרונה זכו בעלי תפקידים רבים במכרז, לאחר שהיה ברור מראש שיקבלו את התפקיד. הציבור מרגיש שיש פה מכרזים תפורים ומאבד אמון במערכת.

״לגיטימי בעיני ששר או מנכ"ל ירצו ודאות של התאמה לתפקידים מרכזיים, ויסמנו מועמדים מובילים למכרזים העונים לקריטריונים מקצועיים — בעיקר אם מדובר בעובדי המשרד. לעתים זה נותן תחושה של מכרז תפור, אבל זה עדיין שונה לחלוטין ממינויים פוליטיים וממשרות אמון, שצריכות להתקיים רק בלשכות השרים ולא בדרג המקצועי".

מי לדעתך צריך להחליף את דיין כנציב שירות המדינה?

"אני מבין ששמה של עבאדי בוינאג'ו על הפרק. בתקופת כהונתה כחשבת כללית באוצר היתה לה הרבה עוצמה במערכת הפוליטית, ואכן למשרת הנציב יש למנות מישהו או מישהי עם הרבה יותר עוצמה — שיוכל להוביל מהלכים, להתעמת עם השרים, וגם לסייע לפתור בעיות.

"הנציב או הנציבה הבא יצטרכו לטפל קודם כל בנושא התקשרות הבעייתית בין הנציבות למשרדי הממשלה. חטיבת משרדי הממשלה בנציבות היא בעצם גוף מפורק. למי שימלא את התפקיד יש שני אתגרים עקרוניים: מתן מענה למדיניות הממשלה ולשרים, ובמקביל קיום מערכת מקצועית ערכית ולא פוליטית".

משה דיין
מרק ישראל סלם

"בקו"ם בשירות המדינה"

אחד החששות של פולקמן הוא שהרפורמה בשירות המדינה — שחלקה מתקדם יפה, למשל בכל הנוגע למשוב ולדירוג העובדים, שיאפשר מתן בונוסים או לחלופין פיטורים במקרה הצורך — וחלקה עוד לא הבשיל, תיזנח לצד הדרך. לדבריו, רבים שהיו מעורבים בגיבוש הרפורמה עוזבים את המערכת, לכן על הנשארים לחזור ולהדגיש את חשיבות הנושא ולשמור על רציפות. "יש להשלים את הרפורמה בשירות הציבורי ולהדק את החיבור שלה לשרים", הוא אומר.

ואולם גם פולקמן יודע שזה לא פשוט, בעיקר בגלל "המסמרים בלי הראש" — אותם עובדי מדינה, חלקם בכירים, שכבר לא עושים עבודה טובה, אך קשה להזיזם ממקומם. לצורך כך הוא מציע להקים מעין בקו"ם — בסיס קליטה ומיון של הנציבות, שינסה לאתר לאותם אנשים משרות אחרות בשירות הציבורי. "אם האדם אינו מתאים לאף משרה — ישלחו אותו הביתה בהליך פשוט יותר," הוא מסביר. "כיום, אם רוצים לשלוח הביתה סמנכ"ל בשירות המדינה, נתקעים שנתיים בבתי משפט".

לטענת פולקמן יש להגמיש את התנאים לרוטציה. "כיום מכהנים 820 עובדי סגל בכיר בשירות המדינה, מהם ל–400 יש 'קצובת כהונה', כלומר תקופת כהונה מוגדרת מראש של ארבע־שמונה שנים. בעוד שנתיים, רוב הבכירים יהיו עם כהונה קצובה. צריך לדאוג לרוטציה כדי שאנשים לא יתקעו בתפקיד. גם זה חלק מהרפורמה".

פולקמן מזהה עוד תופעה שמשמחת אותו – הרצון של צעירים להצטרף לשירות המדינה. משרדי הממשלה הגיעו למקום ה–16 ברשימת 100 מקומות העבודה שהכי טוב לעבוד בהם' בדירוג מגזין TheMarker שפורסם בתחילת החודש, ודירוגם נמצא במגמת עלייה תמידית.

"הייתי בשבוע שעבר בכנס באוניברסיטה העברית בירושלים, שנועד לעודד סטודנטים להיקלט בשירות המדינה. הדור הצעיר מגיע למשרדי הממשלה לא כדי לחפש קביעות בעבודה, אלא בגלל שהוא יודע שיש יותר מקצוענות ומשמעות בעבודה הזאת. זו בשורה טובה לכולנו, שנובעת בין היתר מתוכניות המנהיגות הרבות המתקיימות עכשיו, שמכניסות דם חדש לשירות המדינה ומשפרות את דימוי השירות הציבורי".

מהן המסקנות העיקריות של הוועדה שבראשה ישבת, שהיית ממליץ לנציב הבא לאמץ?

"לוועדה לרפורמות בשירות המדינה הגיעו בכירים בשירות המדינה, בהם משנים למנכ"ל, שהציגו פערים ביישום הרפורמה. הרפורמה מתנהלת על ידי מטה הרפורמה בנציבות, במשך ארבע־חמש שנים, והיא לא מתקדמת מספיק. למשל בסוגיית האצלת סמכויות למשרדי הממשלה —מנכ"לים סיפרו לנו שהם לא יכולים לפנות על כל מהלך קטן לנציבות. יש להאציל סמכויות מנציבות שירות המדינה אל משרדי הממשלה. צריך לתת למשרדים הרבה יותר סמכויות לניהול המשרדים. יש להנהיג שדרוג דרמטי, בין היתר בנושא מיון עובדים, והגמשת מענה למשרדים. גם שיפור המנהיגות של הסגל הבכיר הוא קריטי. חשוב מאוד גם לשלב את מטה הרפורמה בתוך הנציבות ולא לפרק אותו. מי שיישב בראש הנציבות חייב להמשיך ולהתמקד ברפורמה כדי שלא נחזור שנים רבות לאחור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#