שערוריית הפנסיה התקציבית: אלה העובדים שעדיין זכאים לה - 15 שנה אחרי ביטולה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שערוריית הפנסיה התקציבית: אלה העובדים שעדיין זכאים לה - 15 שנה אחרי ביטולה

השיאנית: רשות המסים - מחצית מהעובדים יקבלו פנסיה תקציבית, והם נהנים גם מהשכר הגבוה מבין עובדי המדינה ■ השיעור הנמוך ביותר של עובדים עם פנסיה תקציבית - במשרד המשפטים ■ כלל ההתחייבויות לפנסיה תקציבית: כ-654 מיליארד שקל

114תגובות
גבר מבוגר יושב על כסא נוח ומשקיף אל חוף הים

אף שהפנסיה התקציבית לעובדי המדינה הוחלפה כבר לפני 15 שנה בפנסיה צוברת, שליש מהעובדים כיום במשרדי הממשלה עדיין נהנים מאותו צ'ופר ותיק: 22 אלף עובדים מתוך 66 אלף יקבלו עם פרישתם תנאים חלומיים שיכבידו מאוד על תקציב המדינה, בעוד האחרים ייהנו מתנאים מופחתים שיקלו על המדינה, אך יפגעו בזקנתם.

פנסיה תקציבית משולמת מתקציב המעסיק, בניגוד לפנסיה צוברת, שנצברת מהפרשות של העובד ושל המעסיק. לפנסיה תקציבית זכאים עובדי מדינה שהתחילו לעבוד עד 2002. ב-2004 היה שיעור עובדי המדינה שזכו לפנסיה תקציבית 67%, בעוד ב-2016 זהו השיעור של אנשי הפנסיה הצוברת.

ואיזו קרן פנסיה השיגה תשואה עדיפה בסיכון נמוך יותר? לגרף הפיזור לחצו כאן

לפי דו"ח החשבת הכללית באוצר ל-2015, סך התחייבויות המדינה לפנסיה תקציבית הן 654 מיליארד שקל, מהם 397 מיליארד שקל עבור מי שמקבלים כבר היום קצבה, והשאר - 257 מיליארד שקל - עבור העובדים הפעילים שיהפכו לגמלאים בשנים הבאות. רוב הסכום עבור הגמלאים ניתן לאנשי מערכת הביטחון - 196 מיליארד שקל (במערכת הביטחון המעבר לפנסיה צוברת נעשה באיחור של כמה שנים אחרי שירות המדינה). אחריהם בפער גדול גמלאי ההוראה (81 מיליארד שקל), סוהרים ושוטרים (56 מיליארד שקל), וגמלאי המדינה (כ–55 מיליארד שקל).

בראש רשימת העובדים הפעילים שהיו זכאים לפנסיה תקציבית ב-2015 עומדים כ-50 אלף עובדי הוראה, עם סכום של 85 מיליארד שקל. אחריהם אנשי מערכת הביטחון עם כ-78 מיליארד שקל. עלותם העתידית של כ–17 אלף שוטרים וסוהרים בפנסיה היא 49 מיליארד שקל, ושל עובדי המדינה - 42 מיליארד שקל.

ב-20 השנים הקרובות יגדלו התשלומים לקצבאות עובדי המדינה המקבלים פנסיה תקציבית בסכומים משמעותיים. החל ב–2036 יתחילו תשלומי הפנסיה התקציבית השוטפים לגמלאים ולשאריהם לרדת. התשלומים צפויים להיפסק לחלוטין רק לקראת סוף המאה ה-21. השינויים בסכומים תלויים בתוחלת החיים. ככל שתוחלת זו תגדל, כך תמשיך המדינה לממן את הפנסיה התקציבית.

נתונים בכתבה

הנתון שהוצג בדו"ח החשבת הכללית, שלפיו ב–2015 היו 27 אלף עובדים פעילים בעלי פנסיה תקציבית, גבוה מדיווחי הממונה על השכר באוצר, שלפיהם היו 22 אלף עובדים פעילים ב–2016 - פער בעל משמעות תקציבית של 42 מיליארד שקל.

במשרד החוץ - 49% זכאים לפנסיה תקציבית

מנתונים שהגיעו לידי TheMarker מתברר כי קיימת שונות רבה בשיעור העובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית בין יחידות הממשלה השונות: בעוד שכ–52% מעובדי רשות המסים והמכס כיום (כ-5,000 עובדים בסך הכל) ייהנו מפנסיה תקציבית, הרי שבמשרד המשפטים ייהנו ממנה רק 17% מבין 3,500 העובדים. במשרד האוצר כל עובד רביעי (24% מתוך כ-1,100) ייהנה מפנסיה תקציבית.

הסיבה להבדלים נובעת מאופי המשרד - בעוד ברשות המסים העובדים כמעט לא מתחלפים, הרי שבמשרדי המשפטים והאוצר קיימת מוביליות גדולה בין המגזר הציבורי לשוק הפרטי. רוב העובדים במשרדים אלה הם בעלי ותק נמוך בשירות המדינה. בנוסף, מצבת כוח האדם במשרד המשפטים הוכפלה בעשור האחרון, והעובדים החדשים נקלטו בפנסיה צוברת.

עובדי רשות המסים ושלוחותיה הם לא רק שיאני הפנסיה התקציבית, אלא גם שיאני השכר מבין עובדי משרדי הממשלה. למרות זאת, שומרים העובדים על סכסוכי עבודה קבועים עם המדינה בדרך לרפורמה הכוללת איחוד יחידות שונות למען שירות טוב יותר לאזרח. העובדים דורשים עוד ועוד תנאים כדי להסכים לה. בינואר 2015 קיבל כל עובד בונוס של 17 אלף שקל. בנוסף, נהנו עובדי רשות המסים מתוספת שכר של 7.5% שקיבלו כלל עובדי המדינה כחלק מהסכם השכר האחרון שנקבע ב–2015, אבל זה לא הספיק. בניגוד לשקט התעשייתי שנכפה על כלל העובדים, נשמרה להם הזכות לסכסוך עבודה, שהסתיים בחודש מארס האחרון, בתוספת עוד 9% לשכרם, ועדיין לא ברור מה יעלה בגורלה של הרפורמה המיוחלת.

משרד החוץ, שגם עובדיו מתלוננים על תנאי העסקתם, נמצא גם הוא בראש רשימת בעלי הפנסיה התקציבית - עם 49% זכאים מתוך 680 העובדים. אחרי משרד החוץ צועד משרד החינוך, ללא המורים. מתוך 2,000 עובדים במשרד, 48% יקבלו פנסיה תקציבית. עוד 91 אלף עובדי הוראה פעילים נהנים מפנסיה תקציבית, אך לא נחשבים עובדי המשרד הממשלתי עצמו. במשרד הבריאות, שבו כ–31 אלף עובדי מדינה, כ–36% ייהנו מפנסיה תקציבית.

במשרד הכלכלה והתעשייה, כ-40% מתוך 1,200 העובדים יפרשו עם פנסיה תקציבית. במשרד הבינוי והשיכון 40% מתוך 600, במשרד התיירות 40% מתוך 170, במשרד התחבורה 29% מתוך 800 ובמשרד הפנים, כ-30% מתוך 270. במשרד לשירותי דת רוב העובדים חדשים, כך שרק 10% מבין כ-150 עובדים נהנים מהפנסיה הישנה.

המשרד לביטחון פנים מעסיק בעיקר עובדים לא ותיקים: מתוך 1,700 עובדיו רק 14% נהנים מפנסיה תקציבית. המספר לא כולל שוטרים או עובדי שב"ס, שרובם ותיקים מאוד. נתון מפתיע מגיע מהנהלת בתי המשפט, המעסיקה כ–3,400 איש. שם רק 20% נהנים מפנסיה תקציבית. סביר להניח כי מדובר בעיקר בשופטים. המשרד לפיתוח הנגב והגליל מעסיק 71 עובדים, ורק 3% מהם ייהנו מפנסיה תקציבית.

הסטטוס של כל עובד מדינה נקבע על ידי דירוג הנובע מתפקידו. מבדיקת מקבלי הפנסיה התקציבית בחלוקה לדירוגים של אותם 66 אלף עובדי מדינה, עולה כי 85% מבעלי דירוג מפקחים במשרד החינוך זכאים לפנסיה תקציבית - והם מרכיבים ככל הנראה את המספר הגדול של עובדי המשרד הזכאים לאותה פנסיה, וכן 64% מבעלי דירוג עובדי הוראה. בסוף הרשימה משתרכות, שלא במפתיע, מי ששייכות לדירוג קלדניות השופטים - רק 1%, אנשי מעברי הגבול - 7%, וכן פרקליטים - 14% בלבד. מבין דירוג מוקבלי השופטים, כלומר עובדי מדינה שזכאים לתנאים של שופטים (ובהם למשל, פרקליטי מחוז ופרקליט המדינה), 71% הם בעלי פנסיה תקציבית.

גם אחיות רבות נהנות מהפנסיה התקציבית - מקבלים אותה 45% מתוך כ-13 אלף עובדים ועובדות בדירוג אחיות, ואותו מספר בקרב אחיות בריאות הציבור.

הטבה ששווה מיליוני שקלים

אחד האיומים הגדולים ביותר על החיסכון הפנסיוני הוא התארכות תוחלת החיים. בעבר הרחוק, כשתוחלת החיים לגברים היתה כ–72 שנה, אדם חסך במשך 40 שנה - וכאשר יצא לפנסיה בגיל 65, הוא חי מהחיסכון עוד כשבע שנים.

ואולם כיום תוחלת החיים של הגברים היא 80 שנה ושל הנשים - 83 שנה. אמנם תקופת החיסכון הוארכה במקצת, והפרישה לגברים נדחתה - גברים פורשים בגיל 67 ונשים בגיל 62 - אך באמצעות 42 שנות חיסכון נדרש החוסך לממן כ-13 שנה כפנסיונר.

אם לא די בכך, על הפנסיונר לקוות כי הוא יעבוד ויפריש כספים לחיסכון עד צאתו לפרישה, מצב שאינו ודאי כלל וכלל בעולם העבודה המודרני. בנוסף, מאחר והפנסיה רובה מושקעת בשוק ההון, תנודתיות בשווקים משפיעה על גובה הפנסיה.

מי שאינם מוטרדים מכל הדברים הללו הם בעלי הפנסיה התקציבית - אותה פנסיה שהמדינה מבטיחה לעובד. לאחר פרישתו מקבל בעל הפנסיה התקציבית תשלומים הנגזרים משכרו האחרון - עד יום מותו. לאחר מותו, בת הזוג שלו תוכל ליהנות מ-70% משכרו עד יום מותה. מבחינת מקבל הפנסיה התקציבית אין שום משמעות להתארכות תוחלת החיים או לתנודתיות בשוקי ההון: הוא את שלו יקבל, ובלי שום קיצוץ בגמלה החודשית - סכנה שקיימת רק אצל בעלי הפנסיה הצוברת. נוסף על כך, הסכום שנדרש העובד להפריש על מנת לממן את הפנסיה התקציבית הוא כ-2%, בעוד שההפרשות של עובד בפנסיה צוברת נעות בין 5% ל-7%.

אם צריך לכמת את הפנסיה התקציבית, הרי שהיא שווה מיליוני שקלים. אפילו מבקר המדינה הקדיש את הפרקים הראשונים בדו"ח מיוחד שפירסם באחרונה על בעיות הפנסיה בישראל לבעיות בפנסיה התקציבית של עובדי המדינה ואנשי מערכת הביטחון.

מבקר המדינה בחן גם את החיסכון הפנסיוני של מרבית האזרחים - הפנסיה הצוברת. מבקר המדינה מציין כי הבעיות בפנסיה הצוברת פוגעות במיוחד בשכבות החלשות. "דווקא האזרחים החלשים בחברה, שממילא משכורתם דלה, קצבתם נפגעת בגלל היעדר ייעוץ ותשלום דמי ניהול גבוהים", כותב המבקר. לדבריו, "לאדם מן היישוב החוסך לפנסיה קשה לקבל ייעוץ אובייקטיבי שאינו מוטה בבואו לבחור את המסלול הנכון עבורו, ואם הוא אינו מאוגד (במקום עבודה גדול), אזי גם לא מן הנמנע שישלם דמי ניהול מקסימליים, שיקטינו את קצבתו בשיעור ניכר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#