פוטין וטראמפ מגבירים את התיאבון של אלביט מערכות - גם אחרי זינוק של 300% - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פוטין וטראמפ מגבירים את התיאבון של אלביט מערכות - גם אחרי זינוק של 300%

עולם שנשלט על ידי טראמפ ופוטין הוא סיוט עבור רבים, אך לאלביט מערכות הוא מציע בעיקר הזדמנויות ■ הגידול בתקציבי הביטחון של החברות בנאט"ו, ובעיקר של ארה"ב, הנוכחות החזקה בשוקי היעד ותהליך ההתייעלות שלה - עשויים להמשיך את הגידול ברווחי אלביט

תגובות
מערכת תצפית של אלביט
אלביט מערכות

אלביט מערכות תחגוג בעוד עשרה ימים 50 שנה להיווסדה. בעלי המניות של החברה הביטחונית הפרטית הגדולה בישראל חוגגים בחמש השנים האחרונות תשואה כוללת של 293% וטיפוס כמעט מונוטוני לשווי של 5.1 מיליארד דולר. העלייה החדה היא סיבה מיוחדת לחגיגה מבחינת המשקיע הבולט בחברה, מיקי פדרמן (46%), שרכש ב–2004 כמעט מחצית מאחזקתו בה (20%) מידי אי.די.בי שבשליטת נוחי דנקנר, תמורת 197 מיליון דולר.

המתחרה הישראלית הבולטת של אלביט מערכות — התעשייה האווירית, שבבעלותה המלאה של המדינה — רשמה בחמש השנים האחרונות רווח עלוב של 93 מיליון דולר, במחזור של 22 מיליארד דולר — חומר למחשבה לפעם הבאה שתעלה תרעומת על נזקי ההפרטה.

מנכ"ל אלביט, בצלאל מכליס
אסף שילה/ישראל סאן

ואיזו אג"ח קונצרנית הפכה אטרקטיבית? בעמוד הזה מסתתרים נתונים מעניינים

אלביט מערכות פועלת בחמישה תחומים שונים: מערכות מוטסות, מערכות שליטה, בקרה, תקשורת מחשוב ומודיעין, מערכות קרקעיות, מערכות אלקטרו־אופטיות ותחום פעילות נוסף שכולל שירותי הנדסה וייצור אזרחיים.

אלביט מפתחת ומייצרת מערכות אלקטרוניות ומשביחה מטוסים מסוקים וטנקים על ידי הטמעת מערכות תקשורת, ניווט, מערכות אלקטרו־אופטיות ומערכות לוחמה אלקטרונית, ומאריכה את אורך החיים של צי המטוסים והמסוקים של לקוחותיה. המערכות שאלביט מספקת ללקוחותיה כוללות מחשבי משימה, מערכת תצוגה, מפות דיגיטליות וכן מערכות אלקטרו־אופטיות. אחת מהן היא קסדת טיס, שבה מוצגים נתוני הטיסה וכוונת על משקף הקסדה, כך שלטייס מתאפשר לכוון חימוש באמצעות כיוון ההסתכלות שלו (Head Up Display).

מוצרים אחרים של אלביט הם המטוסים ללא טייס (מל"טים) מסוג Hermes ו–Sky Lark, צריחים לא מאוישים לרכב קרבי משוריין וספינות בלתי מאוישות. מערכות השליטה, בקרה, תקשורת, מחשבים ומודיעין (C4I) שאלביט מייצרת מאפשרות להגביר התיאום בין הזרועות השונות של הצבא והיחידות השונות בכל הזרוע. הן מציגות תמונת מצב אחידה של זירת הקרב לכל היחידות, באופן שמאפשר להפעיל כוח אדם באופן יעיל יותר ומקטין את הסבירות שהכוחות ייקלעו לקו האש. מערכת צבא היבשה הדיגיטלי, שהיא פרויקט הדגל של החטיבה הזו, מאפשרת למשל זיהוי של האויב על ידי יחידה אחת, דיווח בזמן אמת וחיסולו על ידי יחידה אחרת. פרויקט זה החל להיות בשימוש בצה"ל ב–2005, ובהמשך גם בצבא אוסטרליה.

אלביט פעילה גם בתחום הגנת המולדת (Homeland Security) באמצעות מערכות אבטחה שכוללות חיישני לייזר. מדובר במערכות מעקב המשמשות בין היתר לאורך 600 ק"מ בבקרת הגבול בין אריזונה למקסיקו, פרויקט שבו גברה אלביט על 70 חברות, בהן בואינג, רייתי'ון (Raytheon) וג'נרל דיינמיקס.

אלביט מערכות מפתחת ומייצרת גם את מגן רקיע — מערכת הגנה אקטיבית מפני טילים לכלי טיס אזרחיים, שגורמת לטילי כתף לסטות ממסלולם. בבסיס המערכת נמצאת טכנולוגיית DIRCAM של אלביט, המשמשת בין היתר את חיל האוויר הגרמני. המערכת מבוססת על מכשיר לייזר המשבש את ההנחיה של הטיל הנורה לעבר המטוס.

אלביט מערכות העמיקה את מעורבותה בתחום הסייבר ההגנתי, כשרכשה במאי 2015 מחברת נייס את חטיבת הסייבר והמודיעין תמורת 158 מיליון דולר. החטיבה, שהוקמה כדי לספק מערך איסוף ועיבוד מודיעין למקבלי החלטות, מספקת עתה את ההגנה לתשתית מערכות המידע של המדינה. באחרונה הורחבה פעילותה לתחום האזרחי, והיא מספקת הגנה ואימון בלוחמת סייבר ללקוחות בארה"ב, יפן, קוריאה, גרמניה ושווייץ. חטיבת הסייבר נחשבת כאחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות.

צה"ל רוכש 18% מהמחזור

ניתוח S.W.O.T
חוזקות
טכנולוגיה מובילה
כוח אדם איכותי
פיזור גיאוגרפי
שותפות
אסטרטגית עם צה"ל
בסיס ייצור בשוקי
יעד עיקריים
תכנון מס טוב
חולשות
חשיפה
להתחזקות השקל
תחרות בענקיות
התעשייה הביטחונית
העולמית
תלות במשרד
הביטחון, שהזמנותיו
הן 18% מהמחזור
דירקטוריון מבוגר
וחלש
הזדמנויות
מתחים פוליטיים
ועימותים צבאיים
גידול בתקציבי
הביטחון של מדינות
נאט"ו ל– 2% מהתוצר
אזרוח מערכים
בצה"ל
יישום טכנולוגיות
צבאיות לצרכים
אזרחיים
איומים
התחזקות
השקל
פיתוח טכנולוגיות
מתקדמות על ידי
מתחרים
חשיפה לחקירות
בנוגע לעבירה על
חוקי שוחד

האסטרטגיה העסקית של אלביט מערכות, שמנוהלת בארבע השנים האחרונות על ידי בצלאל מכליס, נשענת על ניסיון ליצור שותפות אסטרטגית ארוכת טווח עם הלקוחות בפרויקטים מודולריים, שמספקים ללקוח את תשתית הכוח הצבאי, ושהמרתם במערכת חלופית כרוכה בתהליך ממושך ויקר. השותפות האסטרטגית עם משרד הביטחון וצה"ל היא הציר המרכזי באסטרטגיה הזאת, ואכן, צה"ל רוכש מהחברה 18% ממחזור המכירות שלה בשלוש השנים האחרונות. מעבר להיותו הלקוח העיקרי של החברה, צה"ל מספק לה אתר ניסויים וצבירת ניסיון בתפעול מערכות חדשות בתנאים מבצעיים. צה"ל הוא גם מקור לגיוס כוח אדם בכיר בחברה, עם בעלי תפקידים שמכירים מקרוב את צורכי הלקוח ובקיאים בהתמודדות על מכרזים לצבאות זרים.

המערכות שאלביט מפתחת עבור צה"ל משווקות גם ללקוחות זרים, תוך כדי עריכה של התאמות נדרשות. פיתוח מערכות אינטגרטיביות כמו הציד (צבא היבשה הדיגיטלי) עבור צבא אוסטרליה ומערכות אוויוניקה למטוס הקרב Gripen השוודי עבור חיל האוויר של ברזיל, מייצרות שותפות ארוכת שנים עם הלקוח ומקור להכנסות חוזרות — הן מהרחבת היקף ההזמנות והן מהתאמת המערכות לצרכיו הספציפיים של החיל.

רכיב משמעותי אחר באסטרטגיה של אלביט הוא בניית נוכחות תעשייתית בשוקי היעד במדינות כמו ארה"ב, בריטניה, הודו, אוסטרליה, גרמניה, בלגיה ואוסטריה. היות שהכנסותיה של החברה נובעות בעיקר מתקציבים ממשלתיים, הקמה של חברה בת מקומית במדינות שבהן היא פועלת, מאפשרת לאלביט לזכות בקלות רבה יותר במכרזים באותה מדינה. זאת משום שהיא מספקת לא רק תעסוקה, אלא גם יכולת לפיתוח טכנולוגי עתידי במדינה שבה היא פועלת. הפיזור הגיאוגרפי גם מקטין את חשיפתה של אלביט לחולשה בשוק ספציפי אחד. כך למשל, הירידה החדה בהכנסות באמריקה הלטינית התאזנה על ידי צמיחה באירופה ברבעון הראשון של 2018. וכאשר אירופה היתה שרויה במשבר כלכלי ברבעון הראשון של 2014, חיפו על כך צמיחה בישראל ובאמריקה הלטינית. ואכן, מחזור הפעילות של החברה מתחלק בחלקים כמעט שווים בין ארבעת אזורי הפעילות של העיקריים של החברה: ישראל, צפון אמריקה, אירופה ואסיה פסיפיק.

מחליפה את חיל האוויר הבריטי

כיצרנית מערכות נשק ה–26 בגודלה בעולם, ניצבת אלביט בפני כמה הזדמנויות עסקיות, שנובעות מהמצב הגיאו־פוליטי בעולם ומבססות את הערכתו של מכליס, שלפיה "מחזור של 4 מיליארד דולר אינו תקרת זכוכית לחברה". ההזדמנויות נובעות בין השאר מהשאיפות הטריטוריאליות הסיניות בים סין הדרומי ובאיים הסמוכים לאוקינאווה, שמאיימות על וייטנאם, הפיליפינים ויפן. הזדמנויות נוספות יכולות לנבוע מהאימפריליזם הרוסי המחודש, גלי הפליטים שמציפים את אירופה והטרור האיסלאמי ביבשת, לצד הדרישה האמריקאית שמדינות נאט"ו יגדילו את תקציבי הביטחון עד ל–2% מהתוצר עד 2024. כל אלה מייצרות ביקושים לאלביט, שנהנית גם מהעובדה שחלק מתשתית הייצור הביטחוני במדינות אירופה התנוונה בשנים ארוכות של ירידה בתקציבי הביטחון.

ממשל טראמפ הוא גם הזדמנות נוספת לאלביט מערכות. תקציב הביטחון האמריקאי ל–2017 גדל ב–35 מיליארד דולר ובעשור הקרוב הוא צפוי לצמוח ב–15% ל–660 מיליארד דולר. כאמור, הממשל האמריקאי נמצא בדיאלוג עם אלביט על הרחבת פרויקט הגנת הגבול בין אריזונה למקסיקו, שבו זכתה אלביט.

מגמה נוספת שמייצרת הזדמנויות היא אזרוח מערכים בצה"ל, כמו זה של אחזקת מטוסי F–16 והמל"טים, ובית הספר לטיסה בחצרים. מיקור החוץ מספק לאלביט הכנסה בטוחה לאורך זמן, קשר ארוך טווח עם צה"ל ויכולת לפתח עבורו דור חדש של מוצרים. המגמה הזאת מיטיבה עם אלביט מערכות גם בחו"ל. החברה זכתה בשותפות שווה עם חברת KBR בפרויקט לאספקת מערכות אימון טיסה למשרד ההגנה הבריטי, בהיקף של 500 מיליון ליש"ט ל–18 שנה. בכך תחליף אלביט את בית הספר לטיסה של חיל האוויר הבריטי.

מטכנולוגיות צבאיות - לשירותים אזרחיים

החוזקות של החברה כוללות כוח אדם איכותי, שמאפשר לחברה לייצר פתרונות חדשניים במחיר תחרותי, ולגבור על מתחרות גדולות ממנה. הדבר בא לידי ביטוי בזכייתה של החברה במכרז של 40 מיליון דולר לאספקת מערכות מתקדמות של קשר טקטי למדינה באירופה, בזכייתה בפרויקט להספקת מל"טים (יחד עם חברת Thales) לצבא בריטניה בעיראק ולצבא שווייץ, בזכייה בפרויקט צבא היבשה הדיגיטלי לאוסטרליה בהיקף של 300 מיליון דולר, ובזכייה בפרויקט הגנת הגבולות למשרד האמריקאי לביטחון המולדת.

היכולת להסב טכנולוגיות צבאיות למוצרים ושירותים אזרחיים היא חוזקה נוספת של אלביט מערכות. כך היה בעבר, כשמכרה את חברת מדיגייד תמורת 300 מיליון דולר, שפיתחה מערכות לניווט תוך־גופי בפולשנות מינימלית לצנתורים. המערכות התבססו על חיישנים שפותחו במקור לקסדת הטיס של החברה. וכך היא עושה כיום, כשהיא מפתחת סופר קבלים (מעין קופסה, שמסוגלת לטעון ולפרוק כמויות גדולות של אנרגיה במהירות עצומה) לתחבורה ציבורית על בסיס טכנולוגיה שנועדה לספק מקור אנרגיה למערכות שיגור לוויינים ותותחי לייזר, מערכות ClearVision לשיפור הראות בתנאי מזג אוויר קשים ומשקפי Every Sight, שמספקים נתוני דרך לרוכבי אופניים, בדומה לנתונים המוצגים על גבי קסדת הטיס.

צבר ההזמנות חצה את רף ה-7 מיליארד דולר

באמצעות בנייה נכונה של מחירי העברה, מצליחה אלביט להקטין את תשלום המס שלה לשיעור אפקטיבי של 16.3% — אף שחלק ניכר מפעילותה מתבצע במדינות עתירות מס כמו ארה"ב ואירופה. שיעור המס האפקטיבי של אלביט נמוך ב–6–12 נקודות אחוז משיעור המס האפקטיבי שמשלמות מתחרותיה, ומפנה לה מקורות שמאפשרים לה להגדיל את השקעתה במו"פ ברכוש קבוע ולהגדיל את תשלום הדיווידנד.

הפריון ממשיך לצמוח

החולשות והסיכונים של אלביט הם התחרות הקשה מול חברות בעלות משאבים גדולים משמעותית משלה, כמו רייתי'ון, ג'נרל דיינמיקס ותאלס (Thales), והחשיפה המטבעית של החברה, ש–80% מהוצאות השכר שלה נקובות בשקל ו–80% מהכנסותיה נקובים במטבע זר. חולשה אחרת נוגעת לדירקטוריון החברה, שגילו הממוצע של החברים בו הוא 63.5, וכולל חברים שתרומתם לחברה אינה ברורה, כמו דליה רבין, יולי תמיר ורינה באום.

סיכונים אחרים בפעילותה של אלביט הם הפעילות במדינות בעלות רקורד בעייתי בנושאי שחיתות ציבורית, לעומת החקיקה הנוקשה הנוגעת למעשי שוחד בארה"ב, שגם בה היא פועלת. חולשה אחרת של החברה, לפחות מנקודת ראותו של משקיע פוטנציאלי, היא החיבור החזק של החברה למשרד הביטחון וצה"ל, ששולל למעשה את האפשרות שמשקיע זר ירכוש את החברה. איום אחר הוא הסיכון המובנה בחוזים בעלי מחיר קבוע, שבהם משתמשת אלביט, ובכך מסתכנת בהערכת חסר של היקף ההשקעה בפיתוח הנדסי של הפרויקט.

אלביט מערכות נסחרת כיום בשווי של 5.1 מיליארד דולר, שמשקף מכפיל שווי פעילות לרווח תפעולי תזרימי מתואם (Adjusted EBITDA) של 13.35 על בסיס 12 החודשים האחרונים. העלייה החזקה של המניה בשנים האחרונות סגרה לחלוטין את פער התמחור שהיה בעבר לרעת אלביט, לעומת מתחרותיה בתעשייה הביטחונית, ומיקם אותה בקצה הגבוה של מכפילי Ev/EBITDA (היחס בין שווי הפעילות לרווח התפעולי התזרימי). הסיכוי להשבחה נוספת טמון בניצול ההזדמנויות העסקיות שמזמן השוק. הגידול העקבי בצבר ההזמנות של החברה, שבסוף מארס 2017 חצה לראשונה את רף ה–7 מיליארד דולר, מעיד על כך שהחברה מספקת לשוק מוצרים רלוונטיים.

סגרה את הפער

עלייה נוספת במחיר המניה תושפע גם ממימוש יעדי תוכנית ההתייעלות של החברה. פרויקט ERP של החברה אמור לאחד את מערכות המחשוב של כל יחידותיה ולספק יתרונות כמו רכש מרכזי ויחסים ארוכי טווח עם הספקים של החברה, לצד אופטימיזציה של הייצור וניהול המלאי. מהלך זה, יחד עם המיזוגים בין יחידת המל"טים לחברת אל־אופ, בין תדיראן קשר לספקטרלינק והמיזוג המתרקם בין תדיראן מערכות לאלישרא, אמורים לחסוך כפילויות, להקטין הוצאות הנהלה וכלליות, ולאפשר לחברה להמשיך להגדיל את פעילותה תוך עלייה מתונה בלבד בכוח האדם. המהלכים האלה יביאו לכך שהפריון ימשיך לצמוח ולהעלות את שיעור הרווח התפעולי של החברה ליותר מ–9.2% מהמחזור, לעומת 7% מהמחזור, כפי שהחה לפני חמש שנים.

מקור אחר ליצירת ערך עשוי להיות מימוש אחזקות רווחיות אך לא סינרגטיות, כמו האחזקה בחברת KMC מניו המפשייר, שמספקת שירות הנדסה וייצור לחברות ציוד רפואי ופארמה, ומייצרת רווח של 20–25 מיליון דולר במחזור של 100 מיליון דולר בשנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#