דו"ח בבנק לאומי: אין צורך להשיב רבע מיליארד שקל של נספי השואה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח בבנק לאומי: אין צורך להשיב רבע מיליארד שקל של נספי השואה

במסמך שהגיע לידי "הארץ", כותב מחבר הדו"ח, השופט העליון בדימוס אור: מסקנות הוועדה לא מחייבות

דו"ח ביניים שערך שופט בית המשפט העליון בדימוס, תיאודור אור, לבקשת בנק לאומי, קובע כי מבחינה משפטית לא חלה על הבנק חובה להשיב כספים ליורשים של נספים בשואה, אף שהחזיק בכספם בעבר. מדובר בכרבע מיליארד שקל, המורכבים משיערוך של ריבית והצמדה שצברו כספי הנספים בכ-2,300 חשבונות, עד שהבנק העביר אותם בשנת 1960 לאפוטרופוס הכללי.

אור קובע כי אין לא חלה על הבנק כל חובה חוקית לשלם כספים בגין שיערוכם של כספי הנספים שהיו ברשותו לפני עשרות שנים. "אין מוטלת חובת השבה כלשהי על מי שהחזיק בכספים של נספי השואה והעבירם כדין, במועד רחוק בעבר, אל יורשי בעליהם, אל האפוטרופוס הכללי", הוא כותב. לטענתו, "נספה השואה לא היה ולא היה יכול להיות בעליה של תוספת השיערוך הרטרואקטיווית. זו תוספת שלא היתה קיימת בחייו של נספה השואה. גם תוספת השיערוך עצמה וגם הנתונים המהווים בסיס קביעתה נולדו רק לאחר מותם של הנספים".

אור מציין בנוסף, שהוראה המחייבת מחזיקי כספים בעבר, בנק לאומי במקרה זה, לשאת בתשלום של תוספת שיערוך ביחס לתקופת העבר, מטילה עליהם חובה שיש בה פגיעה בזכות הקניין של הבנק, ומנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חובה כזו, לטענתו, לא נותנת משקל לטענת התיישנות, שכן מדובר בכספים שלא נמצאים בידי הבנק במשך עשרות שנים.

בבנק לאומי סירבו להגיב לדו"ח שכן "טרם התקיים בדירקטוריון הבנק דיון בממצאיו ורק לאחר מכן ובמידה שהדירקטוריון ימצא לנכון, תימסר הודעה בנושא". עוד נמסר שהבנק בודק את דרישות החברה להשבת נכסי נספים בשואה באופן פרטני ומנהל עמה דיאלוג ענייני בנושא. "לאומי העביר 20 מיליון שקל לחברה, בהתאם להוראות החוק ועל פי קריטריונים אשר נקבעו ע"י החברה.

בדו"ח שכתב אור הוא גם ביקר את ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסים המצויים בישראל של נספי שואה, בראשה עמדה ח"כ קולט אביטל מ"העבודה". הועדה הוקמה בשנת 2000 ובחנה סוגיות הנוגעות לרכוש יהודים שנספו בשואה, המצוי בארץ (חשבונות ונדל"ן). ביחס לכספי פיקדונות קבעה הועדה שתי שיטות שיערוך לפי חישובים של ריבית והצמדה. בשל סירוב הממשלה לקבל את השיטות, מונתה ביולי 2006 ועדה ממשלתית שהכירה בצורך לשערך את הכספים. אור קבע, בנוגע לועדת החקירה הפרלמנטרית כי "למסקנותיה אין תוקף נורמטיווי מחייב, ובעניינים רבים הוראות החוק שונות מההנחיות אשר עמדו בבסיס בדיקתה של ועדת החקירה", כתב.

ח"כ אביטל מסרה בתגובה כי הדו"ח "מקומם. מי שנספה בשואה והבנקים שיחקו במשך שנים בכספו צריך להחזיר את הכסף משוערך. הבנק העביר את הכספים שהיו ברשותו בערכים מצחיקים, ואפילו הממשלה הסכימה שיש לערוך שיערוך של הכספים. אז בא אדון שופט, והבנק במקום לשלם מושך רגליים".

ביחס לכתוב בנוגע לוועדה שעמדה בראשה, אמרה ח"כ אביטל ש"מפתיע ששופט מכובד כמו אור, קובע קביעה לפיה למסקנות הוועדה הפרלמנטרית ההיסטורית אין תוקף נורמטיווי מחייב". לדבריה, "אמנם שכרו של אור שולם על ידי הבנק, אבל אני מצפה משופט בדרגתו שלא יקבע קביעות נחרצות, שסותרות בדיקות דומות שנערכו בעולם ביחס לרכוש נספי שואה והתקבלו על ידי הכנסת והממשלה".

השופט אור סירב להתייחס אמש לדברים ואמר: "אני לא מוכן להתראיין, דיברתי רק בדו"ח".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#