אין דה זון, דה יורוזון - MarketMoney - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הצפת ערך

אין דה זון, דה יורוזון

גוש של 19 מדינות אירופיות שמשתייכות לאיחוד האירופי (שכולל 28 מדינות), ואימצו את המטבע משותף — היורו (Euro) — כמטבע היחיד במדינה

תגובות
גוש היורו
דובי קייך

Eurozone - יורוזון (גוש היורו).

כינוי לגוש של 19 מדינות אירופיות שמשתייכות לאיחוד האירופי (שכולל 28 מדינות), ואימצו את המטבע משותף — היורו (Euro) — כמטבע היחיד במדינה.

על מנת להימנות עם גוש היורו ולהיות שותפות פעילות בו, מדינות אירופיות שרוצות בכך חייבות לעמוד בשורה של קריטריונים כלכליים. הקריטריונים כוללים, בין השאר, עמידה באמות מידה תקציביות, מסגרת של חובות לאומיים ושמירה על עקרונות של ממשל, חוק וסדר. הגוף שמאגד את המדינות למערכת מוניטרית אחת הוא הבנק האירופי המרכזי — ECB.

הבנק קובע את מדיניות הריבית של המדינות ומפקח על התהליכים הכלכליים בהן. יו"ר הבנק האירופי הנוכחי הוא מאריו דראגי, ומטה הבנק ממוקם בפרנקפורט, גרמניה.

גוש היורו החל להתגבש ב–1998 עם 11 מדינות — אוסטריה, בלגיה, פינלנד, צרפת, גרמניה, אירלנד, איטליה, לוקסמבורג, הולנד, פורטוגל וספרד. בשלב הראשון רק נקבעו שערי המרה מהמטבעות המקוריים של המדינות ליורו, ולמדינות ניתנה שהות להתרגל לרעיון לפני שימירו את המערכות המטבעיות שלהן למטבע האחיד. בתחילת 2002 נכנס המטבע עצמו כהילך חוקי יחיד, והמטבעות הקודמים של המדינות (כמו הלירטה האיטלקית, המארק הגרמני, הפסו הספרדי והפרנק הצרפתי) נעלמו לאחר תקופת חפיפה קצרה.

מאוחר יותר הצטרפו לגוש מדינות נוספות שעמדו בקריטריונים. יוון הצטרפה בשנת 2000, סלובניה ב–2006, מלטה וקפריסין (למעט צפון קפריסין שבשליטת טורקיה) הצטרפו ב–2007 וסלובקיה הצטרפה ב–2008. לאחר מכן הצטרפו לגוש גם אסטוניה (2011), לטביה (2014) וליטא (2015).

בנוסף, ארבע מיקרו מדינות־נסיכויות אירופיות משתמשות ביורו כמטבע שלהן — מונקו, אנדורה, סן מרינו והוותיקן. ואולם הן אינן מקבלות נציגות בבנק האירופי המרכזי (ECB). גם מונטנגרו וקוסובו אימצו לחיקן את מטבע היורו, והפכו אותו למטבע הרשמי שלהן.

אימוץ המטבע האירופי האחיד נחשב מהפכה של ממש בדברי ימי אירופה, עתירת הסכסוכים והמלחמות. אפשר לציין בהקשר זה כי עשר שנים לפני תחילת השימוש במטבע האחיד, גרמניה — המדינה הגדולה והעשירה ביותר בגוש — עדיין היתה מחולקת לשתי מדינות. מטרת האיחוד היתה ליצור כוח כלכלי ופוליטי מול קואליציות כלל־אזוריות אחרות, כמו הגוש הצפון־אמריקאי (ארה"ב וקנדה), הגוש האסייני (סין וגרורותיה) והגוש הסובייטי לשעבר (רוסיה ומדינות הלוויין שנפרדו ממנה). אימוץ המטבע האחיד סייע לייעל תהליכים כלכליים מורכבים ויקרים, שנבעו מהצורך להמיר מטבעות בכל עסקה פנים־אירופית.

למרות ההיגיון הכלכלי, בשנים האחרונות נמצא גוש היורו תחת לחצים שונים של חלק מהחברות בו. הלחצים נובעים מהחובות הגבוהים של חלק מהן וממשבר המהגרים, שמשפיע על כל מדינות האיחוד. הלחצים נובעים גם מחוסר היכולת של מדינות עם כלכלה חלשה ליהנות ממטבע חלש, שעשוי היה לסייע ליצואניות שלהן בתחרות העולמית.

חלק ממנהיגי מפלגות הימין במדינות אירופה (וגם השמאל הקיצוני) מצהירים על כוונה להתנתק מגוש היורו אם ייבחרו. שלושה מהמועמדים המובילים שהתמודדו בבחירות שנערכו בצרפת בשבוע שעבר דיברו בגלוי על אפשרות כזאת. הבחירה (שאינה סופית עדיין) במועמד המרכז, עמנואל מקרון, הובילה בינתיים לרגיעה ולעלייה זמנית בשוקי המניות באירופה. עם זאת, הכוחות שקוראים לפירוק גוש היורו עדיין חזקים — וישנם כלכלנים שסבורים שהגוש יתקשה להאריך ימים אם לא יתבצעו בו שינויים מפליגים.

היורו עצמו הוא המטבע השני הכי סחיר בעולם אחרי הדולר, ומשמש מטבע רזרבות עבור ממשלות רבות. חולשת כלכלות הגוש בשנים האחרונות גרמה להיחלשותו במידה ניכרת מול מטבעות מובילים אחרים — בעיקר הדולר והפרנק השווייצי. כך, למשל, באמצע 2008 הגיע היורו לשיא מול הדולר, ונסחר ברמה של 1.6 דולרים ליורו. לפני שלוש שנים הוא נע סביב 1.4 דולרים ליורו, אבל בשנתיים האחרונות הוא נסחר סביב רמה של 1.1 דולרים ליורו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#