"4,000 עובדים ו-500 משאיות - זה כל מה שצריך כדי לחסל את הרעב בישראל" - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"4,000 עובדים ו-500 משאיות - זה כל מה שצריך כדי לחסל את הרעב בישראל"

בכל שנה נזרקים בישראל 2.5 מיליון טון מזון ו-64 מיליון ארוחות הולכות לפח. בארגון לקט ישראל, שנלחם בתופעת בזבוז המזון, אומרים: "את המזון שנזרק אפשר להציל בחינם - ולגרום לכך שלא יהיו יותר אנשים רעבים במדינה"

34תגובות
מתנדבים של לקט ישראל אוספים קולורבי. אצל חקלאים שלא קוטפים
את התוצרת מצטברות ערימות של מזון
לקט ישראל

הנה אתם שוב בעוד ארוחת שבת. אל השולחן מוגשות בזו אחר זו קערות המזון: אף בן משפחה לא ויתר על הכנת המנה שלו, מהמרק ועד הסלטים ואפילו מנות לטבעונים החדשים במשפחה. שוב יש כאן אוכל לגדוד. מי יאכל את כל זה?

יש מי שחושב שלא רק שיהיה מי שיאכל את הכל, אלא שאפשר גם לעשות מזה לא מעט כסף, ובעיקר לחסוך מיליארדי שקלים. החודש האחרון הוא חודש של מפנה בתחום הצלת המזון, שאותו מפעילה כמעט בבלעדיות עמותת לקט ישראל, המשמשת כעמותת־גג תחתיה פועלות 190 עמותות שונות. משרד הרווחה ומשרד החקלאות החלו החודש לתקצב את העמותה, כל משרד בחצי מיליון שקל, ובעזרת הכסף נמדדים במדויק כמה פיילוטים של העמותה, ומאפשרים לכמת באופן מדויק את חיסול הרעב בישראל. במלים אחרות, הפיילוטים הפעילים כעת באזור הדרום יוכלו לאפשר לעקוב כיצד להילחם ברעב בישראל, כמה זה יעלה, מה ההשלכות ומה הערך המוסף שאפשר לייצר בדרך: יום לימודים ארוך בבתי ספר שהם ההזדמנות האחרונה למאות בני נוער ובתי תמחוי שנהפכים למרכזים קהילתיים. הפיילוט כולו הוא סבך מסועף של לוגיסטיקה, שרואי חשבון מוקסמים ממנו, אבל מתברר שלא רק הם — אלא גם שורות של מתנדבים בעלי ראייה עסקית.

לפי דו"ח של ה–OECD, שאותו הזכיר מבקר המדינה בדו"ח מ–2015, ישראל נמצאת במקום הראשון ברשימת המדינות שבהן מבוזבז ונזרק מזון, ושיעור זריקת המזון בה הוא יותר מ–14% מסך המזון במשקי הבית. 38% מהפסולת של בסיסי צה"ל — מקורה במזון. האם להישג המפוקפק הזה יש קשר לכך שבישראל יש כמות נאה של בסיסים צבאיים גדולים? אם תשאלו את גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, סביר להניח שכן. הוסיפו לכך את העובדה שיש במדינה לא מעט חברות היי־טק, המחויבות להציג בחדר האוכל מגוון סוגי מנות מדי יום, ומשפחות הקונות לחגים כמויות מזון גדולות מדי — והנה התוצאה הנסקרת בדו"ח.

המודל של לקט ישראל מבוסס על כך שבחדרי האוכל של מלונות, בחברות היי־טק, בבסיסים צבאיים גדולים, וגם אצל חקלאים שלא קוטפים את גידוליהם מסיבות שונות, מצטברות ערימות של אוכל. אותם גופים משקיעים אנרגיות ומשאבים רבים בהשלכה והטמנה של מזון זה, שגם היא עולה הרבה — 100 שקל לטון, המשולמים למשרד לאיכות הסביבה באתרי הטמנה. העמותות המצילות מזון מגיעות מיד אחרי הארוחה, אוספות את המגשיות והתבניות שנותרו ומסיעות אותן למקום שבו משוועים לארוחה חמה: בתי אבות, בתי תמחוי ובתי ספר שזוכים למזון ברמה גבוהה בתקציב הזנה נמוך משמעותית מהמקובל היום.

מתנדבים של העמותה מגישים מזון בגינת לוינסקי בתל אביב
Leket Israel

עד כמה נמוך? "על פי הפיילוט שלנו אנחנו מספקים מגשית לבית ספר תמורת 3 שקלים, כשהעלות כיום של אספקת ארוחה כזו היא 11 שקל", אומר כרוך, "וזה עוד לפני שדיברנו על איכות המזון". העמותה מפעילה מרכז לוגיסטי ברעננה, ובחודשים הקרובים היא מתעתדת לפתוח מרכז לוגיסטי נוסף בדרום, שמיועד כולו לאיסוף מזון מהספק העיקרי שמוקם באזור — קרית ההדרכה של צה"ל.

"בארה"ב מגינים על גופים המעניקים תרומת מזון"

את כרוך פגשנו במרכז ברעננה בשבוע העמוס שלפני הפסח: ארגזי ירקות ופירות עולים ויורדים ממדפים, ודלתות של משאיות קירור נפתחות ונטרקות אחרי שהועמסו. כרוך הוא איש היי־טק לשעבר, שעזב את עמק הסיליקון ב–2001, "רגע אחרי שהכל קרס", לדבריו. "חזרתי לארץ ונתקלתי במודעה בעיתון שחיפשה עובדים בתחום הלוגיסטיקה. זה לא היה התחום שלי, אבל חשבתי שאני צריך להתחיל ממשהו". אחרי כמה שנים בתחום הלוגיסטיקה החליט לרתום את ההתמחות שלו ללקט ישראל, שבה הוא עובד כבר תשע שנים.

תחום הצלת המזון בישראל נמצא בתחילת דרכו, ודאי לעומת מודלים הקיימים בעולם. "יש לנו עוד לאן להתקדם", מחייך כרוך. בארה"ב, למשל, קיים חוק "השומרוני הטוב", המגן על גופים המעניקים תרומת מזון מפני תביעה משפטית עתידית. "אני יכול לומר לך שיש חברות הנרתעות מלספק לנו מזון מעולה וטרי, כי הן חוששות מתביעות", אומר כרוך, "אף שבכל שנות הפעילות שלנו זה לא קרה". הנתונים שמספק כרוך מעידים על הפוטנציאל הרב הטמון בבזבוז והשלכה: "במחקר האחרון שנערך אצלנו מצאנו שבכל שנה 64 מיליון ארוחות בישראל הולכות לפח. אנחנו מצילים 2.5 מיליון ארוחות בשנה בסך הכל".

הפיילוט שהעמותה מקיימת כרגע כולל שבעה בתי ספר של תלמידים בסיכון באופקים, ערד, לוד, ירושלים, רמלה ורחובות, ומשתתפים בו 700 ילדים שמקבלים ארוחה יומית חמה. המקור למזון הוא משרדי אינטל ו–hp בקרית גת וכמה בתי מלון באילת. "יש לנו רכב שאוסף מזון מחדרי האוכל ב–14:00. אנחנו שומרים על האוכל חם או קר, בהתאם למצבו. הוא מגיע לבתי תמחוי בערים, שם אנחנו מאפסנים אותו, ולמחרת הוא משווק".

"יצרני מזון עושים שיקול כלכלי של מה שלא כדאי להם למכור בסופר או לקטוף, מפני שהם מקבלים עליו תמורה פחותה מעלות הגידול או הייצור. כאן אנחנו נכנסים לתמונה, ומצליחים לשלש ולרבע את ערכו של המזון", אומר חן הרצוג, הכלכלן הראשי של משרד הייעוץ BDO שערך עבור העמותה את הדו"ח. "אנחנו לוקחים מזון שעלותו 1.5 שקלים לק"ג והוא חסר ערך ליצרן והופכים אותו לבעל ערך — אצלנו הוא שווה המון.

"עלות ההצלה של ק"ג מזון היא 1.4 שקלים. 2.5 מיליון טון מזון הולכים לאיבוד בשנה בישראל, ואם היינו מצילים רק 450 אלף טון מזה — זה היה עולה 3 מיליארד שקל והיינו פותרים את בעיית הביטחון התזונתי בישראל, שבה 18% מהאוכלוסיה חיים מתחת לקו העוני. לקט ישראל יודעת ויכולה לעשות זאת בעלות של 800 מיליון שקל בשנה כי העמותה משיגה את המזון בחינם. כדי לגרום לכך שלא יהיה אדם רעב יותר בישראל, מהצפון ועד לדרום, נחוצים 4,000 עובדים וצי של 500 משאיות בסך הכל".

כמתואר

"כל הדיבורים על מדינת רווחה לא שווים דבר"

אחד המרכזים שאליהם מגיע המזון הוא עמותת באר שובע שהתחילה כבית תמחוי בבאר שבע, אבל נהפכה בשנים האחרונות למרכז קהילתי, שלא רק מחלק מזון. "לי אישית יש התנגדות לחלוקת כרטיסים לנזקקים המקובלת היום במשרד הרווחה", אומר מנכ"ל באר שובע, ארז נגאוקר. "אני לא מאמין בזה. אני רוצה לתת למי שבא אלי כלים. נותנים אצלנו ארוחה חמה בכל יום למי שרוצה, אבל הארוחה הזו עולה 3 שקלים, וכולם מתעקשים לשלם. התשלום הזה מכבד את הבאים ונותן להם הרגשה טובה יותר. אני מאכיל בכל יום 200 איש שעבורם זו הארוחה החמה היחידה ביום. למרבה הצער יש כאלה שגם 3 שקלים לארוחה אחת זה מחיר גבוה עבורם. אחד הקשישים הציג בפני את קצבת הזקנה שלו, 1,800 שקל בחודש, שממנה הוא צריך לגזור עלות של תרופות. כשאני רואה את זה אני מבין שכל הדיבורים על מדינת רווחה לא שווים דבר. מלקוח כזה אנחנו לא גובים שקל כמובן".

מקום נוסף שיוצא נשכר מהפעילות של לקט ישראל הוא בית הספר התיכון הטכנולוגי עתיד באופקים. כחלק ממפעל הצלת המזון של העמותה, בכל יום מגיעות לבית הספר ארוחות חמות מבתי מלון באילת, המאפשרות לתלמידים לקיים יום לימודים ארוך ובו חוגי העשרה ושעות לימוד פרטניות. "בית הספר נועד לתלמידים שלא הצליחו למצוא את דרכם בתיכון רגיל מסיבות שונות, ילדים ש'נפלו' בדרך, ואנחנו מצליחים להגיע אתם להישגים", מספר פרופ' דן בנור, תושב עומר, שמתנדב עם ד"ר אליעזר גרינשפון בעמותת שחם שייעודה הוא טיפוח בית הספר. "כשהגעתי לבית הספר חשבתי שיש בו כמה תלמידים רעבים, עם הזמן הבנתי שמדובר בלא מעט תלמידים, והארוחות האלה מאפשרות להם לאכול ארוחה חמה אחת ביום. סביב קו חלוקת הארוחות החמות נבנה חדר אוכל חדש בכספי תרומות, ורוב התלמידים נשארים בבית הספר עד שעות אחר הצהריים".

אם המודל העסקי של לקט ישראל ברור כל כך, מדוע לא מורחבת הפעילות לתקצוב קבוע? "זו שאלה שצריך להפנות למשרדי הרווחה והחקלאות, אף על פי שאלה שני המשרדים הראשונים שהשנה החלו לתקצב אותנו", אומר כרוך. "גם התחלה מאוחרת של תקצוב בשנה הנוכחית היא חשובה. יש מודל עסקי, אבל אנחנו זקוקים להשקעה ראשונית יציבה שתאפשר לבסס את הכל. השנה התחלנו בכמה ניסויים במקביל. בכל יום יוצאים כלי רכב שלנו מקרית ההדרכה עם 500 ארוחות, ומבחינה עסקית אני יכול לפתוח עכשיו עוד שלושה קווים וזה אפילו נכון לי. אבל מה יקרה בעוד שלוש או ארבע שנים, אם התרומה מצה"ל תיפסק?"

גידי כרוך
מאגר לקט ישראל

הרצוג, המביט במספרים בעיניים פקוחות, מרשה לעצמו להפליג ולהתקדם במחשבות לימים שאחרי שיסופקו הארוחות לכל הרעבים, לעבר "הקומה השנייה" לדבריו. "השלב הבא, הרבה אחרי הזנת כל הנזקקים, יהיה פשוט שימוש מנצל של ארוחות באיכות גבוהה מחדרי אוכל של חברות היי־טק באזור המרכז אל צהרוניות בבתי ספר, כדי לאפשר מזון איכותי יותר, ולא להשליך ולטמון אותו בפח. בינתיים יש עוד לא מעט עבודה".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה כי "במסגרת המאמצים לדאוג לביטחון תזונתי לכל אזרח במדינת ישראל, שר העבודה והרווחה חיים כץ נטל על עצמו לראשונה את פרויקט המיזם לביטחון תזונתי, הכולל הצלת פירות וירקות, שבמסגרתו כל משפחה תקבל עד 40 ק"ג פירות וירקות לחודש ממיזם ההצלה. לשמחתנו, כבר השנה 36 יישובים יזכו לאספקה. עוד במסגרת המיזם, עשרות עמותות שמחלקות סלי מזון חודשיים יקבלו פירות וירקות מלקט ישראל. השר כץ מתכוון להרחיב את המיזם ליישובים נוספים, כדי לסייע למשפחות נוספות. בנוסף כבר השנה ייקלטו 15 אלף משפחות במיזם כרטיסי המזון, שבמסגרתו כל משפחה תקבל מדי חודש כרטיס בשווי 500 שקל לרכישת מזון".

משרד החקלאות נלחם באובדן המזון

לאובדן המזון בישראל ובעולם יש השפעות חברתיות וסביבתיות, והוא אחראי לחלק בלתי מבוטל מיוקר המחיה. חקלאים, יצרנים, קמעונאים, סיטונאים, צרכנים והממשלה שותפים לאובדן והשמדה של חלק ניכר מהמזון המיוצר בארץ. חלק מהאובדן נובע מטיפול לא נכון במוצרים טריים, משינוע ואחסון לא נאותים, מהטעיה של יצרנים בסימון תאריך תפוגה ומצרכנים שרוכשים כמויות גדולות מצריכתם בפועל וזורקים תוצרת שמתקלקלת בבית. הממשלה אחראית לבזבוז דרך רגולציה לא נכונה ותשתיות שהיא יכולה לשדרג, כמו יישום תוכנית ההקמה של השוק הסיטוני שנשארה על הנייר, בעיקר בגלל לחצים פוליטיים.

לא מדובר בבעיה ישראלית, אלא בבעיה עולמית. ארגון המזון העולמי (WFO) פירסם ב-2011 דו"ח שקבע כי כשליש (30%) ממוצרי המזון בעולם המיועדים לצריכת אדם — 1.3 מיליארד טון מזון בשנה — מתבזבזים. בדיקה שערכו לקט ישראל וחברת הייעוץ BDO ב–2016 העלתה כי בישראל מתבזבז מזון בהיקף של כ–19 מיליארד שקל בשנה, שהם 1.7% מהתל''ג. מתוכם 4 מיליארד שקל (20%) בשלבי הייצור (חקלאות, אריזה ותעשייה) ו–15.5 מיליארד שקל (80%) בשלבי שינוע, אחסון וצריכה פרטית.

בהשוואה לארה"ב, שיעור אובדן המזון בישראל נמוך יותר, אך הוא גבוה יותר בשלבי הביניים ונמוך יותר בשלבי החקלאות והצריכה. כלומר, החקלאי הישראלי יעיל יותר והצרכן חוסך יותר.

עם זאת, מנתונים שנאספו במשרד החקלאות עולה כי כמחצית מכמות הפירות והירקות מושלכים לפח בתהליכי הייצור, המיון, האחסון, השיווק והצריכה. ייתכן כי התוספת נובעת בחלקה מהוראות הלכתיות כמו הפרשת מעשר מכל עסקת מכירה.

משרד החקלאות גיבש באחרונה תוכנית לטיפול באובדן המזון, ממניעת בזבוז אצל החקלאי בשלב ראשון, ולאחר מכן ברשתות השיווק ואצל הצרכן הביתי. לפי התוכנית, משרד החקלאות יממן קטיף של ירקות שלחקלאי אין עניין לקטוף בגלל מחיר שוק נמוך, ויעבירם לנזקקים. כיום מושמדים אלפי טונות ירקות בשנה, מכיוון שעלות הוצאתם לשוק גבוהה מהתמורה שמקבל החקלאי. הניסוי הראשון יתבצע בעגבניות ומלפפונים במהלך השנה הקרובה.

כמו כן, המשרד יעודד פיתוח ושימוש באריזות מאריכות חיי מוצרים טריים על ידי חברות המשווקות ירקות ארוזים וברשתות השיווק, ויקדם מכירת ירקות ופירות שנראים פחות יפים במחירים מופחתים לצרכן. כיום מושמדים פירות וירקות בכמויות גדולות רק בגלל פגם אסתטי, שאינו קשור לאיכות, או לטעם.

טיפול נכון במניעת בזבוז מזון טרי יאפשר למשק לייצר את מלוא היקף הצריכה שלו גם בתחזית לגידול של 1.5 מיליון נפש בעשור הקרוב, לצד סיוע למשפחות נזקקות וצמצום ממדי העוני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#