הישראלים הסתערו על דירות חדשות, וקליל זינקה ב-315% בחמש שנים: האם זה ייימשך? - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הישראלים הסתערו על דירות חדשות, וקליל זינקה ב-315% בחמש שנים: האם זה ייימשך?

יצרנית הפרופילים לחלונות סיפקה למשקיעים תשואה של 315% בחמש השנים האחרונות כשרכבה על גל הביקושים לדירות, הירידה במחיר האלומיניום והשקל החזק ■ סימנים ראשונים להתקררות הביקוש עלולים להקשות על החברה להמשיך לייצר ערך דומה גם בעתיד

2תגובות
דלת וחלונות של קליל
ללא קרדיט

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל מפרסמים נתונים תקופתיים המצביעים על הפעילות בשוק הבנייה, בין השאר במטרה להעריך אם צעדי הממשלה לרסן את עליית מחירי הדירות נושאים פרי.

ניסיון לחזות את המגמה בשוק הבנייה צריך לעניין את משקיעיה של חברת קליל — אחת המניות הבולטות בבורסה בחמש השנים האחרונות. החברה, שבשליטת צורי דבוש — יזם היי־טק בעברו ואחד משותפיו של נוחי דנקנר — מפתחת, מעצבת ומייצרת פרופילי אלומיניום לחלונות ולדלתות, ועוסקת בייצור פרופילי אלומיניום לתעשייה. תחום הפעילות השני, שמהווה 10% בלבד ממחזור המכירות של קליל, הוא תכנון, ייצור, צביעה ושיווק של שלבי תריסים ותריסים מאוגדים מפחי אלומיניום לענף הבנייה והשיפוצים, ובו היא מחזיקה ב–40% מהשוק.

אריה ריכטמן

קליל לא לבד: החברות האלו בענף המתכת ומוצרי הבניה עלו במאות אחוזים

העלייה בפעילות בשוק הבנייה ניכרת היטב במניית החברה, שעלתה ב–315% בחמש השנים האחרונות, לעומת עלייה צנועה של 17% ו–27% במדדי ת"א 125 ו–90 בהתאמה בתקופה זו. התוצאות חד משמעיות גם כשמשווים את קליל למדדי היחס שלה בתקופה של שישה חודשים. קליל נסחרת כיום בשווי של 984 מיליון שקל — שגבוה ב–282% מהונה העצמי של החברה ומשקף מכפיל שווי פעילות לרווח תפעולי (EV/Ebit) של 10.9, ומכפיל שווי פעילות לרווח תפעולי תזרימי (EV/Ebitda) של 9.5. מכפיל זה גבוה משמעותית ממכפיל שווי הפעילות לרווח תפעולי תזרימי של 5.5 ב–13 השנים האחרונות. מדיניות דיווידנד של חלוקת 30% לפחות מהרווח השנתי הזרימה לכיסי המשקיעים 117 מיליון שקל בחמש השנים האחרונות, כלומר 12% משוויה הנוכחי.

קליל חשופה לשלושה גורמים עיקריים: רמת הפעילות במשק ובשוק הבנייה, רמת מחירי האלומיניום ושער החליפין של השקל. שלושת הגורמים סיפקו רוח גבית חזקה לקליל בשנים האחרונות. החשיפה של החברה לשוק הבנייה המקומי באה לידי ביטוי גם בהיקף יצוא זניח (3.5% מהמחזור ב–2016), כך שנפילה ברמת הפעילות במשק ובעיקר בשוק הבנייה צפויה לפגוע משמעותית בתוצאותיה הכספיות של החברה.

רווחיותה של קליל מושפעת ממחיר האלומיניום. עלות צריכת האלומיניום היתה 34% ממחזור המכירות של החברה בתחום הפרופילים ב–2016, בהשוואה ל–40% מהמחזור ב–2015 — בעיקר בשל ירידה של 3.5% במחיר הממוצע של אלומיניום ב–2016 לעומת 2015, לרמה של 1,604 דולר לטונה בממוצע. ירידת עלות צריכת האלומיניום ב–2016 (20.9 מיליון שקל) מסבירה כמעט את כל הגידול ברווח הגולמי והתפעולי של החברה באותה שנה (23.4 ו–21.7 מיליון שקל בהתאמה).

ניתוח S.W.O.T

איתנות פיננסית גבוהה

העוצמה של קליל נובעת בין היתר מכך שמוצרי החברה נחשבים לאיכותיים וחדשניים, וכתוצאה מכך היא מסוגלת לגבות פרמיה על מוצריה. קליל היא המותג המוביל בישראל עם נתח של 25% משוק פרופילי האלומיניום, שנאמד ב–1.2 מיליארד שקל בשנה. היא מתחרה בחברות אקסטל ואלובין וביבוא מתגבר מסין ומירדן.

החברה היא בעלת איתנות פיננסית גבוהה, אין לה חובות פיננסיים, אלא עודף נכסים פיננסיים. בשלוש השנים האחרונות היא ייצרה עודף של 61 מיליון שקל לשנה בממוצע בתזרים המזומנים, כך שכל שקל של מכירות הניב רווח במזומן של 16 אגורות. קליל ניצלה את הגאות בעסקיה להתייעלות והשקיעה בשלוש השנים האחרונות סכום כולל של 61 מיליון שקל, קצת יותר מכפול מהנדרש לחידוש ציוד הייצור. בין היתר החברה החליפה ושידרגה ציוד ומערכות, הגדילה את תפוקת קו הייצור ב–30%, ובכך גדל כושר הייצור הכולל של פרופילי האלומיניום של קליל ב–10% ולירידה של 10% בנפולת החומר.

מניית קליל

החולשות של קליל כוללות מחירים גבוהים יחסית למתחרים ותנאי תשלום נוחים פחות ללקוחותיה. חולשות אחרות הן תלות גבוהה וגוברת בלקוח אחד שרכש מהחברה 15.4% ממחזור המכירות ב–2016, לעומת 14.3% ו–13.4% ב–2015 וב–2014 בהתאמה. קליל מחזיקה בעודף נכסים פיננסיים נטו של 97 מיליון שקל, כלומר 38% מההון העצמי — אולי מפני שב–2005 נאלצה לגייס הון בהנפקה פרטית כדי לפרוע איגרות חוב. תיק נכסים זה, שמחציתו מושקעת באיגרות חוב ממשלתיות ובאיגרות חוב קונצרניות בתשואה נמוכה היסטורית, הניב הוצאות מימון — כלומר הפסד — של 176 אלף שקל ב–2016, הוא חשוף לעלייה בריבית ובתשואות ופוגע בתשואה להון לבעלי המניות.

גם הסכמי ההעסקה של היו"ר צורי דבוש והמנכ"ל אריה ריכטמן פוגעים בבעלי המניות, אף שאלו אישרו אותם נוכח הערך העצום שהשניים ייצרו להם. ריכטמן זכאי למענק של 2.5% מהרווח לפני מס של יותר מ–5 מיליון שקל ועד לתקרה של 2 מיליון שקל. כבר ב–2006 הרווח לפני מס היה גבוה מ–10 מיליון שקל. דבוש זכאי למענק שמבוסס על כפולות של 31 אלף שקל על כל מיליון שקל של רווח לפני מס של יותר מ–31 מיליון שקל ועד לתקרה של 3 מיליון שקל.

קליל נראית כמניה של חברה בשיאו של מחזור עסקים חיובי, שבא לידי ביטוי בהתרחבות מכפיל שווי הפעילות לרווח התפעולי התזרימי (EV/Ebitda) לרמה של 9.45 כיום — לעומת 2 בשפל של 2008.

יו"ר קליל, צור דבוש
עופר וקנין

היו גם זמנים קשים

מי שיכול להעיד כיצד נראית קליל כאשר ענף הבנייה נקלע להאטה הוא דבוש עצמו. דבוש, אחד ממייסדי חברת אמבלייז, רכש את השליטה בקליל מידי דיסקונט השקעות במארס 2001 תמורת 97 מיליון שקל ולפי שווי חברה של 145 מיליון שקל, כאשר שוק הנדל"ן היה בשפל עמוק והחברה הפסידה 4.6 מיליון שקל במחזור של 1.3 מיליארד שקל בחמש השנים שקדמו לעסקה. דבוש ספג שלוש שנות שפל שבמהלכן כדי לפרוע תשלומי איגרות חוב הוא נאלץ לדלל את אחזקתו בחברה, וקליל גייסה 11 מיליון שקל משלושה משקיעים פרטיים תמורת 26% ממניותיה לפי שווי חברה של 32 מיליון שקל — כלומר 78% פחות מהשווי שלפיו רכש דבוש את השליטה בחברה ו–96% מתחת לשוויה כיום.

ב–2003–2004, על רקע פעילות מתונה בשוק הבנייה (בשנים אלה מספר הדירות שבנייתן הסתיימה היה 33 אלף, כלומר 27% פחות ממספרן ב–2016), הניבה מניית קליל תשואה שלילית של 5%, בעוד שמדד ת"א 90 הניב למשקיעיו תשואה של 113%.

בסופו של דבר התברר שדבוש עשה עסקה מצוינת — לא מעט בזכות עיתוי הרכישה, כשבעשור האחרון הגאות בשוק הבנייה הניבה לו תשואה של 711% במחיר המניה ותשואה של 1,370% כולל דיווידנדים.

העשור המוצלח של קליל

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביחס לצמיחת המשק (5.1% במחצית השנייה של 2016 לעומת 3.9% במחצית הראשונה של השנה ו–6.3% ברבעון הרביעי של 2016 לאחר עלייה של 4.3% ו–5.4% ברבעונים השלישי והשני בהתאמה) ונתוניה בנוגע להתחלות הבנייה ב–2016 (52 אלף דירות חדשות — עלייה של 4% לעומת 2015) לא מרמזים בהכרח על סופו המיידי של מחזור זה, אבל העובדה שבשוק הבנייה ניכרים סימנים ראשונים של התקררות, כפי שניתן להתרשם מהסקירה של הכלכלן הראשי במשרד האוצר בנוגע לירידה החדה ברכישת דירות חדשות והצמצום במשקל המשקיעים לרמה הנמוכה ביותר מיולי 2015, מצריכים את המשקיעים לזהירות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#