אינטל: "חוק מור" לא מת - גלובל - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אינטל: "חוק מור" לא מת

החוק שנוסח לפני יותר מ-50 שנה על ידי מייסד אינטל, גורדון מור, קבע כי מספר הטרנזיסטורים שניתן להכניס לשבב מוכפל מדי שנתיים, ועומד בסיס התפתחות טכנולוגיית המחשוב בעולם

3תגובות
אי.פי

זה למעלה מחמישה עשורים ש"חוק מור", הקובע כי מדי שנתיים מוכפל מספר הטרנזיסטורים שניתן להכניס לשבב, עומד בבסיס התפתחות טכנולוגיית המחשוב בעולם, ואחראי לשדרוגים הקבועים של מחשבים וסמארטפונים שלהם הורגלו הצרכנים.

אולם בשנים האחרונות גברו ההערכות כי החוק הולך ומאבד את תוקפו ושמגזר השבבים לא יוכל עוד לעמוד בקצב הגידול שנוסח ב"חוק מור" בשנת 1965 על ידי מייסד אינטל, גורדון מור.

אפילו מנכ"ל אינטל, בריאן קרזניץ, הזהיר בקיץ 2015 כי למרות שאינטל הצליחה במשך שנים לעמוד קצב הכפלת צפיפות הטרנזיסטורים במעגלים משולבים שנקבע ב"חוק מור", פרק הזמן החולף בין כל דור של מעבדים הולך ומתרחב.

עם זאת, כעת יוצאת אינטל בצפירת הרגעה לפיה החברה דווקא ממשיכה להצליח לעמוד בקצב הגידול שנוסח בחוק המפורסם. סגן נשיא אינטל, סטייסי סמית, אמר אתמול באירוע בסן פרנסיסקו כי "חוק מור" ממשיך להיות תקף בעוד ענקית השבבים האמריקאית מבצעת את המעבר מדור השבבים בגודל 14 ננומטר לשבבי 10 ננומטר.

בריאן קרזניץ', מנכ"ל אינטל
בלומברג

"'חוק מור' לא מת, לפחות לא בשבילנו", אמר סמית. "העלות שלנו לטרנזיסטור יורדת בקצב מעט יותר מהיר מהקצב ההיסטורי. חוק מור חי ובועט. אנחנו עושים צעדים גדולים יותר. יש לנו הובלה של שלוש שנים על שאר המגזר".

מתחרתה של אינטל, יצרנית השבבים קואלקום, אמנם כבר הודיעה בעבר כי תעשה שימוש בתהליכי ייצור של שבבי 10 ננומטר, שפותחו על ידי סמסונג, במעבדי סנאפדרגון (Snapdragon) החדשים שלה. אולם אינטל גורסת כי ייצור השבבים שלה הוא המתקדם ביותר בעולם ועדיין מקדים בדור אחד את המתחרים.

סמית אמר אתמול כי אינטל ממשיכה להוביל. לדבריו, שבבי 10 ננומטר החדשים של המתחרות הם למעשה שווי ערך לשבבי 14 ננומטר שהשיקה אינטל לפני שלוש שנים.

בכיר נוסף באינטל, מארק בוהר, אמר באירוע כי צפיפות הטרנזיסטורים שאליה מגיעות המתחרות בשבבי 10 ננומטר שלהם, זהה לצפיפות שהשיגה אינטל כבר בשבבי 14 ננומטר שלה.

אינטל מתכננת להשיק שבבי 10 ננומטר "אמיתיים" בהמשך השנה, ומשמעות הדבר היא כי אינטל נהנית מיתרון של 30% בעלויות בכל רגע נתון. שבבי 10 ננומטר ישמשו את החברה במשך כשלוש שנים, בטרם תעבור אינטל לשבבי 7 ננומטר, ולדברי סמית, קיימת "ניראות" גם לשבבי 5 ננומטר.  

"הם יכולים לתת לזה איזה שם שהם רוצים, אבל כולנו יכולים להסכים שהשמות הללו איבדו את משמעותם", הוסיף בוהר.

המעבר של אינטל מדור השבבים הנוכחי בגודל 14 ננומטר לשבבי 10 ננומטר, צפוי היה במקור להתחרש כבר בשנת 2016 - על פי "חוק מור" - אולם התעכב. זאת לאחר עיכוב דומה גם במעבר משבבי 22 ננומטר למעבדי 14 ננומטר.

"חוק מור" קבע במקור כי מספר הטרנזיסטורים שניתן להכניס לשבב יוכפל מדי שנה, אולם החוק עודכן בשנת 1975 לפרק זמן של שנתיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#